Adam Grant: How to stop languishing and start finding flow | TED

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Naama Lieberman

אני יודע שלכולכם יש רשימות ארוכות של מטלות,

אבל אני כל כך שונא לבזבז זמן שיש לי רשימת אל-תעשה.

אל תגלול ברשתות החברתיות,

I know you all have long to-do lists,

אל תבדוק את הטלפון במיטה

but I hate wasting time so much that I have a to-don't list.

ואל תדליק את הטלוויזיה

אלא אם כן אני יודע כבר במה אני רוצה לצפות.

Don't scroll on social media,

אבל בשנה שעברה מצאתי את עצמי שובר את כל החוקים האלה.

don't check my phone in bed

נשארתי ער הרבה אחרי חצות,

and don't turn on the TV

unless I already know what I want to watch.

תוך ‘גלילת אבדון’,

משחק אינסוף משחקים של שבץ-נא ברשת

But last year I found myself breaking all of those rules.

ושקוע בבינג′ של עונות שלמות של תוכניות שאפילו לא היו טובות.

I was staying up way past midnight,

doomscrolling,

playing endless games of online Scrabble

למחרת בבוקר הייתי מתעורר מטושטש

and bingeing entire seasons of TV shows that weren't even good.

ונשבע, “הלילה אני במיטה בעשר”.

אבל זה המשיך לקרות לילה אחר לילה במשך שבועות.

The next morning I'd wake up in a daze

מה חשבתי לעצמי?

and swear, "Tonight in bed by 10:00."

כפסיכולוג ארגוני,

ביליתי את כל הקריירה שלי בחקר מוטיבציה,

But it kept happening night after night for weeks.

אז ממש מפריע לי שאני לא יכול להסביר את ההתנהגות שלי.

What was I thinking?

As an organizational psychologist,

I have spent my whole career studying motivation,

לא הייתי בדיכאון. עדיין הייתה לי תקווה. לא הייתי שחוק, הייתה לי אנרגיה.

so it really bothers me when I can't explain my own behavior.

לא הייתי בודד, הייתי עם המשפחה שלי.

פשוט הרגשתי קצת חסר מטרה וקצת חסר שמחה.

I wasn't depressed. I still had hope. Wasn't burned out, had energy.

בסופו של דבר, נזכרתי שיש שם לתחושה הזאת:

Wasn't lonely, I was with my family.

“דעיכה“.

I just felt a little bit aimless and a little bit joyless.

“דעיכה” כתחושת ריקנות, קיפאון ושעמום.

המונח נטבע על ידי הסוציולוג קורי קייס

Eventually, I remembered there's a name for that feeling:

והונצח על ידי הפילוסופית מריה קארי.

languishing.

Languishing as a sense of emptiness, stagnation and ennui.

(צחוק)

כשאתם דועכים זה פשוט הרגשה כאילו הימים עוברים בטשטוש,

It was coined by a sociologist Corey Keyes

and immortalized by a philosopher, Mariah Carey.

ואתם מסתכלים על החיים שלכם דרך שמשה מעורפלת.

(Laughter)

אז אני סקרן לדעת כמה מכם הרגישו כך בחודשים האחרונים.

When you're languishing, it just feels like you're muddling through your days,

looking at your life through a foggy windshield.

בסדר, אלה מכם שלא הייתה להם האנרגיה להרים את היד --

So I'm curious how many of you have felt like that over the past few months.

(צחוק)

אתה עלולים להיות דְּעוּכִים כרגע.

ואתם כאן שלא צחקתם, אתם בהחלט דְּעוּכִים.

OK, those of you who didn't have the energy to raise your hands --

(Laughter)

באופן מוזר למדי --

you might be languishing right now.

[איך אתם מרגישים היום? אה. אה. אה.]

And you over here who didn't laugh, you're definitely languishing.

(צחוק)

חלק מכם עברו את הבוחן.

באופן מוזר, מה שהציל אותי מההרגשה הזאת היא ששיחקתי במריו קארט.

