Caleb Chung: Come play with Pleo the dinosaur

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

I'm a, or was, or kind of am a toy designer.

אני עכשיו, או הייתי, או סוג של מעצב צעצועים.

And before I was a toy designer, oh, I was a mime, a street mime, actually.

ולפני שהייתי מעצב צעצועים, אוה, הייתי פנטומימאי, פנטומימאי רחוב, למעשה.

And then I was an entertainer, I guess.

ואז הייתי בדרן, אני מניח.

And before that, I was a silversmith, and before that, I was --

ולפני זה, הייתי צורף, ולפני זה, הייתי --

I was out of the house at about 15 and a half,

יצאתי מהבית בגיל 15 וחצי,

and I never wound up going into college.

ומעולם לא הגעתי לקולג'.

I didn't really -- I didn't see the point at the time.

באמת שלא -- לא מצאתי סיבה וזמן.

I do now, after learning about all the quantum stuff.

עכשיו אני מוצא, אחרי שלמדתי על כל הנושא הקוואנטי.

(Laughter)

(צחוק)

It's really cool.

זה ממש קול.

Anyway, I wanted to show you a little bit about the world of toy design,

בכל אופן, רציתי להראות לכם מעט מעולם עיצוב הצעצועים,

at least from my small aperture of the world.

לפחות מהפינה הקטנה שלי בעולם.

This is a video I made when I first started doing toy design.

זה סרטון שעשיתי כשהתחלתי לעצב צעצועים.

I'm in my garage, making weird stuff.

אני במוסך, יוצר דברים מוזרים.

And then you go to these toy companies

ואז אתם הולכים לחברות הצעצועים האלה

and there's some guy across the table,

ויש בחור בצד השני של השולחן,

and he goes, "Pass. Pass. Pass."

והוא אומר, "מוותר, מוותר, מוותר."

You know, you think it's so cool, but they --

אתם יודעים, אתם חושבים שזה כל כך מגניב, אבל הם --

anyway, I made this little tape that I'd always show when I go in.

בכל אופן, יצרתי את הסרטון הקטן הזה שאני תמיד מראה כשאני נכנס.

This is the name of my company, Giving Toys.

זה שם החברה שלי, גיבינג טויס.(נתינת צעצועים)

So I used to work at Mattel, actually.

אז נהגתי לעבוד במאטל, למעשה.

And after I left Mattel, I started all these hamburger makers,

ואחרי שעזבתי את מאטל, התחלתי את כל יוצרי ההמבורגרים האלה,

and then got the license to make the maker.

ואז קיבלתי את הרשיון ליצור את המכשיר הזה.

So this is a hamburger maker that

אז זה יוצר המבורגרים

you take the peanut butter and stuff and you put it in there, and it makes --

שאתם לוקחים את חמאת הבוטנים ודברים אחרים ואתם מכניסים אותם לשם, וזה יוצר --

and this is a French fry maker, little, tiny food you can eat.

וזה מכונת צ'יפס, אוכל קטנטן פיצפון שאתם יכולים לאכול.

I beat up the pasta maker to make that.

הכיתי את מכונת הפסטה כדי ליצור את זה.

Then this is a McNugget maker, I think.

וזה מכונת חטיפי עוף, אני חושב.

This, now that's the McNugget maker,

זה, עכשיו זה מכונת חטיפי העוף,

and this is a -- this is my oldest daughter making a McApple Pie.

וזה -- זו ביתי הגדולה יוצרת מק-פאי תפוחים.

And let's see, you can make the pie and cinnamon and sugar,

ובואו נראה, אתם יכולים ליצור את הפאי וקינמון וסוכר,

and then you eat, and you eat, and you eat, and you --

ואז אתם אוכלים, ואוכלים, ואוכלים, ואתם --

she's about 300 pounds now.

היא שוקלת 150 קילו עכשיו.

No, she's not, she's beautiful.

לא, היא לא, היא יפיפיה.

This is how they looked when they came out at the end.

כך הן נראו בסופו של דבר.

These are a -- this is like a 15 million dollar line.

אלה הם -- זה קו מוצרים של 15 מיליון דולר.

And it got me through some -- I didn't make any royalties on this, but it got me through.

וזה העביר אותי -- לא קיבלתי זכיון על זה, אבל הרווחתי על זה.

Next is a compilation of a bunch of stuff.

הלאה זה חיבור של הרבה דברים.

That was a missile foam launcher that didn't get sold.

זה היה משגר טילי ספוג שלא נמכר.

This is a squishy head, for no apparent reason.

זה ראש מעיך, ללא שום סיבה.

This is some effects that I did for "Wig, Rattle and Roll."

זה אפקט שעשיתי ל"וויג ראטל אנד רול."

That was a robot eye thing controlling it in the back.

זה היה מין רובוט עיינים שנשלט מאחור.

That paid the rent for about a month.

זה שילם את השכירות לחודש בערך.

This is a walking Barbie -- I said, "Oh, this is it!"

זה בארבי הולכת -- אמרתי, "אוה, זה זה!"

And they go, "Oh, that's really nice," and out it goes.

והם אמרו, "אוה, זה באמת נחמד," וזה יצא.

So this is some fighting robots. I thought everyone would want these.

אז אלה כמה רובוטים נלחמים. חשבתי שכולם ירצו כאלה.

They fight, they get back up, you know? Wouldn't this be cool?

הם נלחמים, הם מקבלים תגבורת, אתם יודעים? זה לא היה מגניב?

And they made it into a toy, and then they dropped it like a hot rock.

