History vs. Egypt’s "most powerful" pharaoh - Jessica Tomkins

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

Pharaoh Ramesses II reigned for almost 70 years

פרעה רעמסס השני שלט כמעט 70 שנה

in the 13th century BCE.

במאה ה -13 לפני הספירה.

He presided over a golden age of Egyptian prosperity.

הוא מלך בתור זהב של שגשוג מצרי.

But was he a model leader,

אבל האם הוא היה מנהיג לדוגמא,

or a shameless egomaniac and master of propaganda?

או אגומניאק חסר בושה ומאסטר בתעמולה ?

Order! Order! Who do we have on the stand? Ramesses II?

סדר! סדר! מי יש לנו על הדוכן? רעמסס השני?

Ahem, I believe you mean "The strong bull, protector of Egypt,

אהם, אני מאמין שאתה מתכוון "לשור החזק, מגן מצרים,

who subdues foreign lands;

שמכניע ארצות זרות;

rich in years, great in victories, chosen by Ra— whose justice is powerful—

עשיר בשנים, גדול בניצחונות, נבחר על ידי "רַע" - שהצדק שלו חזק -

Ramesses, beloved of Amun."

רעמסס אהוב של "אמון"."

But you may refer to him as Ramesses the Great.

אבל אתם יכולים להתייחס אליו כאל רעמסס הגדול.

Ramesses, Ramesses— I think I've heard of him.

רעמסס, רעמסס... אני חושב ששמעתי עליו.

"Let my people go!"

"שחרר את בני עמי!"

Yes, Your Honor, he was the infamously stubborn pharaoh of Exodus,

כן, כבודו, הוא היה פרעה העיקש לשמצה של יציאת מצרים,

who forced enslaved Hebrews

שאילץ את העברים המשועבדים

to build out his extravagant capital city of Pi-Ramesses.

לבנות את עיר הבירה האקסטרווגנטית שלו "פי-רעמסס".

Objection, there's no archaeological evidence

התנגדות, אין ראיות ארכיאולוגיות

that Ramesses used forced labor in his construction projects.

לכך שרעמסס השתמש בעבודות כפייה בפרויקטי הבנייה שלו.

Egyptians relied on highly trained artisans and craftsmen

המצרים הסתמכו על אומנים ובעלי מלאכה מיומנים

to build their cities and monuments.

כדי לבנות את עריהם ואנדרטאות.

And menial labor, like quarrying and moving stones,

ועבודה שחורה, כמו חציבה והעברת אבנים,

was done by military soldiers and foreign mercenaries—

נעשתה על ידי חיילי צבא ושכירי חרב זרים -

all of whom were compensated for their work.

כולם קיבלו פיצוי על עבודתם.

So he's not the pharaoh from Exodus?

אז הוא לא פרעה מיציאת מצרים?

It's hard to say for certain.

קשה לומר בוודאות.

According to some timelines,

על פי כמה לוחות זמנים,

Ramesses is the best candidate for that particular pharaoh.

רעמסס הוא המועמד הטוב ביותר עבור אותו פרעה מסוים.

But there's no evidence of any Hebrew population in Egypt during his reign,

אך אין עדות לאוכלוסייה עברית כלשהי במצרים בתקופת שלטונו,

and certainly no records of a revolution or mass migration

ובוודאי שאין תיעוד של מהפכה או הגירה המונית

like the one described in Exodus.

כמו זו המתוארת ביציאת מצרים.

Is that really so surprising?

האם זה באמת כל כך מפתיע?

It's not like Ramesses kept records of any other time he was defeated.

זה לא שרעמסס שמר תיעוד של כל זמן אחר שהוא הובס.

What do you mean?

מה זאת אומרת?

Our "great" pharaoh here operated one of the largest propaganda machines

פרעה ה"גדול" שלנו הפעיל כאן את אחת ממכונות התעמולה הגדולות

in ancient history.

בהיסטוריה העתיקה.

