Paul Ewald: Can we domesticate germs?

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

What I'd like to do is just drag us all down into the gutter,

מה שהייתי רוצה לעשות זה לגרור אותנו למטה לביבים,

and actually all the way down into the sewer

ולמעשה ממש עד לתחתית של הביוב

because I want to talk about diarrhea.

מכיוון שברצוני לדבר על שלשולים.

And in particular, I want to talk about

ובמיוחד ברצוני לדבר על

the design of diarrhea.

המבנה של השלשול.

And when evolutionary biologists talk about design,

וכאשר ביולוגים של אבולוציה

they really mean design by natural selection.

מדברים על מבנה, הם מתכוונים למבנה הנוצר בדרך של ברירה טבעית.

And that brings me to the title of the talk,

וזה מוביל אותי לכותרת ההרצאה,

"Using Evolution to Design Disease Organisms Intelligently."

"שימוש באבולוציה כדי לעצב בתבונה אורגניזמים של מחלה".

And I also have a little bit of a sort of smartass subtitle to this.

ויש לי לזה גם כותרת-משנה מתחכמת כזו.

But I'm not just doing this to be cute.

אבל אני לא עושה זאת רק כדי למצוא חן.

I really think that this subtitle explains

אני באמת סבור שכותרת-משנה זו מסבירה

what somebody like me, who's sort of a Darwin wannabe,

מה מישהו כמוני, אחד ששואף להיות מן דארווין השני,

how they actually look at one's role in

כיצד הוא רואה את תפקידו

sort of coming into this field of health sciences and medicine.

בתחום זה של מדעי הבריאות ותרופות.

It's really not a very friendly field for evolutionary biologists.

זה תחום לא כל-כך ידידותי בשביל ביולוגים אבולוציוניים.

You actually see a great potential,

רואים למעשה המון אפשרויות,

but you see a lot of people who are sort of defending their turf,

אבל גם רואים המון אנשים שמגינים על חלקת אדמתם,

and may actually be very resistant, when one tries

והם עשויים להיות מתנגדים חריפים למישהו המנסה

to introduce ideas.

להציג רעיונות חדשים.

So, all of the talk today is going to deal with two general questions.

כך שכל ההרצאה הזאת הולכת להתעסק עם שתי שאלות כלליות.

One is that, why are some disease organisms more harmful?

האחת היא, מדוע חלק מאורגניזמי המחלות יותר מזיקים,

And a very closely related question, which is,

ושאלה הקרובה מאוד לזו היא,

how can we take control of this situation once we understand

כיצד נוכל לשלוט על מצב זה ברגע שנדע את התשובה

the answer to the first question?

לשאלה הראשונה?

How can we make the harmful organisms more mild?

כיצד נוכל להפוך אורגניזמים מזיקים ליותר עדינים?

And I'm going to be talking, to begin with, as I said,

ובתור התחלה, כפי שאמרתי, אדבר על

about diarrheal disease organisms.

אורגניזמים של מחלת השלשול.

And the focus when I'm talking about the diarrheal organisms,

וההתמקדות בזמן שאני מדבר על אורגניזמי השלשול,

as well as the focus when I'm talking about any organisms

כמו גם ההתמקדות בזמן שאני מדבר על אורגניזם כלשהו

that cause acute infectious disease,

הגורם למחלה מדבקת חמורה,

is to think about the problem from a germ's point of view,

תהיה לחשוב על הבעיה מנקודת מבטו של החיידק.

germ's-eye view.

מבט דרך עיני החיידק.

And in particular, to think about a fundamental idea

ובמיוחד לחשוב על רעיון יסודי אחד

which I think makes sense out of a tremendous amount of variation

אשר לדעתי עושה סדר במגוון העצום

in the harmfulness of disease organisms.

של היכולות לגרימת נזק של אורגניזמי המחלות.

And that idea is that from the germ's-eye point of view,

והרעיון הוא שמנקודת המבט של החיידק, הם, חיידקי המחלה,

disease organisms have to get from one host to another,

צריכים לעבור מפונדקאי אחד לשני,

and often they have to rely on the well-being of the host

ולעיתים קרובות עליהם לסמוך על שלומו הטוב של הפונדקאי

to move them to another host.

כדי שיעביר אותם לפונדקאי אחר.

But not always.

אבל לא תמיד.

Sometimes, you get disease organisms

לפעמים נתקלים באורגניזמי מחלה

that don't rely on host mobility at all for transmission.

אשר אינם תלויים על ניידות הפונדקאי בשביל העברה.

And when you have that, then evolutionary theory tells us

וכאשר יש אורגניזם כזה, התאוריה האבולוציונית מספרת לנו

that natural selection will favor the more exploitative,

שהברירה הטבעית תעדיף את היותר נצלן,

more predator-like organisms.

זה היותר דומה לאורגניזם-טורף.

So, natural selection will favor organisms

אז הברירה הטבעית תעדיף אורגניזמים

that are more likely to cause damage.

שיש יותר סיכוי שיגרמו לנזק.

If instead transmission to another host requires host mobility,

לעומת זה, אם ההעברה לפונדקאי אחר דורשת פונדקאי היכול לנוע,

then we expect that the winners of the competition

אז אנו מצפים שמנצחי התחרות יהיו

will be the milder organisms.

