No one can figure out how eels have sex - Lucy Cooke

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

From Ancient Greece to the 20th century,

מיוון העתיקה עד למאה ה20,

Aristotle, Sigmund Freud, and numerous other scholars

אריסטו, זיגמונד פרוייד, ואין ספור מלומדים אחרים

were all looking for the same thing:

חיפשו את אותו הדבר:

eel testicles.

אשכי צלופחים.

Freshwater eels, or Anguilla Anguilla, could be found in rivers across Europe,

צלופחי מים מתוקים, או אנגווילה אנגווילה, יכולים להמצא בנהרות ברחבי אירופה,

but no one had ever seen them mate.

אבל אף אחד מעולם לא ראה אותם מזדווגים.

And despite countless dissections,

ולמרות אין ספור ניתוחים,

no researcher could find eel eggs or identify their reproductive organs.

אף חוקר לא מצא ביצי צלופחים או זיהה את אברי הרביה שלהם.

Devoid of data, naturalists proposed various eel origin stories.

ללא מידע, חוקרי הטבע הציעו מגוון סיפורי מקור לצלופחים.

Aristotle suggested that eels spontaneously emerged from mud.

אריסטו הציע שצלופחים מופיעים ספונטנית מהבוץ.

Pliny the Elder argued eels rubbed themselves against rocks,

פליני המבוגר טען שצלופחים משפשפים את עצמם על סלעים,

and the subsequent scrapings came to life.

והגרוד שיוצא מקבל חיים.

Eels were said to hatch on rooftops, manifest from the gills of other fish,

נאמר שצלופחים בוקעים על גגות, מתגשמים מזימים של דגים אחרים,

and even emerge from the bodies of beetles.

ואפילו מופיעים מגוף של חיפושיות.

But the true story of eel reproduction is even more difficult to imagine.

אבל הסיפור האמיתי של התרבות הצלופחים אפילו קשה יותר לדמיון.

And to solve this slippery mystery,

וכדי לפתור את התעלומה החלקלקה הזו,

scholars would have to rethink centuries of research.

מלומדים היו צריכים לחשוב מחדש על מאות שנים של מחקר.

Today, we know the freshwater eel lifecycle has five distinct stages:

היום, אנחנו יודעים שלמחזור החיים של צלופחי מים מתוקים יש חמישה שלבים מובחנים:

larval leptocepheli, miniscule glass eels, adolescent elvers,

לפטוספלי זחלי, צלופחי זכוכית זעירים, צלופחים צעירים מתבגרים,

older yellow eels, and adult silver eels.

צלופחים צהובים מבוגרים יותר, וצלופחים כסופים בוגרים.

Given the radical physical differences between these phases,

בהנתן ההבדלים הפיזיים הרדיקליים בין השלבים האלה,

you’d be forgiven for assuming these are different animals.

יסלח לכם אם תניחו שאלה חיות שונות.

In fact, that’s exactly what European naturalists thought.

למעשה זה בדיוק מה שחוקרי טבע חשבו.

Researchers were aware of leptocepheli and glass eels,

חוקרים היו מודעים ללפטוספלי ולצלופחי הזכוכית,

but no one guessed they were related to the elvers and yellow eels

אבל אף אחד לא ניחש שהם קשורים לצעירים ולצלופחים הצהובים

living hundreds of kilometers upstream.

שחיו מאות קילומטרים במעלה הזרם.

Confusing matters more, eels don’t develop sex organs until late in life.

כדי לבלבל את העניינים אפילו יותר, צלופחים לא מפתחים אברי רביה עד מאוחר בחיים.

And the entirety of their time in the rivers of Europe

וכל זמנם בנהרות אירופה

is essentially eel adolescence.

הוא בעיקרון התבגרות הצלופחים.

So when do eels reproduce, and where do they do it?

אז מתי צלופחים מתרבים, ואיפה הם עושים את זה?

Despite its name, the life of a freshwater eel actually begins

למרות שמם, החיים של צלופחי מים מתוקים למעשה מתחילים

in the salty waters of the Bermuda Triangle.

במים המלוחים של משולש ברמודה.

At the height of the annual cyclone season,

בשיא עונת הציקלונים,

thousands of three-millimeter eel larvae

אלפי זחלי צלופחים באורך שלושה מילימטר

drift out of the Sargasso Sea.

נסחפים לים סרגסו.

From here, they follow migration paths to North America and Europe—

משם, הם עוקבים אחרי נתיבי הנדידה לצפון אמריקה ואירופה --

continents that were much closer

יבשות שהיו קרובות בהרבה

when eels established these routes 40 million years ago.

כשצלופחים ביססו את הנתיבים האלה לפני 40 מליון שנה.

Over the next 300 days, Anguilla Anguilla larvae ride the ocean currents

במשך 300 הימים הבאים, זחלי אנגווילה אנגווילה רוכבים על זרמי האוקיינוס

6,500 km to the coast of Europe—

6,500 קילומטר לחופי אירופה --

making one of the longest known marine migrations.

