Ory Okolloh: The making of an African activist | TED

מתרגם: Ariella Cwikel מבקר: Shahar Kaiser

So what's image got do with it?

אז מה דימוי קשור לכל זה?

And I must say, I think Emeka is trying to send

אני חייבת לומר שלדעתי אמקה מנסה להעביר

a lot of subliminal messages,

המון מסרים תת-הכרתיים

because I'm going to keep harping on some of the issues

בגלל שאני אמשיך לדבר על חלק מהנושאים

that have come up.

שעלו כאן.

But I'm going to try and do something different,

אבל אנסה לעשות משהו אחר

and try and just close the loop with some of my personal stories,

ולסגור את המעגל עם כמה מהסיפורים האישיים שלי,

and try and put a face to a lot of the issues

ואנסה לתת פנים להרבה מהנושאים האלו

that we've been talking about.

שאנחנו מדברים עליהם.

So, Africa is a complex continent full of contradictions,

אפריקה היא יבשת מורכבת ומלאת ניגודים

as you can see.

כפי שאתם יכולים לראות.

We're not the only ones.

אנחנו לא היחידים.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And you know, it's amazing.

ואתם יודעים, זה מדהים.

I mean, we need a whole conference

כלומר, צריך כנס שלם

just devoted to telling the good stories about the continent.

שמוקדש לכל הסיפורים הטובים על היבשת.

Just think about that, you know?

תחשבו על זה, אתם יודעים?

And this is typically what we've been talking about,

ועל זה באופן כללי אנחנו מדברים,

the role that the media plays in focusing

על תפקידה של התקשורת בהדגשת

just on the negative stuff.

הדברים השליליים.

Now, why is that a problem?

ולמה זאת בעיה?

A typical disaster story:

סיפור אסונות טיפוסי:

disease, corruption, poverty.

מחלות, שחיתות, עוני.

And some of you might be standing here thinking,

וחלקכם אולי חושבים לעצמכם,

saying, "OK, you know, Ory, you're Harvard-educated,

טוב, אורי, את בוגרת הארוורד,

and all you privileged people come here, saying,

וכל האנשים בעלי המזל באים לפה ואמרים,

'Forget the poor people.

שכחו מהאנשים שחיים בעוני,

Let's focus on business and the markets, and whatever.' "

בואו נתמקד בעסקים, ובשוק ודברים כאלה.

And they're all, "There's the 80 percent of Africans

ויש את כל אלה, 80 אחוז מהאפריקאים

who really need help."

שבאמת זקוקים לעזרה.

And I want to tell you that this is my story, OK?

ואני רוצה לומר לכם שזה הסיפור שלי, אוקיי?

And it's the story of many of the Africans who are here.

וזהו סיפורם של רבים מהאפריקאים שנמצאים כאן.

We start with poverty.

נתחיל בעוני.

I didn't grow up in the slums or anything that dire,

לא גדלתי בשיכוני העוני או משהו כל-כך נורא,

but I know what it is to grow up without having money,

אבל אני יודעת מה זה לגדול בלי כסף,

or being able to support family.

או בלי היכולת לתמוך במשפחה.

Euvin was talking about bellwether signs.

יובין דיבר על סימנים שמתווים את הדרך.

The bellwether for whether our family was broke or not was breakfast.

הסימן אצלי במשפחה שהעיד אם אנחנו תפרנים או לא היה ארוחת הבוקר.

You know, when things were good, we had eggs and sausages.

אתם יודעים, כשהמצב היה טוב היו לנו ביצים ונקניק.

When things were bad, we had porridge.

כשהמצב היה רע היתה לנו דיסה.

And like many African families,

וכמו משפחות אפריקאיות רבות,

my parents could never save

ההורים שלי מעולם לא הצליחו לחסוך

because they supported siblings, cousins, you know, their parents,

מפני שהם תמכו באחים, בני דודים, בהורים שלהם,

and things were always dicey.

המצב תמיד היה קשה ולא יציב.