אורגניזמים עדינים יותר.

So, if the pathogen doesn't need the host to be healthy and active,

כך שאם גורם המחלה אינו זקוק שהפונדקאי יהיה בריא וניייד,

and actual selection favors pathogens

הברירה הטבעית מעדיפה גורמי-מחלה

that take advantage of those hosts,

המנצלים את הפונדקאים.

the winners in the competition are those that exploit the hosts

המנצחים בתחרות הם אלה המנצלים את הפונדקאים

for their own reproductive success.

בשביל הצלחת הרבייה הפרטית שלהם.

But if the host needs to be mobile in order to transmit the pathogen,

אבל אם הם צריכים שהפונדקאי יהיה נייד כדי להעביר את גורם-המחלה,

then it's the benign ones that tend to be the winners.

אז היותר עדינים נוטים לנצח.

So, I'm going to begin by applying this idea to diarrheal diseases.

אם כך אתחיל ביישום רעיון זה על מחלות שלשול.

Diarrheal disease organisms get transmitted in basically three ways.

אורגניזמי מחלת שלשול מועברים בשלוש דרכים בסיסיות.

They can be transmitted from person-to-person contact,

הם יכולים לעבור באמצעות מגע אדם-אדם,

person-to-food-then-to-person contact,

מגע אדם-מזון-אדם

when somebody eats contaminated food,

כאשר מישהו אוכל מזון נגוע.

or they can be transmitted through the water.

או שהם יכולים לעבור דרך מים.

And when they're transmitted through the water,

וכאשר הם מועברים באמצעות מים,

unlike the first two modes of transmission,

שלא כמו בשתי הדרכים האחרות,

these pathogens don't rely on a healthy host for transmission.

גורמי מחלות הללו אינם זקוקים לפונדקאי בריא בשביל לעבור.

A person can be sick in bed and still infect tens, even hundreds

אדם יכול להיות חולה במיטה ועדיין להדביק עשרות,

of other individuals.

אפילו מאות אנשים אחרים.

To sort of illustrate that, this diagram emphasizes that

במין המחשה כזו, תרשים זה מדגיש

if you've got a sick person in bed,

שאם יש אדם חולה במיטה,

somebody's going to be taking out the contaminated materials.

מישהו הולך להוציא חומרים נגועים.

They're going to wash those contaminated materials,

הם הולכים לשטוף חומרים נגועים אלו,

and then the water may move into sources of drinking water.

ואז המים עלולים לזרום למקורות של מי-שתיה.

People will come in to those places where you've got

אנשים יגיעו לאותם המקומות שיש שם

contaminated drinking water,

מי-שתיה נגועים,

bring things back to the family,

יביאו אותם למשפחותיהם,

may drink right at that point.

או שישתו אותם במקום.

The whole point is that a person who can't move

הנקודה היא שאדם שאינו יכול לנוע,

can still infect many other individuals.

עדיין יכול להדביק אחרים.

And so, the theory tells us that

ואז התאוריה אומרת לנו

when diarrheal disease organisms are transported by water,

שכאשר אורגניזמים של מחלת השלשולים מועברים באמצעות מים,

we expect them to be more predator-like, more harmful.

יש לצפות שהם יהיו יותר מזיקים.

And you can test these ideas.

וניתן לבדוק תאוריה זו.

So, one way you can test is just look at all diarrheal bacteria,

אחת הדרכים לבדוק היא פשוט לצפות בהם,

and see whether or not the ones that tend to be

ולראות אם אלה הנוטים להיות מועברים

more transmitted by water, tend to be more harmful.

באמצעות מים, נוטים גם להיות יותר מזיקים.

And the answer is -- yep, they are.

התשובה היא -- כן, הם יותר מזיקים.

Now I put those names in there just for the bacteria buffs,

אני שמתי שמות רק בשביל אלה המתעניינים בחיידקים,

but the main point here is that --

אבל הנקודה החשובה היא --

(Laughter)

(צחוק)

there's a lot of them here, I can tell --

יש כאן הרבה מה לספר --

the main point here is that those data points

הנקודה החשובה היא שאותן הנקודות המייצגות נתונים

all show a very strong, positive association between

מראות כולן קשר ברור וישיר בין

the degree to which a disease organism is transmitted by water,

השיעור של העברת המחלה באמצעות מים,

and how harmful they are,

לבין מידת הסכנה מהם,

how much death they cause per untreated infection.

כמה מיתות הם גרמו לכל הדבקה שלא טופלה.

So this suggests we're on the right track.

לכן זה מעיד שאנחנו בדרך הנכונה.

But this, to me, suggests that we really need

אבל בשבילי זה גם אומר שאנחנו באמת צריכים לשאול

to ask some additional questions.

שאלות נוספות.

Remember the second question that I raised at the outset was,

זיכרו שהשאלה השניה שהעלתי בפתיחה היתה,

how can we use this knowledge

כיצד נוכל להשתמש בידע זה

to make disease organisms evolve to be mild?

כדי לגרום לחיידקי המחלה להתפתח לצורה עדינה יותר?