והם הפכו את זה לצעצוע, ואז הם הפילו את זה כמו אבן חמה.

They're pretty cool.

הם ממש מגניבים.

This is a-- we're doing some flight-testing

זה -- אנחנו עושים כמה נסיונות לחימה

on my little pug, seeing if this can really grab.

על הפאג הקטן שלי, לראות אם זה באמת יתפוש.

It does pretty good.

זה מצליח די טוב.

I'm using little phone connectors to make them so they can spin.

אני משתמש בחיבורי טלפון קטנים כדי שהם יוכלו להסתובב.

It's how they, see, have those album things -- kids don't know what they are.

כך הם, תראו, יש להם מין אלבומים כאלה -- ילדים לא יודעים מה זה.

This is a clay maker.

זה יוצר חמר.

You know, I said -- I went to Play-Doh,

הלכתי לחברת פליי-דו,

and said, "Look, I can animate this."

ואמרתי, "תראו, אני יכול להנפיש את זה."

They said, "Don't talk to us about Play-Doh."

והם אמרו, "אל תדבר איתנו על פלסטלינה."

And then, I made a Lego animator.

ואז, יצרתי אנימטור ללגו.

I thought, this would be so great!

חשבתי, זה יהיה כזה ענק!

And you know, Lego -- don't take Legos to Lego.

ואתם יודעים, לגו -- אל תקחו לגו ללגו.

That's the answer. They know everything about it.

זו התשובה. הם יודעים הכל על זה.

Then I started doing animatronics.

אז התחלתי לעשות אנימטרוניקה.

I loved dinosaurs.

אהבתי דינוזאורים.

I used to be in the film business, kind of,

הייתי בתעשיית הסרטים, סוג של,

and actually, Nicholas Negroponte saw this when I was, like, 12,

ולמעשה ניקולאס נגרופונטה ראה את זה כשהייתי בן 12 בערך,

and anyway, so then they said, "No, you have to make two and they have to fight."

ובכל מקרה, אז הם אמרו, "לא, אתה צריך ליצור שניים והם צריכים להילחם."

You know, how -- why would a kid want a dinosaur?

אתם יודעים, איך -- למה ילד ירצה דינוזאור?

This is me using [unclear] or 3-D Studio, back in the '80s.

זה אני עובד על סוליד או 3D סטודיו, בשנות השמונים.

That's David Letterman.

זה דיויד לטרמן.

You can see how old this stuff is.

אתם יכולים לראות כמה ישן הדבר הזה.

That's my youngest cousin.

זה בן דודי הצעיר ביותר.

This is a segment called, "Dangerous Toys You Won't See at Christmas."

זה קטע שנקרא, "צעצועים מסוכנים שאתם לא רואים בחג המולד."

We had my first saw blade launcher and we had a flamethrower chair.

היה לנו את משגר להבי המסור שלי והיה לנו את כיסא הלהביור.

My career basically peaked here.

הקרירה שלי הגיעה לשיאה כאן.

And in the back are foam-core cutouts of the people who couldn't make it to the show.

ומאחור יש חיתוכי ספוג של מי שלא הגיע להופעה.

This is MEK going through a windshield wiper motor.

זה MEK עובר דרך מנוע מגב של מכונית.

So this is a -- I used to kind of be an actor.

אז זה -- הייתי פעם שחקן.

And I'm really not very good at it.

ואני לא ממש טוב בזה.

But the -- this is a guy named Dr. Yatz,

אבל -- זה בחור בשם דוקטור יאץ,

who would take toys apart and show kids about engineering.

שהיה מפרק צעצועים ומלמד ילדים הנדסה.

And you can see the massively parallel processing Nintendos there.

ואתם יכולים לראות את כוח העיבוד המקבילי האדיר של נינטנדו כאן.

And over to the left is a view master of the CD-ROM.

ומשמאל רואים מאסטר של דיסק.

And a guy named Stan Reznikov did this as a pilot.

ובחור בשם סטאן רזניקוב עשה את זה כפילוט.

This is a -- you can see the little window there.

זה -- אתם יכולים לראות את החלון הקטן שם.

You can actually see the Steadicam with a bubble on the bottom.

אתם יכולים לראות למעשה את המצלמה היציבה עם בועה בתחתית.

You see the keyboard strapped to my wrist.

אתם רואים את המקלדת קשורה לזרוע שלי.

Way ahead of my time here.

הרבה לפני הזמן שלי כאן.

(Video) I'm getting dizzy ...

(וידאו) תרגע, תרגע, זה כבוי, זה כבוי, הסוללות נגמרו ...

Narrator: I love toys!

אני אוהב צעצועים!

Caleb Chung: That's all I wanted to say there. I love toys.

קיילב צ'אנג: זה כל מה שרציתי להגיד פה. אני אוהב צעצועים.

OK, so, so that was a, that was the first kind of a --

אוקיי, אז, אז זה היה, זה היה הסוג הראשון של מעיין --

that was the first batch of products.

זו היתה האצווה הראשונה של מוצרים.

Most of them did not go.

רובם לא הצליחו.

You get one out of 20, one out of 30 products.

אתם מקבלים אחד מ20, אחד מ 30 מוצרים.

And every now and then, we do something like a,

ומדי פעם, אנחנו עושים משהו כמו,

you know, an automated hair wrap machine, you know,

אתם יודעים, מכונת שזירת שיער אוטומטית, אתם יודעים,

that tangles your hair and pulls your scalp out, and --

שמבלגנת את השיער שלכם ותולשת לכם את הקרקפת, ו --

and we'd make some money on that, you know. And we'd give it out.