Almost all pharaohs relied on propaganda to control their country,

כמעט כל הפרעונים הסתמכו על תעמולה כדי לשלוט בארצם,

and Ramesses had particularly big sandals to fill.

ולרעמסס היו סנדלים גדולים במיוחד למלא.

His father, Seti I, led Egypt to a period of great wealth and stability

אביו, סטי הראשון, הוביל את מצרים לתקופה של עושר ויציבות רבה

that Ramesses worked hard to maintain.

שרעמסס עבד קשה לשמור עליה.

Through propaganda, yes, but also military glory.

באמצעות תעמולה, כן, אבל גם תהילה צבאית.

More like military aggression.

יותר כמו תוקפנות צבאית.

By the end of Seti's reign,

בסוף שלטונו של סטי,

he had established peace with the neighboring Hittites

הוא כונן שלום עם החתים השכנים

by guaranteeing Egyptian control over a sought-after region called Kadesh.

על ידי הבטחת השליטה המצרית באזור מבוקש בשם קדש.

But in the fifth year of his reign, Ramesses broke those agreements.

אבל בשנה החמישית למלכותו, רעמסס הפר את ההסכמים האלה.

It wasn't the most peaceful decision,

זו לא הייתה ההחלטה השלווה ביותר,

but Ramesses believed a military victory would aid his efforts

אך רעמסס האמין שניצחון צבאי יסייע למאמציו

to restore Egypt's reputation.

להחזיר את המוניטין של מצרים.

And he was right!

והוא צדק!

His victory over the Hittites cemented Ramesses' persona

ניצחונו על החתים ביסס את אישיותו של רעמסס

as a heroic pharaoh of old.

כפרעה הרואי של פעם.

Yeah, except he didn't even win!

כן, רק שהוא אפילו לא ניצח!

His supposed victory was actually a stalemate

ניצחונו כביכול היה למעשה מבוי סתום

in which the pharaoh's arrogance almost cost Egypt the entire war.

בו יהירותו של פרעה כמעט עלתה למצרים במלחמה כולה.

When two Hittite spies told Ramesses the enemy had fled in fear,

כששני מרגלים חיתים אמרו לרעמסס שהאויב ברח מפחד,

he let his guard down, allowing his men to be ambushed.

הוא הוריד את המשמר שלו ואיפשר לאנשיו להיקלע למארב.

He played right into the Hittite's trap and almost lost everything.

הוא שיחק ישר למלכודת החתים וכמעט איבד הכל.

Yet the official story Ramesses had chiseled across Egypt

אולם הסיפור הרשמי שרעמסס חרט ברחבי מצרים

cast himself as the battle's greatest hero.

הגדיר את עצמו כגיבור הגדול ביותר של הקרב.

Military achievements were important for legitimizing a pharaoh's power,

הישגים צבאיים היו חשובים ללגיטימציה לכוחו של פרעה,

even if that meant a bit of exaggeration.

גם אם פירוש הדבר היה מעט הגזמה.

A bit? You can't trust anything this guy says!

מעט? אתם לא יכולים לסמוך על שום דבר שהבחור הזה אומר!

If it wasn't for the Hittite's conflicting record,

אלמלא התיעוד הסותר של החתים,

we'd still be buying Ramesses' propaganda.

עדיין היינו קונים את התעמולה של רעמסס.

I propose that this court cannot judge any historical figure's legacy

אני מציע שבית משפט זה לא יוכל לשפוט את מורשתה של אף דמות היסטורית

by the stories they tell about themselves.

לפי הסיפורים שהם מספרים על עצמם.

That seems reasonable to me.

זה נראה לי הגיוני.

Fair enough. How's this record then—

הוגן מספיק. איך התיעוד הזה אז-

the first recorded peace treaty in archaeological history

הסכם השלום המתועד הראשון בהיסטוריה הארכיאולוגית

signed by Ramesses and the Hittites.

שנחתם על ידי רעמסס והחתים.

"Peace treaty" is pretty generous.

