Mikko Hypponen: Three types of online attack

מתרגם: Sorin Solomon מבקר: Ido Dekkers

In the 1980s, in communist Eastern Germany,

בשנות ה-80 של המאה הקודמת

בגרמניה המזרחית הקומוניסטית,

אם הייתה ברשותך מכונת כתיבה

if you owned a typewriter,

you had to register it with the government.

היית צריך לרשום אותה מול מוסדות הממשל.

היה עליך למסור

You had to register a sample sheet of text out of the typewriter.

דף עם טקסט לדוגמה

מתוך אותה מכונת כתיבה.

And this was done so the government could track

כל זה היה נדרש

כדי שהממשל יוכל לזהות את מקור הטקסט.

where the text was coming from.

אם היו מוצאים דף מודפס

If they found a paper which had the wrong kind of thought,

עם מחשבות מהסוג הלא נכון,

they could track down who created that thought.

הייתה להם אפשרות לעקוב

אחר המקור של המחשבה ההיא.

אנחנו, במערב

And we in the West

לא יכולנו להבין איך מישהו היה יכול לעשות את זה,

couldn't understand how anybody would do this,

how much this would restrict freedom of speech.

עד כמה מעשה כזה היה מגביל את חופש הביטוי.

אנחנו לעולם לא נעשה זאת

We would never do that in our own countries.

במדינות שלנו.

אך כיום, ב- 2011,

But today, in 2011, if you go and buy a color laser printer

אם קונים מדפסת לייזר צבעונית,

from any major laser printer manufacturer

ולא משנה מאיזה מהיצרנים הגדולים של מדפסות לייזר

ואתה מדפיס דף,

and print a page,

אותו דף יודפס

that page will end up

having slight yellow dots printed on every single page,

כאשר עליו נקודות צהובות זהירות

על כל דף ודף

בתבנית אשר הופכת כל דף ליחיד במינו,

in a pattern which makes the page unique to you and to your printer.

לך ולמדפסת שלך.

זה קורה

This is happening to us today.

אצלנו, היום.

ואף אחד לא ממש נראה מוטרד מזה.

And nobody seems to be making a fuss about it.

זוהי דוגמה

And this is an example

לדרכים

of the ways our own governments are using technology

בהן הממשלות שלנו

משתמשות בטכנולוגיה

נגדנו, האזרחים.

against us, the citizens.

זהו אחד משלושת המקורות העיקריים

And this is one of the main three sources of online problems today.

של בעיות בחיינו המקוונים כיום.

If we look at what's really happening in the online world,

אם אנחנו נביט במה שבאמת קורה בעולם המקוון כיום,

we can group the attacks based on the attackers.

נוכל לקבץ את ההתקפות על בסיס התוקפים.

יש לנו שלוש קבוצות עיקריות.

We have three main groups.

We have online criminals.

יש לנו פושעים מקוונים.

Like here, we have Mr. Dmitry Golubov,

כמו זה, מר דימיטרי גולובוב

from the city of Kiev in Ukraine.

מקייב, אוקראינה.

את המניעים של פושעים מקוונים

And the motives of online criminals are very easy to understand.

מאוד קל להבין.

These guys make money.

ככה הם מתעשרים

They use online attacks to make lots of money --

הם משתמשים בהתקפות מקוונות

כדי להתעשר,

and lots and lots of it.

והרבה.

We actually have several cases of millionaires online, multimillionaires,

האמת, שיש לנו כמה מקרים

של מיליונרים מקוונים, מולטי-מיליונרים,

שהתעשרו בעזרת התקפות מקוונות.

who made money with their attacks.

Here's Vladimir Tsastsin, from Tartu in Estonia.

הנה ולדימרי צצין מטארטו, אסטוניה.

זהו אלפרד גונזאלס.

This is [Albert] Gonzalez.

זהו סטיבן וואט.

This is Stephen Watt.

זהו ביורן סונדין.

This is Bjorn Sundin.

This is Matthew Anderson, Tariq Al-Daour

זהו מטיו אנדרסון, טאריק אל-דאור

and so on and so on.

וכך הלאה וכך הלאה.

החבר'ה האלה

These guys make their fortunes online,

משיגים את עושרם באופן מקוון,

אך עושים זאת בשיטות בלתי-חוקיות

but they make it through the illegal means

of using things like banking Trojans

ע"י שמוש בכלים כמו סוסים טרויאניים

אשר גונבים כסף מהחשבונות שלנו

to steal money from our bank accounts while we do online banking,

בזמן שאנחנו מבצעים פעולות בנקאיות מקוונות,

או בעזרת key-loggers

or with keyloggers

אשר אוספים את הנתונים של כרטיסי האשראי שלנו

to collect our credit card information

while we are doing online shopping from an infected computer.

בזמן שאנחנו מבצעים רכישות מקוונות ממחשב נגוע.