ועושים את אחת הנדידות הימיות הארוכות ביותר.

By the time they arrive, they’ve grown approximately 45 mm,

עד שהם יגיעו, הם יגדלו בערך 45 מילימטר,

and transformed into semi-transparent glass eels.

ויהפכו לצלופחי זכוכית שקופים למחצה.

It’s not just their appearance that’s changed.

זה לא רק המראה שלהם שהשתנה.

If most marine fish entered brackish coastal waters,

אם רוב הדגים בים היו נכנסים למים חופיים מלוחים,

their cells would swell with freshwater in a lethal explosion.

התאים שלהם היו מתנפחים במים מתוקים בהתפוצצות קטלנית.

But when glass eels reach the coast,

אבל כשצלופחי זכוכית מגיעים לחוף,

their kidneys shift to retain more salt

הכליות שלהם עוברות לשמור יותר מלח

and maintain their blood’s salinity levels.

ולשמור על רמת מליחות הדם שלהם.

Swarms of these newly freshwater fish migrate up streams and rivers,

נחילים של דגי המים המתוקים האלה מהגרים במעלה נהרות ונחלים,

sometimes piling on top of each other to clear obstacles and predators.

לפעמים נערמים אחד על השני כדי לפנות מכשולים ואויבים.

Those that make it upstream develop into opaque elvers.

אלה שמצליחים להגיע למעלה הזרם מתפתחים לצעירים אטומים.

Having finally arrived in their hunting grounds,

כשהם מגיעים לבסוף לאזורי הציד שלהם,

elvers begin to eat everything they can fit into their mouths.

הצעירים מתחילים לאכול כל מה שהם מצליחים להכניס לתוך פיהם.

These omnivores grow in proportion to their diets,

אוכלי הכל האלה גדלים בהתאמה לדיאטה שלהם,

and over the next decade they develop into larger yellow eels.

ובמשך העשורים הבאים הם מתפתחים לצלופחים צהובים גדולים יותר.

In this stage, they grow to be roughly 80 cm,

בשלב הזה, הם גדלים לאורך של בערך 80 סנטימטר,

and finally develop sexual organs.

ולבסוף מפתחים אברי רביה.

But the last phase of eel life— and the secret of their reproduction—

אבל השלב האחרון בחיי הצלופח -- וסוד ההתרבות שלהם --

remains mysterious.

נשארים מסתוריים.

In 1896, researchers identified leptocepheli as larval eels,

ב 1896, חוקרים זיהו את הלפטוספלי כזחלי צלופחים,

and deduced that they had come to Europe from somewhere in the Atlantic.

והסיקו שהם הגיעו לאירופה ממקום כלשהו באטלנטי.

However, to find this mysterious breeding ground,

עם זאת, כדי למצוא את אזור ההתרבות המסתורי הזה,

someone would have to perform an unthinkable survey of the ocean

מישהו היה צריך לבצע סקר שלא ניתן להעלות על הדעת של האוקיינוס

for larvae no larger than 30mm.

לזחלים שלא גדולים יותר מ 30 מילימטר.

Enter Johannes Schmidt.

פה נכנס לתמונה יוהנס שמידט.

For the next 18 years, this Danish oceanographer

במשך 18 השנים הבאות, האוקיינוגרף הדני

trawled the coasts of four continents,

סייר בחופים של ארבע יבשות,

hunting down increasingly tiny leptocepheli.

צד לפטוספלי קטנים יותר ויותר.

Finally, in 1921, he found the smallest larvae yet,

לבסוף, ב 1921, הוא מצא את הזחל הקטן ביותר עד כה,

on the southern edge of the Sargasso Sea.

בקצה הדרומי של ים סרגסו.

למרות ידע על מסלול הנדידה המעגלי שלהם,

Despite knowledge of their round trip migration,

scientists still haven’t observed mating in the wild,

מדענים עדיין לא צפו בהם מתרבים בטבע,

or found a single eel egg.

או מצאו ביצת צלופח בודדה.

Leading theories suggest that eels reproduce

תאוריות מובילות מציעות שצלופחים מתרבים

in a flurry of external fertilization,

בסערה של הפרייה חיצונית,

in which clouds of sperm fertilize free-floating eggs.

בה עננים של זרע מפרים ביצים שצפות חופשי.

But the powerful currents and tangling seaweed of the Sargasso Sea

אבל הזרמים החזקים והאצות המתלפפות של ים סרגסו

have made this theory difficult to confirm.

הפכו את התאוריה הזו לקשה לאימות.

Researchers don’t even know where to look,

חוקרים אפילו לא יודעים איפה לחפש,

since they’ve yet to successfully track an eel

מאחר שהם עדיין לא עקבו אחרי צלופח בהצלחה

over the course of its return migration.

לכל אורך הגירתו חזרה.

Until these challenges can be met,

עד שהאתגרים האלה יבוצעו,

the eel’s ancient secret will continue to slip through our fingers.

הסוד העתיק של הצלופחים ימשיך לחמוק מאצבעותינו.