Now, this suggests that if you could just block waterborne transmission,

זה אולי אומר שאם רק היינו חוסמים

you could cause disease organisms to shift from

העברה דרך מים, היינו גורמים לאורגניזמי המחלה

the right-hand side of that graph to the left-hand side of the graph.

לעבור מהצד הימני בגרף לצד השמאלי.

But it doesn't tell you how long.

אבל זה לא אומר לנו במשך כמה זמן.

I mean, if this would require thousands of years,

כלומר, אם זה ידרוש אלפי שנים אז זה לא שווה

then it's worthless in terms of controlling of these pathogens.

במונחים של שליטה על גורמי-מחלה אלו.

But if it could occur in just a few years,

אבל אם זה היה קורה תוך שנים מעטות

then it might be a very important way to control

אז זו עשויה להיות דרך חשובה מאוד לשליטה על כמה מהבעיות

some of the nasty problems that we haven't been able to control.

המטרידות ביותר שאין לנו כיום שליטה עליהן.

In other words, this suggests that we could

במילים אחרות, זה אומר שנוכל

domesticate these organisms.

לאלף את האורגניזמים הללו.

We could make them evolve to be not so harmful to us.

נוכל לגרום להם להתפתח כך שלא יהיו כה מזיקים לנו.

And so, as I was thinking about this, I focused on this organism,

וכך, כאשר הרהרתי על זה התמקדתי באורגניזם זה,

which is the El Tor biotype of the organism called Vibrio cholerae.

שהוא הזן מסוג אל-טור של אורגניזם המכונה פסיקון כולירה (ויבריו כולרי).

And that is the species of organism that is responsible

וזה המין של אורגניזם אשר אחראי

for causing cholera.

לגרימת כולירה.

And the reason I thought this is a really great organism to look at

והסיבה שחשבתי שזהו אורגניזם מוצלח

is that we understand why it's so harmful.

בשביל ללמוד ממנו היא שאנו מבינים מדוע הוא כה מזיק.

It's harmful because it produces a toxin,

הוא מזיק מכיוון שהוא מייצר רעלן,

and that toxin is released when the organism

והרעלן הזה משתחרר כאשר האורגניזם

gets into our intestinal tract.

מגיע לתוך המעיים שלנו.

It causes fluid to flow from the cells that line our intestine

הוא גורם לנוזל לזרום מהתאים הנמצאים לאורך המעיים

into the lumen, the internal chamber of our intestine,

לתוך החלל, התא הפנימי של המעיים,

and then that fluid goes the only way it can, which is out the other end.

ואז הנוזל זורם בדרך היחידה האפשרית, שהיא החוצה מהקצה השני.

And it flushes out thousands of different other competitors

וזה שוטף החוצה אלפי מתחרים אחרים

that would otherwise make life difficult for the Vibrios.

אשר היו מקשים את החיים לפסיקונים.

So what happens, if you've got an organism,

אז מה שקורה כאשר חודר אלינו אורגניזם,

it produces a lot of toxin.

הוא מייצר המון רעלן.

After a few days of infection you end up having --

מספר ימים לאחר ההידבקות -- החומר הצואתי אינו

the fecal material really isn't so disgusting as we might imagine.

כה מגעיל כפי שאולי אפשר לחשוב.

It's sort of cloudy water.

זה מן מים עכורים.

And if you took a drop of that water,

ואם היינו נוטלים טיפה אחת מאותו נוזל

you might find a million diarrheal organisms.

היינו מוצאים בה מיליון אורגניזמים של שלשול.

If the organism produced a lot of toxin,

אם האורגניזם יוצר הרבה רעלן,

you might find 10 million, or 100 million.

ניתן למצוא 10 מיליון, או 100 מיליון.

If it didn't produce a lot of this toxin,

אם הוא לא יוצר הרבה רעלן כזה

then you might find a smaller number.

אז ניתן למצוא מספר יותר קטן.

So the task is to try to figure out

לכן המשימה היא לנסות למצוא דרך

how to determine whether or not you could get an organism like this

כדי לדעת אם ניתן להגיע לאורגניזם כזה שיתפתח לצורה

to evolve towards mildness by blocking waterborne transmission,

עדינה יותר על-ידי מניעת העברה באמצעות מים

thereby allowing the organism only to be transmitted

וכך לאפשר את העברתו רק

by person-to-person contact,

באמצעות מגע אדם-אדם,

or person-food-person contact --

או מגע אדם-מזון-אדם.

both of which would really require that people be

בשני המקרים יש צורך שאנשים יהיו

mobile and fairly healthy for transmission.

ניידים ובריאים למדיי לקיום ההעברה.

Now, I can think of some possible experiments.

אני יכול לחשוב על כמה ניסיונות אפשריים.

One would be to take a lot of different strains of this organism --

באחד צריך ליטול הרבה זנים שונים של אורגניזם זה --

some that produce a lot of toxins, some that produce a little --

חלקם יוצרים כמות גדולה של רעלנים, חלקם מעט --

and take those strains and spew them out in different countries.

לקחת את הזנים האלה ולפזר אותם במדינות שונות. בחלקן כאלה שעשויה להיות

Some countries that might have clean water supplies,

בשטחן אספקה של מים נקיים, כך שלא תהיה אצלן העברה

so that you can't get waterborne transmission:

באמצעות מים.

you expect the organism to evolve to mildness there.

