How squids outsmart their predators - Carly Anne York

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

In the ocean’s depths, two titans wage battle:

במעמקי האוקיינוס, שני ענקים מנהלים מלחמה:

the sperm whale and the colossal squid.

לוויתן הזרע והדיונון הענק.

Sperm whales use echolocation to hunt these squid for food,

לוויתני זרע משתמשים באקו לוקציה כדי לצוד ולאכול את הדיונונים,

but even against this gigantic animal, squid can put up an impressive fight.

אבל אפילו נגד חיית ענק, דיונונים יכולים לתת מלחמה חזרה.

Scientists know this because on the bodies of washed-up whales,

מדענים יודעים את זה בגלל שעל הגוף של לוותנים שנשטפו,

they frequently find huge, round suction scars,

הם הרבה פעמים מוצאים צלקות עצומות של אברי יניקה עגולים,

emblazoned there by large, grasping tentacles.

מוטמעים שם על ידי זרועות גדולות ולוכדות.

Ranging in size from this giant’s impressive 14 meters

הם נעים בגודל בין 14 המטרים של הענק

to the 2.5 centimeters of the southern pygmy squid,

ל 2.5 סנטימטרים של הדיונון הגמדי הדרומי,

these creatures fall into the group of animals known as cephalopods.

היצורים האלה נופלים לתוך קבוצת חיות שידועה כצפלופודים.

There are about 500 squid species worldwide,

יש בערך 500 מיני דיונונים בעולם,

and they live in all the world’s oceans,

והם חיים בכל האוקיינוסים בעולם,

making them a reliable food source for whales,

מה שעושה אותם למקור מזון אמין ללוויתנים,

dolphins,

דולפינים,

sharks,

כרישים,

seabirds,

fish,

ציפורי ים,

דגים,

and even other squid.

ואפילו דיונונים אחרים.

Indeed, squid themselves are fearsome ocean predators.

ובאמת,הדיונונים עצמם הם טורפי ים אימתניים.

But their most extraordinary adaptations

אבל ההתאמות הכי מדהימות שלהם

are those that have evolved to help them thwart their predators.

הן אלו שהם פיתחו כדי לעזור להם להרחיק את הטורפים.

Squid, which can be found mainly

דיונונים, שיכולים להמצא בעיקר

in estuarine, deep-sea, and open-water habitats,

בשפכי נהרות, ים עמוק ואזורי מחיה במים פתוחים,

often swim together in shoals.

הרבה פעמים שוחים יחד בלהקות.

Being out in the open without anywhere to hide makes them vulnerable,

להיות במים הפתוחים בלי מקום להסתתר הופך אותם לפגיעים,

so as a first line of defense, they rely on large, well-developed eyes.

אז כקו הגנה ראשון, הם מסתמכים על עיניים גדולות ומפותחות.

In the colossal squid, these are the size of dinner plates,

בדיונון הקולוסלי, הן בגודל של צלחות,

the largest known eyes in the animal kingdom.

העיניים הכי גדולות הידועות הממלכת החי.

When it’s dark or the water is murky, however,

כשחשוך או שהמים קודרים, עם זאת,

squid rely on a secondary sensory system,

דיונונים מסתמכים על מערכת חישה משנית,

made from thousands of tiny hair cells that are only about twelve microns long

שעשוייה מאלפי תאי שיער זעירים באורך של בערך 12 מיקרון בלבד

and run along their heads and arms.

ומתפרשים לאורך ראשם וזרועותייהם.

Each of these hair cells is attached to axons in the nervous system.

כל אחת מהשערות האלו מחוברת לאקסון במערכת העצבים.

Swimming animals create a wake,

חיות שוחות יוצרות שובל,

so when the hairs on the squid’s body detect this motion,

אז כשהשערות על גוף הדיונון מזהות תנועה,

they send a signal to the brain,

הם שולחים אות למוח,

which helps it determine the direction of the water’s flow.

מה שעוזר לו לקבוע את כיוון זרימת המים.

This way, a squid can sense an oncoming predator in even the dimmest waters.

בדרך זו, דיונון יכול לחוש טורף מתקרב אפילו במים הכי עמומים.

Aware of the threat, a squid can then mask itself from a predator.

מודע לאיום, דיונון יכול להסוות את עצמו מהטורף.

Squid skin contains thousands of tiny organs called chromatophores,

עור דיונון מכיל אלפי אברונים זעירים שנקראים כרומטופורים,

each made of black, brown, red or yellow pigments and ringed in muscle.

כל אחד עשוי מפיגמנטים שחורים, חומים, אדומים או צהובים ומוקף שרירים.

