Describing the invisible properties of gas - Brian Bennett

תאור התכונות הבלתי נראות של הגז - בריאן בנט

Transcriber: tom carter Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Yifat Adler

Every minute of every day,

כל רגע בכל יום,

you breathe without even thinking about it.

אתם נושמים בלי לחשוב על זה.

Your body does it on its own, from the day you're born until the day you die.

הגוף שלכם עושה את זה לבדו, מהיום שאתם נולדים עד יום מותכם.

You have muscles contract to bring oxygen, a gas,

יש לכם שרירים שמתכווצים כדי להכניס חמצן, שהוא גז,

into your lungs, which is then transferred by your bloodstream to every cell in your body.

לתוך הראות שלכם, ואז הוא מועבר על ידי מחזור הדם שלכם לכל תא בגופכם.

Gases are strange.

גזים הם מוזרים.

We can't see them, but we know they're there because we can feel them.

אנחנו לא יכולים לראות אותם אבל אנחנו יודעים שהם שם כי אנחנו מרגישים אותם.

What we experience as wind is really trillions and trillions of gas molecules slamming into your body.

מה שאנחנו חווים כרוח הוא באמת טריליוני וטריליוני מולקולות גז שמתנגשות בגופנו.

And it feels good, right?

וזה מרגיש טוב, נכון?

Science is based on observation.

מדע מבוסס על הבחנות.

Unfortunately, we cannot observe gases with our eyes -- they're too small.

לצערנו אנחנו לא יכולים לצפות בגזים עם עינינו -- הם קטנים מדי.

We have to use our other senses to make observations and draw conclusions.

אנחנו צריכים להשתמש בחושינו האחרים כדי להבחין בדברים ולהגיע למסקנות.

Observations are then compiled, and we create a model.

לאחר מכן אנחנו מחברים בין ההבחנות שלנו ויוצרים מודל.

No, not that kind of model.

לא, לא מודל כזה.

A model is a way scientists describe the properties of physical phenomena.

מודל הוא דרך של מדענים לתאר תכונות של תופעות פיסיקליות.

First, gases always move in a straight line.

ראשית, גזים תמיד נעים בקו ישר.

We don't really have anything to demonstrate this with because gravity always pulls objects down.

אין לנו באמת דרך להדגים את זה, מפני שהכבידה תמיד מושכת דברים כלפי למטה.

So imagine a bullet fired from a gun, and that bullet goes on at a constant speed in a perfectly straight line.

אז דמיינו כדור שנורה מאקדח, והכדור הזה נע במהירות קבועה בקו ישר לחלוטין.

That would be like a gas molecule.

זה יהיה כמו מולקולת גז.

Second, gases are so small, they occupy no volume on their own.

שנית, גזים כל כך קטנים, שהם לא תופסים נפח בעצמם.

As a group they do, blow up any balloon and you can see how that volume changes.

כקבוצה הם תופסים נפח. נפחו בלון ותוכלו לראות איך הנפח משתנה.

But single gases have no volume compared to other forms of matter.

אבל לגזים בודדים אין נפח יחסית לסוגים אחרים של חומר.

Rather than calculating such a small amount of matter, we just call it zero for simplicity.

במקום לחשב כזו כמות קטנה של חומר, אנחנו פשוט קוראים לה אפס למען הפשטות.

Third, if gas molecules collide, and they do -- remember, these are assumptions --

שלישית, אם מולקולות גז מתנגשות, והן עושות זאת -- זכרו, אלו הן הנחות --

their energy remains constant.

האנרגיה שלהן נשארת קבועה.

An easy way to demonstrate this is by dropping a soccer ball with a tennis ball balanced on top.

דרך קלה להדגים זאת היא על ידי הפלת כדור רגל עם כדור טניס מאוזן מעליו.

Because the soccer ball is bigger, it has more potential energy,

מפני שכדור הרגל גדול יותר, יש לו יותר אנרגיה פוטנציאלית,

and the energy from the larger ball is transferred to the smaller tennis ball

והאנרגיה מהכדור הגדול יותר מועברת לכדור הטניס הקטן יותר

and it flies away when that energy is transferred.

והוא עף כשהאנרגיה הזו מועברת.

The total energy stays the same.

האנרגיה הכללית נשארת אותו הדבר.

Gases work the same way.

גזים עובדים באותה צורה.

If they collide, smaller particles will speed up, larger particles will slow down.

אם הם מתנגשים, חלקיקים קטנים יותר יאיצו, חלקיקים גדולים יותר יאטו.

The total energy is constant.

האנרגיה הכללית קבועה.

Fourth, gases do not attract one another, and they don't like to touch.

רביעית, גזים לא נמשכים אחד לשני, והם לא אוהבים לגעת.

But remember rule three. In reality, they do collide.

אבל זכרו את חוק שלוש. במציאות, הם כן מתנגשים.

Finally, gases have energy that is proportional to the temperature.

לבסוף, לגזים יש אנרגיה שהיא יחסית לטמפרטורה.

The higher the temperature, the higher the energy the gases have.

ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, האנרגיה של הגזים גבוהה יותר.

The crazy thing is that at the same temperature, all gases have the same energy.

הדבר המוזר הוא שבאותה טמפרטורה, לכל הגזים יש את אותה האנרגיה.

It doesn't depend on the type of gas, just the temperature that gas is at.

זה לא תלוי בסוג הגז, רק בטמפרטורה של הגז.

Keep in mind this is a model for the way gas particles behave, and based on our observations,

זכרו שזה מודל לדרך בה חלקיקי גז מתנהגים, ולפי ההבחנות שלנו,

gases always move in straight lines.

גזים תמיד נעים בקוים ישרים.

They're so small, that they're not measurable on their own,

הם כל כך קטנים, שהם בלתי ניתנים למדידה בעצמם,

and they don't interact with one another.

והם לא ביחסי גומלין אחד עם השני.

But if they do bump into one another, that energy is transferred from one particle to another,

אבל אם הם מתגשים אחד עם השני, האנרגיה מועברת מחלקיק אחד לשני,

and the total amount never changes.

והכמות הכללית לעולם לא משתנה.

Temperature has a major effect, and in fact,

לטמפרטורה יש השפעה גדולה, ולמעשה,

all gases at the same temperature have the same average energy.

לכל הגזים באותה הטמפרטורה יש את אותה אנרגיה ממוצעת.

Whew! I need to go catch my breath.

וואו! אני צריך לנשום רגע.