ניתן לצפות שהאורגניזם יתפתח שם לצורה עדינה.

Other countries, in which you've got a lot of waterborne transmission,

במדינות אחרות בהן יש העברה רבה באמצעות מים,

there you expect these organisms to evolve

שם ניתן לצפות שאורגניזמים

towards a high level of harmfulness, right?

הללו יתפתחו לדרגה גבוהה של יכולת להזיק.

There's a little ethical problem in this experiment.

יש בעיה אתית קטנה בניסוי כזה.

I was hoping to hear a few gasps at least.

קיויתי לשמוע לפחות כמה אנחות.

That makes me worry a little bit.

זה מעורר אצלי קצת דאגה.

(Laughter)

(צחוק)

But anyhow, the laughter makes me feel a little bit better.

בכל אופן, הצחוק גורם לי להרגיש קצת יותר טוב.

And this ethical problem's a big problem.

ובעיה אתית זו היא בעיה רצינית.

Just to emphasize this, this is what we're really talking about.

אדגיש שזה באמת על מה שאנו מדברים עליו.

Here's a girl who's almost dead.

הנה ילדה שכמעט מתה.

She got rehydration therapy, she perked up,

היא קיבלה טיפול של הזרקת מים והיא התאוששה,

within a few days she was looking like a completely different person.

תוך כמה ימים היא נראתה אדם שונה לגמרי.

So, we don't want to run an experiment like that.

לכן אנחנו לא מעוניינים לבצע ניסוי שכזה.

But interestingly, just that thing happened in 1991.

אבל בדיוק דבר כזה קרה ב-1991.

In 1991, this cholera organism got into Lima, Peru,

ב-1991, חיידק כולירה זה חדר ללימה, פרו,

and within two months it had spread to the neighboring areas.

ובתוך חודשיים הוא התפשט לאזורים סמוכים.

Now, I don't know how that happened,

איני יודע כיצד זה קרה,

and I didn't have anything to do with it, I promise you.

ולא היתה לי יד בדבר, אני נשבע לכם.

I don't think anybody knows,

איני סבור שמישהו יודע,

but I'm not averse to, once that's happened,

אבל אם זה כבר קרה, אני לא מתנגד

to see whether or not the prediction that we would make,

לבחון אם ההשערה שלנו,

that I did make before, actually holds up.

כפי שהסברתי אותה קודם, היא נכונה.

Did the organism evolve to mildness in a place like Chile,

האם האורגניזם התפתח לצורה עדינה במקום כמו צ'ילי,

which has some of the most well protected water supplies

שיש לה כמה ממאגרי מים המוגנים ביותר

in Latin America?

בדרום-אמריקה?

And did it evolve to be more harmful in a place like Ecuador,

והאם הוא התפתח למשהו יותר מזיק במקום כמו אקוודור,

which has some of the least well protected?

שיש לה מהמאגרים ההכי פחות מוגנים?

And Peru's got something sort of in between.

ובפרו יש משהו באמצע.

And so, with funding from the Bosack-Kruger Foundation,

וכך, בעזרת מימון מקרן בוזאק-קרוגר,

I got a lot of strains from these different countries

השגתי הרבה זנים ממדינות הללו

and we measured their toxin production in the lab.

ומדדנו את ייצור הרעלן במעבדה.

And we found that in Chile -- within two months of the invasion of Peru

ומצאנו שבצ'ילי -- בתוך חודשיים מהחדירה לפרו

you had strains entering Chile --

היו זנים שחדרו לצ'ילי.

and when you look at those strains,

וכאשר מסתכלים על הזנים ההם,

in the very far left-hand side of this graph,

בקצה השמאלי של הגרף הזה,

you see a lot of variation in the toxin production.

רואים המון שינויים בייצור הרעלן.

Each dot corresponds to an islet from a different person --

כל נקודה מציינת ריקמה מאדם אחר.

a lot of variation on which natural selection can act.

הרבה שינויים שעליהם יכולה לחול ברירה-טבעית.

But the interesting point is, if you look over the 1990s,

אבל הנקודה המעניינת היא שאם מסתכלים מעבר לשנות ה-90,

within a few years the organisms evolved to be more mild.

רואים שבתוך שנים מעטות האורגניזמים התפתחו לצורה יותר עדינה.

They evolved to produce less toxin.

הם החלו לייצר פחות רעלנים.

And to just give you a sense of how important this might be,

ורק כדי לקבל מושג עד כמה זה חשוב,

if we look in 1995, we find that there's only one case of cholera,

אם מסתכלים על 1995, מוצאים שיש רק מקרה אחד בממוצע של כולירה אשר מדווח

on average, reported from Chile every two years.

מצ'ילי כל שנתיים.

So, it's controlled.

כך שזה תחת שליטה.

That's how much we have in America,

זו הרמה שיש לנו גם בארה"ב,

cholera that's acquired endemically,

הדבקות של כולירה בצורה בדידה ומוגבלת.

and we don't think we've got a problem here.

ואנו לא סבורים שיש לנו כאן בעיה.

They didn't -- they solved the problem in Chile.

הם לא -- הם פתרו את הבעיה בצ'ילי.

