Online predators spread fake porn of me. Here's how I fought back | Noelle Martin

תרגום: Jenny Rublevsky עריכה: Shai Hakim

[This talk contains graphic language and descriptions of sexual abuse]

[הרצאה זו מכילה שפה גרפית ותיאורים של התעללות מינית]

Can I get a show of hands who here has ever Googled themselves?

בהרמת יד, מי מכם חיפש את עצמו בגוגל אי-פעם?

I have.

אני חיפשתי.

But what started off as momentary curiosity

אך מה שהתחיל כסקרנות רגעית

very quickly turned

הפך במהרה

into an almost five-year horrific battle

לכמעט חמש שנים של קרב מחריד

that almost ruined my life.

שכמעט הרס את חיי.

I Google Images reverse-searched myself:

השתמשתי על עצמי בחיפוש התמונה ההפוך של גוגל:

a function of Google that allows you to upload an image

שירות גוגל המאפשר לכם להעלות תמונה

and it shows you where it is on the internet.

ולראות היכן היא באינטרנט.

This is me at 17 years old.

זו אני בגיל 17.

An innocent selfie I took before a party.

תמונת סלפי תמימה שצילמתי לפני מסיבה.

Now, before I continue, I must point out

עכשיו, לפני שאני ממשיכה, אני חייבת לציין

that what I'm about to talk about is very confronting and graphic.

שמה שאני עומדת לדבר עליו מאוד גרפי ודורש להתעמת איתו.

But there's no way out.

אך אין דרך לברוח מזה.

This is a very confronting issue.

זוהי בעיה שדורשת התעמתות.

In a split second,

בשבריר שניה,

my screen was flooded with that image

המסך שלי הוצף בתמונה הזו

and dozens more images of me

ורבבות נוספות של תמונות שלי

that had been stolen from my social media,

שנגנבו מהעמודים שלי ברשתות החברתיות,

on links connected to porn sites.

ומופיעות בקישורים לאתרי פורנו.

On these sites, nameless, faceless sexual predators

באתרים הללו, טורפים מיניים ללא שם וללא פנים

had published highly explicit sexual commentary about me

פרסמו תגובות מיניות מפורשות במיוחד עליי

and what they'd like to do to me.

ועל מהם שהם ירצו לעשות לי.

"Cover her face and we'd fuck her body,"

"כסה את הפנים שלה ונזיין את הגוף שלה",

one person wrote.

אדם אחד כתב.

They also published identifying information about me:

הם גם פרסמו פרטים מזהים עליי:

where I lived, what I studied, who I was.

איפה גרתי, מה למדתי, מי הייתי.

But things got worse.

אבל דברים הפכו לגרועים יותר.

I soon discovered that these sexual predators

גילית במהרה שהטורפים המיניים האלה

had doctored or photoshopped my face

ביצעו שינויים או ערכו בפוטושופ את פניי

onto the bodies of naked adult actresses engaged in sexual intercourse,

על גופן הערום של שחקניות של סרטים למבוגרים הנראות בקיום יחסי מין,

on solo shots

או בצילומים שלי לבד

of me being ejaculated on by two men.

בהם נראה כי שני גברים משפיכים עליי.

Sperm was edited onto my face.

זרע נערך לכך שיופיע על פניי.

I was edited onto the cover of a porn DVD.

ערכו תמונה שלי על כיסוי של סרט פורנו בDVD.

Perpetrators had edited my images

מפגעים ערכו את תמונותיי

to give the effect that my blouse was transparent or see-through,

בכדי שייראה שהחולצה שלי תהייה שקופה למחצה או שקופה לגמרי,

so you could see my nipples.

כך שיהיה אפשר לראות את הפטמות שלי.

Perpetrators ejaculated on images of me,

אנשים גמרו על תמונות שלי,

took photos of their sperm and penises on these images

צילמו תמונות של הזרע שלהם ושל איבר מינם על התמונות האלה

and posted them onto porn sites.

ופרסמו אותן באתרים פורנוגרפיים.

"Cum on printed pigs," is what they call it.

"תגמרו על חזירות מודפסות", כך הם קראו לזה.

