Is this the most valuable thing in the ocean? - David Biello

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

In 1891, newspapers reported the story of James Bartley,

בשנת 1891 דיווחו העיתונים על סיפורו של ג’יימס ברטלי,

a whaler who was swallowed whole by his prey.

צייד לווייתנים שנבלע בשלמותו על ידי הטרף שלו.

Supposedly, Bartley spent as long as 36 hours in the belly of the beast

כביכול, ברטלי בילה 36 שעות בבטן של החיה

before his crew caught the whale and rescued their crewmate.

לפני שצוותו תפס את הלוויתן וחילץ את חבר הצוות שלהם.

And this tale is far from unique.

והסיפור הזה רחוק מלהיות ייחודי.

Various novels, myths, and religious texts depict figures swallowed at sea—

רומנים שונים, מיתוסים וטקסטים דתיים מתארים דמויות שנבלעו בים -

with some even making a home for themselves

וחלקם אף יוצרים לעצמם בית

in the creatures’ cavernous mouths.

בפיות החלולים של היצורים.

Unfortunately, if someone actually were swallowed by a whale,

למרבה הצער, אם מישהו באמת היה נבלע על ידי לוויתן,

they would likely be crushed.

סביר להניח שהוא היה נמחץ.

But if they somehow survived,

אבל אם הם ישרדו איכשהו,

they might have a chance to escape during their captor’s bathroom break.

ייתכן שיהיה להם סיכוי להימלט במהלך הפסקת השירותים של החוטף שלהם.

Whales frequently surface to take in air

לווייתנים צצים לעתים קרובות על פני השטח כדי לקחת אוויר

and let out massive plumes of waste.

ולשחרר כמויות אדירות של פסולת.

And while swimming in this slurry might seem more disgusting

ובעוד ששחייה בתרחיף הזה עשויה להיראות מגעילה יותר

than living in these creatures,

מאשר לחיות בתוך היצורים האלה,

whale poop is much more desirable than it may seem.

צואת לוויתן רצויה הרבה יותר ממה שנראה.

In fact, it may be one of the most important substances in the ocean—

למעשה, זה עשוי להיות אחד החומרים החשובים ביותר באוקיינוס

and the world.

ובעולם.

To understand why,

כדי להבין מדוע,

we need to look at some of the ocean’s most ubiquitous organisms: phytoplankton.

עלינו להסתכל על כמה מהאורגניזמים הנפוצים ביותר באוקיינוס: פיטופלנקטון.

These creatures survive off sunlight, carbon dioxide,

יצורים אלה חיים מאור שמש, פחמן דו חמצני

and nutrients like phosphates, nitrogen, and iron.

וחומרים מזינים כמו פוספטים, חנקן וברזל.

And since the ocean’s surface waters generally have an abundance

ומכיוון שלמי פני השטח של האוקיינוס יש בדרך כלל שפע

of these resources,

של משאבים אלה,

phytoplankton are everywhere.

פיטופלנקטון נמצא בכל מקום.

A single drop of seawater can contain thousands of these creatures

טיפה אחת של מי ים יכולה להכיל אלפי יצורים אלה

and phytoplankton blooms are large enough to be seen from space.

ופריחת הפיטופלנקטון גדולה מספיק כדי להיראות מהחלל.

These phytoplankton then become food for countless microscopic grazers,

הפיטופלנקטון הזה הופך למזון לאינספור אוכלי עשב מיקרוסקופיים,

including copepods and krill,

כולל קופיפודים וקרילאים,

which in turn feed a huge swath of marine life.

אשר בתורם מזינים שורה עצומה של חיים ימיים.

In this way, these surface-dwellers are the base of a food chain

באופן זה, תושבי פני השטח הללו הם הבסיס לשרשרת מזון

supporting countless marine life forms.

התומכת באינספור צורות חיים ימיות.

But when phytoplankton die, their bodies can sink far below the surface,

אבל כאשר פיטופלנקטון מת, גופם יכול לשקוע הרבה מתחת לפני השטח,

taking with them the carbon and iron their living peers need to survive.

ולקחת איתם את הפחמן והברזל שחבריהם החיים צריכים כדי לשרוד.

And this is where whales come in.

וכאן נכנסים לווייתנים.

Hunting at these depths,

בציד במעמקים אלה,

whales consume huge amounts of these phytoplankton predators.

לווייתנים צורכים כמויות עצומות של טורפי פיטופלנקטון אלה.

For example, species like the blue whale

לדוגמה, מינים כמו הלוויתן הכחול

can consume up to 16 tons of krill every day,

יכולים לצרוך עד 16 טון קרילאים מדי יום,

leading them to regularly surface and release a slick of feces red with iron.