Now, when I was born, they realized they had a pretty smart kid,

כשאני נולדתי, הם הבינו שיש להם ילדה די חכמה,

and they didn't want me to go to the neighborhood school,

והם לא רצו שאלך לבית הספר השכונתי,

which was free.

שהיה בחינם.

And they adopted a very interesting

אז הם אימצו גישה מעניינת מאד

approach to education, which was

לגבי חינוך, שאמרה

they were going to take me to a school that they can barely afford.

שהם ייקחו אותי לבית ספר שהם בקושי יכולים להרשות לעצמם.

So they took me to a private, Catholic, elementary school,

הם לקחו אותי לבית ספר יסודי קתולי, פרטי,

which set the foundation for what ended up being my career.

שקבע את הבסיס למה שהפך לקריירה שלי.

And what happened was,

ומה שקרה הוא

because they could afford it sometimes, sometimes not,

שבגלל שלפעמים יכלו להרשות לעצמם ולפעמים לא,

I got kicked out pretty much every term.

היו מעיפים אותי משם בערך כל מחצית.

You know, someone would come in with a list

מישהו היה נכנס עם רשימה

of the people who haven't paid school fees,

של אלו שלא שילמו את שכר הלימוד,

and when they started getting pretty strict,

וכשהם התחילו להיות קשוחים יותר,

you had to leave, until your school fees could be paid.

היית צריכה לעזוב עד שהחוב שולם.

And I remember thinking, I mean,

ואני זוכרת את עצמי חושבת,

why don't these guys just take me to a cheap school?

למה הם לא לוקחים אותי לבית ספר זול וזהו?

Because you know, as a kid

בגלל שאתם יודעים, כילדה

you're embarrassed and

את מתביישת

you're sensitive, and everyone knows

ואת רגישה, וכולם יודעים

you guys don't have money.

שלהורים שלך אין כסף.

But they kept at it,

אבל הם המשיכו עם זה,

and I now understand why they did what they did.

והיום אני מבינה למה הם עשו את זה.

They talk about corruption.

מדברים על שחיתות.

In Kenya, we have an entrance exam to go into high school.

בקניה יש מבחן קבלה כדי להיכנס לבי"ס תיכון.

And there's national schools, which are like the best schools,

ויש בתי ספר ארציים, שהם הטובים ביותר,

and provincial schools.

ובתי ספר מקומיים.

My dream school at that time was Kenya High School,

החלום שלי בזמנו היה ללמוד בתיכון קניה,

a national school.

בית ספר ארצי.

I missed the cutoff by one point.

היתה חסרה לי נקודה אחת כדי לעבור.

And I was so disappointed, and I was like,

והייתי כל כך מאוכזבת,

"Oh my God, you know, what am I going to do?"

ואמרתי, אלוהים, מה אני אעשה?

And my father said, "OK, listen.

ואבא שלי אמר לי, טוב, תקשיבי

Let's go and try and talk to the headmistress.

בואי נלך ונדבר עם המנהלת.

You know, it's just one point. I mean,

הרי זו רק נקודה אחת.

maybe she'll let you in if that slot's still there."

אולי היא תתן לך להיכנס אם המקום עוד פנוי.

So we went to the school,

אז הלכנו לבית הספר,

and because we were nobodies, and because we didn't have privilege,

ובגלל שהיינו חסרי חשיבות, ובגלל שלא היה לנו ייחוס או מעמד,

and because my father didn't have the right last name,

ובגלל שלאבא שלי לא היה את שם המשפחה הנכון,

he was treated like dirt.

התייחסו אליו כמו זבל.

And I sat and listened to the headmistress talk to him, saying,

וישבתי והקשבתי למנהלת שדיברה איתו ואמרה,

you know, who do you think you are?

מי אתה חושב שאתה?

And, you know, you must be joking if you think

ואתה בטח צוחק אם נדמה לך

you can get a slot.

שאתה יכול לקבל מקום.

And I had gone to school with other girls, who were kids of politicians,

הלכתי לבית הספר עם בנות של פוליטיקאים,

and who had done much, much worse than I did,

שקיבלו ציונים הרבה, הרבה יותר גרועים משלי,

and they had slots there.