But, before we get too confident, we'd better look at some of those other countries,

אבל לפני שאנו טופחים לעצמנו על השכם, עדיף לבדוק מה קורה במדינות אחרות,

and make sure that this organism doesn't just always evolve toward mildness.

ולוודא שאורגניזם זה אינו מתפתח תמיד לצורה העדינה יותר.

Well, in Peru it didn't.

ובכן, בפרו הוא לא התפתח לכזה.

And in Ecuador -- remember, this is the place where it has

ובאקוודור -- זיכרו שבמקום הזה יש את הפוטנציאל

the highest potential waterborne transmission --

הגבוה ביותר להעברה באמצעות מים --

it looked like it got more harmful.

נראה שהוא הפך ליותר מזיק.

In every case there's a lot of variation,

בכל מקרה יש שינוי גדול,

but something about the environment the people are living in,

אבל משהו בסביבה שבה האנשים חיים,

and I think the only realistic explanation is that it's

ואני סבור שההסבר האמיתי היחידי

the degree of waterborne transmission,

הוא ששיעור ההעברה באמצעות מים,

favored the harmful strains in one place, and mild strains in another.

תרם לזנים יותר מזיקים במקום אחד ולזנים יותר עדינים במקום אחר.

So, this is very encouraging,

כך שזה מאוד מעודד,

it suggests that something that we might want to do anyhow,

כי זה אומר שמשהו שאנחנו רוצים לעשות בכל מקרה,

if we had enough money, could actually give us a much bigger bang for the buck.

אם היה לנו מספיק כסף, זה היה נותן לנו תמורה הרבה יותר גדולה.

It would make these organisms evolve to mildness,

זה יגרום לאורגניזמים הללו להתפתח לצורה יותר עדינה,

so that even though people might be getting infected,

כך שגם אם אנשים יידבקו,

they'd be infected with mild strains.

הם יידבקו בזנים יותר עדינים.

It wouldn't be causing severe disease.

הם לא יגרמו לחולי קשה.

But there's another really interesting aspect of this,

אבל יש עוד היבט באמת מעניין,

and this is that if you could control the evolution of virulence,

והוא שאם אנו מסוגלים לשלוט על התפתחות אלימות החיידקים,

evolution of harmfulness,

על התפתחות היכולת לגרימת נזק,

then you should be able to control antibiotic resistance.

אז ניתן אולי לשלוט על יכולת העמידה מול אנטיביוטיקה.

And the idea is very simple.

והרעיון מאוד פשוט.

If you've got a harmful organism,

אם קיים אורגניזם מזיק,

a high proportion of the people are going to be symptomatic,

אחוז גבוה של אנשים יפתח תסמינים,

a high proportion of the people are going to be going to get antibiotics.

אחוז גבוה של אנשים יקבל אנטיביוטיקה.

You've got a lot of pressure favoring antibiotic resistance,

נקבל סחף גדול לכיוון של עמידות מול אנטיביוטיקה,

so you get increased virulence leading to

כך שמגיעים ליותר חיידקים אלימים המובילים

the evolution of increased antibiotic resistance.

להתפתחות של עמידות גבוהה יותר מול אנטיביוטיקה.

And once you get increased antibiotic resistance,

וברגע שמגיעים לעמידות גבוהה יותר מול אנטיביוטיקה,

the antibiotics aren't knocking out the harmful strains anymore.

האנטיביוטיקה כבר אינה מחסלת יותר את הזנים המזיקים.

So, you've got a higher level of virulence.

לכן מגיעים לרמת אלימות יותר גבוהה.

So, you get this vicious cycle.

כך נכנסים למעגל אכזרי.

The goal is to turn this around.

המטרה היא להפוך את הכיוון.

If you could cause an evolutionary decrease in virulence

אם היינו יכולים לגרום לירידה מהפכנית באלימותם

by cleaning up the water supply,

על-ידי ניקוי מאגרי המים,

you should be able to get an evolutionary decrease

היינו יכולים להשיג ירידה מהפכנית

in antibiotic resistance.

בעמידות מול אנטיביוטיקה.

So, we can go to the same countries and look and see.

אז הבה ניגש לאותן המדינות ונבדוק.

Did Chile avoid the problem of antibiotic resistance,

האם צ'ילי חמקה מבעיית העמידות מול אנטיביוטיקה?

whereas did Ecuador actually have the beginnings of the problem?

לעומת זאת, האם באקוודור בעצם הבעיה רק התחילה?

If we look in the beginning of the 1990s,

אם מסתכלים על ההתחלה של שנות ה-90

we see, again, a lot of variation.

רואים, שוב, המון שינויים.

In this case, on the Y-axis, we've just got a measure of antibiotic sensitivity --

במקרה זה, ציר Y מבטא את מידת הרגישות לאנטיביוטיקה.

and I won't go into that.

לא אתעמק בזה.

But we've got a lot of variation in antibiotic sensitivity in Chile,

אבל יש המון שינויים ברגישות לאנטיביוטיקה בצ'ילי, פרו ואקוודור,

Peru and Ecuador, and no trend across the years.

ואין מגמה מסויימת לאורך השנים.

But if we look at the end of the 1990s, just half a decade later,

אבל אם נסתכל בסוף שנות ה-90, רק כחצי עשור יותר מאוחר,

we see that in Ecuador they started having a resistance problem.

