The world’s largest organism - Alex Rosenthal

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Alsa Saal

This is Goliath, the krill.

זה גוליית, הקריל.

Don’t get too attached.

אל תתחברו אליו יותר מדי.

Today this 1 centimeter crustacean

היום הסרטן באורך 1 הסנטימטר הזה

will share the same fate as 40 million of his closest friends:

יחלוק את אותו גורל כמו 40 מליון מחבריו הקרובים:

a life sentence in the belly of the largest blue whale in the world.

גזר דין מוות בבטן הלוויתן הכחול הגדול בעולם.

Let’s call her Leviatha.

בואו נקרא לה לוויאת'ה.

Leviatha weighs something like 150 metric tons,

המשקל של לוויאת'ה הוא בערך 150 טון,

and she’s the largest animal in the world.

והיא החיה הגדולה בעולם.

But she’s not even close to being the largest organism by weight,

אבל היא אפילו לא קרובה ללהיות האורגניזם הגדול בעולם במשקל,

which is estimated to equal about 40 Leviatha’s.

שמוערך שהוא בערך פי 40 מלוויאת'ה.

So where is this behemoth?

אז איפה המפלצת הזו?

Here, in Utah.

פה, ביוטה.

Sorry, that’s too close.

סליחה, זה קרוב מדי.

Here.

הנה.

This is Pando, whose name means “I spread out.”

זה פאנדו, שמשמעות שמו היא "אני מתפשט."

Pando, a quaking aspen, has roughly 47,000 genetically identical clone trunks.

פאנדו, הצפצפה הרוטטת, שיש לה בערך 47,000 שיבוטי גזעים זהים גנטית.

Those all grow from one enormous root system,

כולם צומחים ממערכת שורשים ענקית אחת,

which is why scientists consider Pando a single organism.

לכן המדענים מחשיבים את פאנדו לאורגניזם בודד.

Pando is the clear winner of world’s largest organism by weight—

פאנדו הוא הזוכה הברור של האורגניזם הגדול בעולם לפי משקל --

an incredible 6 million kilograms.

6 מליון קילוגרם מדהימים.

So how did Pando get to be so huge?

אז איך פאנדו הפך להיות כל כך גדול?

Pando is not an unusual aspen from a genetic standpoint.

פאנדו הוא לא צפצפה יוצאת דופן מנקודת ראות גנטית.

Rather, Pando’s size boils down to three main factors:

במקום, הגודל של פאנדו נובע משלושה גורמים מרכזיים:

its age, its location, and aspens’ remarkable evolutionary adaptation

גילו, מיקומו, וההתאמה האבולוציונית יוצאת הדופן של הצפצפה

of self-cloning.

של שכפול עצמי.

So first, Pando is incredibly expansive because it’s incredibly old.

אז ראשית, פאנדו הוא נרחב כל כך בגלל שהוא ממש עתיק.

How old exactly?

כמה זקן בדיוק?

No one knows.

אף אחד לא יודע.

Dendrochronologist estimates range from 80,000 to 1 million years.

דנדרו כרונולוגים מעריכים טווח מ 80,000 למליון שנה.

The problem is, there’s no simple way to gauge Pando’s age.

הבעיה היא, שאין דרך פשוטה למדוד את הגיל של פאנדו.

Counting the rings of a single trunk will only account for up to 200 years or so,

ספירת הטבעות על גזע בודד תראה רק בערך 200 שנה,

as Pando is in a constant cycle of growth, death, and renewal.

בגלל שפאנדו נמצא במחזור קבוע של גדילה, מוות, והתחדשות.

On average, each individual tree lives 130 years,

בממוצע, כל עץ בודד חי 130 שנה,

before falling and being replaced by new ones.

לפני שהוא נופל ומוחלף על ידי חדשים.

Second: location.

שנית: מיקום.

During the last ice age, which ended about 12,000 years ago,

במהלך עידן הקרח האחרון, שהסתיים לפני בערך 12,000 שנה,

glaciers covered much of the North American climate

קרחונים כיסו את רוב צפון אמריקה

friendly to aspens.

עם אקלים ידידותי לצפצפות.

So if there were other comparably sized clonal colonies,

אז אם היו קולוניות אחרות שוות בגודל,

they may have perished then.

הם אולי מתו אז.

Meanwhile, Pando’s corner of Utah remained glacier-free.

בינתיים, הפינה של פאנדו ביוטה נשארה נקיה מקרחונים.

The soil there is rich in nutrients that Pando continuously replenishes;

האדמה שם עשירה בחמרים מזינים שפאנדו ממשיך להעשיר;

as it drops leaves and trunks,

כשהוא מפיל עלים וגזעים,

the nutrients return to nourish new generations of clones.

החמרים המזינים חוזרים להזין דורות חדשים של שיבוטים.

Which brings us to the third cause of Pando’s size: cloning.

מה שמביא אותנו לסיבה השלישית לגודל של פאנדו: שיכפול.

Aspens are capable of both sexual reproduction—

צפצפות מסוגלות גם לרבייה מינית --

which produces a new organism—

שמייצרת אורגניזם חדש --

and asexual reproduction— which creates a clone.

ולרבייה לא מינית -- שיוצר העתק.

