A brain in a supercomputer | Henry Markram

מתרגם: Gad Amit מבקר: Ido Dekkers

Our mission is to build

המשימה שלנו היא לבנות

a detailed, realistic

בצורה מפורטת וראליסטית,

computer model of the human brain.

מודל ממוחשב של המוח האנושי.

And we've done, in the past four years,

ואנו בנינו, ב4 שנים האחרונות,

a proof of concept

הוכחת יכולות,

on a small part of the rodent brain,

בחלק קטן של מוח מכרסם,

and with this proof of concept we are now scaling the project up

ועם הוכחת היכולות הזאת אנו כעת מגדילים את הפרויקט

to reach the human brain.

כדי להגיע למוח האנושי.

Why are we doing this?

למה אנו עושים זאת?

There are three important reasons.

יש שלוש סיבות חשובות.

The first is, it's essential for us to understand the human brain

הראשונה, זה הכרחי עבורנו להבין את המוח האנושי

if we do want to get along in society,

אם אנחנו רוצים להתקדם מבחינה חברתית,

and I think that it is a key step in evolution.

ואני חושב שזה צעד הכרחי באבולוציה.

The second reason is,

הסיבה השניה היא,

we cannot keep doing animal experimentation forever,

אנחנו לא יכולים להמשיך ולבצע ניסויים בחיות לעולם,

and we have to embody all our data and all our knowledge

ואנחנו צריכים לצרף את כל הנתונים והידע שלנו,

into a working model.

למודל שעובד.

It's like a Noah's Ark. It's like an archive.

זה כמו התיבה של נוח, זה כמו בסיס נתונים.

And the third reason is that there are two billion people on the planet

והסיבה השלישית שיש כ-2 מיליארד אנשים על כדור הארץ

that are affected by mental disorder,

המושפעים מהפרעה מנטלית,

and the drugs that are used today

והתרופות שבהם אנו משתמשים היום

are largely empirical.

הם באופן כללי אמפיריים.

I think that we can come up with very concrete solutions on

אני חושב שאנחנו יכולים להגיע לפיתרון מבוסס

how to treat disorders.

כיצד לטפל בהפרעות.

Now, even at this stage,

עכשיו, אפילו בשלב הזה,

we can use the brain model

אנחנו יכולים להשתמש במודל המוח

to explore some fundamental questions

כדי לחשוף שאלות יסוד

about how the brain works.

על כיצד המוח מתפקד.

And here, at TED, for the first time,

וכאן בTED, בפעם הראשונה,

I'd like to share with you how we're addressing

אני רוצה לחלוק איתכם, כיצד אנו מתייחסים

one theory -- there are many theories --

לתיאוריה אחת - יש הרבה תיאוריות -

one theory of how the brain works.

תיאוריה אחת שמתייחסת לאיך המוח עובד.

So, this theory is that the brain

אז התיאוריה הזאת אומרת שהמוח

creates, builds, a version of the universe,

מייצר, ובונה גירסה של היקום.

and projects this version of the universe,

ומקרין את הגרסה הזאת של היקום,

like a bubble, all around us.

כמו בועה, שמקיפה אותנו סביב.

Now, this is of course a topic of philosophical debate for centuries.

זה כמובן נושא שפילוסופים מתווכחים עליו מאות שנים.

But, for the first time, we can actually address this,

אבל, בפעם הראשונה אנחנו יכולים להתייחס ממש לנושא,

with brain simulation,

באמצעות סימולציית המוח,

and ask very systematic and rigorous questions,

ולשאול שאלות בצורה מאד שיטתית ומדויקת,

whether this theory could possibly be true.

האם התאוריה הזו יכולה להיות נכונה.

The reason why the moon is huge on the horizon

הסיבה למה הירח נראה ענק בזריחה

is simply because our perceptual bubble

היא פשוט בגלל שבועת המודעות מסביבנו

does not stretch out 380,000 kilometers.

