The amazing ways plants defend themselves - Valentin Hammoudi

הדרכים המפתיעות בהן צמחים מגינים על עצמם - ולנטין חמודי

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

This is a tomato plant,

זהו צמח עגבניות,

and this is an aphid slowly killing the tomato plant

וזו כנימה שהורגת את צמח העגבניה באיטיות,

by sucking the juice out of its leaves.

על ידי שאיבת המיץ מהעלים שלו.

The tomato is putting up a fight using both physical and chemical defenses

העגבניה נלחמת בעזרת הגנות פיזיות וכימיות

to repel the attacking insects.

כדי לדחות את החרקים התוקפים.

But that's not all.

אבל זה לא הכל.

The tomato is also releasing compounds that signal nearby tomato plants

העגבניה משחררת גם תרכובות שמאותתות לשיחי עגבניות סמוכים

to release their own insect repellent.

לשחרר דוחי חרקים משלהם.

Plants are constantly under attack.

צמחים נמצאים כל הזמן תחת מתקפה.

They face threats ranging from microscopic fungi and bacteria,

הם עומדים בפני איומים שנעים מפטריות ובקטריות מיקרוסקופיות,

small herbivores, like aphids, caterpillars, and grasshoppers,

אוכלי עשב קטנים, כמו כנימות, זחלים, וחגבים,

up to large herbivores, like tortoises, koalas, and elephants.

ועד אוכלי עשב גדולים, כמו צבים, קואלות ופילים.

All are looking to devour plants to access the plentiful nutrients

כולם רוצים לאכול צמחים כדי לקבל את החומרים המזינים

and water in their leaves, stems, fruits, and seeds.

והמים בעלים, בגבעולים, בפירות ובזרעים.

But plants are ready with a whole series of internal and external defenses

אבל צמחים מצויידים בסדרה שלמה של הגנות פנימיות וחיצוניות

that make them a much less appealing meal,

שהופכות אותם לארוחה פחות מושכת,

or even a deadly one.

או אפילו קטלנית.

Plants' defenses start at their surface.

הגנות הצמחים מתחילות על פני השטח.

The bark covering tree trunks is full of lignin,

הקליפה שמכסה את גזעי העצים מלאה ליגנין,

a rigid web of compounds that's tough to chew

רשת קשיחה של רכיבים הקשה ללעיסה

and highly impermeable to pathogens.

ומאוד לא חדירה לפתוגנים.

Leaves are protected by a waxy cuticle

העלים מוגנים בשכבה שעוותית

that deters insects and microbes.

שדוחה חרקים ומיקרובים.

Some plants go a step further with painful structures

לכמה צמחים יש אפילו מבנים כואבים

to warn would-be predators.

להרחקת טורפים אפשריים.

Thorns, spines, and prickles discourage bigger herbivores.

קוצים, חודים, וקרסים דוחים אוכלי עשב גדולים יותר.

To deal with smaller pests, some plants' leaves have sharp hair-like structures

כדי להתמודד עם מזיקים קטנים יותר,

בחלק מהצמחים לעלים יש מעין שערות חדות

called trichomes.

הנקראות טריכומות.

The kidney bean plant sports tiny hooks to stab the feet of bed bugs

לצמח השעועית יש קרסים זעירים כדי לדקור את רגלי הפשפשים

and other insects.

וחרקים אחרים.

In some species, trichomes also dispense chemical irritants.

בכמה מינים, הטריכומות גם משחררות כימיקלים מגרים.

Stinging nettles release a mixture of histamine and other toxins

סרפדים משחררים תערובת של היסטמינים ורעלנים אחרים,

that cause pain and inflammation when touched.

שגורמים לכאב ודלקת כשנוגעים בהם.

For other plant species, the pain comes after an herbivore's first bite.

במיני צמחים אחרים, הכאב מגיע אחרי הנגיסה הראשונה.

Spinach,

kiwi fruit,

תרד,

pineapple,

קיווי,

אננס,

fuchsia

פוקסיה

and rhubarb all produce microscopic needle-shaped crystals called raphides.

וריבס מפיקים קריסטלים מיקרוסקופים דמויי מחט שנקראים רפידות.

They can cause tiny wounds in the inside of animals' mouths,

הם יכולים לגרום לפצעים זעירים בפי החיה,

which create entry points for toxins.

שמאפשרים חדירת רעלנים.

The mimosa plant has a strategy designed to prevent herbivores

לצמח המימוזה יש אסטרטגיה שנועדה למנוע מאוכלי עשבים

from taking a bite at all.

מלנגוס בהם בכלל.