Now, you might be wondering,

כעת, אתם כנראה תוהים,

what sorts of images I posted on social media.

איזה סוג של תמונות פרסמתי ברשות החברתיות.

This is me, at around 19 at the Claremont Hotel,

זאת אני, בגיל 19 לערך בבית המלון "קליירמונט",

just a few suburbs away.

במרחק מספר פרברים.

And they superimposed that face into this.

והם הרכיבו את פניי על זה.

And things got worse.

ודברים הפכו לגרועים יותר.

Nothing was off limits for these predators.

שום דבר לא היה מחוץ לגבול לאנשים הללו.

They even posted an image with my little sister on these sites too.

הם אפילו פרסמו תמונה שלי עם אחותי הקטנה באתרים הללו.

Now, you might be thinking,

כעת, אתם אולי חושבים,

"Well, you do dress provocatively,

"טוב, את מתלבשת בצורה פרובוקטיבית,

even a little sexually suggestive,

ואולי אפילו בעלת רמיזות מיניות,

attention seeking maybe."

אולי מחפשת תשומת לב".

But just because a woman's body gets attention,

אבל רק בגלל שגופה של אישה זוכה לתשומת לב,

doesn't mean she's attention-seeking.

לא אומר שהיא מחפשת תשומת לב.

And what is provocative anyway, what is sexually suggestive?

ומה זה בעצם פרובוקטיבי, מה זה בעל רמיזות מיניות?

In some parts of the world, showing your ankles

בחלקים מסוימים בעולם, להראות את המרפקים שלך

is promiscuous, is provocative.

זה סימן להפקרות, זה פרובוקטיבי.

It's just like, no matter what a woman wears,

זה אומר שלא משנה מה אישה תלבש,

it's always perceived as more sexual than it is.

זה תמיד ייתפס כיותר מיני ממה שזה בפועל.

For me, I just wanted to feel pretty and confident.

בשבילי, אני רק רצית להרגיש יפה ובטוחה בעצמי.

What's so wrong with that?

מה כלכך שגוי בזה?

Now, you might be thinking,

עכשיו, אתם אולי חושבים,

"Well, can't you just set your social media on private?"

"טוב, את לא יכולה פשוט להעביר את הרשתות החברתיות שלך למצב פרטי?"

Well, these perpetrators were calculated.

ובכן, המפגעים הללו היו מחושבים.

They befriended my friends on social media

הם שלחו בקשות חברות לחבריי ברשות החברתיות

under fake profiles,

תחת פרופילים מזויפים,

they followed the public galleries

הם עקבו אחר הגלריה הפומבית

of the events and places I regularly visited.

של כל האירועים והמקומות אליהם הייתי הולכת בדרך כלל.

But why?

אבל למה?

Why should one have to retreat and hide

למה שמישהו יברח ויתחבא

out of fear that something like this could happen?

מתוך פחד שמשהו כזה יכול לקרות?

What I post and what I wear

מה שאני מפרסמת ומה שאני לובשת

isn't an invitation to violate and abuse me.

הוא אינו הזמנה לחלל אותי ולפגוע בי.

The only person that should be changing their behavior

היחידים שצריכים לשנות את התנהגותם

is the perpetrators.

הם המפגעים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Now, you might be thinking, why me?

עכשיו, אתם אולי חושבים, למה אני?

Well, I'm just one

ובכן, אני רק אחת

of the thousands upon thousands

מתוך אלפים על גבי אלפים

of ordinary women who are being preyed upon

של נשים רגילות המשמשות כטרף

in these mass-scale, horrific online cultures, websites and threads

באתרים ותרבויות מקוונות עצומות ומזעזעות

that are dedicated to sexually exploiting and doctoring

המקדישות את עצמן בכדי לנצל מינית ולזייף

ordinary images of women into porn.

תמונות רגילות של נשים ולהפוך אותן לפורנו.

As I speak,

בזמן שאני מדברת,

there are women who are being preyed upon, and they don't even know it.

יש נשים המשמשות כטרף, והן אפילו לא יודעות את זה.

In the beginning, I tried seeking help.

בהתחלה, ניסיתי לחפש עזרה.

