Inside a cartoonist's world - Liza Donnelly

Transcriber: Andrea McDonough Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Zeeva Livshitz

What is a cartoon really?

מה הוא עלילון (קרטון) באמת?

Many of us love cartoons,

רבים מאיתנו אוהבים עלילונים,

most of us grew up reading them

רובנו גדלנו בלקרוא אותם

or having them read to us.

או שהקריאו לנו אותם.

The fact is, cartoons have been around a long time.

למעשה, עלילונים היו איתנו הרבה זמן.

There are all kinds of cartoons:

יש כל מיני סוגים של עלילונים:

strip comics,

רצועות קומיקס,

comic books,

ספרי קומיקס,

political cartoons,

קריקטורות פוליטיות,

single-panel cartoons,

קריקטורות של פנל יחיד,

graphic novels,

נובלות גרפיות,

web comics,

קומיקס ברשת,

animation,

אנימציות,

caricature,

קריקטורות,

there is something for everyone.

יש משהו לכל אחד.

No matter the form them come in,

לא משנה באיזו צורה הם באים,

cartoons elicit all kinds of emotions from the viewer

עלילונים מעוררים כל מני תחושות בצופה

- happiness, sadness, anger, hilarity, calm -

- שמחה, עצב, כעס, צחוק, רוגע -

and can transmit ideas in an instant.

ויכולים להעביר רעיונות ברגע.

Cartoons are a universal medium enjoyed and understood

עלילונים הם מדיום אוניברסלי שנהנים ממנו ומבינים אותו

around the world and across borders.

מסביב לעולם ומעבר לגבולות.

This is why they have survived so long as an art form.

זו הסיבה שהם שרדו כל כך הרבה זמן כצורת אמנות.

But how can a medium that is on the surface so simple

אבל איך מדיום שעל פני השטח נראה כל כך פשוט

have so much influence and at times be so meaningful?

יכול להשפיע כל כך ובזמנים מסויימים להיות בעל כל כך הרבה משמעות?

Let's look at what a cartoon is.

בואו ונראה מהו עלילון.

It starts with an idea.

זה מתחיל ברעיון.

The idea can be verbal,

הרעיון יכול להיות מילולי,

written in words,

כתוב במילים,

or it can be visual.

או שהוא יכול להיות ויזואלי.

A visual idea is simply

רעיון ויזואלי הוא פשוט

a picture,

תמונה,

a drawing,

a doodle.

איור,

שירבוט.

These ideas come from a variety of places.

הרעיונות האלה באים ממגוון מקומות.

Cartoonists might find the idea from observing life,

מאיירים אולי ימצאו רעיונות מלהביט בחיים,

reading a newspaper,

מלקרוא עיתון,

trawling online.

לשוטט ברשת.

It can come from a sentence someone said

הוא יכול לבוא ממשפט שמישהו אמר

or a single word heard on television.

או מילה בודדת שנשמעה בטלוויזיה.

Cartoonists are like sponges;

מאיירים הם כמו ספוגים;

they soak up people, places, mannerisms, clothing, and behavior.

הם סופגים אנשים, מקומות, מניירות, בגדים, והתנהגויות.

Sometimes they might jot them down

לפעמים הם ישרבטו אותם

in a little black book that they carry around with them.

בפינקס שחור קטן שהם נושאים איתם.

Other times, it is just soaked up into the cartoonist's brain

בפעמים אחרות, זה פשוט נספג לתוך מוחו של המאייר

only to be squeezed out later when she is sitting at her drawing table.

רק כדי להלחץ החוצה במועד מאוחר יותר כשהיא יושבת ליד שולחן הציור שלה.

Not only does a cartoonist have to be aware

לא רק שמאיירת חייבת להיות מודעת

of what she is seeing visually,

למה שהיא רואה ויזואלית,

but she has to listen to herself think.

אלא היא חייבת להאזין לעצמה חושבת.

In other words, take the incoming information

במילים אחרות, קחו את המידע הנכנס

and select it, shape it, and then use it for a cartoon.

וביחרו אותו, עצבו אותו, ואז השתמשו בו לאיור.

