How to spot a counterfeit bill - Tien Nguyen

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

It's estimated that for every 10,000 bills in the U.S.,

מוערך שעל כל 10,000 שטרות בארצות הברית,

one of those bills is fake.

אחד השטרות האלו מזוייף.

That may not sound like much,

זה אולי לא נשמע הרבה,

but it adds up to millions of dollars in cold hard cash.

אבל זה מצטבר למליוני דולרים במזומן.

Counterfeit money has the potential to cause all sorts of problems,

לכסף מזוייף יש את הפוטנציאל לגרום לכל מני בעיות,

from leaving you short $20 to destabilizing national economies.

מלהשאיר אתכם עם פחות 20$ לערעור הכלכלה הלאומית.

But don't worry.

אבל אל תדאגו.

You can help catch the counterfeits.

אתם יכולים לעזור לתפוש שטרות מזוייפים.

All you need are some simple tools and a bit of chemistry.

כל מה שאתם צריכים הם כמה כלים פשוטים ומעט כימיה.

First up, the anti-counterfeit detection pen.

ראשית, עט גילוי זיופים.

The pen looks like a highlighter

העט נראית כמו מרקר

and contains a solution of potassium iodide

ומכילה תמיסה של אשלגן יודיד

and elemental iodine.

ומולקולות יוד.

It reveals of the presence of starch,

היא מגלה נוכחות של עמילן.

which is commonly used to strengthen regular printer paper,

שנמצא בשימוש נפוץ כדי לחזק נייר הדפסה רגיל,

but won't be found in real money.

אבל לא ימצא על כסף אמיתי.

That's because authentic bills are made of cotton and linen

זה בגלל ששטרות אותנטים עשויים מכותנה ופשתן

and are threaded with tiny red and blue fibers.

ושזורים עם חוטים זעירים אדומים וכחולים.

That material is made by a single, highly-guarded company

החומר הזה מיוצר בחברה אחת שמורה היטב

called Crane and Company,

שנקראת קריין אנד קומפני,

which has been printing currency

שהדפיסה כסף

since Paul Revere asked them to help finance the Revolutionary War.

מאז שפול רביר ביקש מהם לעזור לממן את מלחמת המהפכה.

The starch in many counterfeit bills, on the other hand,

העמילן בהרבה שטרות מזוייפים, מצד אחד,

is made of two molecules:

עשוי משתי מולקולות:

amylopectin and amylose.

עמילופקטין ועמילוז.

It's amylose that gives the fake away.

זה העמילוז שמגלה את הזיוף.

Its long chain of sugar molecules connected by oxygen atoms

השרשרת הארוכה שלו של מולקולות סוכר שמחוברת עם אטומי חמצן

forms a helical structure, like DNA.

יוצרת מבנה סלילי, כמו DNA.

Iodide likes to squeeze inside this coil,

יוד אוהב להדחף לתוך הסליל,

forming a new compound that leaves a dark mark on the paper.

ויוצר חומר חדש שמשאיר סימן כהה על הנייר.

However, in the absence of starch, there is no chemical reaction

עם זאת, כשאין נוכחות של עמילן, אין תגובה כימית

and the mark will look light yellow.

והסימן נראה צהוב בהיר.

So if the fake isn't printed on starchy paper,

אז אם הזיוף לא מודפס על נייר עמילני,

iodine solutions can't help you.

תמיסת יוד לא יכולה לעזור לנו.

That's one of the reasons U.S. bills printed since 1996

זו אחת הסיבות ששטרות אמריקאים שהודפסו מאז 1996

have been chemically enhanced to include another counterfeit countermeasure:

שופרו כימית שיכללו אמצעי מניעת זיוף נוסף:

a strip that fluoresces under UV light.

פס שזוהר תחת אור אולטרה סגול.

That's the same kind of light used at black light parties

זה אותו סוג של אור שבשימוש במסיבות אור שחור

and airport security lines.

ותורי ביטחון בשדה התעופה.

The polyester strip printed with invisble ink

פס הפוליאסטר מודפס עם דיו בלתי נראה

is just one millimeter wide

הוא ברוחב של מילימטר אחד בלבד

and is found in different positions depending on a bill's value.

והוא נמצא במיקומים שונים תלוי בערך השטר.

If you hold your dollar up to natural light,

אם תחזיקו דולר מול אור טבעי,

you can see the amount and the word USA printed on the band.

אתם יכולים לראות את הסכום והמילה USA מודפסות על הפס.

But under UV light, these strips really shine.

אבל תחת אור אולטרה סגול, הפסים האלה באמת זוהרים.

They contain molecules that can be excited by absorbing certain amounts of energy,

הם מכילים מולקולות שמרוגשות על ידי קליטה של כמויות מסויימות של אנרגיה,

specifically, that given off by common UV light sources.

במיוחד, זו שניתנת על ידי מקורות אור אולטרה סגול נפוצים.

As these excited molecules return to their original states,

כשהמולקולות המרוגשות האלו חוזרות למצבן המקורי,

they lose a bit of energy as heat and then radiate the rest as light.

הן מאבדות מעט אנרגיה כחום ואז קורנות את השאר כאור.

Energy is inversely related to wavelength,

אנרגיה נמצאת ביחס הפוך לאורך הגל,

which means that the longer wavelengths have lower energy.

מה שאומר שלאורכי הגל הארוכים יותר יש אנרגיה נמוכה יותר.

So the lower energy light given off by the strip

אז אור באנרגיה נמוכה יותר שהפס מחזיר

means longer wavelengths that fall in the visible range,

אומר אורכי גל ארוכים יותר שנופלים בתחום הנראה,

and suddenly we can see that which had been invisible.

ופתאום אנחנו יכולים לראות מה שהיה בלתי נראה.

And if a glowing strip doesn't show up on a recent bill,

ואם פס זוהר לא נראה על שטר עדכני,

you have a fake on your hands.

יש לכם זיוף ביד.

For times when you're not dealing with counterfeit masterminds,

לזמנים בהם אתם לא מתעסקים עם זייפנים גאונים,

looking for simple visual cues will do.

פשוט להביט בסימנים הויזואליים יהיה מספיק.

Make sure the portrait looks lifelike and not flat,

דאגו שהפורטרט נראה חי ולא שטוח,

the seal has perfectly even sawtooth points,

לחותם יש קצוות משוננים מושלמים,

the inked border is unbroken,

גבול הדיו לא שבור,

and the serial number has precisely equal spacing between each number.

ולמספר הסידורי יש ריווח אותיות מדוייק בין הספרות.

So the next time you come across some dubious dough,

אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בכסף מפוקפק,

have a closer look,

הביטו מקרוב,

pull out your iodine solution,

שלפו את תמיסת היוד,

or take it to a rave

או קחו אותו למסיבת רייב

and you just might catch a counterfeit.

ואולי תתפסו זיוף.