History vs. Tamerlane the Conqueror - Stephanie Honchell Smith

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

He was born in the 1330s in the Chaghatayid Khanate

הוא נולד סביב 1330 בחאנות צ’אגאטאי

formerly the Mongol Empire in Central Asia.

לשעבר האימפריה המונגולית במרכז אסיה.

On the unforgiving steppe, he rose from a lowly sheep thief

בערבה האכזרית, הוא עלה מגנב כבשים פשוט

to become one of history’s greatest conquerors,

לאחד הכובשים הגדולים ביותר בהיסטוריה,

uniting nearly all of Central Asia, Afghanistan, and Iran under his rule.

ואיחד כמעט את כל מרכז אסיה, אפגניסטן, ואיראן תחת שלטונו.

But was he a great state builder or a bloodthirsty tyrant?

אבל האם הוא היה בונה מדינות גדול או עריץ צמא דם?

Order! Order! Who do we have on the stand today?

סדר! סדר! מי יש לנו על הדוכן היום?

Tamer...lane?

טאמר...ליין?

That wasn’t his name, your Honor.

זה לא היה שמו, כבודו.

The great Timur— meaning iron— was nicknamed “Timur the lame”

טימור הגדול -- שמשמעו ברזל -- כונה “טימור הצולע”

by enemies who mocked permanent injuries to his leg and arm.

על ידי אויבים שלעגו לפציעות הקבועות שלו ברגלו ובזרועו.

Injuries he sustained raiding a rival tribe’s sheep herd—

פצעים שספג כשפשט על עדר כבשים של שבט מתחרה --

he was a thief and a scoundrel from the start!

הוא היה גנב ופרחח מההתחלה!

Maybe— we actually don’t know for sure— but even if that’s true,

אולי -- אנחנו למעשה לא יודעים בוודאות -- אבל אפילו אם זה נכון,

raiding rivals was just part of nomadic life at the time.

פשיטות על יריבים היו פשוט חלק מהחיים הנוודים באותו זמן.

Timur was not born into a ruling family,

טימור לא נולד למשפחה שלטת,

so he had to prove his worth through daring and horsemanship.

אז הוא היה חייב להוכיח את ערכו דרך רכיבת סוסים ותעוזה.

He was hardly a commoner.

הוא ממש לא היה איש פשוט.

Timur’s family was minor nobility.

משפחתו של טימור הייתה שייכת לאצילות נמוכה.

His uncle and brother-in-law were high-ranking officials.

דודו וגיסו היו פקידים בכירים.

And when they trusted Timur on a diplomatic mission,

וכשהם בטחו בטימור במשימה דיפלומטית,

he defected to a rival khan!

הוא ערק לחאן יריב!

Strategic maneuvering!

תמרון אסטרטגי!

He reconciled with his uncle and brother-in-law soon after.

הוא השלים עם דודו וגיסו במהירות.

Only for long enough to consolidate his own power.

רק מספיק זמן כדי לייצב את כוחו.

Then he went to battle against his brother-in-law—

אז הוא יצא לקרב נגד גיסו --

supposedly his closest ally.

כביכול בן בריתו הקרוב ביותר.

He was assassinated, and Timur seized power!

הוא נרצח, וטימור תפש את השלטון!

They may have been friends,

הם אולי היו חברים,

but he was a corrupt man who alienated a lot of people.

אבל הוא היה איש מושחת שניכר הרבה אנשים.

Timur was right to oust him.

טימור צדק כשסילק אותו.

Afterward, he managed to reunite most of the khanate’s territories

לאחר מכן, הוא הצליח לאחד את רוב הטריטוריות של החאנות

and put an end to decades of bloody infighting.

וסיים עשורים של קרבות פנימיים מדממים.

Okay, so where are we? I can hardly keep up.

אוקיי, אז איפה אנחנו? אני בקושי עומד בקצב.

1370, your honor.

1370, כבודו.

And he’s khan now?

והוא חאן עכשיו?

Well, not quite.

ובכן, לא בדיוק.

Timur was not a direct descendant of Genghis Khan,

טימור לא היה צאצא ישיר של צ’ינגיס חאן,

so he couldn’t claim the title.

אז הוא לא היה יכול לטעון לתואר.

Instead, he appointed figurehead khans and referred to himself as amir,

במקום זה, הוא מינה חאנים ייצוגיים והתייחס לעצמו כאמיר,

or commander, and later as güregen, or son-in-law,

או מפקד, ומאוחר יותר כ“גורגן“, או חתן,

after he married a woman who was descended from Genghis Khan.

אחרי שנישא לאישה שהייתה צאצאית של צ’ינגיס חאן.

He claimed to be a divinely ordained protector of the Mongol and Muslim worlds,

הוא טען שנשלח מאלוהים להגן על העולמות המונגולים והמוסלמים,

yet he undermined both Mongol and Muslim power

ובכל זאת חתר תחת הכוח המונגולי והמוסלמי

by relentlessly waging war against his neighbors,

על ידי יציאה למלחמה ללא מורא מול שכניו,

weakening them so much that Christian Europe romanticized him as an ally.

והחליש אותם כל כך שאירופה הנוצרית עשתה רומנטיזציה שלו כבעל ברית.

His campaigns killed as many as 17 million people!

במסעות שלו נהרגו כמעט 17 מליון אנשים!

Propaganda.

תעמולה.

Timur’s official biographies deliberately exaggerated the number of deaths

הביוגרפיות הרשמיות של טימור הגזימו בכוונה במספר המתים

to deter rebellions.

כדי להרתיע מורדים.