השירות החשאי של ארה"ב,

The US Secret Service,

לפני חודשיים,

two months ago, froze the Swiss bank account

הקפיא את חשבון הבנק בשוויץ

of Mr. Sam Jain right here,

של מר סאם ג'אין כאן,

ובחשבון זה היו 14.9 מיליון דולר

and that bank account had 14.9 million US dollars in it

כשהוא הוקפא.

when it was frozen.

מר ג'אין עצמו עדיין חופשי;

Mr. Jain himself is on the loose; nobody knows where he is.

אף אחד אינו יודע היכן הוא נמצא.

And I claim it's already today

אני טוען כבר כיום

שיותר סביר שכל אחד מאיתנו

that it's more likely for any of us to become the victim of a crime online

ייפול קורבן לפשע מקוון

מאשר כאן, בעולם האמיתי.

than here in the real world.

וזה מאוד ברור

And it's very obvious that this is only going to get worse.

שהמצב רק יילך ויחמיר.

In the future, the majority of crime will be happening online.

בעתיד, רוב הפשעים

יבוצעו באופן מקוון.

הקבוצה השניה הגדולה של תוקפים

The second major group of attackers that we are watching today

שאנחנו רואים כיום

are not motivated by money.

אינם תרים אחר הכסף.

הם מונעים על ידי משהו אחר:

They're motivated by something else --

מונעים על ידי מחאה,

motivated by protests,

מונעים על ידי דעות,

motivated by an opinion,

מונעים על ידי השעשוע.

motivated by the laughs.

Groups like Anonymous have risen up over the last 12 months

קבוצות כמו אנונימוס

עלו לכותרות ב- 12 החודשים האחרונים

והפכו להיות שחקן ראשי

and have become a major player in the field of online attacks.

בתחום ההתקפות המקוונות.

אז הנה שלושת התוקפים העיקריים:

So those are the three main attackers:

פושעים שועשים את זה בשביל הכסף

criminals who do it for the money,

האקטיביסטים כמו אנונימוס

hacktivists like Anonymous doing it for the protest,

שעושים את זה בשביל המחאה,

but then the last group are nation states --

אבל הקבוצה האחרונה הן מדינות,

governments doing the attacks.

ממשלות אשר מבצעות את ההתקפות.

אנחנו יכולים להסתכל על מקרים

And then we look at cases like what happened in DigiNotar.

כמו מה שקרה לחברת DigiNotar.

זוהי דוגמה מצוינת למשמעויות של

This is a prime example of what happens when governments attack

של התקפות של ממשלות

against their own citizens.

נגד האזרחים שלהן עצמן.

DigiNotar היא חברה אשר מחלקת תעודות דיגיטליות

DigiNotar is a certificate authority from the Netherlands --

הממוקמת בהולנד.

או ליתר דיוק, הייתה.

or actually, it was.

היא פשטה את הרגל

It was running into bankruptcy last fall,

בסתיו האחרון

אחרי שפרצו למערכות שלהם.

because they were hacked into.

מישהו פרץ פנימה

Somebody broke in and they hacked it thoroughly.

ועשה עבודה מצוינת.

And I asked last week,

שאלתי לפני שבוע

בפגישתי עם נציגי הממשלה ההולנדית,

in a meeting with Dutch government representatives,

שאלתי את אחד מראשי הצוותים

I asked one of the leaders of the team

האם הוא חושב שאפשר להאמין

whether he found plausible that people died

שאנשים איבדו את חייהם

because of the DigiNotar hack.

בעקבות הפרצה ב- DigiNotar.

ותשובתו הייתה "כן".

And his answer was: yes.

אז איך אנשים מתים

So how do people die

כתוצאה מפרצה כזאת?

as the result of a hack like this?

ובכן, DigiNotar היא חברת תעודות דיגיטליות.

Well, DigiNotar is a CA.

They sell certificates.

הם מוכרים תעודות.

What do you do with certificates?

מה עושים עם תעודות?

Well, you need a certificate if you have a website

ובכן, יש צורך בתעודות דיגיטליות

כאשר ברשותך אתר שעובד ב- https,

that has https, SSL encrypted services,

צורת תעבורה מוצפנת בעזרת אותן תעודות דיגיטליות,

services like Gmail.

שירותים כמו Gmail.

כולנו, או רובנו,

Now we all, or a big part of us, use Gmail or one of their competitors,

משתמשים ב- Gmail או באחד המתחרים שלהם,

אך שירותים אלה מאוד נפוצים

but these services are especially popular in totalitarian states like Iran,

במדינות טוטליטריות

כמו איראן,

where dissidents use foreign services like Gmail

בהן מתנגדי המשטר

משתמשים בשירותים זרים כמו Gmail

because they know they are more trustworthy than the local services

בגלל שהם יודעים שהם יותר אמינים מאשר השירותים המקומיים

והם משתמשים בתעבורה מוצפנת בעזרת SSL,

and they are encrypted over SSL connections,

so the local government can't snoop on their discussions.