I went to police, I contacted government agencies,

הלכתי למשטרה, יצרתי קשר עם רשויות ממשלתיות,

I even tried to hire a private investigator,

אפילו ניסיתי להעסיק את שירותיו של בלש פרטי,

but they were too expensive.

אבל הם היו יקרים מידי.

There was nothing that they could do.

הם לא יכלו לעשות שום דבר.

I mean, what could you do

אני מתכוונת, מה אתה יכול לעשות

when the sites are hosted overseas and the perpetrators are from overseas?

כשהאתרים האלה מאוחסנים מחוץ לארץ והמפגעים הם גם כן מחוץ לארץ?

I was told I had to contact the sites one by one,

נאמר לי שאני צריכה ליצור קשר עם האתרים אחד אחד,

notifying the webmasters to get everything deleted.

ליידע את מנהלי האתרים בכדי שהכל יימחק.

And so as you can imagine,

וכמו שאתם יכולים לדמיין,

in complete and utter fear and pain,

בפחד וכאב מוחלט,

I did.

עשיתי זאת.

I contacted the webmasters,

יצרתי קשר עם מנהלי האתרים,

requesting that they delete the material shared without consent.

ביקשתי שימחקו את החומרים ששותפו ללא הסכמה.

And I had some successes,

והיו לי כמה הצלחות,

but I also had some major setbacks.

אבל גם היו לי כמה תבוסות גדולות.

The more I fought,

ככל שנלחמתי,

the more sites I would discover,

ככל שהיו יותר אתרים שגיליתי,

and with time, the more my images were being seen and shared

ועם הזמן, יותר תמונות שלי נצפו ושותפו

in the tens of thousands.

במאות אלפים.

I had one webmaster respond to me saying he'll only delete the site

היה מנהל אתר אחד שענה לי ואמר שהוא ימחק את האתר רק

if I sent him nude photos of myself within 24 hours.

אם אני אשלח לו תמונות עירום שלי תוך 24 שעות.

And this went on for years,

וזה נמשך שנים,

fighting against these dodgy, disgusting sites.

מלחמה נגד האתרים המסוכנים והמפוקפקים האלה.

But I was fighting a losing battle.

אבל אני נלחמתי בקרב אבוד מראש.

And I couldn't continue this any longer for my own mental health.

ולא יכולתי להמשיך כך יותר למען הבריאות הנפשית שלי.

But what could I do?

אבל מה יכולית לעשות?

Maybe, I thought, if I spoke out,

אולי, חשבתי, אם אדבר,

I could reclaim my name,

אוכל להחזיר לעצמי את שמי,

and I could rewrite my narrative on my own terms.

ואוכל לשכתב את הסיפור שלי בתנאים שלי.

Maybe if I spoke out,

אולי אם אדבר,

I could raise awareness about this.

אוכל להעלות את המודעות על זה.

Maybe I could even try to change the law.

אולי אוכל אפילו לנסות לשנות את החוק.

And so I did.

וכך עשיתי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

I spoke out publicly late last year

דיברתי בפומבי בסוף שנה שעברה

and news of my story reverberated around the world.

וחדשות בנוגע לסיפור שלי הדהדו מסביב לעולם.

But this was the response.

אבל זו הייתה התגובה.

"She's a fat, ugly slut, she's a whore."

"היא שמנה, זונה מכוערת, היא שרמוטה".

"She's an attention-seeking piece of trash."

"היא חתיכת אשפה שמחפשת תשומת לב".

"Feel flattered, baby, it's a compliment."

"תרגישי מוחמאת, מותק, זאת מחמאה".

I was victim-blamed and slut-shamed

אני חווייתי האשמת - קורבן וחוויתי שיימינג

and told I was deserving of what happened to me.

ונאמר לי שמגיע לי כל מה שקרה לי.

And quite frankly,

ובכנות,

that was more difficult for me to endure

היה לי יותר קשה לסבול את זה

than my actual experiences of image-based abuse.

מאשר את החוויה עצמה של ההתעללות בשימוש בתמונותיי.

But I couldn’t let this criticism defeat me.

אבל לא יכולית לתת לביקורת להביס אותי.