ולהן היו מקומות שם.

And there's nothing worse than seeing your parent

ואין דבר גרוע מלראות את ההורה שלך

being humiliated in front of you, you know?

מושפל מול עינייך, אתם מבינים?

And we left, and I swore to myself,

אז עזבנו, ואני נשבעתי לעצמי

and I was like, "I'm never, ever going to have

שלעולם לא אצטרך

to beg for anything in my life."

להתחנן עבור דבר בחיי.

They called me two weeks later, they're like,

הם התקשרו אלי אחרי שבועיים ואמרו

oh, yeah, you can come now. And I told them to stuff it.

אה, את יכולה לבוא עכשיו. ואמרתי להם שיקפצו לי.

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

Final story, and I sort of have to speak quickly.

סיפור אחרון ואני חייבת להזדרז.

Disease.

מחלות.

My father, who I've been talking about, died of AIDS in 1999.

אבא שלי, עליו סיפרתי לכם, נפטר מאיידס ב-1999.

He never told anyone that he had AIDS,

הוא מעולם לא סיפר לאף אחד שהיה לו איידס,

his fear of the stigma was so strong.

הפחד שלו מפני הסטיגמה היה כל-כך חזק.

And I'm pretty much the one who figured it out, because I was a nerd.

ואני פחות או יותר הייתי זו שהבינה את זה, בגלל שהייתי חנונית.

And I was in the States at the time,

הייתי בארה"ב בזמנו,

and they called me. He was very sick, the first time he got sick.

והתקשרו אלי. הוא חלה מאד, הפעם הראשונה שהוא חלה.

And he had Cryptococcal meningitis.

היתה לו דלקת קרום המוח פטרייתית.

And so I went on to Google, Cryptococcal meningitis, you know.

אני הלכתי לגוגל לחפש מה זה אומר.

Because of doctor-patient privilege,

בגלל חסיון רופא-חולה,

they couldn't really tell us what was going on.

הם לא ממש יכלו לספר לנו מה קורה.

But they were like, you know, this is a long-term thing.

אבל הם אמרו, שתדעו, זה דבר מתמשך.

And when I went online and looked at the infectious --

וכשהלכתי לחפש באינטרנט

read about the disease,

וקראתי על המחלה,

I pretty much realized what was going on.

פחות או יותר הבנתי מה קורה.

The first time he got sick, he recovered.

בפעם הראשונה שחלה, הוא החלים.

But what happened was that he had to be on medication

אבל מה שקרה זה שהוא היה חייב לקבל טיפול תרופתי

that, at that time -- Diflucan, which in the States

דיפלוקן, שבאותה הזמן, בארצות הברית

is used for yeast infections -- cost 30 dollars a pill.

משמש לטיפול בקנדידה, עולה 30$ לגלולה.

He had to be on that pill for the rest of his life.

והיה עליו לקחת את התרופה הזו לשארית חייו.

You know, so money ran out.

אז אתם יודעים, הכסף נגמר.

He got sick again.

הוא חלה שוב.

And up until that time, he had a friend who used to travel to India,

ועד אז היה לו חבר שהיה נוסע להודו,

and he used to import, bring him, could

והוא היה מביא לו

get him a generic version of it.

גרסה גנרית של התרופה.

And that kept him going.

וזה מה שהחזיק אותו.

But the money ran out.

אבל הכסף אזל.

He got sick again. He got sick on a Friday.

הוא חלק שוב. הוא חלה ביום שישי.

At that time, there was only one bank that had ATMs in Kenya,

בזמנו היה רק בנק אחד עם כספומט בקניה,

and we could not get cash. The family couldn't get cash

ולא יכולנו למשוך כסף, המשפחה לא יכלה למשוך כסף

for him to start the treatment until Monday.

כדי לקנות בשבילו את התרופה עד יום שני.

The hospital put him on a water drip for three days.

בית החולים נתן לו אינפוזיה של מים במשך שלושה ימים.