כך שהממשל המקומי אינו יכול לרחרח

בשיחות שלהם.

מלבד מקרה בו הם יכולים לפרוץ לתוך חברה זרה שמייצרת תעודות דיגטליות

Except they can,

if they hack into a foreign CA and issue rogue certificates.

ולהפיץ תעודות מזוייפות.

זה בדיוק מה שאירע

And this is exactly what happened with the case of DigiNotar.

במקרה של DigiNotar.

מה לגבי האביב הערבי

What about Arab Spring

ודברים שאירעו, למשל, במצרים?

and things that have been happening, for example, in Egypt?

ובכן, במצרים

Well, in Egypt,

the rioters looted the headquarters of the Egyptian secret police

פרצו מפגינים למפקדה

של המשטרה החשאית של מצרים

in April 2011,

באפריל 2011,

ותוך כדי ביזה מצאו מסמכים רבים.

and when they were looting the building, they found lots of papers.

בין היתר,

Among those papers was this binder entitled, "FinFisher."

מצאו תיק עם הכותרת FinFisher.

בתוך התיק הזה הייתה תכתובת

And within that binder were notes from a company based in Germany,

מחברה גרמנית

אשר מכרה לממשלת מצרים

which had sold to the Egyptian government

אוסף של כלים

a set of tools for intercepting, at a very large scale,

בעזרתם יכלו ליירט

במימדים עצומים

all the communication of the citizens of the country.

את כל התקשרות של האזרחים במדינתם.

הם מכרו את הכלים האלה

They had sold this tool for 280,000 euros to the Egyptian government.

תמורת 280,000 יורו לממשלה המצרית.

המשרדים הראשיים של החברה הם ממש כאן.

The company headquarters are right here.

לכן, ממשלות מערביות

So Western governments are providing totalitarian governments with tools

מספקות למשלות טוטליטריות כלים

to do this against their own citizens.

למעקב נגד אזרחיהן.

אבל הממשלות המערביות עשות את זה בעצמן גם.

But Western governments are doing it to themselves as well.

למשל, בגרמניה,

For example, in Germany,

רק לפני כמה שבועות

just a couple of weeks ago, the so-called "State Trojan" was found,

נמצא סוס טרויאני בשם Scuinst Trojan,

סוס טרויאני

which was a Trojan used by German government officials

אשר היה בשימוש נציגי ממשל גרמנים

to investigate their own citizens.

בחקירות נגד האזרחים שלהם.

אם נמצאת חשוד במקרה של פשיעה,

If you are a suspect in a criminal case,

well, it's pretty obvious, your phone will be tapped.

די ברור שיאזינו להטלפון שלך.

אבל כיום זה הרבה מעבר לזה.

But today, it goes beyond that.

הם יעקבו אחר חיבור האינטרנט שלך.

They will tap your Internet connection.

הם ישתמשו אפילו בכלים כמו Scuinst Trojan

They will even use tools like State Trojan

כדי לזהם את המחשב שלך עם סוס טרויאני,

to infect your computer with a Trojan,

which enables them to watch all your communication,

מה שיאפשר להם

לעקוב אחר כל התקשורת שלך,

להאזין לשיחות המקוונות שלך,

to listen to your online discussions,

לאסוף את הסיסמאות שלך.

to collect your passwords.

Now, when we think deeper about things like these,

אם נחשוב עמוק יותר

על דברים מסוג זה,

התשובה הברורה מאליה של האנשים הייתה אמרוה להיות

the obvious response from people should be,

"OK, זה נשמע רע",

"OK, well, that sounds bad, but that doesn't really affect me,

"אך זה לא ממש משפיע עליי, כי אני אזרח שומר חוק."

because I'm a legal citizen.

"למה לי להיות מודאג?"

Why should I worry? Because I have nothing to hide."

"אין לי שום דבר להסתיר."

זוהי טענה

And this is an argument which doesn't make sense.

חסרת הגיון לחלוטין.

יש כאן היבט של פרטיות.

Privacy is implied.

הפרטיות אינה נושא לדיון.

Privacy is not up for discussion.

This is not a question

לא מדובר בשאלה

between privacy

בין פרטיות

לביטחון.

against security.

It's a question of freedom

מדובר בשאלה של חופש

מול שליטה.

against control.

בעוד אנחנו יכולים לסמוך על הממשלות שלנו

And while we might trust our governments right now, right here in 2011,

כרגע, כאן, ב- 2011,

any rights we give away will be given away for good.

כל וויתור על כל זכות שלנו יהיה לתמיד.

האם אנחנו מאמינים, מאמינים באמונה עיוורת,

And do we trust, do we blindly trust, any future government,

בכל ממשלה עתידית

שעשויה להיות לנו

a government we might have 50 years from now?

מתישהו ב- 50 השנים הקרובות?

אלה הן השאלות

And these are the questions

שנצטרך לעסוק בהן ב- 50 השנים הקרובות.

that we have to worry about for the next 50 years.