Strangely enough --

[How are you feeling today? Meh. Meh. Meh.]

(Laughter)

Some of you passed the quiz.

אבל בואו נחזור אחורה רגע.

Strangely enough, what rescued me from that feeling was playing Mario Kart.

בימים הראשונים של הקורונה,

הרבה מאיתנו התמודדו עם פחד, עצב ובידוד.

אבל ככל שהמגיפה נמשכה בלי שנראה סוף באופק,

But let's back up for a second.

In the early days of covid,

הקשיים האקוטיים פינו את מקומם לדעיכה כרונית.

a lot of us were struggling with fear, grief and isolation.

כולנו חיינו ב“לקום אתמול בבוקר”

But as the pandemic dragged on with no end in sight,

הייתה הרגשה כאילו כל העולם דורך במקום.

our acute anguish gave way to chronic languish.

אז כתבתי מאמר כדי לשים את המונח “דעיכה” על המפה.

We were all living in “Groundhog Day.”

קראתי לזה “הילד האמצעי המוזנח של בריאות הנפש”

It felt like the whole world was stagnating.

והצעתי שזה עשוי להיות הרגש הדומיננטי של זמננו.

So I wrote an article to put languishing on the map.

ודי מהר זה היה בכל מקום.

I called it "the neglected middle child of mental health"

ראיתי את זה בכל המדיה,

נדון על ידי ידוענים, על ידי בני מלוכה.

and I suggested it might be the dominant emotion of our time.

מעולם לא ראיתי אנשים מתרגשים כל כך

And soon it was everywhere.

לדבר על חוסר הריגוש המוחלט שלהם.

I was seeing it all over the media,

(צחוק)

being discussed by celebrities, by royalty.

וגם --

I've never seen people so excited

אני חושב --

to talk about their utter lack of excitement.

אני חושב שהשם הזה “דעיכה”

(Laughter)

עזר לאנשים למצוא היגיון בחוויות תמוהות.

And --

למה גם אחרי שחוסנו

I think --

אנשים התקשו לצפות להמשך השנה.

I think that naming languishing

helped people make sense of some puzzling experiences.

מדוע כאשר “אוצר לאומי” הגיע לטלוויזיה,

אשתי כבר ידעה בעל פה את כל המילים.

Why even after getting vaccinated

people were having trouble looking forward to the rest of the year.

ולמה נשארתי ער כל כך מאוחר,

Why when "National Treasure" came on TV,

נופל קרבן למה שנקרא נקמתה של דחיינות שעת השינה.

my wife already knew all the words by heart.

(צחוק)

And why I was staying up way too late,

[וואו, רק אחת-עשרה - יש זמן להרוס את מחר, להישאר ער ולעשות כלום באינטרנט]

falling victim to what's known as revenge bedtime procrastination.

(Laughter)

חיפשנו אושר ביום משעמם ומטרה במגיפה מתמשכת.

אבל “דעיכה” אינה ייחודית למגיפה.

We were looking for bliss in a blah day and purpose in a perpetual pandemic.

היא חלק מהמצב האנושי.

שני עשורים של מחקר הראו שדעיכה עלולה לשבש את המיקוד שלכם

But languishing is not unique to a pandemic.

ולהחליש את המוטיבציה שלכם.

זהו גם גורם סיכון לדיכאון

It's part of the human condition.

Two decades of research show that languishing can disrupt your focus

כי דעיכה אורבת לעתים קרובות מתחת לפני השטח.

אתם עלולים לא לשים לב שהמוטיבציה שלכם הולכת ופוחתת

and dampen your motivation.

או שההנאה שלכם מתקהה.

It's also a risk factor for depression

because languishing often lurks below the surface.

אתם אדישים לאדישות שלכם,

You might not notice when your drive is dwindling

מה שאומר שאינכם מחפשים עזרה

ואולי אפילו לא תעשו כלום כדי לעזור לעצמכם.

or your delight is dulling

You’re indifferent to your own indifference,

אה.

which means you don't seek help

אולם “דעיכה” אינה רק קשה לזיהוי.

and you might not even do anything to help yourself.