והיינו עושים קצת כסף מזה, אתם יודעים. והינו נותנים אותו.

But eventually, we left L.A., and we moved to Idaho,

אבל בסופו של דבר, עזבנו את לוס אנג'לס, ועברנו לאיידהו,

where there was actually a lot of peace and quiet.

שם למעשה היה הרבה שקט ושלווה.

And I started working on this project

והתחלתי לעבוד על פרוייקט

-- oh, I have to tell you about this real quick.

-- אוה, אני חייב לספר לכם על זה ממש מהר.

Throughout this whole thing, making toys,

לאורך כל הדבר הזה, יצירת צעצועים,

I think there is a real correlation with innovation and art and science.

אני חושב שיש הקבלה בין חדשנות ואמנות ומדע.

There's some kind of a blend that happens

יש סוג של עירוב שקורה

that allows, you know, to find innovation.

שמאפשר, אתם יודעים, למצוא חדשנות.

And I tried to sum this up in some kind of symbol

וניסיתי לסכם את זה בסוג של סמל

that means something, to me anyway.

שאומר משהו, לי לפחות.

And so, art and science have a kind of dynamic balance,

וכך, לאמנות ומדע יש סוג של איזון דינאמי,

that's where I think innovation happens.

שם אני חושב שחדשנות מתרחשת.

And actually, this is, to me, how I can come up with great ideas.

ולמעשה, זה, בשבילי, איך שאני מגיע לרעיונות גדולים.

But it's not how you actually get leverage.

אבל זה לא איך שאתם יכולים להשיג יתרון למעשה.

Actually, you have to put a circle around that, and call it business.

למעשה, אתם צריכים לשים עיגול מסביב לזה, ולקרוא לזה עסק.

And those three together, I think, give you leverage in the world.

ושלושת אלה יחד, אני חושב, נותנים לכם יתרון בעולם.

But moving on.

אבל בואו נמשיך.

So, this is a quick tale I'm going to tell. This is the Furby tale.

אז, זה סיפור מהיר שאני עומד לספר. זו סיפור הפרבי.

As he said, I was co-inventor of the Furby.

כמו שהוא אמר, הייתי שותף להמצאת הפרבי.

I did the body and creature -- well, you'll see.

אני יצרתי את הגוף והיצור -- ובכן, אתם תראו.

So by way of showing you this, you can kind of

אז דרך הצגתו לכם, אתם יכולים מעין

get an understanding of what it is to,

להבין מה זה,

hopefully, try to create robotic life forms, or technology

בתקווה, לנסות ליצור צורות חיים רובוטיות, או טכנולוגיה

that has an emotional connection with the user.

שיש להם חיבור רגשי למשתמש.

So this is my family.

אז זו המשפחה שלי.

This is my wife, Christi, and Abby, and Melissa,

זו אישתי, כריסטי, ואבי, ומליסה,

and my 17-year-old now, Emily, who was just a pack of trouble.

וביתי בת ה17 עכשיו, אמילי, שהיתה פשוט חבילה של צרות.

All right, there's that robot again.

בסדר, הנה הרובוט שוב.

I came out of the movie business, as I said,

יצאתי מעסקי הסרטים, כמו שאמרתי,

and I said, let's make these animatronic robots.

ואמרתי, בואו נעשה את הרובוטים האנימטרוניים האלה.

Let's make these things.

בואו נעשה את הדברים האלה.

And so I've always had a big interest in this.

אז תמיד היה לי עניין גדול בזה.

This one actually didn't go anywhere,

זה למעשה לא הלך לשום מקום,

but I got my feet wet doing this.

אבל קיבלתי נסיון מלעשות את אלה.

This is a smaller one, and I have a little moving torso on there.

זה אחד קטן יותר, ויש לי גוף זז קטן שם.

A little, tiny guy walks along. More servo drives,

בחור קטן, קטנטן הולך. עוד מנועי סרבו,

lots of servo hacking, lots of mechanical stuff.

הרבה האקינג למנועי סרבו, הרבה עניינים מכאניים.

There's another one.

הנה עוד אחד.

He actually has skeletor legs, I think, he's wearing there.

יש לו למעשה רגלי סקלטור, אני חושב, שהוא לובש שם.

Oh, this is a little pony, little pony -- very cute little thing.

אוה, זה פוני קטן, פוני קטן -- ממש דבר קטן וחמוד.

The point of showing these is I've always been interested in little artificial life pieces.

הנקודה בלהראות את אלה היא שתמיד התעניינתי בפיסות חיים מלאכותים קטנות.

So the challenge was -- I worked for Microsoft for a little bit,

אז האתגר היה -- עבדתי עבור מייקרוסופט מעט,

working on the Microsoft Barney.

לעבוד על בארני של מיקרוסופט.

And this is a -- you know, the purple dinosaur with kind of bloat wear.

וזה -- אתם יודעים, הדינוזאור הסגול עם סוג של תוכנה מנופחת.

And, you know, they had lots, just lots of stuff in there that you didn't need, I thought.

ואתם יודעים, היו להם הרבה, פשוט הרבה דברים שלא היה צריך, חשבתי.

And then Microsoft can just fill a, you know, a warehouse

ואז מיקרוסופט יכולים פשוט למלא, אתם יודעים, מחסן

full of this stuff and see if they sell.

מלא בדברים האלה ולראות אם הם נמכרים.

So it's a really strange business model compared to coming from a toy company.

אז זה למעשה מודל עסקי מוזר בהשוואה למי שבא מחברת צעצועים.