"הסכם השלום" הוא די נדיב.

Ramesses begrudgingly agreed to a mutual defense contract,

רעמסס הסכים בחוסר רצון לחוזה הגנה הדדית,

where Egyptians and Hittites would work together if attacked by an external enemy.

שבו מצרים וחתים יעבדו יחד אם יותקפו על ידי אויב חיצוני.

And what's wrong with that?

ומה לא בסדר בזה?

This peaceful end to the conflict marked the beginning

סיום שליו זה לסכסוך סימן את תחילת

of Ramesses' prosperous reign—

שלטונו המשגשג של רעמסס -

a golden age of Egyptian power and wealth.

תור זהב של כוח ועושר מצריים.

True, but we have no idea if this wealth trickled down to everyday Egyptians

נכון, אבל אין לנו מושג אם העושר הזה זלג למצרים היומיומיים

or just financed Ramesses' vain attempts to achieve immortality through stone.

או סתם מימן את ניסיונות השווא של רעמסס להשיג אלמוות באמצעות אבן.

He spent his entire reign pouring money into ego projects.

הוא בילה את כל שלטונו בהזרקת כסף לפרויקטים של אגו.

And one of the most famous, Abu Simbel, wasn't even in Egypt!

ואחד המפורסמים ביותר, אבו סימבל, אפילו לא היה במצרים!

Abu Simbel was in Nubia to showcase Egypt's strength

אבו סימבל היה בנוביה כדי להציג את כוחה של מצרים

and discourage a Nubian revolution.

ולהרתיע מהפכה נובית.

Besides, pharaohs were expected to invest in building projects for the gods.

חוץ מזה, פרעונים היו צפויים להשקיע בבנייה של פרויקטים לאלים.

Right, "for the gods," which Ramesses was not.

נכון, "למען האלים", מה שרעמסס לא היה.

Pharaohs typically occupied a status between gods and mortals,

פרעונים תפסו בדרך כלל מעמד בין אלים לבני תמותה,

but the location of Ramesses' statue inside Abu Simbel

אך מיקומו של פסלו של רעמסס בתוך אבו סימבל

positions him as their supposed equal.

מציב אותו כשווה לכאורה להם.

He even tore down existing temples to reuse their bricks

הוא אפילו הרס מקדשים קיימים כדי לעשות שימוש חוזר בלבנים שלהם

in monuments to himself!

באנדרטאות לעצמו!

He tore down temples built by Akhenaten,

הוא הרס מקדשים שנבנו על ידי אחנתון,

a pharaoh who'd attempted to impose monotheism.

פרעה שניסה לכפות מונותיאיזם.

By destroying those temples,

על ידי השמדת מקדשים אלה

Ramesses reinforced his commitment to Egypt's traditional religion.

חיזק רעמסס את מחויבותו לדת המסורתית של מצרים.

That doesn't account for why he frequently erased other pharaohs' names on monuments

זה לא מסביר מדוע הוא מחק לעתים קרובות שמות פרעונים אחרים על אנדרטאות

and replaced them with his own.

והחליף אותם בשלו.

Hey, what the...?

היי, מה לעזאזל...?

Even pharaohs who had short reigns had numerous statues made of themselves—

אפילו לפרעונים שהיו להם שלטון קצר היו פסלים רבים העשויים בדמותם -

and Ramesses ruled for almost seven decades.

ורעמסס שלט כמעט שבעה עשורים.

Well, he definitely made a lasting impression.

ובכן, הוא בהחלט עשה רושם מתמשך.

Let's face it, Your Honor, would we even be talking about him today if he hadn't?

בוא נודה בזה, כבודו, האם היינו מדברים עליו היום אם הוא לא היה מדבר?

It's often said that history is written by the winners,

לעתים קרובות אומרים שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים,

but in this courtroom,

אבל באולם בית המשפט הזה,

a winning record never guarantees the outcome.

שיא זכייה לעולם אינו מבטיח את התוצאה.