בתרבויות רבות, גם קשה לדבר על זה.

Meh.

כשאנשים שואלים, “מה שלומך?”

אתה אמור להגיד, “נהדר!”

Languishing isn't just hard to spot, though.

או “חי את החיים הטובים ביותר שלי“.

In many cultures, it's hard to talk about, too.

זה נקרא חיוביות רעילה.

When people ask, "How are you?,"

(צחוק)

you're expected to say, "Great!"

or "Living my best life."

זה הלחץ שמופעל עלינו להיות אופטימיים ונמרצים כל הזמן.

That's called toxic positivity.

(Laughter)

אם אתה אומר, “אתה יודע, אני רק בסדר”

It's the pressure that we face to be optimistic and upbeat at all times.

אז אנשים עשויים לעודד אותך להסתכל על הצד החיובי

או להודות על כל מה שיש לך,

שזה לא רק מעצבן.

If you say, "You know, I'm just OK,"

זו יכולה למעשה להיות עצה גרועה.

then people might encourage you to look on the bright side

האם אוכל לקבל שני מתנדבים?

or count your blessings,

אני אבחר בעצמי אם אצטרך, אל תקפצו כולכם בבת אחת.

which isn't just annoying.

בסדר, ממש לכאן.

It can actually be bad advice.

אתה יכול לגשת למיקרופון

והאם אוכל לקבל מתנדב נוסף ממש לשם, עד למיקרופון הזה, בבקשה.

Can I get two volunteers?

I will cold-call if I have to, don't all jump at once.

מחיאות כפיים לשני המתנדבים שלנו.

OK, right over here.

(מחיאות כפיים)

You can come up to a mic

and can I get another volunteer right over there, up to this mic, please.

היי, מה שמך?

מרטין: מרטין.

A round of applause for our two volunteers.

אדם גרנט: תודה.

תוכל לספר לנו על שלושה דברים טובים בחיים שלך, בבקשה?

(Applause)

Hi, what's your name?

מרטין: אני נשוי ואני בריא ואני מאושר.

Martin: Martin.

Adam Grant: Thank you.

Can you tell us three good things about your life, please?

א“ג: בסדר, אני שמח שהנישואין היו ראשונים.

כל הכבוד. בסדר, כאן. מה שמך?

Martin: I’m married and I’m healthy and I’m happy.

לי: לי.

א“ג: לי, אתה יכול לספר לנו על 42 דברים טובים בחייך?

AG: All right, I’m glad the marriage came in first.

לי: החתול שלי טיטצ’יפו, הכלב שלי אנזו.

Well done. OK, over here. What’s your name?

Lee: Lee.

וגם אשתי, ג’אז.

AG: Lee, can you tell us 42 good things about your life?

א“ג: שלישית אחרי הכלב והחתול.

(צחוק)

יפה מאוד.

Lee: My cat Titchypoo, my dog Enzo.

לי: הילדים שלי, אינדיו וולטר,

מועדון הכדורגל מנצ’סטר יונייטד,

And so my wife, Jazz.

AG: Third behind the dog and the cat.

חברים שלי, TED.

(Laughter)

Well played.

א“ג: TED מגיע במקום השמיני.

Lee: My children, Indio and Walter,

לי: TED גבוה מאוד, TED גבוה מאוד.

Manchester United Football Club,

יצירותיהם של ק“ס לואיס, א“א קאמינגס, ודילן תומאס.

my friends, TED.

AG: TED coming in at ringing eighth.

א“ג: אתה רוצה למנות את כל המשוררים ששמעת עליהם אי פעם?

Lee: TED is very high, TED is very high.

The poetry of C.S. Lewis, E.E. Cummings, Dylan Thomas.

בסדר, לי, תודה.

נעצור אותך שם.

מחיאות כפיים. תודה לשניכם.