לא נמתחת ל 380,000 ק"מ.

It runs out of space.

נגמר לה המרחב.

And so what we do is we compare the buildings

כך שמה שאנו עושים זה להשוות את הבניינים

within our perceptual bubble,

בבועה הנוכחית שלנו,

and we make a decision.

ואנו מקבלים החלטה.

We make a decision it's that big,

אנחנו מחליטים שזה בגודל כזה,

even though it's not that big.

אפילו שזה לא כל כך גדול,

And what that illustrates

ומה שזה מדגים

is that decisions are the key things

שההחלטות, הם הענין העיקרי - המפתח

that support our perceptual bubble. It keeps it alive.

שתומכות בבועה התפיסתית שלנו, זה שומר על קיומה.

Without decisions you cannot see, you cannot think,

ללא החלטות לא ניתן לראות, לא ניתן לחשוב,

you cannot feel.

לא ניתן להרגיש.

And you may think that anesthetics work

אתם אולי חושבים שהרדמה עובדת בצורה כזאת

by sending you into some deep sleep,

באמצעות הכנסה שלנו לשינה עמוקה,

or by blocking your receptors so that you don't feel pain,

או באמצעות חסימה של הקולטים כך שלא נרגיש כאב,

but in fact most anesthetics don't work that way.

אבל במציאות רוב סמי ההרדמה לא עובדים בדרך הזאת.

What they do is they introduce a noise

מה שהם עושים זה יצירת "רעש"

into the brain so that the neurons cannot understand each other.

לתוך המוח כך שהנוירונים לא מבינים אחד את השני.

They are confused,

הם מבולבלים,

and you cannot make a decision.

ולא ניתן לבצע החלטות.

So, while you're trying to make up your mind

כך שכאשר אתה מנסה להחליט,

what the doctor, the surgeon, is doing

מה שהרופא, המנתח עושה

while he's hacking away at your body, he's long gone.

בזמן שהוא מחטט בתוך הגוף שלך, הוא סיים מזמן.

He's at home having tea.

הוא בבית שותה תה.

(Laughter)

(צחוק)

So, when you walk up to a door and you open it,

כך, שכאשר אתה צועד לכיוון הדלת ופותח אותה,

what you compulsively have to do to perceive

מה שאתה צריך לעשות בצורה בלתי מודעת כדי לזהות

is to make decisions,

זה לבצע החלטות,

thousands of decisions about the size of the room,

אלפי החלטות לגבי גודלו של החדר,

the walls, the height, the objects in this room.

הקיר, הגובה, החפצים בחדר.

99 percent of what you see

99 אחוז ממה שאנו רואים

is not what comes in through the eyes.

זה לא מה שמגיע מהעיניים.

It is what you infer about that room.

זה מה שאתה מעריך לגבי החדר.

So I can say, with some certainty,

כך שאני יכול להגיד במידה מסוימת של ביטחון,

"I think, therefore I am."

"אני חושב לכן אני קיים."

But I cannot say, "You think, therefore you are,"

אבל אני לא יכול להגיד "אתה חושב לכן אתה קיים,"

because "you" are within my perceptual bubble.

בגלל שאתה נמצא בתוך הבועה התפיסתית שלי.

Now, we can speculate and philosophize this,

כעת, אנחנו יכולים לנתח ולהתפלסף בנושא,

but we don't actually have to for the next hundred years.

אבל אנחנו לא ממש חייבים במאה השנים הבאות.

We can ask a very concrete question.

אנחנו יכולים לשאול שאלות בסיסיות ביותר.

"Can the brain build such a perception?"

"האם המוח יכול לבנות נקודת מבט כזאת?"

Is it capable of doing it?

האם הוא יכול לבצע זאת?

Does it have the substance to do it?

האם יש לו את הכלים לבצע זאת?

And that's what I'm going to describe to you today.

וזה מה שאני מתכוון לתאר לכם היום.