But anyway, a friend of mine and I, Dave Hampton,

אבל בכל אופן, חבר שלי ואני, דייב המפטון,

decided to see if we could do like a single-cell organism.

החלטנו לראות אם נוכל ליצור אורגניזם של תא אחד.

What's the fewest pieces we could use to make a little life form?

מה המספר המועט ביותר של חתיכות שנוכל להשתמש בהן כדי ליצור צורת חיים חדשה?

And that's our little, thirty-cent Mabuchi motor.

וזה מנוע מבוצ'י קטן שלנו שעולה 30 סנט.

And so, I have all these design books,

וכך, יש לי את כל ספרי העיצוב האלה,

like I'm sure many of you have.

כמו שאני בטוח שלהרבה מכם יש.

And throughout the books -- this is the first page on Furby --

ודרך הספרים -- זה הדף הראשון על פרבי --

I have kind of the art and science.

יש לי מעיין את העיצוב והמדע.

I have the why over here, and the how over there.

יש לי את הלמה פה, ואת האיך שם.

I try to do a lot of philosophy, a lot of thinking about all of these projects.

אני מנסה לעשות הרבה פילוסופיה, הרבה חשיבה על כל הפרוייקטים האלה.

Because they're not just "bing" ideas;

מפני שהם לא פשוט רעיונות שקופצים לראש;

you have to really dig deep in these things.

אתם צריכים ממש לחפור פנימה בדברים האלה.

So there's some real pseudo-code over here,

אז יש קצת פסואודו קוד שם,

and getting the idea of different kind of drives, things like that.

ולהעביר את הרעיון של סוגי הנעה שונים, דברים כאלה.

And originally, Furby only had two eyes and some batteries on the bottom.

ובמקור, לפרבי היו רק שתי עיניים וסוללות מלמטה.

And then we said, well, you're going to feed him,

ואז אמרנו, ובכן, אתם תאכילו אותו,

and he needs to talk, and it got more complicated.

והוא צריך לדבר, וזה נעשה יותר מסובך.

And then I had to figure out how I'm going to use that one motor

ואז הייתי צריך לחשוב איך אני אשתמש במנוע הבודד הזה

to make the eyes move, and the ears move,

כדי להזיז את העיניים, ולהזיז את האזניים,

and the body to move, and the mouth to move.

ואת הגוף, ואת הפה.

And, you know, I want to make it blink

ואתם יודעים, אני רוצה לגרום לו למצמץ

and do all that at the same time.

ולעשות את כל זה באותו הזמן.

Well, I came up with this kind of linear

ובכן, עלה לי הרעיון של סוג של

expression thing with these cams and feedback. And that worked pretty well.

הבעה לינארית עם הארכובות האלה וההיזון החוזר. וזה עבד ממש טוב.

Then I started to get a little more realistic

אז התחלתי להיות מעט יותר ראליסטי

and I have to start drawing the stuff.

ואני צריך להתחיל לשרטט את זה.

And there's my "note to self" at the top:

והנה ה"פתק לעצמי" למעלה:

"lots of engineering."

"הרבה הנדסה."

So that turned out to be a little more than true.

אז זה הפך להיות לקצת יותר מהאמת.

There's my first exploded view and all the little pieces

הנה המבט המופשט הראשון שלי וכל החלקים הקטנים

and the little worm drive and all that stuff.

ומנוע הפיתול הקטן וכל הדברים.

And then I've got to start building it,

ואז אני צריך להתחיל לבנות את זה,

so this is the real thing.

אז זה הדבר האמיתי.

I get up and start cutting my finger and gluing things together.

אני קם ומתחיל לחתוך את האצבע ולהדביק דברים יחד.

And that's my little workshop.

וזו הסדנא הקטנה שלי.

And there's the first little cam that drove Furby.

וזה גל הארכובה הראשון שהניע את פרבי.

And there's Furby on the half shell.

והנה פרבי על חצי כיסוי.

You can see the little BB in the box is my tilt sensor.

אתם יכולים לראות את שה BB הקטן בקופסה הוא חיישן ההטיה שלי.

I just basically gnawed all this stuff out of plastic.

פשוט עיבדתי את כל זה מפלסטיק.

So there's the back of his head with a billion holes in it.

אז הנה החלק האחורי של הראש שלו עם מיליארד חורים.

And there I am. I'm done. There's my little Furby.

והנה אני. אני גמור. הנה הפרבי הקטן שלי.

No, it's a little robot on heroin or something, I think.

לא, זה רובוט קטן על הרואין או משהו כזה, אני חושב.

(Laughter)

(צחוק)

So right now, you see, I love little robots.

אז עכשיו, אתם רואים, אני אוהב רובוטים קטנים.

So my wife says, "Well, you may like it, but nobody else will."

אז אשתי אמרה, "ובכן, אתה אולי אוהב את זה, אבל אף אחד אחר לא יאהב את זה."

So she comes to the rescue.

אז היא באה להצלה.

This is my wife Christi, who is just, you know,

זו אשתי כריסטי, שהיא פשוט, אתם יודעים,

my muse and my partner for eternity here.

המוזה שלי והשותפה שלי לנצח כאן.

And she does drawings, right?

והיא עושה איורים, כן?

She's an actual, you know, artist.

היא ממש, אתם יודעים, אמנית.

And she starts doing all these different drawings

והיא מתחילה לצייר את כל הציורים האלה

and does color patterns and coloring books.

ועושה תבניות צבעים וספרי צביעה.

And I like the guy with the cigar at the bottom there.

ואני אוהב את הבחור עם הסיגר בתחתית שם.