AG: You want to name all the poets you’ve ever heard of?

(מחיאות כפיים)

Alright, Lee, thank you.

אז הרבה זמן, הנחתי שאנשים במצב של לי

We’re going to pause you there.

Round of applause. Thank you both.

יהיו מאושרים יותר ממרטין.

(Applause)

אבל כשהרצתי את הניסוי, מצאתי בדיוק את ההפך.

So for a long time, I assumed that people in Lee's position

אנשים שהתבקשו באופן אקראי לספור יותר דברים שהתברכו בהם,

were going to be happier than Martin.

היו למעשה, בממוצע, מאושרים פחות

But when I ran the experiment, I found the exact opposite.

כי מתחילים להיגמר הדברים שאתם אופטימיים לגביהם.

That people who are randomly assigned to count more blessings,

ואם אתם לא מכירים כל כך הרבה משוררים...

(צחוק)

are actually, on average, less happy

ככל שקשה יותר למצוא דברים טובים בחיים שלכם,

because you start to run out of things to be optimistic about.

ככה תרגישו יותר כאילו, בסדר, החיים שלי לא כאלה טובים.

And if you don't know that many poets ...

(Laughter)

בימים הראשונים של המגיפה,

The harder it is to find good things about your life,

חוקרים מצאו שהמנבא הטוב ביותר של שְׁלוֹמוּת, לא היה אופטימיות.

the more you feel like, well, maybe my life isn't that good.

זה היה זרימה.

In the early days of the pandemic,

זרימה היא התחושה הזו של ריכוז מוחלט,

researchers found that the best predictor of well-being was not optimism.

שטבע הפסיכולוג מיהאי צ’יקסנטמיהאיי.

It was flow.

זהו מצב שבו מישהו שקוע לגמרי בפעילות.

Flow is that feeling of being in the zone,

בשבילכם, זה יכול להיות בישול או ריצה או גינון

coined by the psychologist Mihály Csíkszentmihályi.

שם אתם מאבדים את תחושת הזמן

It's that state of total absorption in an activity.

ואולי אפילו תאבדו את תחושת העצמי שלכם.

For you, it might be cooking or running or gardening

זרימה היא כוח המשיכה של בינג′ בנטפליקס

כי אתם מועברים לעולם אחר

where you lose track of time

and you might even lose your sense of self.

ושוקעים בסיפור.

אבל צפיית בינג′ היא בריחה זמנית מ“דעיכה“, ולא תרופה.

Flow is the appeal of a Netflix binge

because you get transported into a different world

במקרה הטוב היא משאירה אתכם עם כמה מערכות יחסים אסימטריות.

and immersed in a story.

But bingeing is a temporary escape from languishing, not a cure.

אולי תאהבו לבלות עם החברים שלכם:

צ’נדלר,

אריה,

At best, it leaves you with a bunch of asymmetric relationships.

דווייט,

באפי - באפי, מישהו? -

You might love hanging out with your friends:

(צחוק)

ג’ו האקזוטי

Chandler,

החזירה פפה

Arya,

Dwight,

(לוחש) אבל הם לא יודעים שאתם קיימים.

Buffy -- Buffy, anyone? --

(Laughter)

Joe Exotic,

בינג′ היא מעורבות פסיבית בעולם בדיוני,

Peppa Pig.

(Whispers) But they don't know you exist.

זרימת שיא תלויה בהשתתפות פעילה

בעולם האמתי,

Bingeing is passive engagement in a fictional world,

וזו הסיבה שהופתעתי כל כך למצוא את הזרימה שלי

peak flow depends on active participation

בנהיגה במכונית מצוירת במשחק נינטנדו.

in the real world,

which is why I was so surprised to find my flow

כשהתחילה המגיפה,

שלושת הילדים שלנו נשארו בבית בלמידה מרחוק,

while driving a cartoon car in a Nintendo game.

וזה נמשך שנה שלמה.

זה לא היה קל.