Now that you have an idea,

עכשיו כשיש לכם רעיון,

or something you think could be good for a cartoon,

או משהו שאתם חושבים שיכול להיות טוב לעלילון,

it's time to shape it.

זה הזמן לעצב אותו.

A cartoon is like a staged play.

עלילון הוא כמו מחזה בימתי.

A cartoonist is playwright,

והמאייר הוא כותב המחזה,

director,

stage designer,

במאי,

מעצב תפאורה,

choreographer,

כוריאוגרף,

and costume designer.

ומעצב תלבושות.

A cartoon has characters,

לעלילון יש דמויות,

a set,

dialogue,

סט,

דיאלוג,

even if one line,

אפילו אם רק שורה אחת,

and a backstory.

וסיפור רקע.

The characters must be dressed to fit the idea,

הדמויות חייבות להיות לבושות כדי להתאים לרעיון,

speak in a way that is natural and forwards the idea

לדבר בדרך טבעית ומקדמת את הרעיון

or gives the punchline.

או נותנת לו שורת פאנץ'.

Nothing should be in the cartoon

שום דבר לא צריך להיות בעלילון

that is not absolutely necessary for the advancement of the idea.

שלא הכרחי לחלוטין לקידום הרעיון.

The image and words have to <i>dance</i> together

התמונה והמילים צריכים לרקוד יחד

in a way that makes sense.

בדרך הגיונית.

It could be a graceful dance, or an awkward dance,

זה יכול להיות ריקוד חינני, או ריקוד מגושם,

if that is part of the humor or idea.

אם זה חלק מההומור או הרעיון.

And then the execution.

ואז ההוצאה לפועל.

Some cartoonists sketch the idea with pencil

כמה מאיירים מתחילים בעיפרון

then ink it with pen using a light box.

אז דיו בעזרת תיבת אור.

Others visualize the image in their head

אחרים מדמיינים את התמונה בראשם

and draw directly on the paper in pen.

ומציירים ישירות על הנייר עם עט.

Different kinds of pens are used:

סוגים שונים של עטים נמצאים בשימוש:

felt-tip, mechanical pen, or a crow quill.

עט רכה, עט מכאנית, או נוצת עורב.

Paper can be light-weight or heavy-bond.

נייר יכול להיות קל או כבד.

Many cartoonists add gray tone, called a wash,

הרבה מאיירים מוסיפים גוון אפור, שנקרא ווש,

by using black watercolor and a brush.

על ידי שימוש בצבע מים שחור ומברשת.

Others use a soft pencil for the tone.

אחרים משתמשים בעפרון רך לגוונים.

Color is usually created by using watercolor.

צבע בדרך כלל מוסף עם צבעי מים.

A finished cartoon can then be scanned and adjusted,

עלילון גמור אז נסרק ומותאם,

and the caption can be added on the computer with Photoshop.

והכתוביות יכולות להיות מוספות על המחשב עם פוטושופ.

New technologies are emerging for the cartoonist's use in creating her cartoon.

טכנולוגיות חדשות צצות לשימוש המאיירת ביצירת האיורים.

Photoshop can serve as a tool for color and image.

פוטושופ יכול לשמש ככלי לצבע ותמונות.

Some may draw directly on a tablet with a stylus.

חלק יציירו ישירות על טבלט עם סטיילוס.

The choices at this stage of creation work in tandem with the idea,

הבחירות בשלב הזה של היצירה עובדות במקביל לרעיון,

and often when the final caption is added,

ופעמים רבות כשהכתוביות הסופיות מוספות,

it gets adjusted yet again.

והוא מותאם שוב.

But, little is left to chance,

אבל, מעט נשאר למזל,

except, perhaps, some of the watercolor.

חוץ, אולי, מכמה מצבעי המים.

All these elements function in concert with one another.

כל האלמנטים האלה פועלים יחדיו.

It's almost like a dance of words, ideas, and images

זה כמעט כמו ריקוד של מילים, רעיונות, ותמונות

that work together in order to make the cartoon

שעובדים יחד כדי ליצור עלילון

a timeless, resilient work of art.

כיצירות אומנות גמישות וחוצות זמן .