He didn't test so well, but I like him.

הוא לא עבר מבחנים טוב, אבל אני אוהב אותו.

And then she started doing these other images.

ואז היא התחילה לעשות את הדמויות האחרות האלה.

At that time, Beanie Babies was a big hit,

באותו הזמן, ביני בייבי היה להיט גדול,

and we thought, we'll do a bunch of different ones.

וחשבנו, נעשה כמה שונים.

So here's a little pink one, a little pouf on his head.

אז הנה אחד ורוד קטן, עם פוף קטן על הראש.

And here's -- this didn't do so well in testing either, I don't know why.

והנה -- זה גם לא הצליח טוב במבחנים, אני לא יודע למה.

There's my favorite, Demon Furby.

הנה החביב עלי ביותר, פרבי השד.

That was a good one.

זה היה אחד טוב.

Anyway, finally settled on kind of this kind of a look,

בכל אופן, בסוף התמקדנו בסוג של המראה הזה,

little poufy body, a little imaginary character.

גוף מנופח קטן, דמות דמיונית קטנה.

And there he is, a little bush baby on -- caught in the headlights there.

והנה הוא, תינוק בוש על -- נתפש באורות הרכב שם.

I actually went to Toys"R"Us, got a little furry cat,

אני למעשה הלכתי ל טויס ר אס, קניתי חתול פרוותי,

ripped it apart and made this.

קרעתי אותו ועשיתי את זה.

And since then, every time I come home from Toys"R"Us

ומאז, כל פעם שאני מגיע הביתה מטויז ר אס

with dolls or something, they disappear from my desk

עם בובות או משהו, הם נעלמים מהשולחן

and they get hidden in the house.

והם מוחבאים איפשהו בבית.

I have three girls and they just, they --

יש לי שלוש בנות והן פשוט, הן --

it's like a rescue animal thing they're going there.

זה כמו הצלת בעלי חיים שקורה שם.

(Laughter)

(צחוק)

So, a little tether coming off,

אז, רצועה קטנה יורדת משם,

it's just a control for the Fur's mouth and his eyes.

זה רק השליטה בפה ובעיינים.

It's just a little server control and I made a little video going:

זה רק שלט קטן ויצרתי סרטון קטן שמראה:

"Hi, my name's Furby, and I'm good,"

"היי, שמי פרבי, ואני טוב."

you know, and then I'd reach my hand.

אתם יודעים, ואז היתי מושיט את היד שלי.

He'd -- you can tickle him. When I put my hand up,

והוא -- אתם יכולים לדגדג אותו. כשאני שם את היד שלי לפניו,

"Ha, ha, ha, ha" and that's how we sold him.

"הא, הא, הא, הא" וככה מכרנו אותו.

And Hasbro actually said, I meant Tiger Electronics at the time,

והאסברו אמרו למעשה, התכוונתי לטייגר אלקטרוניקס בזמנו,

said, "Yeah, we want to do this.

אמרו, "כן, אנחנו רוצים לעשות את זה.

We have, you know, 13 weeks or something to Toy Fair,

יש לנו, אתה יודע, 13 שבועות או משהו עד ליריד הצעצועים,

and we're going to hire you guys to do this."

ואנחנו עומדים להעסיק אתכם כדי שתעשו את זה."

And so Dave and I got working.

ואז דייב ואני התחלנו לעבוד.

Mostly me, because it was all mechanics at this point.

בעיקר אני, מפני שזה היה הכל מכאני בשלב הזה.

So now I have to really figure out all kinds of stuff

אז עכשיו אני צריך ממש להבין כל מיני דברים

I don't know how to do.

שאני לא יודע איך לעשות.

And I started working with Solid Works

והתחלתי לעבוד עם סוליד וורקס

and a whole other group to do that.

וקבוצה אחרת כדי לעשות את זה.

And we started --

והתחלנו --

this was way back before there was really much SLA going on,

זה היה בזמן שלא היה ממש SLA זמין,

not a lot of rapid prototyping.

לא הרבה פרוטוטייפינג מהיר.

We certainly didn't have the money to do this.

בהחלט לא היה לנו את הכסף לעשות את זה.

They only paid me, like, a little bit of money to do this,

הם רק שילמו לי, קצת כסף כדי לעשות את זה,

so I had to call a friend of a friend

אז הייתי צריך להתקשר לחבר של חבר

who was running the GM prototype plant, SLA plant, that was down.

שהפעיל את מפעל אבות הטיפוס של GM, מפעל SLA, שלא עבד.

And they said, "Yeah, well, we'll run them."

והם אמרו, "כן, ובכן, נריץ אותם."

So they ran all the shells for us, which was nice of them.

אז הם הריצו את כל הקליפות בשבילנו, מה שהיה ממש נחמד מצדם.

And the cams I got cut at Hewlett Packard.

ואת הארכובות חתכתי בHP.

We snuck in on the weekend.

התגנבנו בסוף השבוע.

And so we just had a disc of the files.

ורק היה לנו דיסק עם הקבצים.

But they have a closed system, so you couldn't print the things out on the machine.

אבל יש להם מערכת סגורה, אז לא יכולנו להדפיס על המכונות.

So we actually printed them out on clear and taped them on the monitors.

אז למעשה הדפסנו אותם על שקפים והדבקנו אותם למסכים.

And on the weekend we ran the parts for that.

ובסוף השבוע הרצנו חלקים של זה.

So this is how they come out close to the end.

אז ככה הם יצאו קרוב לסוף.

And then they looked like little Garfields there.

ואז הם נראו כמו גארפילדים קטנים.