רואים שבאקוודור התחילה להיות להם בעיית עמידות מול אנטיביוטיקה.

Antibiotic sensitivity was going down.

רגישות לאנטיביוטיקה החלה לרדת.

And in Chile, you still had antibiotic sensitivity.

ובצ'ילי עדיין התקיימה רגישות לאנטיביוטיקה.

So, it looks like Chile dodged two bullets.

כך שנראה שצ'ילי חמקה משני חיצים.

They got the organism to evolve to mildness,

הם גרמו לאורגניזם להתפתח לצורה עדינה,

and they got no development of antibiotic resistance.

והם לא סבלו מעליה בעמידות מול אנטיביוטיקה.

Now, these ideas should apply across the board,

רעיונות הללו צריכים להיות טובים לכל מקום,

as long as you can figure out why some organisms evolved to virulence.

כל עוד ניתן למצוא מדוע חלק מהאורגנזימים התפתחו להיות אלימים.

And I want to give you just one more example,

ואני רוצה לתת לכם דוגמא אחת נוספת,

because we've talked a little bit about malaria.

מכיוון שדיברנו קצת על מלריה.

And the example I want to deal with is,

והדוגמא שאני רוצה להציג,

or the idea I want to deal with, the question is,

או הרעיון שאני רוצה לעסוק בו, השאלה היא,

what can we do to try to get the malarial organism to evolve to mildness?

מה ניתן לעשות כדי לנסות לגרום לאורגניזם של מלריה להיות עדין?

Now, malaria's transmitted by a mosquito,

מלריה מועברת באמצעות יתוש,

and normally if you're infected with malaria, and you're feeling sick,

ובדרך-כלל אם נדבקים במלריה ומרגישים חולים,

it makes it even easier for the mosquito to bite you.

זה אפילו עוד יותר קל ליתוש לעקוץ.

And you can show, just by looking at data from literature,

וניתן להראות רק מתוך הסתכלות על נתונים מספרות מקצועית,

that vector-borne diseases are more harmful

שמחלות בעלות העברה וקטורית הן יותר מזיקות

than non-vector-borne diseases.

מאשר מחלות שאינן מועברות וקטורית.

But I think there's a really fascinating example

אבל אני חושב שיש דוגמא באמת מרתקת

of what one can do experimentally to try to actually demonstrate this.

על מה שניתן לעשות באופן ניסיוני כדי לנסות ולהציג זאת.

In the case of waterborne transmission,

במקרה של העברה באמצעות מים,

we'd like to clean up the water supplies,

היינו רוצים לנקות את מאגרי המים,

see whether or not we can get those organisms to evolve towards mildness.

לראות באם נוכל לגרום לאותם האורגניזמים להתפתח לצורות עדינות.

In the case of malaria, what we'd like to do is mosquito-proof houses.

במקרה של מלריה, מה שהיינו רוצים לעשות זה להפוך בתים למוגנים מפני יתושים.

And the logic's a little more subtle here.

ההיגיון כאן יותר מעורפל.

If you mosquito-proof houses,

אם יש בתים מוגנים מפני יתושים,

when people get sick, they're sitting in bed --

כאשר אנשים חולים, הם נשארים במיטה בבית,

or in mosquito-proof hospitals, they're sitting in a hospital bed --

או בבתי-חולים מוגני יתושים,

and the mosquitoes can't get to them.

ואז היתוש אינו מגיע אליהם.

So, if you're a harmful variant

כך שאם אתה גורם מזיק

in a place where you've got mosquito-proof housing, then you're a loser.

במקום בו יש מבנים מוגני יתושים, אז אתה מפסיד.

The only pathogens that get transmitted

גורמי-מחלה שיכולים להיות מועברים הם רק כאלה שמדביקים אנשים המרגישים

are the ones that are infecting people that feel healthy enough

מספיק בריאים והיכולים ללכת בחוץ

to walk outside and get mosquito bites.

ולהיעקץ על-ידי יתושים.

So, if you were to mosquito proof houses,

כך שאם היו לנו בתים מוגני יתושים, היינו יכולים

you should be able to get these organisms to evolve to mildness.

לגרום לאורגניזמים הללו להתפתח לצורות עדינות.

And there's a really wonderful experiment that was done

ויש באמת ניסוי נהדר שבוצע

that suggests that we really should go ahead and do this.

המרמז שאנחנו כן צריכים ללכת על זה.

And that experiment was done in Northern Alabama.

ניסוי זה בוצע בצפון-אלבמה.

Just to give you a little perspective on this,

רק כדי לקבל קצת פרספקטיבה,

I've given you a star at the intellectual center of the United States,

סימנתי בכוכב את מרכז האינטלקטואליזם של ארה"ב,

which is right there in Louisville, Kentucky.

הנמצא בלואיזוויל, קנטקי.

And this really cool experiment was done

והניסוי המגניב הזה נערך

about 200 miles south of there, in Northern Alabama,

כ-200 מיילים דרומה משם, בצפון אלבמה,

by the Tennessee Valley Authority.

על-ידי רשות העמקים של טנסי.

They had dammed up the Tennessee River.

הם סכרו את נהר הטנסי.