They tend to reproduce sexually when conditions are unfavorable

הן נוטות לרבייה מינית כשהתנאים לא טובים

and the best strategy for survival is to move elsewhere.

והאסטרטגיה הטובה ביותר להשרדות היא לנוע למקום אחר.

Trees aren’t particularly mobile, but their seeds are.

עצים לא ממש ניידים, אבל הזרעים שלהם כן.

Like the rest of us, sexual reproduction is how Pando came into the world

כמונו, רבייה מינית היא הדרך שפאנדו הגיע לעולם

in the first place all those tens or hundreds of thousands of years ago.

מלכתחילה, לפני עשרות או מאות אלפי שנים.

The wind or a pollinator carried pollen from the flower of one of its parents

הרוח או מאבק נשאו את האבקנים מהפרח של אחד מהוריו

to the other, where a sperm cell fertilized an egg.

לאחר, שם תא הזרע הפרה את הביצית.

That flower produced fruit, which split open,

הפרח הזה יצר פירות, שהתפצלו,

releasing hundreds of tiny, light seeds.

מה ששחרר מאות זרעים זעירים וקלים.

The wind carried one to a wet spot of land in what is now Utah,

הרוח נשאה אחד לנקודה לחה של אדמה במה שעכשיו היא יוטה,

where it took root and germinated into Pando’s first stem.

שם הוא השתרש ונבט לגבעול הראשון של פאנדו.

A couple of years later, Pando grew mature enough to reproduce asexually.

מספר שנים לאחר מכן, פאנדו גדל מספיק להתרבות א- מינית.

Asexual reproduction, or cloning,

רבייה א-מינית, או שכפול,

tends to happen when the environment is favorable to growth.

נוטה להתרחש כשהסביבה מתאימה לגדילה.

Aspens have long roots that burrow through the soil.

לצפצפות יש שורשים ארוכים שמתחפרים דרך האדמה.

These can sprout shoots that grow up into new trunks.

אלה יכולים להנביט נצרים שגדלים לגזעים חדשים.

And while Pando grew and spread out, so did our ancestors.

בעוד פאנדו גדל והתפשט, כך גם אבותינו.

As Hunter-gatherers who made cave paintings, survived an ice age,

כשציידים לקטים שיצרו את ציורי המערות, שרדו את עידן הקרח,

found their way to North America, built civilizations in Egypt and Mesopotamia,

ומצאו את דרכם לצפון אמריקה, בנו ציוויליזציות במצרים ובמסופטמיה,

fought wars, domesticated animals, fought wars, formed nations,

נלחמו במלחמות, בייתו חיות, נלחמו במלחמות, יצרו אומות,

built machines,

בנו מכונות,

and invented the internet, and always newer ways to fight wars.

והמציאו את האינטרנט, ותמיד דרכים חדשות להלחם במלחמות.

Pando has survived many millennia of changing climates and encroaching ice.

פאנדו שרד הרבה אלפים של שינויי אקלים וקרח מתקרב.

But it may not survive us.

אבל הוא אולי לא ישרוד אותנו.

New stems are growing to maturity much more slowly than they need to

נצרים חדשים גדלים לבגרות הרבה יותר לאט משהם צריכים

in order to replace the trunks that fall.

כדי להחליף את הגזעים שנופלים.

Scientists have identified two main reasons for this.

מדענים זיהו שתי סיבות עיקריות לכך.

The first is that we’ve deprived Pando of fire.

הראשונה היא שמנענו מפאנדו שריפות.

When a fire clears a patch of forest, Aspen roots survive,

כשהאש מפנה חלקה ביער, השורשים של הצפצפה שורדים,

and send shoots bursting up out of the ground by the tens of thousands.

ושולחים נצרים שבוקעים למעלה מהאדמה בעשרות אלפים.

And secondly, grazers like herds of cattle and mule deer—

ושנית, חיות רועות כמו עדרי בקר ואיילים --

whose natural predators we’ve hunted to the point of local elimination—

שאת הטורפים הטבעיים שלהן צדנו לנקודת הכחדה מקומית --

are eating Pando’s fresh growth.

אוכלים את הצמיחה החדשה של פאנדו.

If we lose the world’s largest organism, we’ll lose a scientific treasure trove.

אם נאבד את האורגניזם הגדול בעולם, נאבד תיבת אוצר מדעית.

Because Pando’s trunks are genetically identical,

בגלל שגזעיו של פאנדו הם זהים גנטית,

they can serve as a controlled setting for studies

הם יכולים לשמש כסביבה מבוקרת למחקרים

on everything from the tree microbiome

על הכל, ממאקרו-ביום של עצים

to the influence of climate on tree growth rates.

ועד להשפעה של האקלים על קצב גדילת העצים.

The good news is, we have a chance to save Pando,

החדשות הטובות הן, שיש לנו סיכוי להציל את פאנדו,

by reducing livestock grazing in the area

על ידי הפחתת המרעה באזור

and further protecting the vulnerable young saplings.

והגנה נוספת על הנצרים הפגיעים הצעירים.

And the time to act is today.

והזמן לפעול הוא היום.

Because as with so many other marvels of our natural world,

בגלל שכמו עם כל כך הרבה פלאים של העולם הטבעי,

once they’re gone it will be a very, very long time before they return.

ברגע שהם יעלמו - יידרש זמן רב מאד עד שיחזרו.