How to Prevent — or Stop — a War | Gabrielle Rifkind | TED

תרגום: zeeva livshitz

I have worked in international conflict resolution

עבדתי בפתרון סכסוכים בינלאומיים

for the past two decades.

בשני העשורים האחרונים.

I am not a pacifist,

אני לא פציפיסטית,

but in the end, war is the greatest human rights abuse

אבל בסופו של דבר, מלחמה היא הפגיעה הגדולה ביותר בזכויות האדם

and does not make the world safer.

ואינה הופכת את העולם לבטוח יותר.

We think we go to war for good moral reasons.

אנחנו חושבים שאנחנו יוצאים למלחמה מסיבות מוסריות טובות.

We're fighting for good to triumph over evil.

אנחנו נלחמים למען הטוב כדי לנצח את הרוע.

Instead, we unleash a cascade

במקום זאת, אנו משחררים מפל

of chaos and misery.

של כאוס ואומללות.

In the 21st century,

במאה ה -21,

the United States,

ארצות הברית,

along with its allies and my country, the United Kingdom,

יחד עם בעלות בריתה וארצי, בריטניה,

have been involved in four major wars:

היו מעורבות בארבע מלחמות גדולות:

Afghanistan, Iraq,

אפגניסטן, עיראק,

Libya, Islamic State.

לוב, המדינה האיסלאמית.

And we have provided funding

וסיפקנו מימון

and supplied military equipment to Ukraine and Israel.

וסיפקנו ציוד צבאי לאוקראינה ולישראל.

So let's consider the outcome of some of these wars.

אז בואו ניקח בחשבון את התוצאה של חלק מהמלחמות הללו.

The Afghan war was a 20-year war,

המלחמה באפגניסטן הייתה מלחמה של 20 שנה,

and we left the Taliban in power.

והשארנו את הטליבאן בשלטון.

The war in Iraq,

המלחמה בעיראק,

we had an immediate military victory,

היה לנו ניצחון צבאי מיידי,

which was short-lived, civil war

שהיה קצר מועד, מלחמת אזרחים

and contributed to the war in Syria.

ושתרמה למלחמה בסוריה.

The war in Libya unleashed chaos and violence in the Sahel region.

המלחמה בלוב גרמה לתוהו ובוהו ואלימות באזור סאהל.

The war against Islamic State weakened it militarily,

המלחמה נגד המדינה האיסלאמית החלישה אותה מבחינה צבאית,

but none of the root causes were dealt with.

אך אף אחד מהגורמים השורשיים לא טופל.

All of you in the audience

כולכם בקהל

know war is horrendous,

יודעים שמלחמה היא נוראית,

but maybe many of you believe that it is inevitable.

אבל אולי רבים מכם מאמינים שהיא בלתי נמנעת.

I would like to persuade you today

אני רוצה לשכנע אתכם היום

that there are many things that we can do.

שיש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות.

Even if we commit to arming countries militarily like porcupines.

גם אם נתחייב לחמש מדינות צבאית כמו דורבנים.

We can commit ourselves to war prevention,

אנו יכולים להתחייב למניעת מלחמה,

early mediation

גישור מוקדם

and getting into the mind of the enemy.

וכניסה למוחו של האויב.

I direct the Oxford Process.

אני מנהלת את תהליך אוקספורד.

It's a conflict resolution organization,

זהו ארגון לפתרון סכסוכים,

and what we try and do is create back channels

ומה שאנחנו מנסים לעשות זה ליצור ערוצים אחוריים

to the political leadership at the highest levels

להנהגה הפוליטית ברמות הגבוהות ביותר

of those who are in positions of power

של אלה שנמצאים בעמדות כוח

and can decide the future of the outcome of the war.

ויכולים להחליט על עתיד תוצאות המלחמה.

I come from a group psychoanalytic background,

אני באה מרקע פסיכואנליטי קבוצתי,

but I'm passionately committed to putting together the human mind

אבל אני מחויבת בלהט לאחד את המיינד האנושי

and geopolitics, its power relationships

והגיאופוליטיקה, את יחסי הכוח שלה

and what does and doesn’t lead to war.

ואת מה שמוביל ולא מוביל למלחמה.

We know marginalization,

אנו יודעים שהדחיקה לשוליים, השפלה והדרה

humiliation and exclusion are some of the key drivers of war.

הם חלק מנהגי המלחמה העיקריים.

וגם שמלחמה הופכת אנשים ללא אנושיים.

We also know that war dehumanizes people.