And finally, we figured, well, OK,

בסופו של דבר אמרנו, טוב

we'd better just try and take him to a public hospital.

אולי ננסה פשוט לקחת אותו לבית חולים ציבורי.

At least he'll get treated

לפחות יטפלו בו

while we try to figure out the money situation.

בזמן שאנחנו מנסים להסדיר את הנושא הכספי.

And he died when the ambulance was coming

הוא מת כשהאמבולנס היה בדרך

to the hospital to take him.

לבית החולים לאסוף אותו.

And, you know, now, imagine if -- and I could go on and on --

עכשיו תדמיינו מה אם, ואני יכולה להמשיך עוד הרבה,

imagine if this is all you know about me.

דמיינו שזה כל מה שאתם יודעים עלי.

How would you look at me?

איך היתם מסתכלים עלי?

With pity, you know. Sadness.

ברחמים. עצב.

And this is how you look at Africa.

וככה גם אתם מסתכלים על אפריקה.

This is the damage it causes.

זה הנזק שזה יוצר.

You don't see the other side of me.

ולא תראו את הצד השני שלי.

You don't see the blogger,

לא תראו את הבלוגרית,

you don't see the Harvard-educated lawyer,

לא תראו את עורכת הדין בוגרת הרווארד,

the vibrant person, you know?

האדם התוסס, נכון?

And I just wanted to personalize that.

פשוט רציתי להפוך את זה לאישי.

Because we talk about it in big terms,

בגלל שמדברים על זה במונחים גדולים,

and you wonder, you know, so what?

ואתם תוהים לעצמכם, אז מה?

But it's damaging.

אבל זה מזיק.

And I'm not unique, right?

ואני לא מיוחדת, נכון?

Imagine if all you knew about William

דמיינו שכל מה שידעתם על וויליאם

was the fact that he grew up in a poor village.

זה שהוא גדל בכפר עני.

And you didn't know about the windmill, you know?

ולא הייתם יודעים על תחנת הרוח, נכון?

And I was just moved.

אני פשוט התרגשתי-

I was actually crying during his presentation.

ממש בכיתי בזמן ההרצאה שלו.

He was like, I try and I make.

הוא אמר, אני מנסה ואני יוצר.

I was like Nike should hire him, you know, "Just do it!"

חשבתי שנייק צריכים לשכור אותו לשירותיהם, "פשוט עשו זאת"!

(Laughter)

(צחוק)

And this is, again, the point I'm trying to make.

וזוהי שוב הנקודה שרציתי להדגיש.

When you focus just on the disasters --

כשמתמקדים באסונות בלבד-

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

-- we're ignoring the potential.

- אנו מתעלמים מהפוטנציאל.

So, what is to be done?

אז מה צריך לעשות?

First of all,

ראשית,

Africans, we need to get better at telling our stories.

אפריקאים, עלינו להיות טובים יותר בסיפור סיפורים.

We heard about that yesterday.

שמענו על כך אתמול.

We had some of them this morning.

שמענו כמה מהם הבוקר.

And this is an example, you know,

אתם יודעים,

blogging is one way of doing that.

בלוגים הם דרך אחת לעשות את זה.

Afrigator is an aggregator of African blogs

אפריגטור הוא מקבץ של בלוגים אפריקאים

that was developed in South Africa.

שפותח בדרום אפריקה.

So we need to start getting better.

אז אנחנו צריכים להתחיל להשתפר.

If no one else will tell our stories, let's do it.

אם אף אחד אחר לא מספר את הסיפורים שלנו, בואו נעשה זאת בעצמנו.

And going back to the point I was trying to make,

ואני חוזרת לנקודה שרציתי להדגיש-

this is the Swahili Wikipedia.

זו הויקיפדיה בסווהילית.

Swahili is spoken by about 50 million people in East Africa.

סווהילי היא שפה המדוברת על ידי בערך 50 מיליון אנשים במערב אפריקה.

It only has five contributors.

יש לויקיפדיה בסווהילית חמישה כותבים בלבד.

