Who built Great Zimbabwe? And why? - Breeanna Elliott

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

במרחבים מנוקדי עצים בדרום אפריקה

מפוזרים החורבות של זימבבואה הגדולה,

עיר אבן מימי הביניים בעלת עושר ויוקרה מדהימים.

זימבבואה של היום,

מאכלסת את החורבות הכי גדולות בתת הסהרה האפריקאית,

חורבות השניים בגודלם רק לפירמידות במצרים.

אבל ההיסטוריה של העיר שרויה במחלוקת,

שנוצרה מעשרות שנים של מחלוקות באשר למי בנה אותה ומדוע.

שמה מגיע מהמילה השונית מדזימבבואה,

שמשמעה בית אבן גדול

בשל קירות האבן הבלתי ניתנים לטיפוס המגיעים לגובה של כמעט עשרה מטרים

ולאורך של כ-250 מטר.

בשל העושר והמשמעות ההיסטורית שלה,

היא הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1986.

במאות ה-14 וה-15, היתה זו עיר משגשגת.

פרוסה לרוחב כמעט שמונה קילומטרים רבועים,

זימבבואה הגדולה הוגדרה על ידי שלושה אזורים:

אזור הגבעות, שם חי המלך;

המתחם הגדול, שהיה שמור לבני המשפחה המלכותית;

ואזור העמק, בו חיו אזרחים רגילים.

השליטים היו מנהיגים איזוריים חזקים, גם כלכלית וגם דתית.

בשיאה,

העיר כללה אוכלוסיה עירונית הומה של 18,000 איש

והיתה אחד המרכזים המסחריים העיקריים באפריקה.

מה שאיפשר את הצמיחה הזו היה תפקידה המשפיע של זימבבואה הגדולה

ברשת המסחר הבין יבשתית.

מחוברת על ידי כמה ערי מדינה מרכזיות לאורך החוף האפריקאי הסוואהילי המזרחי,

היא היתה חלק ממסלולי הסחר באוקיינוס ההודי.

העיר קיבלה את עושרה משליטה במקורות ובסחר

של המוצרים המבוקשים ביותר:

זהב,

שנהב,

ונחושת.

בעזרת כוחה המסחרי, היא הצליחה להרחיב את מרחב ההשפעה שלה

מעבר ליבשות,

וטיפחה נוכחות סחר חזקה של ערבים והודים בכל רחביה.

מאז, הצליחו הארכיאולוגים לחבר יחד את פרטי ההיסטוריה הזו

בעזרת ממצאים שהתגלו באתר.

נמצאו שם שברי חרס וזכוכית מאסיה,

כמו גם מטבעות שהוטבעו בעיר המסחר הימית של קילווה קיסיוואני

במרחק של יותר מ-2300 קילומטר משם.

הם מצאו גם דמויות ציפורים מאבן סבון,

שנחשבות למייצגות כל אחד משליטי העיר,

ועצמות עגלים צעירים, שהתגלו רק ליד המגורים המלכותיים,

הראו איך הדיאטה של האֶלִיטָה היתה שונה מזו של האוכלוסייה הכללית.

הרמזים האלה הובילו גם לתאוריות בנוגע להתדרדרות העיר.

עד אמצע המאה ה-15,

הבניינים של זימבבואה הגדולה היו כל מה שנשאר.

עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על צפיפות יתר

ובעיות תברואה כסיבות לכך,

שהתווספו להתדלדלות הקרקע בשל שימוש יתר.

לבסוף, כשהיבולים דעכו והתנאים בעיר הורעו,

משוער שהאוכלוסיה של זימבבואה הגדולה התפזרה

ויצרה את מדינות מוטפה וטורוואה הקרובות.

מאות שנים מאוחר יותר, שלב חדש של ההשפעה של זימבבואה הגדולה

החל לשחק תפקיד בממלכה הפוליטית,

כשאנשים התווכחו מי בנה את עיר האבן המפורסמת.

במהלך הקולוניאליזציה האירופאית של אפריקה,

קולוניאלים גזענים טענו שהחורבות לא יכלו להיות ממוצא אפריקאי.

אז, מכיוון שלא היה להם תעוד רשום,

הם הסתמכו על מיתוסים כדי להסביר את תפארתה של זימבבואה הגדולה.

היו שטענו שהיא הוכיחה את סיפור מלכת שבא התנכי

שחיה בעיר של עושר.

אחרים טענו שהיא נבנתה על ידי היוונים העתיקים.

ואז, בתחילת המאה ה-20 אחרי חפירות נרחבות באתר,

הארכיאולוג דייויד רנדל-מקייבר

הציג עדויות ברורות לכך שזימבבואה הגדולה

נבנתה על ידי עמים ילידים.

ועדיין, באותו זמן, ממשל המיעוט הלבן הקולוניאלי

רצה להפריך את התיאוריה הזו, כי היא ערערה על הלגיטימיות של שלטונם.

למעשה, הממשלה עודדה היסטוריונים

לייצר עדויות שיפריכו את המקורות האפריקאים של העיר.

במשך הזמן, עם זאת, נצבר גוף אדיר של עדויות,

שזיהה את זימבבואה הגדולה כעיר אפריקאית שנבנתה על ידי אפריקאים.

במהלך שנות ה-60 וה-70,

זימבבואה הגדולה הפכה לסמל חשוב לתנועה הלאומית האפריקאית

שהתפשטה ברחבי היבשת.

כיום, חורבותיה של זימבבואה הגדולה,

המופיעות בדגל זימבבואה כציפור אבן סבון,

עדיין ניצבות כמקור לגאווה לאומית וערך תרבותי.