Eight months later -- you may remember this,

אחרי שמונה חודשים -- אולי אתם זוכרים את זה,

this was a -- total, total, total chaos.

זה היה - בלגן מושלם, מושלם.

For a while, they were making two million Furbys a month.

למשך זמן מסויים, הם יצרו שני מיליון פרבים בחודש.

They actually wound up doing about 40 million Furbys.

הם למעשה יצרו בסופו של דבר 40 מיליון פרבים.

I -- it's unbelievable how -- I don't know how that can be.

אני -- זה מדהים עכשיו איך -- אני לא מבין איך זה יכול להיות.

And Hasbro made about, you know, a billion and a half dollars.

והאסברו הרוויחו בערך, אתם יודעים, מיליארד וחצי דולר.

And I just a little bit on each one.

ואני רק קצת על כל אחד.

So full circle -- why do I do this?

אז מעגל שלם -- למה אני עושה את זה?

Why do you, you know, try to do this stuff?

למה אני עושה, אתם יודעים, מנסה להמציא דברים?

And it's, of course, for your kids.

וזה, כמובן, לילדים שלכם.

And there's my youngest daughter with her Furbys.

והנה הבת הקטנה שלי עם הפרבי שלה.

And she still actually has those.

ולמעשה עדיין יש לה אותם.

So I kind of retired, and we're already living in paradise

אז יצאתי לגמלאות, בערך, ואנחנו כבר חיים בגן עדן

up in Boise, on a river, you know. So

למעלה בבויזי, על נהר, אתם יודעים. אז

and then I started another company called Toy Innovation

ואז התחלתי חברה חדשה שנקראת טוי אינוביישן

and we did some projects with Mattel with

ועשינו כמה פרוייקטים עם מאטל עם

actually with a lady who's here, Ivy Ross,

למעשה גברת שנמצאת פה, אייבי רוס,

and we did Miracle Moves Baby,

ועשינו את תינוק תנועות הפלא,

made it in Wired magazine, did a bunch of other stuff.

עשינו אותו במגזין ווירד, ועוד כמה דברים אחרים.

And then I started another company.

ואז התחלתי חברה אחרת.

We did a little hand-held device for teens that could hook up to the Internet,

עשינו מכשיר ידני קטן לבני נוער שיכול להתחבר לאינטרנט,

won "Best Innovations" at CES,

וזכה ב"הממצאה הטובה ביותר" בתערוכת האלקטרוניקה CES,

but really I kind of slowed down and said, OK,

אבל בעצם האטתי ואמרתי, אוקיי,

I just ... After a while, I had this old tape of this dinosaur,

אני רק... אחרי זמן מסויים, היה לי קלטת ישנה של דינוזאור,

and I gave it to this guy, and this other guy saw it,

ונתתי אותה לבחור הזה, ובחור אחר ראה אותה,

and then people started to want to do it.

ואז אנשים התחילו לרצות לעשות את זה.

And they said they'd spend all this time.

והם אמרו שהם בילו כל כך הרבה זמן.

So I said, "OK, let's try to do this dinosaur project."

אז אמרתי, "אוקיי, בואו ננסה לעשות את פרוייקט הדינוזאור הזה."

The crazy idea is we're going to try to clone a dinosaur

הרעיון המשוגע הוא שאנחנו עומדים לנסות לשכפל דינוזאור

as much as we can with today's technology.

הכי טוב שנוכל עם הטכנולוגיה של היום.

And it's not really -- but as close as we can do.

וזה לא באמת -- אבל הכי קרוב שנוכל.

And we're going to try to really pull this off,

ואנחנו עומדים לנסות להצליח בזה,

intentfully try to make something that seems like it's alive.

בכוונה לעשות משהו שנראה שהוא חי.

Not a robot that kind of does, but let's really go for it.

לא רובוט שבערך עושה, אבל בוא באמת נלך על זה.

So I picked a Camarasaurus,

אז לקחתי קמרזאורוס,

because the Camarasaurus was the most abundant of the sauropods in North America.

מפני שהקמרזאורוס היה הסרופוד הכי נפוץ בצפון אמריקה.

And you could actually find full fossil evidence of these.

ואתם למעשה יכולים למצוא שרידי מאובנים שלהם.

That's a juvenile.

זה צעיר.

And so we actually went in.

אז למעשה נכנסנו.

There's a book called "Walking on Eggshells,"

יש ספר שנקרא "ללכת על קליפות ביצים,"

where they found actual sauropod skin in Patagonia.

שם הם מצאו ממש עור של סרופוד בפטגוניה.

And the picture from the book, so when I --

והתמונה מהספר, אז כשאני --

I told the sculptor to use this bump pattern, whatever you can to copy that.

אמרתי לפסל להשתמש במרקם גושי, איך שאפשר להעתיק את זה.

Very, very obsessive.

מאוד מאוד אובססיבי.

There's a kind of truncated Camarasaurus skeleton,

יש סוג של שלד חלקי של קמרוזאורוס,

but the geometry's correct.

אבל הגאומטריה נכונה.

And then I went in, and measured all the geometry

ואז הלכתי, ומדדתי את כל הגאומטריה

because I figured, hey, biomimicry.

מפני שחשבתי, היי, ביומימיקה.

If I do it kind of right, it might move kind of like the real thing.

אם אני אעשה את זה קרוב, זה אולי יזוז דומה לדבר האמיתי.

So there's the motor.

אז יש מנוע.

And about this time, you know, all these other people are starting to help.

ובערך בזמן הזה, אתם יודעים, כל האנשים האחרים האלה מתחילים לעזור.