So, it took the universe 11 billion years to build the brain.

אז זה לקח ליקום כ-11 מיליארד שנה לבנות את המוח.

It had to improve it a little bit.

הוא היה צריך לשפר אותו קצת.

It had to add to the frontal part, so that you would have instincts,

היה צריך להוסיף את החלק הקדמי, כך שיהיו אינסטינקטים,

because they had to cope on land.

בגלל שהוא היה צריך להתמודד ביבשה.

But the real big step was the neocortex.

אבל הצעד הגדול היה פיתוח הניאוקורטקס.

It's a new brain. You needed it.

זה מוח חדש, אתם הייתם צריכים אותו.

The mammals needed it

היונקים היו צריכים אותו

because they had to cope with parenthood,

בגלל שהם נאלצו להתמודד עם הורות,

social interactions,

תקשורת חברתית,

complex cognitive functions.

פעולות חשיבה מסובכות.

So, you can think of the neocortex

כך, שאפשר לחשוב על הניאוקורטקס.

actually as the ultimate solution today,

בעצם כעל הפיתרון המשולם היום,

of the universe as we know it.

של היקום כפי שאנו מכירים אותו.

It's the pinnacle, it's the final product

זה התוצר המושלם, התוצרת הסופית

that the universe has produced.

שהיקום יצר.

It was so successful in evolution

הוא היה כל כך מוצלח בהתפתחותו האבולוציונית

that from mouse to man it expanded

כך שבמעבר מעכבר לאדם הוא התרחב

about a thousandfold in terms of the numbers of neurons,

פי אלף בייחס לכמות הנוירונים,

to produce this almost frightening

כדי לייצור אבר, מבנה

organ, structure.

כמעט מפחיד.

And it has not stopped its evolutionary path.

והמסלול האבולוציוני שלו עדין לא הסתיים.

In fact, the neocortex in the human brain

בעצם הניאוקורטקס במוח האדם

is evolving at an enormous speed.

מתפתח במהירות עצומה.

If you zoom into the surface of the neocortex,

אם מתבוננים בצורה מעמיקה בפני הניאוקורטקס,

you discover that it's made up of little modules,

מגלים שהוא מיוצר מחלקים קטנים,

G5 processors, like in a computer.

מעבדי G5, כמו במעבד של מחשב.

But there are about a million of them.

אבל יש מיליון כאלה.

They were so successful in evolution

הם היו כל כך מוצלחים באבולוציה

that what we did was to duplicate them

שמה שעשינו זה לשכפל אותם

over and over and add more and more of them to the brain

ולהוסיף עוד ועוד מהם למוח

until we ran out of space in the skull.

עד שלא נשאר מקום בגולגולת.

And the brain started to fold in on itself,

והמוח החל לקפל את עצמו,

and that's why the neocortex is so highly convoluted.

ולכן הניאוקורטקס כל כך מסובך.

We're just packing in columns,

אנחנו פשוט אורזים בעמודות,

so that we'd have more neocortical columns

כך שיש לנו יותר עמודות בניאוקורטקס

to perform more complex functions.

כדי לבצע פעולות מסובכות יותר.

So you can think of the neocortex actually as

כך שבעצם ניתן לחשוב על הניאוקורטקס כמו

a massive grand piano,

על פסנתר כנף מסיבי,

a million-key grand piano.

פסנתר שבו מיליוני קלידים.

Each of these neocortical columns

כל אחד מהעמודות בניאוקורטקס

would produce a note.

ייצר צליל.

You stimulate it; it produces a symphony.

מגרים אותו; הוא מייצר סימפוניה.

But it's not just a symphony of perception.

אבל זה לא רק סימפוניה תפיסתית.

It's a symphony of your universe, your reality.

זה סימופניה של היקום, המציאות שלך.

Now, of course it takes years to learn how

כמובן שזה לוקח שנים ללמוד כיצד

to master a grand piano with a million keys.