Specialized mechanoreceptor cells detect touch

תאי קולטנים מכאניים מיוחדים מזהים מגע

and shoot an electrical signal through the leaflet to its base

ויורים אות חשמלי דרך העלעל לבסיסו

causing cells there to release charged particles.

מה שגורם לתאים שם לשחרר חלקיקים טעונים.

The buildup of charge draws water out of these cells

הצטברות המטענים מושכת מים מהתאים האלה

and they shrivel, pulling the leaflet closed.

והם מתכווצים וסוגרים את העלעלים.

The folding movement scares insects away

תנועת הקיפול מפחידה את החרקים,

and the shrunken leaves look less appealing to larger animals.

והעלים המכווצים נראים פחות מושכים לחיות גדולות יותר.

If these external defenses are breached,

אם ההגנות החיצוניות האלו נפרצות,

the plant immune system springs into action.

מערכת החיסון של הצמח נכנסת לפעולה.

Plants don't have a separate immune system like animals.

לצמחים אין מערכת חיסון נפרדת כמו לחיות.

Instead, every cell has the ability to detect and defend against invaders.

במקום זאת, כל תא יכול לזהות פולשים ולהתגונן מפניהם.

Specialized receptors can recognize molecules that signal the presence

קולטנים מותאמים יכולים לזהות מולקולות שמאותתות על נוכחות

of dangerous microbes or insects.

מיקרובים וחרקים מסוכנים.

In response, the immune system initiates a battery of defensive maneuvers.

בתגובה, מערכת החיסון מתחילה בסדרה של צעדי הגנה.

To prevent more pathogens from making their way inside,

כדי למנוע כניסה של פתוגנים נוספים,

the waxy cuticle thickens and cell walls get stronger.

האפידרמיס השעוותי מתעבה ודפנות התאים מתחזקות.

Guard cells seal up pores in the leaves.

תאי שמירה אוטמים את הנקבוביות בעלים.

And if microbes are devouring one section of the plant,

ואם המיקרובים טורפים חלק אחד של הצמח,

those cells can self-destruct to quarantine the infection.

התאים האלה יכולים להשמיד את עצמם כדי לבודד את הזיהום.

Compounds toxic to microbes and insects are also produced,

גם תרכובות רעילות למיקרובים וחרקים מיוצרות,

often tailor-made for a specific threat.

ולעיתים קרובות הן מותאמות לאיום ספציפי.

Many of the plant molecules that humans have adopted

מולקולות צמחים רבות שאנשים אימצו

as drugs, medicines and seasonings

כסמים, תרופות ותבלינים

evolved as part of plants' immune systems because they're antimicrobial,

התפתחו כחלק ממערכת החיסון של הצמחים כי הם אנטי מיקרוביאלים,

or insecticidal.

או קוטלי חרקים.

An area of a plant under attack can alert other regions using hormones,

חלק מצמח הנמצא תחת מתקפה יכול להודיע לחלקים אחרים בעזרת הורמונים,

airborne compounds,

רכיבים נדיפים,

or even electrical signals.

או אפילו אותות חשמלייים.

When other parts of the plant detect these signals,

כשחלקים אחרים של הצמח מזהים את האותות האלה,

they ramp up production of defensive compounds.

הם מגבירים את יצור הרכיבים המגינים.

And for some species, like tomatoes,

ולכמה מינים, כמו עגבניות,

this early warning system also alerts their neighbors.

מערכת ההתרעה המוקדמת הזו מזהירה גם את השכנים.

Some plants can even recruit allies to adopt a strong offense

כמה צמחים יכולים אפילו לגייס בעלי ברית, כדי לאמץ התקפות חזקות יותר

against their would-be attackers.

מול התוקפים הפוטנציאלים.

Cotton plants under siege by caterpillars

צמחי כותנה תחת מצור של זחלים

release a specific cocktail of ten to twelve chemicals into the air.

משחררים קוקטייל ספציפי של עשרה או שנים עשר כימיקלים לאויר.

This mixture attracts parasitic wasps that lay eggs inside the caterpillars.

התערובת הזו מושכת צרעה טפילית שמטילה ביצים בתוך הזחלים.

Plants may not be able to flee the scene of an attack,

צמחים אולי לא מסוגלים לברוח מאיזור המתקפה,

or fight off predators with teeth and claws,

או להילחם בתוקפים עם שינים וטפרים,

but with sturdy armor,

אבל בעזרת שריון עמיד,

a well-stocked chemical arsenal,

מחסן נשק כימי מצוייד,

a neighborhood watch,

משמר שכונתי,

and cross-species alliances,

ובריתות בין מינים,

a plant isn't always an easy meal.

צמח הוא לא תמיד ארוחה קלה.