The Fijian myth of the greedy god - Raiana McKinney and Esther Wozniak

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

With his appetite for conquest and knack for combat,

עם התיאבון שלו לכיבוש וכישרון הלחימה,

the shark god Dakuwaqa was determined to vanquish all his rivals.

אל הכרישים דקוואקה היה נחוש להביס את כל יריביו.

Long ago, the ancestral gods of Fiji, known as kalou vu or simply vu,

לפני זמן רב התיישבו האלים הקדמונים של פיג’י, המכונים קאלו וו או פשוט וו,

settled on the Pacific archipelago,

בארכיפלג האוקיינוס השקט,

each establishing a village in a different area.

וכל אחד מהם הקים כפר באזור אחר.

Eventually, they metamorphosed into various forms.

בסופו של דבר, הם עברו מטמורפוזה לצורות שונות.

Dakuwaqa settled on resource-rich Cakaudrove

דקוואקה התיישב בקאאודרווה העשירה במשאבים

and transformed into a shark.

והפך לכריש.

But he was unsatisfied.

אבל הוא לא היה מרוצה.

He became proud and greedy, and wanted to challenge every vu,

הוא נעשה גאה וחמדן, ורצה לאתגר כל וו,

establish himself as the mightiest, and dominate all of Fiji’s islands.

לבסס את עצמו כחזק ביותר ולשלוט בכל האיים של פיג’י.

In his quest for power, Dakuwaqa sped through the waters toward Rewa,

בחיפושו אחר הכוח, דקוואקה רץ במים לעבר ראווה,

where a quick and cunning eel-shaped vu tried to stop him in the mouth of a river.

שם וו מהיר וערמומי בצורת צלופח ניסה לעצור אותו בפתחו של נהר.

Soon, the two were tumbling through the water, locked in combat.

עד מהרה נלחמו השניים במים, נעולים בקרב.

The brawling vu created towering waves,

הקטטה של הוו יצרה גלים מתנשאים,

stretching the river further inshore and flooding nearby coastal communities.

שמותחים את הנהר עוד יותר לחוף ומציפים קהילות חוף סמוכות.

In the end, the eel was no match for Dakuwaqa’s ferocity.

בסופו של דבר, הצלופח לא עמד באכזריות של דקוואקה.

After the fight, the Rewa River became the longest and widest in Fiji,

לאחר הקרב הפך נהר ראווה לארוך והרחב ביותר בפיג’י,

which made nearby communities especially prone to flooding.

מה שגרם לקהילות הסמוכות להיות מועדות במיוחד להצפות.

But Dakuwaqa didn’t care what damage he caused,

אבל לדקוואקה לא היה אכפת איזה נזק הוא גרם,

so long as he remained undefeated.

כל עוד הוא נשאר בלתי מנוצח.

Dakuwaqa continued on his rampage, later vanquishing Masilaca,

דקוואקה המשיך להשתולל, ומאוחר יותר ניצח את מסילאקה,

the small, mischievous shark vu that lived near Beqa Island.

וו הכריש הקטן והשובב שחי ליד האי בקא.

Despite their rocky start, the two became friends.

למרות ההתחלה הקשה שלהם, השניים התיידדו.

But one day, Masilaca— perhaps growing tired of Dakuwaqa’s proud, selfish ways

אבל יום אחד, מסילאקה - אולי התעייף מדרכיו הגאות והאנוכיות של דקוואקה

and the chaos he’d caused across the archipelago—

ומהתוהו ובוהו שגרם ברחבי הארכיפלג-

presented a challenge he knew Dakuwaqa couldn’t resist.

הציג אתגר שידע שדקוואקה לא יכול לעמוד בפניו.

Masilaca spoke about a fierce vu called Rokobakaniceva,

מסילאקה דיבר על וו עז בשם רוקובקניצ’בה,

who guarded the outer island of Kadavu,

ששמר על האי החיצוני קדאבו,

and teased that, until Dakuwaqa defeated them,

והקניט כי עד שדקוואקה יביס אותם,

he couldn’t claim the title of strongest vu.

הוא לא יוכל לתבוע את התואר הוו החזק ביותר.

Before Masilaca could even finish describing Rokobakaniceva,

לפני שמסילאקה אפילו הספיק לסיים לתאר את רוקובקאניצ’בה,

Dakuwaqa was jetting through the water in the direction of Kadavu.