Like the Mongols, Timur offered cities the chance to surrender

כמו המונגולים, טימור הציע לערים את האפשרות להיכנע

and only ordered massacres if they revolted.

ורק ציווה על טבח אם הם התמרדו.

He rebuilt irrigation canals to support agriculture,

הוא בנה מחדש תעלות השקיה כדי לתמוך בחקלאות,

and regularly distributed food to the poor.

וחילק אוכל באופן שוטף לעניים.

Just in his hometown of Kesh,

רק בעיר מולדתו קש,

he paid for the meat of 20 sheep to be given to the poor every day.

הוא שילם עבור בשר של 20 כבשים שניתנו לעניים בכל יום.

His campaigns were brutal,

המסעות שלו היו ברוטליים,

but by unifying Central Asia, Afghanistan, and Iran,

אבל על ידי איחוד מרכז אסיה, אפגניסטן, ואיראן,

he was also able to reinvigorate the Silk Road.

הוא גם היה מסוגל לעורר את דרך המשי.

Much of Eurasia benefited from the revival of long-distance trade,

הרבה מאירואסיה הרוויחה מההחייאה של מסחר לטווח ארוך,

and Central Asian cities, such as Samarkand and Herat,

וערים במרכז אסיה, כמו סמרקנד והראט,

became thriving commercial hubs under his rule.

הפכו למרכזים מסחריים משגשגים תחת שלטונו.

And meanwhile, other cities like Baghdad, Aleppo, and Delhi

ובינתיים, ערים אחרות כמו בגדאד, חאלב ודלהי

were plundered and burned and took decades to recover.

נשדדו ונשרפו ונדרשו לעשורים כדי להשתקם.

This illiterate warlord destroyed centuries’ worth of cultural heritage,

שר המלחמה האנאלפבית הזה השמיד מסורת תרבותית בת מאות שנים,

leaving nothing but pyramids of skulls in his wake.

ולא השאיר כלום חוץ מפירמידות של גולגלות אחריו.

Timur may have been illiterate,

טימור אולי היה אנאלפבית,

but he was also an active patron of culture and the arts.

אבל הוא היה גם פטרון פעיל של תרבות ואמנות.

During his conquests, he spared artisans and scholars,

במהלך כיבושיו, הוא חס על אומנים ומלומדים,

sending them to work on public projects like schools and mosques.

ושלח אותם לעבוד על פרויקטים ציבוריים כמו בתי ספר ומסגדים.

Unlike many women in the world at the time,

בניגוד להרבה נשים בעולם בזמנו,

his wives, daughters, and daughters-in-law

נשותיו, בנותיו, וכלותיו

were highly educated and politically active.

היו משכילות מאד ופעילות פוליטית.

Timur also personally met with— and impressed—

טימור גם נפגש אישית עם -- והרשים --

the famed Arab historian Ibn Khaldun in Damascus,

ההיסטוריון הערבי המפורסם אבן-חלדון בדמשק,

and he so thoroughly mastered chess that he is said to have enjoyed

והוא שלט כל כך בשח שנאמר שהוא נהנה

a more complex variant that was named for him.

מסוג מורכב יותר שנקרא על שמו.

So what happened after that?

אז מה קרה אחרי זה?

Timur died from an illness in 1405, when he was likely in his early 70s.

טימור מת ממחלה ב-1405, כשהוא כנראה בתחילת שנות ה-70 שלו.

The empire he founded lasted another hundred years,

האימפריה שייסד התקיימה עוד מאה שנה,

ushering in an architectural, artistic, literary and scientific renaissance

והביאה רנסנס באדריכלות, באמנות, בספרות ובמדע

across Central Asia.

בכל מרכז אסיה.

In Samarkand, Timur’s grandson, Ulugh Beg,

בסמרקנד, נכדו של טימור, אולוג בג,

built the largest astronomical observatory in the world at the time.

בנה את המצפה האסטרונומי הגדול ביותר בעולם באותו זמן.

Even after the fall of Timur's empire,

אפילו אחרי נפילתה של אימפריית טימור,

his descendant Babur re-established himself in India,

הצאצא שלו, באבור, בנה את עצמו מחדש בהודו,

founding the Mughal Empire,

וייסד את האימפריה המוגולית,

which would become home to nearly a quarter of the world’s population

שהפכה לבית לכמעט רבע מאוכלוסיית העולם

and which built such splendors as the Red Fort and Taj Mahal.

ושבנתה הדר כזה כמבצר האדום והטאג′ מאהאל.

Timur's legacy is still celebrated in monuments across Central Asia,

המורשת של טימור עדיין נחגגת באנדרטאות לרוחב מרכז אסיה,

where he is remembered as “Buyuk Babamiz” or “our great forefather.”

שם הוא זכור כ“בויוק באבאמיז” או “אבינו הגדול”.

And yet today in Europe, India, and much of the Middle East,

ובכל זאת היום באירופה, בהודו וברוב המזרח התיכון,

he's remembered as a butcher.

הוא זכור כקצב.

That’s more reflection of the success of his own propaganda

זה משקף יותר את ההצלחה של התעמולה שלו

than of the man himself.

מאשר את האיש עצמו.

Hold on now, I think I’ve almost got the king cornered!

חכו רגע, אני חושב שכמעט כיתרתי את המלך!

Emerging from relative obscurity, Timur’s conquests formed a legacy

אף שהופיע מאלמוניות יחסית, מסע הכיבוש של טימור יצר מורשת

lasting nearly 500 years that remains on trial even today.

שנמשכה 500 שנה ושנדונה אפילו היום.