I knew what the perpetrators had done was wrong,

ידעתי שמה שהמפגעים עשו הוא לא בסדר,

and I knew what they were doing to others was wrong.

וידעתי שמה שהם עושים לאחרים הוא לא בסדר.

And so I petitioned.

ולכן התחלתי עצומה.

I sent out impassioned pleas for support.

שלחתי בקשות מבולבלות לתמיכה.

But it didn't work.

אבל זה לא עבד.

I think I got like 330 signatures.

אני חושבת שהעצומה קיבלה משהו כמו 330 חתימות.

And that was really disheartening.

וזה היה מאוד מאכזב.

But I then contacted my state and federal MPs.

אבל אז יצרתי קשר עם חברי הפרלמנט הפדרליים של מדינתי.

And I was referred to the New South Wales Attorney General's department,

והופניתי אל היועץ המשפטי לממשלה של ניו סאות' ויילס,

who were already in the process of drafting new laws

שכבר היו בתהליך של ניסוח חוקים חדשים

to criminalize the nonconsensual distribution of intimate images.

בכדי להפוך את תהליך ההפצה של תמונות מיניות שאינו בהסכמה לפלילי.

Image-based sexual abuse.

התעללות מינית המבוססת על תמונות.

Some of you might know it as revenge porn.

חלקכם מכירים זאת בתור פורנו - נקמה.

And soon I became a spokesperson,

וכך הפכתי לדוברת,

a public face for the new laws.

פנים פומביות לחוקים החדשים.

But I must point out,

אבל אני חייבת לציין,

I do not in any way, shape or form

אני לא, בשום דרך או צורה

want to take credit for this change in the law.

רוצה לקחת קרדיט לשינוי הזה בחוק.

This is on the backs of cybersafety experts,

הקרדיט הזה מגיע למומחי בטיחות באינטרנט,

of researchers, of the Attorney General's department,

לחוקרים, למחלקה של היועץ המשפטי לממשלה,

of so many people who have fought for years.

לאנשים רבים שנלחמו במשך שנים.

New South Wales was the first state in all the world

ניו סאות' ויילס הייתה המדינה הראשונה בעולם

to specifically include a provision on altering images.

שהכניסה הוראה ספציפית בנוגע לעריכת תמונות.

Something that happened to me,

משהו שקרה לי,

something you certainly don't hear about very often.

משהו שאתם בהחלט לא שומעים עליו בדרך כלל.

And now ACT has also criminalized this,

ועכשיו גם הACT הפכו את זה לפלילי,

also with a provision on altered images.

גם כן עם הוראה על עריכת תמונות.

And next year, WA is introducing legislation

ובשנה הבאה, WA מקדמים חקיקה

and hopefully, they introduce a provision on altered images

ובתקווה, הם יקדמו הוראה על תמונות ערוכות.

and I urge every state and every country in this world to follow suit,

ואני מפצירה בכל מדינה בעולם לפעול בצורה הזאת,

because right now,

מפני שברגע זה,

there's no justice for people like me.

אין צדק לאנשים כמוני.

Despite it all,

למרות הכל,

despite the hate and despite the criticism,

למרות השנאה ולמרות הביקורת,

despite the fact that I'm never going to get justice,

למרות העובדה שאני אף פעם לא אשיג צדק,

because my experiences happened before this movement of law reform,

בגלל שהחוויה שלי קרתה לפני הרפורמה הזו בחוק,

speaking out was the best thing I've ever done,

לדבר בפומביות היה הדבר הטוב ביותר שעשיתי אי פעם,

because I know for a fact that it has helped people.

בגלל שאני יודעת בבירור שזה עזר לאנשים.

And I just want to live in a world

ואני רק רוצה לחיות בעולם בו

where, regardless of what I wear or what I post,

שללא קשר למה שאני לובשת או מה שאני מפרסמת,

that I'm still worthy of being treated with dignity and respect.

אני עדיין ראויה שיתייחסו אליי בכבוד ובהערכה.

Respect.

כבוד.

Now, that's an idea worth sharing.

עכשיו, זה רעיון ששווה לשתף.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)