When the pandemic first started,

יום אחד מצאנו את זה בתעודה של ילדנו בן השש.

all three of our kids were at home in online school,

[יכול להשתיק את עצמו ולבטל את ההשתקה כאשר הוא מתבקש לעשות זאת]

and that lasted for a full year.

It was not easy.

One day we found this on our six-year-old's report card.

(צחוק)

אני מכיר כמה מבוגרים שעדיין לא קלטו את זה,

[can independently mute and unmute himself when requested to do so]

לא רק באינטרנט, אלא גם בחיים האמתיים.

(Laughter)

אז אני מניח שיכולנו לשמוח בזה.

You know, I know some adults who still haven't figured that out yet,

אבל כמו רבים מכם, היינו מבודדים מהמשפחה המורחבת.

not just online, but in real life, too.

אחותי הייתה בקצה השני של המדינה.

So I guess we had that to celebrate.

ויום אחד נזכרנו כמה אהבנו לשחק מריו קארט

But like many of you, we were isolated from extended family.

כשהיינו ילדים.

והיא אמרה, “טוב, כולנו יכולים עכשיו לשחק ביחד אונליין.”

My sister was halfway across the country.

And one day we were reminiscing about how much we love playing Mario Kart

למה שלא נפתח משחק משפחתי?

ודי מהר שיחקנו בכל יום

as we were kids.

עם שיחת וידאו רצה במקביל.

And she said, "Well, we could all play together online now."

ואחרי כמה שבועות הפסקתי להרגיש כל כך כבוי.

Why don't we start a family game?

And soon we were playing every day

חייתי זן באמנות של מריו קארט.

with a video call running at the same time.

(צחוק)

And after a couple of weeks I stopped feeling so blah.

ובבוקר הילדים שלנו התעוררו, שואלים מתי נשחק.

I was living zen in the art of Mario Kart.

הם היו נלהבים.

והם אהבו את זה שהתרברבתי בניצחון מתקרב,

(Laughter)

In the morning our kids were waking up, asking what time we would play.

רק כדי להיות מופצץ בפגז כחול מעופף

They were excited.

ואז פשוט ישבתי שם צופה בשלושת ילדינו

And they loved it when I would gloat about an impending victory,

חולפים על פניי לקו הסיום במכוניות מרוץ זעירות.

only to be bombed by a flying blue shell

היה לנו כיף כל כך שהתחלנו מסורת מוצ“ש חדשה

and then just sit there watching all three of our kids

אחרי שהילדים נרדמו.

drive past me to the finish line in tiny go-carts.

מריו קארט למבוגרים.

(צחוק)

We had so much fun that we started a new Saturday night tradition

אז אחרי שהרהרנו בחוויה הזו,

after the kids were asleep.

אני גאה להציג בפניכם בפעם הראשונה

Adult Mario Kart.

(Laughter)

את תאוריית מריו קארט שלי על זרימת שיא.

So after reflecting on that experience,

יש לה שלושה תנאים: מומחיות, מיינדפולנס ומשמעות.

I'm proud to present to you for the first time

my Mario Kart theory of peak flow.

נתחיל עם מומחיות.

מומחיות היא משהו

שלרבים מאיתנו היה קשה למצוא בזמן האחרון.

It has three conditions: mastery, mindfulness and mattering.

(צחוק)

פסיכולוגים מגלים שבעבודה

Let's start with mastery.

הגורם החזק ביותר במוטיבציה ושמחה יומיומית

Mastery is something

a lot of us have been having a hard time finding lately.

הוא תחושת התקדמות.

(Laughter)

Psychologists find that at work

אנו מגלים שהאושר שלנו, בתרבויות המערביות, תלוי

the strongest factor in daily motivation and joy

יותר בהתנהלות הפרויקטים שלנו היום מאשר באופן שבו הם התנהלו אתמול.

is a sense of progress.

We find that our happiness depends in Western cultures

לכן “נייקי” אומרים, “פשוט תעשו את זה“.