לשלוט בפסנתר בעל מיליון קלידים.

That's why you have to send your kids to good schools,

לכן צריך לשלוח את הילדים לבתי ספר טובים,

hopefully eventually to Oxford.

בתקווה בסוף לאוקספורד.

But it's not only education.

אבל זה לא רק חינוך.

It's also genetics.

זה גם גנטיקה.

You may be born lucky,

יתכן שנולדת בר מזל,

where you know how to master your neocortical column,

או שאתה שולט כיצד להפעיל את העמודות במוח,

and you can play a fantastic symphony.

ואתה יכול לנגן סימפוניה נפלאה.

In fact, there is a new theory of autism

בעצם, יש תיאוריה חדשה לגבי אוטיזם

called the "intense world" theory,

שנקראת תאורית "העולם הלחוץ",

which suggests that the neocortical columns are super-columns.

שבה הרעיון הוא שהעמודות שבמוח החדש הם עמודות-על.

They are highly reactive, and they are super-plastic,

הם מאד פעילים והם מאד פלסטיים,

and so the autists are probably capable of

כך שאוטיסט כנראה מסוגל

building and learning a symphony

לבנות ולייצר סימפוניה

which is unthinkable for us.

שהיא בלתי ניתנת להבנה בשבילנו.

But you can also understand

אבל ניתן גם להבין

that if you have a disease

שאם יש לך מחלה

within one of these columns,

באחת העמודות,

the note is going to be off.

הצליל הולך להיות שגוי.

The perception, the symphony that you create

המודעות, הסימפוניה שתיוצר

is going to be corrupted,

תהיה משובשת,

and you will have symptoms of disease.

ויהיו לכם סימפטומים של מחלה.

So, the Holy Grail for neuroscience

כך שהגביע הקדוש במדעי המוח

is really to understand the design of the neocoritical column --

הינו ההבנה של עיצוב העמודות במוח -

and it's not just for neuroscience;

וזה לא רק למדעי המוח;

it's perhaps to understand perception, to understand reality,

זה אולי להבנת המודעות ולהבנת המציאות,

and perhaps to even also understand physical reality.

ואולי אפילו להבין את העולם הפיסי הגשמי.

So, what we did was, for the past 15 years,

אז מה שעשינו במשך 15 השנים האחרונות,

was to dissect out the neocortex, systematically.

זה לפרק את את הנאוקורטקס באופן שיטתי.

It's a bit like going and cataloging a piece of the rainforest.

זה קצת כמו לקטלג חלק מיערות הגשם.

How many trees does it have?

כמה עצים קיימים?

What shapes are the trees?

באיזו צורה העצים?

How many of each type of tree do you have? Where are they positioned?

כמה עצים מכל סוג קיימים? איפה הם ממוקמים?

But it's a bit more than cataloging because you actually have to

אבל זה קצת יותר מלקטלג בגלל שאתה צריך ממש

describe and discover all the rules of communication,

לתאר ולגלות את כל חוקי התקשורת,

the rules of connectivity,

חוקי החיבוריות,

because the neurons don't just like to connect with any neuron.

בגלל שהנוירונים לא סתם רוצים להתחבר לכל נוירון אחר.

They choose very carefully who they connect with.

הם בוחרים בזהירות למי הם יתחברו.

It's also more than cataloging

זה גם יותר מקטלוג

because you actually have to build three-dimensional

בגלל שצריך לבנות

digital models of them.

מודל תלת מימדי דיגיטלי שלהם.

And we did that for tens of thousands of neurons,

ואנחנו עשינו זאת לעשרות אלפי נוירונים,

built digital models of all the different types

בנינו מודל דיגיטלי לסוגים שונים

of neurons we came across.

של נוירונים, אותם מצאנו.

And once you have that, you can actually

וכאשר יש לך את המודל הזה אתה יכול בעצם

begin to build the neocortical column.

להתחיל ולבנות עמודות של הניאוקורטקס.

