How rollercoasters affect your body - Brian D. Avery

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

In the summer of 1895, crowds flooded the Coney Island boardwalk

בקיץ 1895, המונים הציפו את טיילת קוני איילנד

to see the latest marvel of roller coaster technology:

כדי לראות את הפלא האחרון של טכנולוגיית רכבות ההרים:

the Flip Flap Railway.

רכבת הפליפ פלופ.

This was America’s first-ever looping coaster

זו היתה רכבת ההרים הראשונה בארצות הברית שכללה לופ

– but its thrilling flip came at a price.

-- אבל ההיפוך המרגש שלה הגיע עם מחיר.

The ride caused numerous cases of severe whiplash,

הנסיעה גרמה למקרים מרובים של צליפת צוואר חמורה,

neck injury and even ejections,

פציעות צוואר ואפילו פליטות,

all due to its signature loop.

הכל בגלל הלופ המאפיין.

Today, coasters can pull off far more exciting tricks,

היום, רכבות יכולות לבצע טריקים הרבה יותר מרגשים,

without resorting to the “thrill” of a hospital visit.

בלי להגיע ל"ריגוש" של ביקור בבית החולים.

But what exactly are roller coasters doing to your body,

אבל מה בדיק רכבות הרים עושות לגוף שלכם,

and how have they managed to get scarier and safer at the same time?

ואיך הן הצליחו להיות מפחידות יותר ובטוחות יותר באותו זמן?

At the center of every roller coaster design is gravity.

במרכז כל עיצוב רכבת הרים נמצאת הכבידה.

Unlike cars or transit trains,

בניגוד למכוניות או רכבות,

most coasters are propelled around their tracks

רוב רכבות ההרים מונעות על המסילות שלהן

almost entirely by gravitational energy.

כמעט לגמרי על ידי אנרגית כבידה.

After the coaster crests the initial lift hill,

אחרי שהרכבת עוברת את השיא הראשון,

it begins an expertly engineered cycle –

היא מתחילה מחזור מהונדס במומחיות --

building potential energy on ascents and expending kinetic energy on descents.

צוברת אנרגיה פוטנציאלית בעליה ומוציאה אנרגיה קינטית בירידה.

This rhythm repeats throughout the ride,

המחזור הזה חוזר לכל אורך הנסיעה,

acting out the coaster engineer’s choreographed dance

מבצעת את הריקוד שתכנן הכוריאוגרף המהנדס

of gravitational energy.

באמצעות אנרגית כבידה.

But there’s a key variable in this cycle that wasn’t always so carefully considered:

אבל יש משתנה מפתח במחזור שלא תמיד מתחשבים בו בזהירות רבה:

you.

אתם.

In the days of the Flip-Flap,

בימים של הפליפ פלופ,

ride designers were most concerned with coasters getting stuck

מתכנני מתקנים היו מודאגים בעיקר שהרכבות לא יתקעו

somewhere along the track.

היכן שהוא על המסילה.

This led early builders to overcompensate,

זה הוביל בונים מוקדמים לפיצוי יתר,

hurling trains down hills

שיגור רכבות במורד גבעות

and pulling on the brakes when they reached the station.

ומשיכת הבלמים כשהן הגיעו לתחנה.

But as gravity affects the cars, it also affects the passengers.

אבל כמו שהכבידה משפיעה על הקרונות היא גם משפיעה על הנוסעים.

And under the intense conditions of a coaster,

ותחת התנאים הקיצוניים של רכבת ההרים,

gravity’s effects are multiplied.

השפעות הכבידה מוכפלות.

There’s a common unit used by jet pilots,

יש יחידה נפוצה בשימוש של טייסי קרב,

astronauts,

and coaster designers called “g force”.

אסטרונאוטים,

ומתכנני רכבות הרים שנקראת כוח ג'י.

One G force is the familiar tug of gravity you feel when standing on Earth

כוח ג'י אחד הוא המשיכה המוכרת של הכבידה שאתם מרגישים כשאתם עומדים על כדור הארץ

– this is the force of Earth’s gravitational pull on our bodies.

-- זה הכוח של המשיכה הכבידתית על הגוף שלנו.

But as riders accelerate and decelerate,

אבל כשנוסעים מאיצים ומאיטים,

they experience more or less gravitational force.

הם חווים יותר או פחות כוח כבידתי.

Modern ride designers know that the body can handle up to roughly 5 Gs,

מתכנני מתקנים מודרניים יודעים שהגוף יכול להתמודד עם עד 5 ג'י,

but the Flip-Flap and its contemporaries routinely reached up to 12 Gs.

אבל הפליפ פלאפ והרכבות בתקופתה הגיעו בקביעות עד 12 ג'י.

At those levels of gravitational pressure,

באותן רמות של לחץ כבידתי,

blood is sent flying from your brain to your feet,

הדם נשלח מהמוח לרגלים,

leading to light-headedness or blackouts

מה שמוביל לסחרחורת או איבודי הכרה

as the brain struggles to stay conscious.