חלק מהעימותים שעבדתי עליהם הם פלשתינה-ישראל,

Some of the conflicts I've worked on are the Palestine-Israel,

the Iranian nuclear issue and now the Russia-Ukraine war.

סוגיית הגרעין האיראנית וכעת מלחמת רוסיה-אוקראינה.

So what can we do to prevent war?

אז מה אפשר לעשות כדי למנוע מלחמה?

We need to address the security concerns of all sides,

אנחנו צריכים לטפל בדאגות הביטחוניות של כל הצדדים,

not just our own security.

לא רק לביטחון שלנו.

Russia invaded Crimea in 2014

רוסיה פלשה לחצי האי קרים בשנת 2014

and then all of Ukraine in 2022.

ולאחר מכן לכל אוקראינה בשנת 2022.

It was morally justified for us to support a country

זה היה מוצדק מבחינה מוסרית עבורנו לתמוך במדינה

whose sovereignty had been breached.

שהריבונות שלה נפגעה.

But now, hundreds of thousands of people are dead and wounded.

אבל עכשיו, מאות אלפי אנשים מתים ופצועים.

And we do have to ask,

ואנחנו צריכים לשאול,

what else could we have done?

מה עוד יכולנו לעשות?

President Putin warned that if NATO edged up on the Russian border,

הנשיא פוטין הזהיר שאם נאט“ו תגיע לגבול הרוסי,

war would be the result.

מלחמה תהיה התוצאה.

In 2008,

בשנת 2008

President Bush stated Ukraine would join NATO.

הצהיר הנשיא בוש כי אוקראינה תצטרף לנאט“ו.

Germany and France pushed back

גרמניה וצרפת דחפו אחורה

as they knew it would create a new crisis between Russia and the West.

מכיוון שידעו שזה ייצור משבר חדש בין רוסיה למערב.

Would the US have tolerated a hostile military presence on its border

האם ארה“ב הייתה סובלת נוכחות צבאית עוינת בגבולה

in Mexico and Canada?

במקסיקו וקנדה?

We might have avoided this war

אולי היינו נמנעים מהמלחמה הזו

if we'd addressed the security concerns both of Russia and Europe,

אם היינו מתייחסים לדאגות הביטחוניות הן של רוסיה והן של אירופה,

and established a common European security architecture

וקבענו ארכיטקטורת ביטחון אירופית משותפת

before the war,

לפני המלחמה,

and it will need to happen afterwards.

וזה יצטרך לקרות לאחר מכן.

Western governments

ממשלות מערביות

could have played more of a mediating role

יכלו למלא יותר תפקיד מתווך

supporting Ukraine to be a bridge between east and west,

בתמיכה באוקראינה להיות גשר בין מזרח למערב,

not just encouraging Ukraine into our zone of interest.

ולא רק לעודד את אוקראינה לאזור האינטרסים שלנו.

Ukraine has difficult geography.

לאוקראינה יש גיאוגרפיה קשה.

It will always need to find a way to coexist with its Russian neighbor.

תמיד יהיה צריך למצוא דרך להתקיים יחד עם שכנתה הרוסית.

What else could we do?

מה עוד נוכל לעשות?

We need to come off our moral pedestal

עלינו לרדת מהדוכן המוסרי שלנו

and stop deciding what is good and evil.

ולהפסיק להחליט מה טוב ורע.

We need to talk to the bad guys,

אנחנו צריכים לדבר עם הרעים,

the men of violence, if we are to end war.

אנשי האלימות, אם אנחנו רוצים לסיים את המלחמה.

We understood we had to talk to the IRA in Northern Ireland,

הבנו שאנחנו צריכים לדבר עם ה- IRA בצפון אירלנד,

FARC in Colombia and ETA in the Basque Country.

FARC בקולומביה ו- ETA בארץ הבסקים.

But usually we want to speak to the good guys, the people like us,

אבל בדרך כלל אנחנו רוצים לדבר עם החבר'ה הטובים, האנשים כמונו,

the people in gray suits.

האנשים בחליפות אפורות.

Back in 2001, after the Afghan war,

בשנת 2001, לאחר מלחמת אפגניסטן,

and as part of the Bonn peace process,

וכחלק מתהליך השלום בבון,

if we had brought the Taliban in when they were weaker,

אם היינו מכניסים את הטליבאן כשהם היו חלשים יותר,

things may have looked different.

ייתכן שהדברים היו נראים אחרת.

Western governments, including the US and the UK,

ממשלות המערב, כולל ארה“ב ובריטניה,

refused to talk to President Assad.