Here's an example of what we did with the skull.

הנה דוגמה של מה שעשינו עם הגולגולת.

There's the skull, there's my drawing of a skull.

הנה הגולגולת, הנה הציור שלי של גולגולת.

There's kind of the skin version of the soft tissue.

יש מין גרסת עור של הרקמה הרכה.

There's the mechanism that would go in there,

יש מנגנון שיכנס לשם,

kind of a Geneva drive.

סוג של הנעת ג'נבה.

There's some Solid Works versions of it.

הנה כמה גרסאות סוליד וורקס של זה.

Here's some SLA parts of the same thing.

הנה חלק SLA של אותו הדבר.

And then, these are really crude pieces. We were just doing some tests here.

ואז, אלה תמונות גסות של החלקים. עשינו רק כמה ניסויים פה.

There's the skull, pretty much the same shape as the Camarasaurus.

הנה הגולגולת, בערך אותה צורה של הקמרוזאורוס.

There's a photorealistic eye behind a lens.

הנה עין פוטוראליסטית מאחורי העדשה.

And there's kind of the first exploded view, or see-through view.

וזה סוג של מבט מפוצץ, או מבט שרואים את התוכן דרכו.

There's the first SLA version, and it already kind of has the feel,

הנה גרסת הSLA הראשונה, וכבר לה יש את התחושה,

it has kind of a cuteness already.

יש לה סוג של חמידות כבר.

And the thing about blending science and art

והעניין בשילוב מדע ואמנות

in this multidisciplinary stuff is you can do a robot,

בדברים הרב תחומיים הוא שאתם יכולים לעשות רובוט,

and then you go back and do the shape,

ואז אתם חוזרים ועושים את הצורה,

and then you go back and forth.

ואז אתם הולכים קדימה ואחורה.

The servos in the front legs, we had to shape those like muscles.

הסרבואים ברגלים הקדמיות, היינו צריכים לתת להם צורה של שרירים.

They had to fit within the envelope.

והם היו צריכים להתאים להמעטפת.

There was a tremendous amount of work to get all that working right.

היתה כמות עצומה של עבודה כדי שהכל יעבוד נכון.

All the neck and the tail are cable,

והצוואר והזנב הם כבלים,

so it moves smoothly and organically.

אז זה זז בצורה חלקה ואורגנית.

And then, of course, you're not done yet.

ואז, כמובן, עוד לא סיימתם.

You have to get the look for the skin.

אתם צריכים ליצור את המראה של העור.

The skin's a whole another thing, probably the hardest part.

העור הוא דבר אחר לגמרי, כנראה החלק הכי קשה.

So you hire artists, and you try to get the look and feel

אז שוכרים אמן, ומנסים לקבל את המראה והתחושה

of the character.

של הדמות.

Now, this is not -- we're character designers, right?

עכשיו, זה לא -- אנחנו מעצבי דמויות, נכון?

And we're still trying to keep with the real character.

ואנחנו עדיין מנסים לשמור על הדמות האמיתית.

So, now you go back and you cover the whole thing with clay.

אז, עכשיו אתם חוזרים ומצפים הכל עם חימר.

Now you start doing the sculpture for this.

עכשיו אתם מתחילים לעשות את הפסל של זה.

And you can see we got a guy from --

ואתם יכולים לראות שהשגנו בחור מ --

who's just a fanatic about dinosaurs

שהוא פשוט פנאטי בנוגע לדינוזאורים

to do the sculpting for us,

כדי שיפסל בשבילנו

down to the spoon-shaped teeth and everything.

עד לרמת השיניים דמויות הכפיות והכל.

And then more sculpting, and then more sculpting,

ואז עוד פיסול, ואז עוד פיסול,

and then more sculpting, and then more sculpting.

ואז עוד פיסול, ואז עוד פיסול.

And then, four years and 10 million dollars later,

ואז, ארבע שנים ו10 מיליון דולר מאוחר יותר,

we have a little Pleo.

יש לנו את פלאו.

John, do you want to bring him up?

ג'ון, אתה רוצה להביא אותו?

John Sosoka is our CTO, and is really the man

ג'ון סוסוקה הוא מנהל הטכנולוגיה שלנו, והוא באמת האיש

that's done most of the work with our 40-person company.

שעשה את רוב העבודה בחברת 40 האנשים שלנו.

I'd like to give John a hand. He never gets recognition. This is John Sosoka.

הייתי רוצה שתמחאו לו כפיים. הוא לעולם לא מקבל את ההכרה. זה ג'ון סוסוקה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So, thank you, John, thank you,

אז, תודה לך, ג'ון, תודה לך,

and get back to work, all right, man?

ותחזור לעבוד, בסדר, חבר?

All right --

בסדר --

(Laughter)

(צחוק)

-- no, it's very painful, so --

-- לא זה ממש כואב, אז --

(Laughter)

(צחוק)

-- these are little Pleos and you can probably see them.

-- יש פלאו קטנים ואתם בטח יכולים לראות אותם.

This -- I on purpose -- they go through life stages.

זה -- אני בכוונה -- הם עוברים דרך שלבים בחיים.

So when you first get them, they're babies.

אז כשאתם מקבלים אותם, הם תינוקות.

And you -- more you have them, kind of the older they get,

ואתם -- ככל שיש לכם אותם יותר זמן, הם מתבגרים,

and they kind of learn through their behavior.

והם סוג של לומדים מההתנהגות שלהם.

So this one, this one's actually asleep, and -- hang on.

אז זה, זה למעשה ישן, ו -- חכו רגע.