Four of them are white males -- non-native speakers.

ארבע מתוכם הם גברים לבנים- סווהילית אינה שפת האם שלהם.

The other person is -- Ndesanjo, if you're here, stand up --

האדם הנוסף הוא דסנג'ו, אם אתה כאן תקום-

is a Tanzanian, [the] first Swahili blogger.

הוא טנזני, הבלוגר הראשון בסווהילית.

He's the only African who's contributing to this.

הוא האפריקאי היחיד שתורם למיזם הזה.

People, please. We can't whine and complain

אנשים, בבקשה- אנחנו לא יכולים להתלונן ולהתבכיין

the West is doing this.

שהמערב עושה את זה.

What are we doing?

מה אנחנו עושים?

Where are the rest of the Swahili speakers?

איפה שאר דוברי הסווהילית?

Why are we not generating our own content?

למה איננו מייצרים תוכן משלנו?

You know, it's not enough to complain. We need to act.

אתם יודעים, זה לא מספיק להתלונן. עלינו לפעול.

Reuters now integrates African blogs

רויטרס משלבים כעת בלוגים אפריקאים

into their coverage of Africa.

לתוך הסיקור שלהם על אפריקה.

So, that's a start,

אז זו התחלה,

and we've heard of all their other initiatives.

ושמענו על כל שאר היוזמות שלהם.

The cheetah generation.

דור הצ'יטה.

The aid approach, you know, is flawed.

גישת הסיוע היא מלאת פגמים.

And after all the hoopla of Live 8,

ואחרי כל הרעש של המופע Live8,

we're still not anywhere in the picture.

אנחנו עדיין לא בתמונה בכלל.

No, you're not.

(בתמונה: "אני אפריקאית") לא, את לא.

(Laughter)

(צחוק)

But the point I'm trying to make, though,

אבל הנקודה שלי היא,

is that it's not enough for us to criticize.

שזה לא מספיק שנעביר ביקורת.

And for those of you in the diaspora

ולאלו מכם שנמצאים בתפוצות

who are struggling with where should I be,

נאבקים בשאלה איפה עלי להיות,

should I move back,

האם לחזור,

should I stay?

האם להישאר.

You know, just jump.

אתם יודעים, פשוט תקפצו.

The continent needs you.

היבשת זקוקה לכם.

And I can't emphasize that enough, you know.

אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק.

I walked away from a job with one of the top firms in D.C.,

עזבתי משרה באחד מהמשרדים המובילים בוושינגטון די.סי,

Covington and Burling, six figures.

קובינגטון וברלינג, שש ספרות.

With two paychecks, or three paychecks,

עם שני משכורות, או שלוש משכורות,

I could solve a lot of my family's problems.

הייתי יכולה לפתור הרבה מהבעיות של המשפחה שלי.

But I walked away from that, because my passion was here,

אבל עזבתי את זה כי התשוקה שלי היתה כאן.

and because I wanted to do things that were fulfilling.

ובגלל שרציתי לעשות דברים מספקים.

And because I'm needed here, you know?

ובגלל שצריכים אותי פה, אתם מבינים?

I probably can win a prize for the most ways

בטח הייתי יכולה לזכות בפרס על הכי הרבה דרכים

to use a Harvard Law School degree

להשתמש בתואר במשפטים מהרווארד

because of all the things I'm doing.

בגלל כל הדברים שאני עושה.

One is because I'm pretty aggressive,

גם בגלל שאני די אגרסיבית,

and I try and find, you know, opportunities.

ואני מנסה למצוא הזדמנויות.

But there is such a need, you know?

אבל יש כזה צורך עצום.

I'm a corporate lawyer most of the time

אני עוסקת בדיני תאגידים רוב הזמן

for an organization called Enablis

עבור ארגון שנקרא אנבליס

that supports entrepreneurs in South Africa.

שתומך ביזמים בדרום אפריקה.

We're now moving into East Africa.

עכשיו אנחנו עוברים למזרח אפריקה.