And here we're coiling them up.

וכאן אנחנו כורכים אותם.

But as you do this, what you see

אבל כאשר אנחנו עושים זאת, מה שאנו רואים

is that the branches intersect

שהשלוחות מצטלבות אחד בשני

actually in millions of locations,

בעצם במליוני מקומות.

and at each of these intersections

ובכל אחת מההצטלבויות האלה

they can form a synapse.

הם יכולים לייצר סינפסה.

And a synapse is a chemical location

סינפסה זה המקום שבו כימיקלים נמצאים

where they communicate with each other.

היכן שהם מתקשרים אחד עם השני.

And these synapses together

והסינפסות האלה ביחד

form the network

מייצרות רשת

or the circuit of the brain.

או החיווט של המוח.

Now, the circuit, you could also think of as

אז הרשת, ניתן לחשוב עליה כמו

the fabric of the brain.

המארג של המוח.

And when you think of the fabric of the brain,

וכאשר אתה חושב על המארג של המוח,

the structure, how is it built? What is the pattern of the carpet?

המבנה, איך זה בנוי? מה התבנית של השטיח?

You realize that this poses

אתה מבין שזה מציג

a fundamental challenge to any theory of the brain,

אתגר משמעותי לכל תיאוריה של המוח,

and especially to a theory that says

ובמיוחד לתיאוריה שאומרת

that there is some reality that emerges

שיש מציאות שמגיחה

out of this carpet, out of this particular carpet

מתוך השטיח הזה, השטיח הספציפי הזה

with a particular pattern.

עם תבניות ספציפיות.

The reason is because the most important design secret of the brain

הסיבה היא שהסוד התכנוני החשוב ביותר של המוח

is diversity.

זו שונות.

Every neuron is different.

כל נוירון שונה.

It's the same in the forest. Every pine tree is different.

זה כמו ביער. כל עץ אורן שונה.

You may have many different types of trees,

יתכן שיהיו סוגים שונים של עצים,

but every pine tree is different. And in the brain it's the same.

אבל כל עץ אורן שונה, ובמוח זה אותו דבר.

So there is no neuron in my brain that is the same as another,

כך שאין נוירון במוח שלי שדומה לאחר,

and there is no neuron in my brain that is the same as in yours.

ואין לי נוירון במוח שלי שזהה לנוירון אצלך.

And your neurons are not going to be oriented and positioned

והנוירונים שלך לא הולכים להיות מוצבים וממוקמים

in exactly the same way.

באותה צורה בדיוק.

And you may have more or less neurons.

ויכול להיות לך יותר או פחות נוירונים.

So it's very unlikely

כך שזה מאד לא סביר

that you got the same fabric, the same circuitry.

שיהיה לך את אותו מארג אותו חיווט.

So, how could we possibly create a reality

אז כיצד אנחנו יכולים ליצור מציאות

that we can even understand each other?

שבה אנחנו יכולים להבין אחד את השני?

Well, we don't have to speculate.

אנחנו לא צריכים לשער.

We can look at all 10 million synapses now.

אנחנו יכולים להסתכל על כל 10 מליון הסינפסות.

We can look at the fabric. And we can change neurons.

אנחנו יכולים להסתכל על המארג, ואנחנו יכולים לשנות נוירונים.

We can use different neurons with different variations.

אנחנו יכולים להשתמש בנוירונים אחרים ובשילובים שונים.

We can position them in different places,

אנחנו יכולים למקם אותם במקומות שונים,

orient them in different places.

ולהציב אותם במקומות אחרים.

We can use less or more of them.

אנחנו יכולים להשתמש ביותר או פחות מהם.

And when we do that

וכאשר אנחנו עושים זאת

what we discovered is that the circuitry does change.

מה שגילינו שהחיווט משתנה.

But the pattern of how the circuitry is designed does not.

אבל התבנית שבה החיווט תוכנן לא משתנה.