Pleo, wake up. Pleo, come on.

פלאו, תתעורר. פלאו, קדימה.

So this guy's listening to my voice here.

אז הבחור הזה מקשיב לקול שלי פה.

But they have 40 sensors all over their body.

אבל יש להם 40 חיישנים על כל הגוף שלהם.

They have seven processors, they have 14 motors,

יש להם שבעה מעבדים, יש להם 14 מנועים,

they have --

יש להם --

but you don't care, do you?

אבל לא אכפת לכם, נכון?

They're just cute, right? That's the idea, that's the idea.

הם פשוט חמודים, נכון? זה הרעיון, זה הרעיון.

So you see -- hey, come on. Hey, did you feel that?

אז אתם רואים -- היי, קדימה. היי הרגשת את זה?

There's something big and loud over here.

יש משהו גדול ורועש שם.

Hey.

היי.

(Laughter)

(צחוק)

That's good, wake up, wake up, wake up.

זה טוב, תתעורר, תתעורר, תתעורר.

Yeah, they're like kids, you know.

כן, הם יותר כמו ילדים, אתם יודעים.

You, yeah, yeah. Okay, he's hungry.

אתה, כן, כן. אוקיי, הוא רעב.

I'll show you what he's been doing for, for four years.

אני אראה לכם מה הוא עשה במשך, במשך ארבע שנים.

Here, here, here. Have some money, Pleo.

הנה, הנה, הנה, קח קצת כסף, פלאו.

(Laughter)

(צחוק)

There you go.

הנה לך.

That's what the investors think, that it's just --

זה מה שהמשקיעים חושבים, שהוא רק --

(Laughter)

(צחוק)

-- right, right. So they're really sweet little guys.

-- בסדר, בסדר. אז הם חברה קטנים ממש חמודים.

And we're hoping that -- you know,

ואנחנו מקווים ש -- אתם יודעים,

our belief is that humans need to feel empathy towards things

אנחנו מאמינים שאנשים צריכים להרגיש אמפטיה לדברים

in order to be more human.

כדי להיות יותר אנושיים.

And we think we can help that out by having

ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעזור לזה על ידי כך

little creatures that you can love.

שיהיו לנו יצורים קטנים שאתם יכולים לאהוב.

Now these are not robots, they're kind of lovebots, you know.

עכשיו אלה לא רובוטים, הם סוג של רובוטי אהבה, אתם יודעים.

They do change over time.

הם משתנים עם הזמן.

But mostly they evoke a feeling of caring.

אבל בעיקר הם מעוררים רגשות של אכפתיות.

And we have a -- I have a little something here.

ויש לנו -- יש לי משהו קטן פה.

Now I do want to say that, you know, Ugobe is not there yet.

עכשיו אני רוצה לומר ש, אתם יודעים, אוגובה עדיין לא שם.

We've just opened the door, and it's for all of you to step through it.

אנחנו רק פתחנו את הדלת, וזה תלוי בכולכם להכנס פנימה.

We did include some things that are hopefully useful.

כן כללנו כמה דברים שאולי יועילו.

Excuse me, Pleo.

סלח לי, פלאו.

They -- he has a USB and he has a SD card,

הם -- יש לו USB ויש לו כרטיס SD,

so it's completely open architecture.

אז זו ארכיטקטורה פתוחה לחלוטין.

So anyone can plug him -- (Applause) -- thank you.

אז כל אחד יכול לחבר אותו -- (מחיאות כפיים) -- תודה לכם.

This is John over here.

זה ג'ון שם.

Anyone can take Pleo and they can totally redo his personality.

כל אחד יכול לקחת את פלאו והם יכולים לשנות לו את האישיות לגמרי.

You can make him bipolar, or as someone said, a --

אתם יכולים לעשות אותו ביפולארי, או כמו שמישהו אמר, --

(Laughter) --

(צחוק) --

you can change his homeostatic drives, or whatever you want to call them.

אתם יכולים לשנות לו את הדחפים ההומאוסטטים, או איך שתרצו לקרוא להם.

Kids can just drag and drop, put in new sounds.

ילרים יכולים פשוט לגרור ולהפיל, להכניס קולות חדשים.

We -- actually, it's very hard to keep people from doing this.

אנחנו -- למעשה, זה מאוד קשה למנוע מאנשים לעשות את זה.

We have one animator who's taken it and

יש לנו מאייר אחד שלקח את זה

he's done a take on the Budweiser beer commercial,

והוא עשה סרטון שמחקה את פרסומת הבירה של באדוויזר,

and they're going, "Whassup," you know?

והם עושים, "ווסאפ," אתם יודעים?

(Laughter)

(צחוק)

You -- so it's -- yes, he likes that.

אתם -- אז זה -- כן, הוא אוהב את זה.

So they're a handful. We hope you get one.

אז יש כמה. אנחנו מקווים שתקבלו אחד.

I don't know what I'm missing to say,

אני לא יודע מה שכחתי להגיד,

but as a last thing, I'd like to say is that

אבל כדבר אחרון, הייתי רוצה להגיד

if we continue along this path, we are designing our children's best friends.

שאם נמשיך בדרך הזו, אנחנו מתכננים את החברים הכי טובים של הילדים שלנו.

And there's a lot of social responsibility in that.

ויש הרבה אחריות חברתית בזה.

That's why Pleo's soft and gentle and loving.

זו הסיבה שפלאו רך ועדין ואוהב.

And so I just -- I hope we all dream well.

ורק רציתי -- אני מקווה שכולנו נחלום חלומות טובים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)