And we give them business development services,

ואנחנו מספקים שירותי טיפוח עסקי,

as well as financing loan and equity.

בנוסף להלוואות והון התחלתי.

I've also set up a project in Kenya,

עכשיו גם התחלתי פרויקט בקניה,

and what we do is we track the performance

ומה שאנחנו עושים זה לעקוב אחרי הביצועים

of Kenyan MPs.

של חברי הפרלמנט בקניה.

My partner, M, who's a tech guru, hacked WordPress.

בן הזוג שלי M, שהוא גורו טכנולוגיה, פרץ ל-WordPress.

It costs us, like, 20 dollars a month just for hosting.

עולה לנו בערך 20 דולר לחודש רק על השרת.

Everything else on there is a labor of love.

כל השאר זה מלאכת אהבה.

We've manually entered all the data there.

הזנו בעצמנו את כל המידע כאן.

And you can get profiles of each MP,

ואפשר לקבל פרופיל של כל חבר פרלמנט,

questions they've asked in parliament.

שאלות שהם שאלו בפרלמנט.

We have a comment function,

יש לנו פונקציה של הערות

where people can ask their MPs questions.

דרכה אנשים יכולים לשאול את חבר הפרלמנט שלהם שאלות.

There are some MPs who participate,

יש חברי פרלמנט שמשתתפים

and come back and ask.

וחוזרים ושואלים.

And basically, we started this because we were tired

בעקרון התחלנו את זה כי היה נמאס לנו

of complaining about our politicians.

להתלונן על הפוליטיקאים שלנו.

You know, I believe that accountability stems from demand.

אני מאמינה שאחריות דיווח צומחת מביקוש.

You're not just going to be accountable

אתה לא תהיה אחראי

out of the goodness of your heart.

מתוך טוב לבך בלבד.

And we as Africans need to start challenging our leaders.

ואנחנו כאפריקאים צריכים להתחיל לאתגר את המנהיגים שלנו.

What are they doing?

מה הם עושים?

You know, they're not going to change

אתם יודעים, הם לא עומדים להשתנות

just out of nowhere.

ככה סתם בלי סיבה.

So we need new policies, we need --

אז אנחנו צריכים מדיניות חדשה, אנחנו צריכים-

where's that coming from, you know?

מאיפה זה בא?

Another thing is that these leaders

דבר נוסף הוא שהמנהיגים האלו

are a reflection of our society.

הם מראה של החברה שלנו.

We talk about African governments

אנחנו מדברים על ממשלות אפריקאיות

like they've been dropped from Mars, you know?

כאילו שהם הוצנחו ממאדים, נכון?

They come from us.

הם צומחים מאיתנו.

And what is it about our society that is generating leaders that we don't like?

ומה בחברה שלנו מצמיח מנהיגים שאינם לרוחנו.

And how can we change that?

ואיך אפשר לשנות את זה.

So Mzalendo was one small way we thought we could start

מזלאנדו היתה דרך קטנה להתחיל

inspiring people to start holding their leaders accountable.

לעורר השראה באנשים לדרוש אחריות דיווח מהמנהיגים שלהם.

Where do we go from here?

לאן אנחנו הולכים מכאן?

I believe in the power of ideas.

אני מאמינה בכוחם של רעיונות.

I believe in the power of sharing knowledge.

אני מאמינה בכוח שבשיתוף ידע.

And I'd ask all of you, when you leave here, please just share,

והייתי רוצה לבקש מכולכם, כשאתם יוצאים מכאן, לשתף בבקשה,

and keep the ideas that you've gotten out of here going,

ולהמשיך להניע את הרעיונות שקיבלתם כאן,

because it can make a difference.

בגלל שזה יכול להוביל לשינוי.

The other thing I want to urge you to do

והדבר הנוסף שאני מפצירה בכם לעשות

is take an interest in the individual.

הוא להתעניין באדם הפרטי.

I've had lots of conversations about things I think

היו לי שיחות רבות על דברים שאני חושבת

need to be happening in Africa.

שצריכים להתחיל לקרות באפריקה.