דקוואקה טס דרך המים לכיוון קדאבו.

As he came close, Dakuwaqa saw a giant octopus

כשהתקרב, ראה דקוואקה תמנון ענק

hovering at the entrance to a reef.

מרחף בכניסה לשונית.

The octopus vu, Rokobakaniceva, cared greatly for the people of Kadavu

התמנון וו, רוקובקניצ’בה, דאג מאוד לתושבי קדאבו

and asked Dakuwaqa politely to stay away and not intimidate the villagers.

וביקש מדקוואקה בנימוס להתרחק ולא להפחיד את תושבי הכפר.

Dakuwaqa was only emboldened by the request.

דקוואקה רק התחזק מהבקשה.

He showed his imposing teeth and lunged forward to attack.

הוא הראה את שיניו המרשימות וזינק קדימה לתקוף.

But Rokobakaniceva was prepared.

אבל רוקובקניצ’בה היה מוכן.

With four tentacles, the octopus vu remained rooted to a rock on the seafloor

עם ארבע זרועות, התמנון וו נשאר מושרש בסלע על קרקעית הים

and with the remaining four, captured Dakuwaqa’s body

ועם ארבעת הנותרות, לכד את גופתו של דקוואקה

and flipped him over.

והפך אותו.

In this position, his breathing slowed and his muscles relaxed.

במצב זה, נשימתו האטה ושריריו נרגעו.

He was paralyzed and powerless in a mysterious state called tonic immobility

הוא היה משותק וחסר אונים במצב מסתורי שנקרא חוסר תנועה טוני

that some sharks assume when flipped over

שחלק מהכרישים נמצאים בו כאשר הם מתהפכים

or when the sensitive pores of their snout are stimulated.

או כאשר נקבוביות החוטם הרגישות שלהם מגורות.

Dakuwaqa was stuck upside down and struggling to breathe,

דקוואקה היה תקוע הפוך ונאבק לנשום,

and Rokobakaniceva’s tentacles wrapped tighter and tighter around his body.

וזרועותיו של רוקובקניצ'בה עטפו את גופו חזק יותר ויותר.

Though still shocked,

למרות שעדיין מזועזע,

Dakuwaqa realized the battle was lost for the first time in his life.

דאקוואקה הבין שהקרב אבד לראשונה בחייו.

In exchange for Rokobakaniceva’s mercy, he promised that he would change his ways.

בתמורה לרחמיו של רוקובקניצ'בה, הוא הבטיח שהוא ישנה את דרכיו.

Instead of menacing the villagers and other vu,

במקום לאיים על תושבי הכפר ועל וו אחרים,

he vowed to protect Fijian fishers from Kadavu and beyond.

הוא נשבע להגן על דייגי פיג’י מקדאבו ומעבר לה.

Pleased with the pact, Rokobakaniceva agreed and freed Dakuwaqa.

מרוצה מההסכם, הסכים רוקובקניצ’בה ושחרר את דקוואקה.

He stayed true to his word— no longer bragging about dueling vu,

הוא נשאר נאמן למילתו - כבר לא מתרברב בדו-קרב וו,

conquering coastlines, and taking tributes.

כיבוש קווי חוף וקבלת מחוות.

Instead, he began finding satisfaction in guiding lost people back to their homes

במקום זאת, הוא החל למצוא סיפוק בהנחיית אנשים אבודים חזרה לבתיהם

and warning local fishers of bad weather and sinister sea creatures.

ולהזהיר את הדייגים המקומיים מפני מזג אוויר גרוע ויצורי ים מרושעים.

In return, some of Fiji’s people would pay homage to Dakuwaqa

בתמורה, חלק מאנשי פיג’י היו נותנים כבוד לדקוואקה

by pouring a traditional drink— yaqona, also known as kava— into the ocean.

על ידי מזיגת משקה מסורתי - יקונה, המכונה גם קאווה - לאוקיינוס.

And upon returning safely from fishing trips with an abundance of catch,

וכשחזרו בשלום מטיולי דיג עם שפע מלכוד,

they’d throw fish heads back into the ocean for the sharks—

הם היו זורקים ראשי דגים בחזרה לאוקיינוס עבור הכרישים -

gestures of mutual care to elicit luck

מחוות של טיפול הדדי כדי לעורר מזל

and protection from Dakuwaqa himself.

והגנה מדקוואקה עצמו.