Cannibalism in the animal kingdom - Bill Schutt

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

In the deserts of the American Southwest,

במדבריות דרום מערב ארצות הברית,

spadefoot toad tadpoles hatch in tiny oases.

ראשני קרפדות בוקעים בנווה מדבר.

Until they develop into toadlets, they can’t survive outside of water,

עד שהם יתפתחו לעוללים, הם לא יכולים לשרוד מחוץ למים,

but these ponds are transient and quickly evaporate.

אבל הבריכות האלו בנות חלוף ומתאדות במהירות.

The tadpoles are in a race against the clock

הראשנים במרוץ נגד השעון

to grow up before their nurseries disappear.

לגדול לפני שחדרי הילדים שלהם יעלמו.

So nearly overnight, some of the brood explode in size.

אז כמעט בן לילה, כמה מהלהקה מתפוצצים בגודלם.

They use their jack-o-lantern teeth and huge jaw muscles

הם משתמשים בשיניים של ליצן קופץ ושרירי לסת עצומים

to devour their smaller pond mates.

כדי לטרוף את חברייהם הקטנים לבריכה.

Nourished by this extra fuel,

מוזנים בדלק נוסף,

they develop quicker, leaving the pond before it can dry out.

הם מתפתחים מהר יותר, ועוזבים את הבריכה לפני שהיא מתייבשת.

The spadefoot toad is far from the only animal

הקרפדות הם ממש לא החיה היחידה

to eat members of its own species as a normal part of its life cycle.

שאוכלת בני מינה כחלק נורמלי במהלך חייה.

All of these animals do.

כל החיות האלו גם עושות כך.

If that surprises you, you’re in good company.

אם זה מפתיע אתכם, אתם בחברה טובה.

Until recently, scientists thought cannibalism

עד לאחרונה, מדענים חשבו שקניבליזם

was a rare response to starvation or other extreme stress.

היה תגובה נדירה לרעב או מצבי לחץ קיצוניים אחרים.

Well-known cannibals,

קניבלים ידועים,

like the praying mantis and black widow spider,

כמו גמל השלמה ועכביש האלמנה השחורה,

were considered bizarre exceptions.

נחשבו לחריגים מוזרים.

But now, we know they more or less represent the rule.

אבל עכשיו, אנחנו יודעים שהם פחות או יותר מייצגים את הכלל.

While it may seem counterproductive

בעוד זה נראה לא מועיל

for members of the same species to eat each other,

לחברים מאותו מין לאכול אחד את השני,

cannibalism can promote the survival of the species as a whole

קניבליזם יכול לקדם את ההשרדות של המינים ככלל

by reducing competition,

על ידי הפחתת תחרות,

culling the weak,

ניפוי החלשים,

and bolstering the strong.

וחיזוק החזקים.

Some species, like the spadefoot toad,

כמה מינים, כמו הקפדות רגל העלה,

cannibalize in response to environmental pressures.

אוכלים את בני מינם כתגובה ללחץ סביבתי.

Their situation is precarious,

המצב שלהם לא יציב,

but cannibalism for them isn’t a last-ditch attempt to avoid starvation.

אבל קניבליזם בשבילם הוא לא מאמץ אחרון להמנע מרעב.

Rather, it’s a way to more quickly outgrow a stage

אלא, זו דרך לגדול יותר מהר משלב

where they’re especially vulnerable to predation

בו הם רגישים במיוחד לטריפה

or dangerous environmental conditions.

או מצבים סביבתיים מסוכנים.

Other species, including many fish,

מינים אחרים, כולל הרבה דגים,

indiscriminately cannibalize each other during foraging behavior.

טורפים ללא אבחנה אחד את השני במהלך חיפוש אחר מזון.

Fish produce large numbers of tiny young,

דגים יוצרים מספרים גדולים של צעירים זעירים,

and adults exhibit about as much individual recognition of their offspring

ובוגרים מציגים אותה הכרה של בודדים את צאצאייהם

as humans do for a handful of raisins.

כמו שאנשים מבדילים בין חופן צימוקים.

Fish eggs, larvae, and juveniles are easily available, nutrient-rich meals,

ביצי דגים, זחלים, וצעירים הם ארוחות זמינות ומלאות חומרים מזינים,

and with thousands of eggs in a clutch,

ועם אלפי ביצים בכל שקיק,

plenty are still available to hatch after the adults have snacked.

הרבה זמינים עדיין לבקוע אחרי שהבוגרים נשנשו.

Baby fish aren’t just at risk of being cannibalized by adults—

דגיגים זעירים לא בסיכון רק להאכל על ידי בוגרים --

siblings eat each other too.