People are like, "OK, if you don't do aid,

אנשים אומרים, אם לא מתעסקים בסיוע-

I'm a bleeding heart liberal, what can I do?"

אני ליברלית יפת נפש, מה אפשר לעשות?

And when I talk about my ideas, they're like,

וכשאני מספרת על הרעיונות שלי,

"BBut it's not scalable, you know.

הם אומרים, זה לא ישים בקנה מידה גדול.

Give me something I can do with Paypal."

תני לי משהו שאפשר לעשות עם פיי-פאל.

It's not that easy, you know?

אבל זה לא כל-כך פשוט, אתם מבינים?

And sometimes just taking an interest in the individual,

ולפעמים, עצם ההתעניינות באדם,

in the fellows you've met, and the businesspeople you've met,

באנשים שפגשת, באנשי העסקים שתקשרת אתם,

it can make a huge difference, especially in Africa,

יכול להביא לשינוי מרחיק לכת, במיוחד באפריקה,

because usually the individual in Africa

בגלל שבדרך כלל האדם היחיד באפריקה

carries a lot of people behind them.

גורר אחריו אנשים רבים.

Practically. I mean, when I was a first-year student in law school,

מעשית. כשהייתי תלמידת שנה א' בבי"ס למשפטים,

my mom's business had collapsed, so I was supporting her.

העסק של אמא שלי קרס, אז אני תמכתי בה.

My sister was struggling to get through undergrad.

אחותי נאבקה כדי לעבור את התואר הראשון שלה.

I was helping her pay her tuition.

עזרתי לה לשלם שכר לימוד.

My cousin ran out of school fees, and she's really smart.

לבת דודה שלי נגמר הכסף לבית הספר, והיא ממש חכמה.

I was paying her school fees.

שילמתי את שכר הלימוד שלה.

A cousin of mine died of AIDS, left an orphan,

בת דודה שלי מתה מאיידס, השאירה יתומה,

so we said, well, what are we going to do with her?

אמרנו, טוב, מה נעשה איתה?

You know, she's now my baby sister.

אז עכשיו היא אחותי הקטנה.

And because of the opportunities that were afforded to me,

ובגלל ההזדמנויות שאני קיבלתי

I am able to lift all those people.

אני יכולה להרים את כל האנשים האלו.

So, don't underestimate that.

אז אל תזלזלו בזה.

An example. This man changed my life.

לדוגמה. האיש הזה שינה לי את החיים.

He's a professor. He's now at Vanderbilt.

הוא פרופסור, היום בוואנדרבליט.

He's an undergrad professor, Mitchell Seligson.

הוא מרצה לתואר ראשון, מיטצ'ל סליגסון.

And because of him, I got into Harvard Law School,

ובגללו הגעתי לביה"ס למשפטים של האווארד.

because he took an interest.

ובגלל שהוא התעניין.

I was taking a class of his, and he was just like,

למדתי בקורס שלו והוא אמר,

this is an overeager student,

זו סטודנטית נלהבת,

which we don't normally get in the United States,

מה שאנחנו לא רואים בארה"ב לעיתים קרובות,

because everyone else is cynical and jaded.

בגלל שכולם ציניים ושחוקים.

He called me to his office and said,

הוא קרא לי למשרד שלו ואמר,

"What do you want to do when you grow up?"

מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה?

I said, "I want to be a lawyer."

אמרתי שאני רוצה להיות עורכת דין.

And he was like, "Why? You know,

והוא אמר, למה?

we don't need another lawyer in the United States."

אנחנו לא צריכים עוד עורכת דין בארצות הברית.

And he tried to talk me out of it,

והוא ניסה להניא אותי מזה,

but it was like, "OK, I know nothing about applying to law school,

אבל הוא אמר, אני לא יודע כלום על הגשת בקשות לביה"ס למשפטים,

I'm poli-sci Ph.D.

אני פרופסור למדעי המדינה.

But, you know, let's figure out what I need you to do,

אבל בואי נראה מה צריך לעשות,

what I need to do to help you out."

