The most dangerous elements on the periodic table - Shannon Odell

תרגום: dana menahem עריכה: zeeva livshitz

From 1952 to 1953, Sydney detectives investigated

בשנים 1952-1953 חקרו בלשים בסידני

a staggering number of murder and attempted murder cases

מספר מדהים של מקרי רצח וניסיונות רצח

that were unrelated yet shared a common element:

שלא היו קשורים אך חלקו אלמנט משותף:

thallium poisoning.

הרעלת תליום.

The secret to thallium toxicity lies in its structural similarity to potassium—

הסוד לרעילות התליום טמון בדמיון המבני שלו לאשלגן-

an element that helps regulate the body's fluids,

היסוד המסייע בוויסות נוזלי הגוף,

initiate muscle contraction, and transmit nerve signals.

יוזם התכווצות שרירים והעברת אותות עצביים.

If even a small amount of thallium sneaks its way into the body—

אם אפילו כמות קטנה של תליום מתגנבת לגוף -

for example, through a tainted tea or a slice of cake—

למשל, דרך תה נגוע או פרוסת עוגה-

it easily supplants potassium,

היא מחליפה בקלות אשלגן,

causing the body to slowly and painfully shut down.

וגורמת לגוף להאט ולכבות לאט ובכאב

At the time, thallium's risks were well known,

באותה תקופה, הסיכונים של תליום היו ידועים היטב,

so how were the perpetrators able to get their hands on such a lethal element?

אז איך הצליחו העבריינים לשים את ידיהם על חומר קטלני שכזה?

And thallium isn't the only dangerous element on the periodic table.

ותליום אינו היסוד המסוכן היחיד בטבלה המחזורית.

Within this tabular array loom several potential threats,

בתוך מערך טבלאי זה מתנשאים כמה איומים פוטנציאליים,

each with their own unique method of imposing destruction.

שלכל אחד מהם שיטה ייחודית משלו להטלת הרס.

Some elements, like thallium, are dangerous due to their toxicity.

יסודות מסוימים, כמו תליום, מסוכנים בגלל רעילותם.

Once they enter the body,

ברגע שהם נכנסים לגוף,

they wreak havoc on the biological systems that keep us alive.

הם זורעים הרס במערכות הביולוגיות שמחזיקות אותנו בחיים.

Lead, for example, switches places with the body's essential metals like calcium,

עופרת, למשל, מחליפה מקומות עם המתכות החיוניות של הגוף כמו סידן,

in turn disrupting neuronal communication in the brain.

שבתורה משבשת את התקשורת העצבית במוח.

Traveling through the bloodstream, it also generates toxic levels of molecules

כשהוא נוסע בזרם הדם, הוא מייצר גם רמות רעילות של מולקולות

known as reactive oxygen species, which over time can stress and kill cells.

המכונות מיני חמצן תגובתיים, אשר לאורך זמן יכולים להלחיץ ולהרוג תאים.

Mercury's toxicity was made famous in the 19th century

הרעילות של הכספית התפרסמה במאה ה -19

due to its widespread use in felt hat production.

בשל השימוש הנרחב בייצור כובעי לבד.

Prolonged exposure made hat makers ill

חשיפה ממושכת גרמה ליצרני כובעים לחלות

with what was later known as "Mad Hatter" disease,

במה שנודע מאוחר יותר כמחלת “הכובען המטורף“,

with symptoms that included personality changes,

עם תסמינים שכללו שינויים באישיות, הפרעות

emotional disturbances, and tremors.

רגשיות ורעידות.

Mercury is quick to react with certain parts of proteins

כספית מהירה להגיב עם חלקים מסוימים של חלבונים

found throughout the body.

הנמצאים בכל הגוף.

And upon binding, mercury twists the proteins into different shapes,

ועם היקשרות, הכספית מסובבת את החלבונים לצורות שונות,

rendering them useless.

מה שהופך אותם לחסרי תועלת.

Some elements are dangerous because of how they respond, react, or even explode

יסודות מסוימים מסוכנים בגלל האופן שבו הם משיבים מגיבים, או אפילו מתפוצצים

in the outside environment.

בסביבה החיצונית.

Top reactive elements reside in the first column of the periodic table

יסודות תגובתיים מובילים שוכנים בעמודה הראשונה של הטבלה המחזורית

and are known as alkali metals.

וידועים כמתכות אלקליות.