סירבו לדבר עם הנשיא אסד.

They said it was talking to evil.

הם אמרו שזה לדבר עם הרוע.

By not talking to him,

בכך שלא דיברנו איתו,

we created a greater evil

יצרנו רוע גדול יותר

as thousands and thousands more people died.

כאשר אלפי אלפים נוספים מתו.

Today, many of you will have the Ukraine-Russia war

היום, לרבים מכם יש בראש את מלחמת אוקראינה-רוסיה

and Hamas-Israel on your minds, and what can be done.

וחמאס-ישראל ומה אפשר לעשות.

This is the work Oxford Process does quietly behind the scenes

זו העבודה שתהליך אוקספורד עושה בשקט מאחורי הקלעים

to explore where there are opportunities to end war.

כדי לחקור היכן יש הזדמנויות לסיים מלחמה.

But it requires the blessings of Western governments,

אבל זה דורש את ברכות ממשלות המערב,

and they often don't have an exit plan.

ולעתים קרובות אין להן תוכנית יציאה.

To end the war in Ukraine,

כדי לסיים את המלחמה באוקראינה,

we will need to talk to President Putin.

נצטרך לדבר עם הנשיא פוטין.

We will need to understand his red lines, what his endgame is,

נצטרך להבין את הקווים האדומים שלו, מה המשחק הסופי שלו,

what opportunities there are for a ceasefire.

אילו הזדמנויות יש להפסקת אש.

After the heinous massacre of 7 October,

אחרי הטבח הנתעב ב-7 באוקטובר,

engaging with Hamas is unthinkable

שיתוף פעולה עם חמאס אינו מתקבל על הדעת

to many Israelis.

בעיני ישראלים רבים.

Following the terrible carnage in Gaza,

בעקבות הטבח הנורא בעזה,

Hamas has even more support

חמאס זוכה לתמיכה רבה עוד יותר

and will need to be included in some kind of future process.

והוא יצטרך להיכלל בתהליך עתידי כלשהו.

Now both sides have dehumanized each other.

כעת שני הצדדים עשו דה-הומניזציה זה לזה.

One way through is the release of Marwan Barghouti,

דרך אחת היא שחרורו של מרוואן ברגותי,

a Palestinian leader who has spent the last two decades in an Israeli prison.

מנהיג פלסטיני שבילה את שני העשורים האחרונים בכלא ישראלי.

He supports a future Palestinian state sitting side by side with Israel,

הוא תומך במדינה פלסטינית עתידית שיושבת לצד ישראל,

and he has the leadership qualities to unite the Palestinian people,

ויש לו את תכונות המנהיגות לאחד את העם הפלסטיני,

which will be essential.

וזה יהיה חיוני.

For some, he's the new Mandela.

עבור חלק, הוא מנדלה החדש.

For others, he has blood on his hands.

עבור אחרים, יש לו דם על הידיים.

In war, everybody has blood on their hands.

במלחמה, לכל אחד יש דם על הידיים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

The Americans are now talking about a two-state solution,

האמריקאים מדברים כעת על פתרון שתי מדינות,

which would involve normalization between Saudi Arabia and Israel.

שיכלול נורמליזציה בין סעודיה לישראל.

And yet again,

ושוב,

we cannot just speak to our friends and exclude our enemies.

אנחנו לא יכולים רק לדבר עם חברינו ולהוציא את אויבינו.

And Iran and its allies will only sabotage the process.

ואיראן ובעלות בריתה רק יחבלו בתהליך.

Each one of you here today wants to make a difference.

כל אחד מכם כאן היום רוצה לחולל שינוי.

But we can feel small

אבל אנחנו יכולים להרגיש קטנים

and impotent in the face of war.

וחסרי אונים מול מלחמה.

But how we behave individually

אבל האופן שבו אנו מתנהגים באופן אינדיבידואלי

is a microcosm of how we behave in war.

הוא מיקרוקוסמוס של האופן שבו אנו מתנהגים במלחמה.

None of us like to engage with people who think differently to us.

אף אחד מאיתנו לא אוהב לתקשר עם אנשים שחושבים אחרת מאיתנו.

We all divide the world into good and evil.

כולנו מחלקים את העולם לטוב ולרע.

People we want to talk to and people we don't.

אנשים שאנחנו רוצים לדבר איתם ואנשים שאנחנו לא רוצים.