אחים אוכלים גם אחד את השני.

Sand tiger shark eggs develop and hatch

ביצי כריש הטיגריס החולי מתפתחות ובוקעות

inside their mother’s oviducts at different times.

בתוך תעלות השחלות של אמם בזמנים שונים.

When the hatchlings run out of yolk from their own eggs,

כשלצעירים נגמר החלמון מהביצה שלהם,

they eat the other eggs and hatchlings

הם אוכלים ביצים אחרות והבוקעים לאחרונה

until one baby shark from each oviduct remains.

עד שכריש תינוק בודד מכל שחלה נשאר.

When they emerge, the young sharks are well-nourished, experienced predators

כשהם בוקעים, הכרישים הצעירים מוזנים היטב, וטורפים מנוסים

who stand a better chance of surviving.

שיש להם סיכוי טוב יותר לשרוד.

Even when they aren’t consumed for nutrition,

אפילו כשהם לא נאכלים לתזונה,

young animals are especially vulnerable to cannibalism.

חיות צעירות פגיעות במיוחד לקניבליזם.

Hamsters,

אוגרים,

rats,

עכברושים,

and other rodent mothers

ואמהות מכרסמות אחרות

will eat some of their young if they’re sick,

יאכלו כמה מהצעירים שלהן אם הם חולים,

dead,

מתים,

or simply too numerous to feed.

או פשוט יש יותר מדי להאכיל.

In other mammals, including bears and lions,

ביונקים אחרים, כולל דובים ואריות,

males will kill offspring sired by another.

זכרים יהרגו צעירים של זכרים אחרים.

That’s because childless females become receptive to mating more quickly

זה בגלל שנקבות ללא גורים הופכות זמינות להזדווגות יותר מהר

than if they were caring for a cub.

מכשהן מניקות גור.

Rather than waste nutritious meat, the males then eat the dead cubs.

במקום לבזבז בשר מזין, הזכרים אוכלים את הגורים המתים.

Meanwhile, cannibalism is less common in birds than in other groups,

בינתיים, קניבליזם פחות נפוץ בציפורים מבקבוצות אחרות,

but certain species will eat diseased or dead hatchlings

אבל מספר מינים יאכלו גוזלים חולים או מתים

as a way of disposing of the bodies before they can attract maggots.

כדרך להפתר מהגופות לפני שהן ימשכו רימות.

When adults eat each other, males are cannibalized more often than females,

כשבוגרים אוכלים אחד את השני, זכרים נאכלים בקניבליזם יותר מהנקבות,

usually during mating and generally because they’re smaller.

בדרך כלל במהלך הזדווגות ובאופן כללי בגלל שהם קטנים יותר.

Male Australian redback spiders mate with much larger females.

עכבישים אדומי גב אוסטרלים מזדווגים עם נקבה גדולה בהרבה.

Rather than scrambling away after mating, the tiny male does a somersault,

במקום לברוח אחרי הזדווגות, הזכר הקטן עושה סלטה,

bringing his abdomen into contact with his mate’s mouthparts.

ומביא את בטנו במגע עם פיה של בת זוגתו.

The female showers him with enzyme-rich gut juice and consumes his abdomen.

הנקבה מרעיפה עליו מיצי קיבה עשירים באנזימים ואוכלת את בטנו.

Males not killed in the initial mating crawl back into the fray,

זכרים שלא נהרגים על ידי ההזודווגות הראשונית וזוחלים חזרה לסכנה,

often half-eaten,

הרבה פעמים חצי אכולים,

to mate again, after which they’re dispatched to the spider pantry.

כדי להזדווג בשנית, שלאחר מכן הם נשלחים למזווה של העכביש.

So not only does the male provide the female with his sperm,

אז לא רק שהזכר מספק לנקבה את הזרע שלו,

but he also provides her with a nutritious meal

אלא הוא גם מספק לה ארוחה מזינה

to better ensure that she’ll survive to pass on his genes.

כדי לבטיח שהיא תשרוד כדי להעביר את הגנים שלו.

All in all, it’s clear that cannibalism is

בסך הכל, זה ברור שקניבליזם

as much a part of life in the animal kingdom

הוא חלק מהחיים בממלכת החי

as other, better-recognized behaviors.

כמו התנהגויות אחרות, יותר מוכרות.

As we sink our teeth into the evidence of cannibalism in nature,

כשאנחנו נועצים את שיניינו בראיות לקניבליזם בטבע,

we might ask ourselves,

אולי נשאל את עצמנו,

what else have we missed by applying human standards to the natural world?

מה עוד פספסנו כשהחלנו סטנדרטים אנושים על עולם הטבע?