אני מניח שאם “נייקי” היו מתחילים במדינה יותר ממוקדת עבר כמו סין

more on how our projects are going today than how they went yesterday.

הסיסמה שלהם הייתה “פשוט עשינו את זה“.

That's why Nike says, "Just do it."

I guess if Nike had been started in a more past-focused country like China,

אם דעיכה היא קיפאון, זרימה כרוכה במומנטום.

their slogan would be, "Just did it."

אבל מומחיות לא חייבת להיות הישג גדול,

היא יכולה להיות ניצחונות קטנים.

If languishing is stagnation, flow involves momentum.

ניצחונות קטנים מסבירים למה נמשכתי לשבץ-נא ברשת

But mastery does not have to be a big accomplishment,

להתרגשות של לשחק מילה בת שבע אותיות.

it can be small wins.

ניצחונות קטנים מסבירים למה כל כך הרבה אנשים התרגשו

Small wins explain why I was drawn to online Scrabble

לאפות את הכיכר הראשונה של לחם מחמצת.

for the rush of playing a seven-letter word.

וניצחונות קטנים מסבירים למה מהנדס אחד בילה אחר צהריים שלם

Small wins makes sense of why so many people were thrilled

בהתמקצעות באמנות הערמת M&M אחד על גבי השני.

to bake their first loaf of sourdough bread.

And small wins explain why one engineer spent an entire afternoon

הסתכלו.

(וידאו) זה יהיה קשה יותר ממה שחשבתי.

mastering the art of stacking M&M's on top of each other.

Take a look.

(Video) This is going to be harder than I thought.

הו!

הו!

חמישה M&Ms! חמישה M&Ms!

(צחוק)

Oh!

א“ג: מסתבר שזה היה שיא עולמי.

Oh!

Five M&Ms! Five M&Ms!

(צחוק)

מומחיות כזו תלויה בתנאי השני לזרימה,

(Laughter)

מיינדפולנס.

AG: Turns out that was a world record.

מיקוד מלוא תשומת הלב שלכם במשימה אחת,

(Laughter)

לא משהו שרבים מאיתנו ממש עושים בימים אלה.

That kind of mastery depends on a second condition for flow,

mindfulness.

[את בסדר? את בקושי שמה לב לספר שלך, לטלפון, לתכנית...]

Focusing your full attention on a single task,

[...ללפטופ ולתשבץ שהתחלת לפני עשר דקות.]

not something a lot of us are doing that much these days.

יש עדויות לכך שבממוצע, אנשים בודקים מיילים 74 פעמים ביום,

[Are you OK? You’re barely paying attention to your book, phone, show ... ]

[ ... laptop and the crossword you started ten minutes ago.]

מחליפים משימות כל 10 דקות,

There's evidence that on average, people are checking emails 74 times a day,

וזה יוצר את מה שנקרא קונפטי (פתיתוני) זמן,

לוקחים מה שהיה יכול להיות רגעים משמעותיים בחיינו

switching tasks every 10 minutes,

ואנחנו גורסים אותם

לחתיכות קטנות יותר ויותר וחסרות תועלת.

and that creates what's been called time confetti,

קונפטי זמן הוא אויב הן של אנרגיה והן של מצוינות.

where we take what could be meaningful moments of our lives

and we shred them

אם אנחנו רוצים למצוא זרימה, אנחנו צריכים גבולות טובים יותר.

into increasingly tiny, useless pieces.

[זה מונע ממני להסתכל בטלפון שלי כל שתי שניות.]

Time confetti is an enemy of both energy and of excellence.

If we want to find flow, we need better boundaries.

(צחוק)

כשאני חושב על גבולות,

[It keeps me from looking at my phone every two seconds.]

אני חושב על ניסוי שערכה חוקרת הארגונים לסלי פרלו.

(Laughter)

היא הלכה לחברת פורצ’ן 500 ובחנה את המדיניות של זמן שקט

When I think about boundaries,

I think of an experiment by organizational scholar Leslie Perlow.