But we need to engage with everybody

אבל אנחנו צריכים לתקשר עם כולם

and understand the radical differences

ולהבין את ההבדלים הקיצוניים

that exist between us.

הקיימים בינינו.

And we need to start today.

ואנחנו צריכים להתחיל היום.

What else can we do?

מה עוד אנחנו יכולים לעשות?

We need to act early

עלינו לפעול מוקדם

and put in place early mediating processes.

ולהקים תהליכי תיווך מוקדמים.

In war, there's an opportunity for mediation.

במלחמה, יש הזדמנות לגישור.

In some wars, when the parties are on the precipice

במלחמות מסוימות, כאשר הצדדים נמצאים על הצוק

and they're more open to compromise.

והם פתוחים יותר לפשרה.

Then there's a second opportunity

ואז יש הזדמנות שנייה

when they've tested their battlefield strength

כאשר הם בדקו את כוחם בשדה הקרב

and realized they have not achieved their original objectives.

והבינו שהם לא השיגו את המטרות המקוריות שלהם.

When these opportunities are missed,

כאשר מפספסים הזדמנויות אלה,

the parties become hardened by the horrors and trauma of war.

הצדדים מתקשים בגלל הזוועות והטראומה של המלחמה.

They believe they have sacrificed too much

הם מאמינים שהם הקריבו ותר מדי

to compromise and make peace.

כדי להתפשר ולעשות שלום.

So what can we do to make these ideas real?

אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפוך את הרעיונות האלה לאמיתיים?

Today, the UN is a weakened institution,

כיום האו"ם הוא מוסד מוחלש,

and many have lost faith in it.

ורבים איבדו את האמון בו.

But if we're to be serious about peacemaking,

אבל אם אנחנו רוצים להיות רציניים לגבי יצירת שלום,

we will need to strengthen it again.

נצטרך לחזק אותו שוב.

One way through is to empower the UN

דרך אחת היא להעצים את האו"ם

to have statutory early mediation

לקיים גישור מוקדם

when countries are on the edge of tipping to war.

סטטוטורי כאשר מדינות נמצאות על סף התפנית למלחמה.

And then three months later,

ואז שלושה חודשים לאחר מכן,

when they've tested their battlefield strength.

כשהם בדקו את כוחם בשדה הקרב.

The UN would also appoint permanent war prevention teams

האו“ם ימנה גם צוותים קבועים למניעת מלחמה

embedded in the countries at risk of going to war,

המשובצים במדינות הנמצאות בסיכון לצאת למלחמה,

high-level mediators and permanent peace tables.

מתווכים ברמה גבוהה ושולחנות שלום קבועים.

We would establish them in such areas as Sudan,

היינו מקימים אותם באזורים כמו סודן,

Pakistan-India, Taiwan-China,

פקיסטן-הודו, טייוואן-סין,

Palestine-Israel, the US-China.

פלשתינה-ישראל, ארה“ב-סין.

We would be committed to prevention and early intervention.

אנו נהיה מחויבים למניעה והתערבות מוקדמת.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So in conclusion,

אז לסיכום,

liberal democracies should see themselves

דמוקרטיות ליברליות צריכות לראות את עצמן

first and foremost as mediators and bridge builders

בראש ובראשונה כמתווכות ובונות גשרים

and help countries manage their radical differences.

ולעזור למדינות לנהל את ההבדלים הקיצוניים שלהן.

Not the world's self-appointed policeman or supplier of weapons.

לא השוטר שמינה את עצמו בעולם או ספק הנשק.

Instead of providing drones and missiles,

במקום לספק מל"טים וטילים,

we could contribute more resources and expertise to mediation

נוכל לתרום יותר משאבים ומומחיות לתיווך

and peacemaking.

ולעשיית שלום.

We would put all our passions and pragmatism

היינו מכניסים את כל התשוקות והפרגמטיזם שלנו

into avoiding war.

להימנעות ממלחמה.

War is like a cancer.

מלחמה היא כמו סרטן.

It spreads quickly.

זה מתפשט במהירות.

Once it has progressed far enough,

ברגע שזה התקדם מספיק רחוק,

nobody knows how to stop it.

אף אחד לא יודע איך לעצור את זה.

Treat it quickly, even prevent it,

לטפל בזה במהירות, אפילו למנוע את זה,

millions of lives can be saved.

ניתן להציל מיליוני חיים.

We behave as if war is inevitable.

אנו מתנהגים כאילו מלחמה היא בלתי נמנעת.

It is not.

זה לא.

Thank you, my friends.

תודה לכם, ידידיי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)