So, the fabric of the brain,

כך שהמארג של המוח,

even though your brain may be smaller, bigger,

אפילו שהמוח שלך יכול להיות גדול יותר או קטן יותר,

it may have different types of neurons,

יכול להכיל סוגים שונים של נוירונים,

different morphologies of neurons,

ומבנה שונה של הנוירונים,

we actually do share

אנחנו בעצם כן חולקים

the same fabric.

את אותו מארג.

And we think this is species-specific,

ואנחנו חושבים שזה ספציפי לזן ביולוגי,

which means that that could explain

שהמשמעות היא, שזה יכול להסביר

why we can't communicate across species.

למה אנחנו לא יכולים לתקשר בין זנים שונים.

So, let's switch it on. But to do it, what you have to do

אז בו נדליק אותו. אבל כדי לבצע זאת צריך

is you have to make this come alive.

לגרום לו להתעורר לחיים.

We make it come alive

אנחנו גורמים לו להתעורר לחיים

with equations, a lot of mathematics.

באמצעות נוסחאות, הרבה מתמטיקה.

And, in fact, the equations that make neurons into electrical generators

ובעצם הנוסחה שגורמת לנוירונים להפוך לייצרני אנרגיה

were discovered by two Cambridge Nobel Laureates.

התגלתה ע"י שני זוכי פרס נובל מקמבריג'.

So, we have the mathematics to make neurons come alive.

אז יש לנו את הידע המתמטי שהופך את הנוירונים לחיים.

We also have the mathematics to describe

יש לנו גם את הידע המתמטי לתאר

how neurons collect information,

איך נוירונים אוספים אינפורמציה,

and how they create a little lightning bolt

ואיך הם יוצרים ברק קטן

to communicate with each other.

כדי לתקשר אחד עם השני.

And when they get to the synapse,

וכאשר הם מגיעים לסינפסה,

what they do is they effectively,

מה שהם עושים באופן מעשי,

literally, shock the synapse.

זה לחשמל את הסינפסה.

It's like electrical shock

זה כמו מכת חשמל

that releases the chemicals from these synapses.

שמשחררת כימיקלים מהסינפסה.

And we've got the mathematics to describe this process.

ויש לנו את התהליך המתמטי המאפיין את התהליך.

So we can describe the communication between the neurons.

כך שאנו יכולים לתאר את התקשורת בין הנוירונים.

There literally are only a handful

קיימים למעשה רק קומץ

of equations that you need to simulate

של נוסחאות שצריך כדי לדמות

the activity of the neocortex.

את הפעילות של הניאוקורטקס.

But what you do need is a very big computer.

אבל מה שאתה צריך זה מחשב גדול מאד.

And in fact you need one laptop

ובעצם אתה צריך מחשב נייד אחד

to do all the calculations just for one neuron.

רק כדי לבצע חישוב של נוירון אחד.

So you need 10,000 laptops.

אז אתה צריך 10,000 מחשבים ניידים.

So where do you go? You go to IBM,

אז לאן אתה הולך? אתה הולך ל-IBM,

and you get a supercomputer, because they know how to take

ואתה מקבל "מחשב על" מכיוון שהם יודעים איך לקחת

10,000 laptops and put it into the size of a refrigerator.

10,000 מחשבים ניידים ולשים אותם ביחד בגודל של מקרר.

So now we have this Blue Gene supercomputer.

אז כעת יש לנו את מחשב העל "הגן הכחול".

We can load up all the neurons,

אנחנו יכולים לעלות לתוכו את כל הנוירונים,

each one on to its processor,

כל אחד למעבד עצמאי משלו,

and fire it up, and see what happens.

להדליק אותו ולראות מה קורה.

Take the magic carpet for a ride.

לקחת את השטיח המעופף לטיסה.

Here we activate it. And this gives the first glimpse

כאן אנחנו מפעילים אותו, וזה ההצצה הראשונה

of what is happening in your brain

על מה שקורה במוח שלך

when there is a stimulation.