כשהמוח מתאמץ להשאר בהכרה.

And oxygen deprivation in the retinal cells impairs their ability to process light,

והרעבת חמצן בתאי הרשתית משפיעה על היכולת לעבד אור,

causing greyed out vision or temporary blindness.

מה שגורם לראיה מואפרת או עיוורון זמני.

If the riders are upside down, blood can flood the skull,

אם הנוסעים הפוכים, דם יכול להציף את הגולגולת,

causing a bout of crimson vision called a “redout”.

מה שגורם לראיה אדומה שנקראת רדאאוט.

Conversely, negative G’s create weightlessness.

בניגוד, ג'י שלילי יוצר חוסר משקל.

Within the body,

בתוך הגוף,

short-term weightlessness is mostly harmless.

חוסר משקל לטווח קצר לא מזיק ברובו.

It can contribute to a rider’s motion sickness

הוא יכול לתרום לנוסעים מחלת תנועה

by suspending the fluid in their inner ears

על ידי תליית הנוזלים באוזן הפנימית

which coordinates balance.

שמתאמת שיווי משקל.

But the bigger potential danger

אבל הסכנה הפוטנציאלית הגדולה יותר

– and thrill –

- והריגוש -

comes from what ride designers call airtime.

מגיע ממה שהמתכננים קוראים לו זמן אויר.

This is when riders typically experience seat separation,

אז הנוסעים באופן טיפוסי חווים התנתקות המושב,

and, without the proper precautions,

ובלי הגנות מתאימות,

ejection.

פליטה.

The numerous belts and harnesses of modern coasters

החגורות והרתמות המרובות של רכבות הרים מודרניות

have largely solved this issue,

פתרו כמעט לחלוטין את הבעיה,

but the passenger’s ever-changing position can make it difficult

אבל שינוי המקום המשתנה תמידית של הנוסעים יכול לעשות את זה לקשה

to determine what needs to be strapped down.

לקבוע מה צריך להקשר.

Fortunately, modern ride designers are well aware

למרבה המזל, מתכנני מתקנים מודרניים מודעים

of what your body, and the coaster,

למה שהגוף שלכם, והרכבות,

can handle.

יכולים למתמודד.

Coaster engineers play these competing forces against each other,

מהנדסי רכבות הרים משחקים עם הכוחות המתחרים האלה אחד נגד השני,

to relieve periods of intense pressure with periods of no pressure at all.

כדי לשחרר תקופות של לחץ חזק עם תקופות נטולות לחץ לגמרי.

And since a quick transition from positive to negative G-force

ומאחר ומעבר מהיר בין כוחות ג'י חיוביים לשליליים

can result in whiplash, headaches, and back and neck pain,

יכול לגרום לצליפת צוואר, כאבי ראש, וכאבי גב וצוואר,

they avoid the extreme changes in speed and direction

הם נמנעים משינויים קיצוניים במהירות וכיוון

so common in thrill rides of old.

שכל כך נפוצים ברכבות מהעבר.

Modern rides are also much sturdier,

מתקנים מודרניים הרבה יותר עמידים,

closely considering the amount of gravity they need to withstand.

ושוקלים במדוייק את כמות הכבידה בהם הם צריכים לעמוד.

At 5 G’s, your body feels 5 times heavier;

ב 5 גי', הגוף שלכם מרגיש כבד פי 5,

so if you weigh 100lbs,

אז אם אתם שוקלים 50 קילו,

you’d exert the weight of 500 lbs on the coaster.

אתם תפעילו 250 קילו כוח על רכבת ההרים.

Engineers have to account for the multiplied weight

מהנדסים חייבים להתחשב במשקלים המוכפלים האלה

of every passenger when designing a coaster’s supports.

של כל נוסע כשהם מתכננים את התומכות של רכבת ההרים.

Still, these rides aren’t for everyone.

ועדיין, המתקנים האלה לא לכולם.

The floods of adrenaline, light-headedness, and motion sickness

הצפת האנדרנלין, קלות הראש, ומחלת התנועה

aren’t going anywhere soon.

לא יעלמו בקרוב.

But today’s redundant restraints, 3D modeling and simulation software

אבל הרתמות הנוספות היום, מידול תלת מימדי ותוכנות הדמייה

have made roller coasters safer and more thrilling than ever.

הפכו רכבות הרים לבטוחות יותר ומרגשות יותר מאי פעם.

Our precise knowledge about the limits of the human body

הידע המדוייק שלנו בנוגע לגבולות של הגוף האנושי

have helped us build coasters that are faster, taller, and loopier

עזרו לנו לבנות רכבות מהירות, גבוהות ולופיות יותר

– and all without going off the rails.

-- והכל בלי לרדת מהפסים.