מה שמוביל אותם לעלות על פני השטח באופן קבוע ולשחרר צואה חלקלקה אדומה עם ברזל.

Through this cycle,

במהלך מחזור זה,

whales act as a living pump to bring iron from deeper waters back to the surface.

לווייתנים פועלים כמשאבה חיה להחזרת ברזל ממים יותר עמוקים אל פני השטח.

However, if we take whales out of the equation—

עם זאת, אם נוציא לווייתנים מהמשוואה -

much as centuries of commercial whaling did—

כמו שעשו מאות שנים של ציד לווייתנים מסחרי -

this natural system starts to break down.

המערכת הטבעית הזו מתחילה להתפרק.

Over enough time,

לאורך זמן מספיק,

this broken cycle could lead to surface waters completely devoid of life

מחזור שבור זה עלול להוביל למים עיליים נטולי חיים לחלוטין

and similarly major problems for us land dwellers.

ולבעיות גדולות באופן דומה עבורנו תושבי היבשה.

Phytoplankton’s massive photosynthetic blooms

הפריחה הפוטוסינתטית המסיבית של פיטופלנקטון

produce as much as half of Earth’s oxygen.

מייצרת עד מחצית מהחמצן של כדור הארץ.

And in addition to taking in iron,

ובנוסף לקליטת ברזל,

phytoplankton helps sequester huge amounts of carbon—

פיטופלנקטון עוזר לספוג כמויות אדירות של פחמן -

an element we need to extract from the air to address climate change.

יסוד שאנחנו צריכים לחלץ מהאוויר כדי להתמודד עם שינויי אקלים.

According to one report, phytoplankton are estimated to capture four times

על פי דיווח אחד, ההערכה היא כי פיטופלנקטון לוכד פי ארבעה

the amount of carbon contained in the plant life of the Amazon.

מכמות הפחמן הכלולה בחיי הצומח של האמזונס.

From these calculations,

מחישובים אלה,

every 1% increase in phytoplankton population

כל עלייה של 1% באוכלוסיית הפיטופלנקטון

is the carbon capture equivalent of 2 billion fully grown trees

היא המקבילה ללכידת הפחמן של 2 מיליארד עצים בגודל מלא

springing into existence.

מבצבצים לתוך הקיום.

While there’s still debate about exactly how much of this carbon

אמנם עדיין יש ויכוח לגבי כמה בדיוק מהפחמן הזה

stays in the ocean long term,

נשאר באוקיינוס לטווח ארוך,

researchers are working to increase phytoplankton populations

החוקרים פועלים להגדלת אוכלוסיות הפיטופלנקטון

and bury as much carbon as possible.

ולקבור כמה שיותר פחמן.

Some groups are doing this simply by sprinkling iron in the ocean.

קבוצות מסוימות עושות זאת פשוט על ידי פיזור ברזל באוקיינוס.

However, this approach is much less impactful

עם זאת, גישה זו משפיעה הרבה פחות

than supporting the ocean’s natural phytoplankton farmers.

מאשר תמיכה בחוואי הפיטופלנקטון הטבעיים של האוקיינוס.

מטריצת החומרים המזינים המורכבת של צואת הלוויתן היא תוצאה של אלפי שנות

Whale poop’s complex matrix of nutrients is the result of millennia of co-evolution

among these creatures,

אבולוציה משותפת בקרב יצורים אלה,

making it vastly superior to cheap, man-made supplements.

שהם נעלים בהרבה מתוספי מזון זולים מעשה ידי אדם.

Right now, whale populations are still recovering from industrial whaling.

נכון לעכשיו, אוכלוסיות הלווייתנים עדיין מתאוששות מציד לווייתנים תעשייתי.

But if we can help these species rebound through whaling moratoriums,

אבל אם נוכל לעזור למינים האלה להתאושש באמצעות מורטוריום ציד לווייתנים,

safer fishing and shipping practices, and cleaning up pollution,

שיטות דיג ושילוח בטוחים יותר וניקוי זיהום,

it would do wonders for restoring this nutrient cycle.

זה יעשה פלאים לשיקום המחזור התזונתי הזה.

And even when these newly protected whales die natural deaths,

וגם כאשר הלווייתנים החדשים המוגנים האלה ימותו מוות טבעי,

they'll still be fighting climate change.

הם עדיין יילחמו בשינויי האקלים.

Not only can a whale’s body sequester up to 33 tons of carbon

לא רק שגופו של לוויתן יכול לספוג עד 33 טונות של פחמן

at the bottom of the ocean,

בתחתית האוקיינוס,

but their remains can also become an entire ecosystem—

אלא שרידיהם יכולים גם להפוך למערכת אקולוגית שלמה -

continuing to support life both above and below the surface.

להמשיך לתמוך בחיים מעל ומתחת לפני השטח.