They're rarely found in their pure elemental form,

לעתים רחוקות הם נמצאים בצורתם היסודית הטהורה,

as alkalis readily donate the single electron in their outer shell

שכן אלקליות תורמות בקלות את האלקטרון היחיד בקליפה החיצונית שלהם

to whatever's around to form more stable ionic compounds.

לכל מה שיש בסביבה כדי ליצור תרכובות יוניות יציבות יותר.

This can lead to violent results—

זה יכול להוביל לתוצאות אלימות-

pure cesium, for example, bursts into flames when exposed to air,

צזיום טהור, למשל, מתפרץ בלהבות כאשר הוא נחשף לאוויר,

and explodes when dropped in water.

ומתפוצץ כאשר הוא נופל למים.

Francium is likely the most reactive alkali

פרנציום הוא ככל הנראה האלקלי התגובתי ביותר

based on its position in the periodic table,

בהתבסס על מיקומו בטבלה המחזורית

but we don't know for sure.

אך איננו יודעים בוודאות.

With a half-life of 22 minutes at most,

עם מחצית חיים של 22 דקות לכל היותר,

it's thought that less than an ounce exists on Earth at any one time.

חושבים שפחות מאונקיה קיימת על כדור הארץ בכל זמן נתון.

But perhaps the most threatening elements are those that silently emit.

אבל אולי האלמנטים המאיימים ביותר הם אלה הפולטים בשקט.

Known as radioactive elements,

החומרים, המכונים יסודות רדיואקטיביים,

the substances readily release energy, or decay,

משחררים בקלות אנרגיה, או מתפוררים,

due to their highly unstable nuclear composition.

בגלל ההרכב הגרעיני הבלתי יציב שלהם.

This reactive nature is what's harnessed to create

האופי התגובתי הזה הוא מה שנרתם ליצירת

some of the world's most dangerous nuclear weapons.

כמה מהנשקים הגרעינים המסוכנים ביותר בעולם.

Radioactive elements typically emit energy in the form of alpha particles,

אלמנטים רדיואקטיביים פולטים בדרך כלל אנרגיה בצורה של חלקיקי אלפא,

beta particles, neutrons, or electromagnetic radiation.

חלקיקי בטא, נויטרונים או קרינה אלקטרומגנטית.

While all dangerous,

בעוד שכולם מסוכנים,

alpha particles, which consist of two neutrons and protons

חלקיקי האלפא המורכבים משני נויטרונים ופרוטונים

bound tightly together,

הקשורים זה לזה,

can be particularly hazardous.

יכולים להיות מסוכנים במיוחד.

Heavy and positively charged,

כבדים וטעונים חיובית,

if alpha particles find their way into the body,

אם חלקיקי אלפא מוצאים את דרכם לגוף,

they can easily bombard and kill any cell in their path.

הם יכולים בקלות להפציץ ולהרוג כל תא בדרכם.

In fact, it's theorized that a single gram of one alpha emitter, polonium,

למעשה, יש תיאוריה שגרם בודד של אלפא פולט פולוניום אחד,

could kill upwards of 50 million people.

שיכול להרוג למעלה מ -50 מיליון אנשים.

Polonium was first discovered by Marie Curie,

פולוניום התגלה לראשונה על ידי מארי קירי,

and tragically her daughter, researcher Irene Joliot-Curie,

ובאופן טרגי בתה, החוקרת איירין ג’וליוט-קירי,

may have been one of its first victims after she was exposed in a lab accident.

הייתה אולי אחד הקורבנות הראשונים שלו לאחר שנחשפה בתאונת מעבדה.

Polonium is rare in nature with few commercial uses,

פולוניום הוא נדיר בטבע עם מעט שימושים מסחריים,

so only a small amount is synthesized each year.

ולכן רק כמות קטנה מסונתזת מדי שנה.

Thallium, on the other hand, wasn't so difficult to find

תליום, לעומת זאת, לא היה כל כך קשה למצוא

in the early 1950s in Austalia.

בתחילת שנות החמישים באוסטליה.

At the time, Sydney was plagued with chronic rat infestations.

באותה תקופה, סידני סבלה משריצות כרוניות של חולדות.

And thallium was the main ingredient in the popular and cheap

ותליום היה המרכיב העיקרי ברעל העכברים הפופולרי והזול

rat poison called Thall-Rat.

הנקרא טאל-עכברוש.

Thankfully, detectives were able to connect the dots,

למרבה המזל, הבלשים הצליחו לחבר את הנקודות,

and in 1953 Australian Parliament effectively banned all sale of thallium.

ובשנת 1953 הפרלמנט האוסטרלי אסר למעשה על כל מכירת תליום.