They'd caused the water to back up,

הם גרמו למים לסגת.

they needed electric, hydroelectric power.

הם היו זקוקים לאנרגיה חשמלית, הידרו-חשמלית.

And when you get stagnant water, you get mosquitoes.

וכאשר יש מים עומדים, מגיעים יתושים.

They found in the late '30s -- 10 years after they'd made these dams --

בשנות ה-30 המאוחרות הם גילו -- 10 שנים לאחר שבנו את הסכרים --

that the people in Northern Alabama were infected with malaria,

שהתושבים בצפון אלבמה נדבקו במלריה.

about a third to half of them were infected with malaria.

כשליש עד חצי מהם נדבקו במלריה.

This shows you the positions of some of these dams.

זה מראה לכם את מיקומם של כמה מהסכרים.

OK, so the Tennessee Valley Authority was in a little bit of a bind.

אז רשות העמקים של טנסי היתה עיוורת במידת מה.

There wasn't DDT, there wasn't chloroquines: what do they do?

לא היה די.די.טי., לא כלור, אז מה עשו?

Well, they decided to mosquito proof every house in Northern Alabama.

הם החליטו למגן כל בית מפני יתושים באלבמה צפונית.

So they did. They divided Northern Alabama into 11 zones,

הם חילקו אלבמה-צפונית ל-11 אזורים,

and within three years, about 100 dollars per house,

ובתוך שלוש שנים, תמורת כ-100 דולר לבית,

they mosquito proofed every house.

הם מיגנו כל בית מפני יתושים.

And these are the data.

ואלה הם הנתונים.

Every row across here represents one of those 11 zones.

כל שורה מייצגת כאן אחד מ-11 האזורים הללו.

And the asterisks represent the time at which

והכוכביות מייצגות את הזמנים בהם

the mosquito proofing was complete.

הושלם המיגון מפני יתושים.

And so what you can see is that

וכך מה שרואים הוא

just the mosquito-proofed housing, and nothing else,

שרק הבתים מוגני היתושים ושום דבר אחר,

caused the eradication of malaria.

גרמו לחיסול המלריה.

And this was, incidentally, published in 1949,

וזה פורסם כבדרך-אגב ב-1949,

in the leading textbook of malaria, called "Boyd's Malariology."

בספר המקצועי המוביל על מלריה הנקרא "מלריולוגיה של בויד".

But almost no malaria experts even know it exists.

אבל כמעט אף מומחה למלריה אינו יודע שזה קיים.

This is important,

זה חשוב,

because it tells us that if you have moderate biting densities,

מכיוון שזה אומר שאם קיימת צפיפות עקיצות בינונית

you can eradicate malaria by mosquito proofing houses.

ניתן לחסל מלריה באמצעות בתים מוגני יתושים.

Now, I would suggest that you could do this in a lot of places.

אני טוען שניתן לעשות זאת בהמון מקומות.

Like, you know, just as you get into the malaria zone,

נגיד, אתם יודעים, כאשר נכנסים לאזור המלריה,

sub-Saharan Africa.

אפריקה של תת-סהרה.

But as you move to really intense biting rate areas, like Nigeria,

אבל ככל שנעים לאזורי עקיצות כבדים, כמו נגריה,

you're certainly not going to eradicate.

בטוח שלא ניתן לחסל.

But that's when you should be favoring evolution towards mildness.

אבל אז יש לשאוף לפיתרון של פיתוח זנים עדינים.

So to me, it's an experiment that's waiting to happen,

כך שבשבילי זה ניסוי שממתין לביצועו,

and if it confirms the prediction, then

ואם הוא יהיה תואם לתחזית אז

we should have a very powerful tool.

יהיה לנו כלי מאוד חזק.

In a way, much more powerful than the kind of tools we're looking at,

בדרך מסויימת, הרבה יותר עוצמתי מהכלים שיש לנו.

because most of what's being done today is

מפני שרוב מה שנעשה היום,

to rely on things like anti-malarial drugs.

זה להסתמך על דברים כמו תרופות נגד מלריה.

And we know that, although it's great to make those

ואנו יודעים שאף על-פי שזה נהדר להפוך

anti-malarial drugs available at really low cost and high frequency,

את התרופות נגד מלריה לזמינות במחיר מאוד נמוך ובהיצע גבוה,

we know that when you make them highly available

הרי אנו גם יודעים שכאשר עושים אותן זמינות בכמויות גדולות,

you're going to get resistance to those drugs.

מעוררים גם עמידות לאותן התרופות.

And so it's a short-term solution.

ולכן זה פיתרון לטווח קצר.

This is a long-term solution.

לעומתו, זהו פיתרון לטווח ארוך.

What I'm suggesting here is that we could get evolution

מה שאני מציע כאן הוא שנוכל לגרום לאבולוציה

working in the direction we want it to go,

לפעול בכיוון שאנחנו רוצים שהיא תפעל,

rather than always having to battle evolution as a problem

במקום להילחם נגדה כל הזמן בתור בעיה

that stymies our efforts to control the pathogen,

המסכלת את מאמצינו לשלוט בגורם-המחלה,

for example with anti-malarial drugs.

לדוגמא, עם תרופות נגד מלריה.