ללא הפרעות שלושה בקרים בשבוע לפני הצהריים.

She went to a Fortune 500 company and she tested a quiet time policy.

בממוצע, מהנדסים עלו בפריון.

47 אחוזים מהם היו פרודוקטיביים מהרגיל.

No interruptions three mornings a week before noon.

אבל החלק הטוב ביותר הוא שכאשר החברה קבעה זמן שקט כמדיניות רשמית,

On average, engineers spiked in productivity.

הפרודוקטיביות עלתה ב-65% מעל לממוצע.

47 percent of them were more productive than usual.

But the best part is that when the company made quiet time official policy,

אני לא חושב שיש משהו קסום

בימי שלישי, חמישי, ושישי לפני הצהריים.

they had 65 percent above average productivity.

הלקח כאן הוא שעלינו להתייחס לפרקי זמן ללא הפרעה

I don't think there's anything magical

כאל אוצרות לשמירה.

about Tuesday, Thursday, Friday before noon.

מומחיות ומיינדפולנס יגרמו לכם לזרום,

The lesson here is that we need to treat uninterrupted blocks of time

אבל יש תנאי שלישי שהופך אותה לחוויית שיא.

as treasures to guard.

משמעות. הידיעה שאתם מחוללים שינוי עבור אנשים אחרים.

Now, mastery and mindfulness will get you to flow,

בתחילת הקריירה שלי, חקרתי טלפנים לגיוס תרומות

but there's a third condition that turns it into a peak experience.

שפנו לבוגרים לגייס תרומות לאוניברסיטה,

Mattering. Knowing that you make a difference to other people.

וידעתי שהם דועכים כשראיתי את השלט הזה על הקיר.

Early in my career, I was studying fundraising callers

[להצליח בעבודה כאן זה כמו להרטיב את המכנסיים בחליפה כהה]

who were trying to bring in alumni donations to a university,

[אתה מקבל תחושה חמה אבל אף אחד אחר לא שם לב]

and I knew they were languishing when I saw this sign posted on their wall.

(צחוק)

רציתי לחקור כיצד להראות להם שהעבודה שלהם חשובה.

[Doing a good job here is like wetting your pants in a dark suit]

אז עיצבתי סדרה של ניסויים

[You get a warm feeling but no one else notices]

ובמהלך החודש הקרוב, קבוצת טלפנים אחת בממוצע

(Laughter)

I wanted to study how to show them that their work mattered.

הכפילה את הזמן שבילו בטלפון בשבוע

So I designed a series of experiments

וכמעט שילשה את ההכנסה השבועית.

and over the next month, one group of callers on average

מה ששינה את המצב היה להפגיש אותם באקראי עם סטודנט אחד

more than doubled in weekly time on the phone

שהמלגה שלו מומנה הודות לעבודתם.

and nearly tripled in weekly revenue.

במקום להתמקד בתהליך המונוטוני של שיחות,

What moved the needle was randomly assigning them to meet one student

הם היו שקועים במטרה משמעותית של עזרה במימון שכר הלימוד.

whose scholarship had been funded by their work.

Now, instead of focusing on the monotonous process of making calls,

אז חשבו על האנשים שמצבם יהיה גרוע יותר אם העבודה שלכם לא הייתה קיימת.

they were absorbed in a meaningful purpose of helping to fund tuition.

אלה האנשים שהופכים את העבודה שלכם למשמעותית.

אתם צריכים לדעת את שמותיהם, ולהכיר את פניהם וסיפוריהם,

So think about the people who would be worse off if your job didn't exist.

ותוכלו למצוא זרימה בפרויקטים שמועילים להם.

Those are the people who make your work matter.

כל זה מסביר מדוע מריו קארט היה חוויה נהדרת כל כך עבורי.

You need to know their names, their faces and their stories,

זה נתן לי תחושה של מומחיות,

and you can find flow in projects that benefit them.

הסיפוק המתוק של קליפת בננה שמונחת במקום המושלם

This all explains why Mario Kart was such a great experience for me.