כאשר יש גירוי.

It's the first view.

זה המבט הראשון.

Now, when you look at that the first time, you think,

כעת, כאשר אתה מסתכל בפעם הראשונה, אתה חושב,

"My god. How is reality coming out of that?"

"אלוהים איך המציאות יוצאת מדבר כזה?"

But, in fact, you can start,

אבל, העובדה היא שאתה יכול להתחיל,

even though we haven't trained this neocortical column

אפילו שאנחנו לא אימנו את העמודה של המוח

to create a specific reality.

לייצור מציאות ספציפית.

But we can ask, "Where is the rose?"

אבל אנחנו יכולים לשאול "איפה השושנה?"

We can ask, "Where is it inside,

אנחנו יכולים לשאול "איפה זה בפנים,

if we stimulate it with a picture?"

אם אנחנו מגרים אותו עם תמונה?"

Where is it inside the neocortex?

איפה זה בפנים בתוך הניאוקורטקס?

Ultimately it's got to be there if we stimulated it with it.

באופן ודאי זה צריך להיות שם אם אנחנו מגרים אותו עם זה.

So, the way that we can look at that

אז, הדרך שאנו יכולים להסתכל על זה

is to ignore the neurons, ignore the synapses,

זה להתעלם מהנוירונים ולהתעלם מהסינפסות,

and look just at the raw electrical activity.

ולהסתכל רק על הפעילות החשמלית הגסה.

Because that is what it's creating.

מכיוון שזה מה שנוצר.

It's creating electrical patterns.

זה יוצר תבנית של דפוסים חשמליים.

So when we did this,

אז כאשר עשינו זאת,

we indeed, for the first time,

אנחנו באמת, בפעם הראשונה,

saw these ghost-like structures:

ראינו את המבנים דמויי רוחות הרפאים:

electrical objects appearing

אוביקטים חשמליים מופיעים

within the neocortical column.

בתוך עמודת המוח.

And it's these electrical objects

ואלו האובייקטים החשמליים

that are holding all the information about

שמחזיקים את כל האינפורמציה על

whatever stimulated it.

מה שמגרה אותו.

And then when we zoomed into this,

ואז כאשר העמקנו פנימה לתוכו,

it's like a veritable universe.

זה כמו עולם מציאותי.

So the next step

אז הצעד הבא

is just to take these brain coordinates

הוא רק לקחת את הקואורדינטות במוח

and to project them into perceptual space.

ולהקרין אותם על המרחב התפיסתי.

And if you do that,

ואם אתה עושה את זה,

you will be able to step inside

אתה תהיה מסוגל לצעוד פנימה

the reality that is created

למציאות שנוצרה

by this machine,

באמצעות המכשיר הזה,

by this piece of the brain.

באמצעות החלק הזה של המוח.

So, in summary,

כך שלסיכום,

I think that the universe may have --

אני חושב שהיקום ייתכן -

it's possible --

זה אפשרי -

evolved a brain to see itself,

שייצר מוח כדי לראות את עצמו,

which may be a first step in becoming aware of itself.

שאולי זו הפעם הצעד הראשון להיות מודע לעצמו.

There is a lot more to do to test these theories,

יש עוד הרבה מה לעשות לבדוק את התיאוריות האלה,

and to test any other theories.

ולבדוק תיאוריות אחרות.

But I hope that you are at least partly convinced

אבל אני מקווה שאתם לפחות משוכנעים חלקית

that it is not impossible to build a brain.

שזה לא בלתי אפשרי לבנות מוח.

We can do it within 10 years,

אנחנו יכולים לעשות את זה בתוך 10 שנים,

and if we do succeed,

ואם אנחנו נצליח,

we will send to TED, in 10 years,

אנחנו נשלח לTED בעוד 10 שנים,

a hologram to talk to you. Thank you.

הלוגרמה שתדבר אליכם, תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)