Solving the puzzle of the periodic table - Eric Rosado

Transcriber: Andrea McDonough Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Zeeva Livshitz

Our Earth is a collection of puzzle pieces that make up the universe.

כדור הארץ הוא אוסף של חלקי פאזל שמרכיבים את היקום.

In the vast darkness of space,

בחושך העצום של החלל,

the universe is lit by stars,

היקום מואר על ידי כוכבים,

which could one day become a supernova

שיום אחד יוכלו להפוך לסופרנובה

and create all the puzzle pieces that we know today

וליצור את כל חלקי הפאזל שאנחנו מכירים היום

as the elements.

כיסודות.

All elements were formed and released

כל היסודות נוצרו ושוחררו

into space by exploding stars.

לחלל על ידי כוכבים מתפוצצים.

For centuries, humans have tried to discover

במשך מאות שנים, בני האדם ניסו לגלות

what makes up the world around them.

ממה עשוי העולם סביבם.

Little did they know that all the pieces they needed

הם לא ידעו שכל הפיסות שהם היו צריכים

were right under their noses.

היו מתחת לאפם.

The discovery of these pieces revolutionized

הגילוי של הפיסות האלו הפכו

our understanding of the world

את ההבנה שלנו על העולם

and allowed for the creation of what might be

ואפשרו את היצירה של מה שהיא אולי

the greatest gift to science:

המתנה הגדולה ביותר של המדע:

the periodic table.

הטבלה המחזורית.

So, where are these elements,

אז, איפה היסודות האלה,

and how do we find a means to order them?

ואיך אנחנו מוצאים דרך לסדר אותם?

Well, believe it or not,

ובכן, תאמינו או לא,

ancient civilizations were very much aware

בתרבויות עתיקות היו מאוד מודעים

of many elements around them,

להרבה יסודות סביבם,

but they did not identify them as the pieces of our universe.

אבל הם לא זיהו אותם כפיסות של היקום.

Elements like gold, silver, and copper

יסודות כמו זהב, כסף, ונחושת

were easily spotted by ancient cultures,

היה ניתן לזהות בקלות בתרבויות קדומות,

and were used for multiple purposes like jewelry and tools.

והיו בשימוש למטרות מרובות כמו תכשיטים וכלים.

Why were these elements spotted so easily?

למה היסודות האלה זוהו כה בקלות?

Think of the periodic table as a puzzle.

חשבו על הטבלה המחזורית כפאזל.

The corner pieces are edges of a puzzle,

החלקים בפינות הם קצוות של פאזל,

are generally the easiest to find and place

הם בדרך כלל הקלים ביותר למציאה ולמיקום

because they stand out with their smooth edges,

מפני שהם בולטים עם הקצוות החלקים שלהם,

and clearly don't interlock with other puzzle pieces.

ובברור לא מתחברים עם חלקים אחרים של הפאזל.

Like puzzle pieces, elements can be choosy on who they interact with.

כמו חלקי פאזל, יסודות יכולים לבחור עם מי להגיב.

Some like to react with other elements,

חלקם אוהבים להגיב עם יסודות אחרים,

while others do not.

בעוד אחרים לא.

The elements that do not interact with other elements are easy to pin-point,

היסודות שלא מגיבים עם יסודות אחרים קלים לזיהוי,

while the ones who like to interact with others are difficult to find.

בעוד אלה שאוהבים להגיב עם יסודות אחרים קשים למציאה.

Gold, silver, and copper are some of the choosier elements

זהב, כסף, ונחושת הם מהבררניים מהיסודות

so we can find them easier.

אז אפשר למצוא אותם יותר בקלות.

So let's fast forward to the late 1600's

אז בואו נרוץ קדימה לשלהי המאה ה 17

where Hennig Brand, a German alchemist,

בה הניג בראנד, אלכימאי גרמני,

was busy working in his laboratory.

היה עסוק בעבודה במעבדה.

Like many other alchemists of his time,

כמו אלכימאים רבים בזמנו,

Brand was trying to extract gold from the human body.

בראנד ניסה למצות זהב מהגוף האנושי.

Brand hit upon what he thought was the most obvious answer to his problem:

בראנד הגיע למה שהוא חשב שהיתה התשובה הברורה ביותר לבעיה:

urine.

שתן.

Urine is gold in coloration and could perhaps have gold in it.

שתן בצבע זהב ואולי מכיל זהב בתוכו.

So, Brand collected as much urine as he possibly could,

אז בראנד אסף כמות גדולה של שתן ככל שיכל,

much of it being his own,

הרבה מזה שלו,

then he decided to boil it down in hopes of obtaining gold.