כדי שאחותי תחליק עליה.

It gave me a feeling of mastery,

זה גם דרש מיינדפולנס.

the sweet satisfaction of a perfectly placed banana peel

גיסי היה השחקן הטוב ביותר.

כדי לנצח אותו נדרש ריכוז מוחלט,

for my sister to slip on.

במיוחד כשהילדים שלי חברו אליו נגדי.

It required mindfulness too.

My brother-in-law was the best player.

זה לא היה רק משחק. זה היה משמעותי.

Beating him demanded total concentration,

בשנה האחרונה, כולנו הרגשנו חסרי אונים בצורה כזו או אחרת.

especially when my kids were ganging up with him against me.

And it wasn't just a game. It mattered.

הרגשתי חסר אונים לתקן את הקורונה.

אפילו לא יכולתי לעשות הרבה כדי לשפר את הלמידה מרחוק.

Over the past year, we've all felt helpless in one way or another.

ואני מורה.

אבל במריו קארט, הרגשתי מועיל.

I felt helpless to fix covid.

I couldn't even do that much to make online school better.

הצלחתי לתת לילדים שלי משהו לצפות לו

And I'm a teacher.

כשלא יכולנו ללכת לשום מקום.

הצלחתי לשמור על המשפחה שלי קרובה כשהיינו רחוקים זה מזה.

But in Mario Kart, I felt helpful.

I was able to give my kids something to look forward to

בדרך כלל אנו חושבים על זרימה כעל חוויה אינדיבידואלית.

when we couldn't go anywhere.

אבל כששיחקנו נינטנדו, כולנו היינו שקועים יחד.

I was able to keep my family close when we were far apart.

ולמרות שאנחנו כבר לא משחקים בכל יום,

We normally think of flow as an individual experience.

אני מרגיש קרוב יותר לאחותי ולגיסי

מאי פעם בעבר.

But playing Nintendo, we were all immersed together.

למדתי שאהבה אינה תלויה בתדירות התקשורת,

And although we don't play daily anymore,

I feel closer to my sister and my brother-in-law

אלא בעומק הקשרים.

than I ever had before.

גם הבנתי שתרופת הנגד לדעיכה

I learned that love is not the frequency of communication,

לא חייבת להיות משהו פרודוקטיבי,

it's the depth of connections.

זה יכול להיות משהו מהנה.

I also realized that the antidote to languishing

רגעי שיא הזרימה שלנו הם כשאנו נהנים עם אלה שאנחנו אוהבים,

does not have to be something productive,

וזו עכשיו משימה יום-יומית ברשימת המטלות שלי.

it can be something joyful.

Our peak moments of flow are having fun with the people we love,

אז מה הגרסה שלכם למריו קארט?

היכן אתם מוצאים מומחיות ומיינדפולנס עם האנשים שחשובים לכם?

which is now a daily task on my to-do list.

אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב מחדש

So what's your version of Mario Kart?

על בריאות הנפש ועל רווחה.

Where do you find mastery and mindfulness with the people who matter to you?

לא בדיכאון לא אומר שאתם לא נאבקים.

I think we need to rethink our understanding

לא כבויים

of mental health and well-being.

לא אומר שאתם נמרצים.

Not depressed doesn't mean you're not struggling.

כשמישהו אומר, “מה שלומך?”

זה בסדר לומר, “בכנות, אני דָעוּךְ.”

Not burned out

doesn't mean you're fired up.

או שאפשר רק להגות הברה אחת,

When someone says, "How are you?,"

“אה”

it's OK to say, "Honestly, I'm languishing."

(צחוק)

וכשאתם מוכנים, תתחילו למצוא את הזרימה

Or if you can only muster one syllable,

שמאירה את הדרך מתוך הריק.

"Meh."

תודה.

(מחיאות כפיים)

(Laughter)

And when you're ready, you can start finding the flow

that lights a path out of the void.

Thank you.

(Applause)