Reflecting cells beneath the chromatophores

תאים משקפים מתחת לכרומטופורים

mirror the squid’s surroundings, enabling it to blend in.

משקפים את הסביבה של הדיונון מה שמאפשר לו להטמע.

So, when the muscles contract,

אז כשהשרירים מתכווצים,

the color of the pigment is exposed,

הצבע של הפיגמנט נחשף,

whereas when the muscles relax the colors are hidden.

בעוד כשהשרירים נרגעים הצבע חבוי.

Each of these chromatophores

כל אחד מהכרומטופורים האלה

is under the individual control of the squid’s nervous system,

תחת שליטה נפרדת של מערכת העצבים של הדיונון,

so while some expand, others remain contracted.

אז בעוד כמה מתרחבים, אחרים נשארים מכווצים.

That enables countershading,

זה מאפשר גיוון מנוגד,

where the underside of the squid is lighter than the top,

בו הצד התחתון של הדיונון בהיר יותר מלמעלה,

to eliminate a silhouette that a predator might spy from below.

כדי למנוע צללית שטורפים אולי יראו מלמטה.

Some predators, however, like the whales and dolphins,

כמה טורפים, עם זאת, כמו לוותנים ודולפינים,

get around this ruse by using sound waves to detect a squid’s camouflaged form.

עוקפים את התחבולה הזו בשימוש בגלי קול כדי לזהות את הצורה המסוות של הדיונון.

Not to be outfoxed, the squid still has two more tricks up its sleeve.

כדי שלא יעלו אליו, לדיונון עדיין יש שני טריקים בשרוול.

The first involves ink, produced inside its mantle.

הראשון כולל דיו, שמיוצר בתוך המעטפת.

Squid ink is made mostly of mucus and melanin,

דיו דיונון עשוי בעיקר מריר ומלנין,

which produces its dark coloring.

מה שמייצר את הצבע הכהה.

When squid eject the ink,

כשהדיונון פולט את הדיו,

they either use it to make a large smokescreen

הוא או משתמש בו כדי ליצור מסך עשן גדול

that completely blocks the predator’s view

שלגמרי מסתיר את הראיה של הטורף

or a blob that roughly mimics the size and shape of the squid.

או בועה שמדמה בערך את הגודל והצורה של הדיונון.

This creates a phantom form, called a pseudomorph,

זה יוצר צורת פנטום, שנקראת פסואודומורף,

that tricks the predator into thinking it’s the real squid.

שמשטה בטורף לחשוב שזה הדיונון האמיתי.

As a final touch, squid rely on jet propulsion

וכנגיעה אחרונה, דיונונים מסתמכים על הנעת סילון

to rapidly shoot away from their hunters,

כדי לברוח במהירות מהטורפים שלהם,

reaching speeds of up to 25 miles per hour and moving meters away in mere seconds.

והם מגיעים למהירויות של עד 40 קילומטר לשעה ונעים למרחק של מטרים בשניות בודדות.

This makes them Earth’s fastest invertebrates.

זה הופך אותם לחסרי החוליות המהירים בכדור הארץ.

Some squid species have also developed unique adaptive behaviors.

כמה מיני דיונונים פיתחו גם התנהגויות מותאמות יחודיות.

The deep-sea vampire squid, when startled,

דיונון הערפד במים עמוקים, כשהוא מוטרד,

uses its webbed arms to make a cape it hides behind.

משתמש בזרועות מרושתות כדי ליצור גלימה מאחוריה הוא מתחבא.

The tiny bobtail, on the other hand, tosses sand over its body

הבובטייל מצד שני, זורק חול על גופו

as it burrows away from prying eyes.

כשהוא מתחפר לפני עיניים מחפשות.

The Pacific flying squid uses jet propulsion for another purpose:

הדיונון המעופף הפסיפי משתמש בהנעת סילון למטרה אחרת:

to launch itself right out of the water.

כדי לשגר את עצמו מחוץ למים.

Squids’ inventive adaptations have allowed them

ההתאמות ההמצאתיות של דיונונים איפשרו להם

to proliferate for over 500 million years.

לשגשג במשך יותר מ 500 מליון שנה.

Even now, we’re still uncovering new species.

אפילו עכשיו, אנחנו עדין מגלים מינים חדשים.

And as we do,

וכשאנחנו עושים זאת,

we’re bound to discover even more about how these stealthy cephalopods

אנחנו בוודאי נגלה אפילו עוד על איך הצפלופודים החמקניים האלה

have mastered survival in the deep and unforgiving sea.

שכללו את ההשרדות בימים עמוקים ולא סלחניים.