אז הוא החליט להרתיח אותו בתקוה להשיג זהב.

So Brand boiled his, well, urine,

אז בראנד הרתיח את, ובכן, השתן שלו,

down until he collected a paste

עד שהוא אסף משחה

and heated the paste to a very high temperature.

וחימם את המשחה לטמפרטורה מאוד גבוהה.

Eventually smoke appeared

בסופו של דבר הופיע עשן

and the material burned brightly and violently.

והחומר בער בבהירות גבוהה ובפראות.

Brand had unknowingly isolated phosphorous from his urine.

בראנד מיצה ללא ידיעתו זרחן מהשתן שלו.

It was the first time anyone had discovered an element,

זו היתה הפעם הראשונה שמישהו גילה יסוד,

but he didn't really understand what he had done.

אבל הוא לא באמת הבין מה הוא עשה.

At the time of Brand, the concept of element had not been discovered.

בזמנו של בראנד, הרעיון של יסוד עוד לא התגלה.

Instead ancient Greek principles of objects being composed of

במקום זה העיקרון היווני העתיק שחפצים שמורכבים

earth,

מאדמה,

water,

מים,

air,

and fire

אויר,

ואש

were predominant.

היה השולט.

It wasn't until the work of Antoine Lavoisier,

זה לא היה עד עבודתו של אנטוין לבואזיה,

who is now known as the father of chemistry,

שידוע כאבי הכימיה,

that science defined what an element was.

שהמדע הגדיר מה הוא יסוד.

Lavoisier defined an element as a substance

לבואזיה הגדיר יסוד כחומר

that cannot be broken down by existing chemical means.

שאי אפשר לחלק באמצעים כימיקליים.

Lavoisier created a list of the known elements of his time

לבואזיה יצר רשימה של היסודות הידועים בזמנו

and tried to put the elements in some sort of order

וניסה לשים את היסודות בסוג של סדר

in which they could be classified,

בו אפשר יהיה להגדיר אותם,

such as gases or metals.

כמו גזים או מתכות.

He was the first one to try to put the puzzle together.

הוא היה הראשון לנסות להרכיב את הפאזל.

This was just the beginning of a means

זו היתה רק ההתחלה של דרך

to organize the known elements of his time.

לארגן את היסודות הידועים בזמנו.

Many other chemists then came along to make the puzzle clearer.

כימאים רבים אחרים הגיעו אז כדי לעשות את הפאזל ברור יותר.

One of them, John Dalton, weighed the elements

אחד מהם, ג'ון דלטון, שקל את היסודות

and arranged the puzzle by weight.

וסידר את הפאזל לפי משקל.

German chemist Wolfgang Döbereiner later combined elements

הכימאי הגרמני וולפגנג דובריינר שילב מאוחר יותר את היסודות

to see how they reacted with one another.

כדי לראות איך הם מגיבים אחד עם השני.

What he found was that certain elements shared similar properties and reactions.

מה שהוא מצא היה שיסודות מסויימים חולקים תכונות ותגובות דומות.

For example, when pure lithium, sodium, and potassium

לדוגמה, כשליתיום טהור, נתרן ואשלגן

are exposed to water,

חשופים למים,

they will react violently

הם יגיבו באלימות

and skid across the surface of the water with sparks.

ויחליקו על פני המים עם ניצוצות.

The scientists then realized that these similiarities

המדענים הבינו אז שהדמיון

are no coincidence:

הוא לא מקרה:

elements belong to families that share similar properties.

יסודות שייכים למשפחות שחולקות תכונות דומות.

But the chemist who finally put the puzzle together is Dmitri Mendeleev.

אבל הכימאי שבסופו של דבר פתר את הפאזל הוא דימיטרי מנדלייב.

He created cards of each known element and tried to order them

הוא יצר כרטיסיות של כל יסוד ידוע וניסה לסדר אותם

based on atomic weight and their known properties.

בהתבסס על המשקל האטומי והתכונות הידועות שלהם.

The story is that he stayed up 3 days and 3 nights,

הסיפור הוא שהוא נשאר ער 3 ימים ו 3 לילות,

and he finally fell into a deep sleep

ובסופם נפל לשינה עמוקה

and he dreamed about a table to order the elements.

וחלם על טבלה כדי לסדר את היסודות.

Mendeleev was not only able to create the periodic table,

מנדלייב לא רק היה מסוגל ליצור את הטבלה המחזורית,

but he was able to predict elements that were not yet discovered.

הוא גם היה מסוגל לחזות יסודות שעדיין לא התגלו.

The puzzle of the periodic table of the elements was solved.

הפאזל של הטבלה המחזורית נפתר.