So, this table I've given just to emphasize

כך, טבלה זו שנתתי באה רק להדגיש

that I've only talked about two examples.

שדיברתי רק על שתי דוגמאות.

But as I said earlier, this kind of logic applies across the board

אבל כפי שאמרתי קודם, היגיון דומה תקף בכל מקום

for infectious diseases, and it ought to.

בנוגע למחלות מדבקות, והוא מוכרח להיות כזה.

Because when we're dealing with infectious diseases, we're dealing with living systems.

מכיוון שכאשר אנו מתמודדים עם מחלות מדבקות, אנחנו מתמודדים עם מערכות חיות.

We're dealing with living systems;

אנחנו מתמודדים עם מערכות חיות,

we're dealing with systems that evolve.

אנו מתמודדים עם מערכות שמתפתחות.

And so if you do something with those systems,

ולכן מה שלא נעשה עם מערכות האלה,

they're going to evolve one way or another.

הן תתפתחנה בדרך זו או אחרת.

And all I'm saying is that we need to figure out how they'll evolve,

וכל מה שאני אומר הוא שאנו צריכים לגלות כיצד הן תתפתחנה,

so that -- we need to adjust our interventions

ואז נצטרך לכוון את התערבויותנו

to get the most bang for the intervention buck,

בצורה כזו שנקבל את התמורה הגדולה ביותר על השקעתנו,

so that we can get these organisms to evolve in the direction we want them to go.

כך שנגרום לאורגניזמים הללו להתפתח בכיוון בו אנו רוצים שיתפתחו.

So, I don't really have time to talk about those things,

אין לי זמן לדבר על כל זה,

but I did want to put them up there,

אבל רציתי להעלות זאת כאן,

just to give you a sense that there really are solutions

רק כדי לתת לכם מושג שבאמת קיימים פתרונות

to controlling the evolution of harmfulness

המאפשרים שליטה על האבולוציה של היכולת להזיק

of some of the nasty pathogens that we're confronted with.

אצל כמה מגורמי-מחלה ההכי ידועים לשימצה שהתמודדנו איתם.

And this links up with a lot of the other ideas that have been talked about.

וזה מתקשר עם הרבה רעיונות אחרים שנדונו.

So, for example, earlier today there was discussion of,

כך לדוגמא, יותר מוקדם היום היתה הרצאה על

how do you really lower sexual transmission of HIV?

כיצד לצמצם העברת איידס באמצעות יחסי-מין?

What this emphasizes is that we need to figure out how it will work.

מה שהיא הדגישה היה שאנו צריכים לגלות כיצד הוא יפעל.

Will it maybe get lowered if we alter the economy of the area?

אולי הוא יצומצם אם נשנה את הכלכלה באותו האזור?

It may get lowered if we intervene in ways that

הוא עשוי להצטמצם אם נתערב בדרכים

encourage people to stay more faithful to partners, and so on.

המעודדות אנשים להיות נאמנים לבני-זוגם וכך הלאה. אבל נקודת המפתח

But the key thing is to figure out how to lower it,

היא למצוא כיצד להחליש אותו,

because if we lower it, we'll get an evolutionary change in the virus.

מכיוון שאם מחלישים אותו, נקבל שינוי אבולוציוני בנגיף.

And the data really do support this:

והנתונים אכן כן תומכים בזה:

that you actually do get the virus evolving towards mildness.

שאכן מקבלים נגיף המתפתח לצורה יותר עדינה.

And that will just add to the effectiveness of our control efforts.

דבר שרק יוסיף ליעילות של המאמצים שלנו לשלוט.

So the other thing I really like about this,

כך שהדבר האחר שאני באמת אוהב כאן,

besides the fact that it brings a whole new dimension

מלבד העובדה שזה מקנה

into the study of control of disease,

מימד שלם חדש לחקר של השליטה על מחלות,

is that often the kinds of interventions that you want,

הוא שסוג ההתערבויות שאנו רוצים, או כאלו שצריכים לעשותן,

that it indicates should be done,

הן מסוג ההתערבויות שהאנשים

are the kinds of interventions that people want anyhow.

במילא שואפים אליהן.

But people just haven't been able to justify the cost.

אבל האנשים רק לא מסוגלים עדיין להצדיק את המחיר.

So, this is the kind of thing I'm talking about.

אז זהו מסוג הדברים שאני מדבר עליהם.

If we know that we're going to get extra bang for the buck from providing clean water,

אם אנו יודעים שאנו עומדים לקבל בחזרה יותר תמורה על השקעתנו באספקת מים נקיים,

then I think that we can say,

אז אני סבור שאפשר לומר,

let's push the effort into that aspect of the control,

הבה נרכז את מאמצינו לכיוון אותו היבט של שליטה

so that we can actually solve the problem,

כך שלמעשה נוכל לפתור את הבעיה,

even though, if you just look at the frequency of infection,

למרות שאם מסתכלים רק על תדירות ההדבקה,

you would suggest that you can't solve the problem well enough

היינו אומרים שלא ניתן לפתור את הבעיה באופן משביע רצון

just by cleaning up water supply.

רק על-ידי ניקוי מאגרי מים.

Anyhow, I'll end that there, and thank you very much.

בכל אופן, אסיים כאן ותודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)