מה אני צריך לעשות כדי לעזות לך.

It was like, "Where do you want to go?"

הוא שאל איפה את רוצה ללמוד?

And to me at that time university --

ובשבילי בזמנו-

I was at University of Pitts for undergrad,

הייתי באוניברסיטת פיטסברג בפנסילבניה בתואר הראשון,

and that was like heaven, OK,

וזה היה כמו גן עדן,

because compared to what could have been in Kenya.

בהשוואה למה שיכל להיות בקניה.

So I'm like, "Yeah, I'm just applying to Pitt for law school."

אז אמרתי, טוב, אני אגיש מועמדות לביה"ס למשפטים בפיטסברג.

He was like, "Why? You know, you're smart,

הוא אמר, למה? את יודעת, את חכמה,

you have all these things going for you."

יש לך את כל הכישרונות אלה.

And I'm like, "Because I'm here and it's cheap,

ועניתי, בגלל שאני פה וזה זול,

and you know, I kind of like Pittsburgh."

ואתם יודעים, די אהבתי את פיטסברג.

Like, that's the dumbest reason I've ever heard

זאת הסיבה הכי מטופשת ששמעתי

for applying to law school.

להירשם לבי"ס למשפטים.

And, you know, so he took me under his wing, and he encouraged me.

אז הוא לקח אותי תחת חסותו ועודד אותי.

And he said, "Look, you can get into Harvard,

והוא אמר, תראי, את יכולה להכנס להארווארד,

you're that good, OK?

את עד כדי כך טוב, בסדר?

And if they don't admit you, they're the ones who are messed up."

ואם הם לא יקבלו אותך, הם אלו שדפוקים.

And he built me up, you know?

והוא בנה את הביטחון שלי

And this is just an illustration.

וזו רק המחשה.

You can meet other individuals here.

אתם יכולים לפגוש עוד אנשים כאן.

We just need a push.

אנחנו רק צריכים דחיפה.

That's all I needed was a push to go to the next level.

כל מה שהייתי צריכה זה דחיפה להגיע לשלב הבא.

Basically, I want to end with my vision for Africa, you know?

אני רוצה לסיים עם החזון שלי עבור אפריקה, בסדר?

A gentleman spoke yesterday about the indignity

אדון אחד דיבר פה אתמול על הביזיון

of us having to leave the continent

שבהכרח צריך לעזוב את היבשת

so that we can fulfill our potential.

על מנת להגשים את הפוטנציאל שגלום בנו.

You know, my vision is that my daughter,

אז החזון שלי הוא שהבת שלי,

and any other African child being born today,

וכל ילד אפריקאי שנולד היום,

can be whoever they want to be here,

יוכל להיות מה שהוא רוצה להיות כאן,

without having to leave.

מבלי שיאלץ לעזוב.

And they can have the possibility of transcending

ותהיה להם האפשרות להתעלות

the circumstances under which they were born.

מעל הנסיבות שבהם הם נולדו.

That's one thing you Americans take for granted, you know?

זה דבר אחד שאתם האמריקאים לוקחים כמובן מאליו, אתם יודעים?

That you can grow up, you know, not so good circumstances,

שאתם יכולים להתבגר, כשהנסיבות לא טובות כל-כך,

and you can move.

ושאתם יכולים לנוע-

Just because you are born in rural Arkansas, whatever,

רק בגלל שנולדת בארקנסו הכפרית, או משהו כזה,

that doesn't define who you are.

זה לא בהכרח מגדיר מי אתם.

For most Africans today, where you live, or where you were born,

עבור רוב האפריקאים היום, המקום בו אתה גר, או המקום בו נולדת,

and the circumstances under which you were born,

והנסיבות בהן נולדת,

determine the rest of your life.

מכתיבות את שארית חייך.

I would like to see that change,

הייתי רוצה שזה ישתנה,

and the change starts with us.

והשינוי מתחיל בנו.

And as Africans, we need to take responsibility for our continent.

כאפריקאים עלינו לקחת אחריות על היבשת שלנו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)