Why is it so dangerous to step on a rusty nail? - Louise Thwaites

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

In the 5th century, Greek physician Hippocrates,

במאה החמישית, הרופא היווני היפוקרטס,

creator of the Hippocratic Oath, was sailing with a very ill shipmaster.

יוצר שבועת היפוקרטס, הפליג עם רב חובל חולה מאוד.

The captain was suffering a nasty infection

הקפטן סבל מזיהום נוראי

that caused his jaws to press together, his teeth to lock up,

שגרם ללסתותיו להילחץ זו לזו, לשיניו להינעל

and the muscles in his neck and spine to spasm.

ולשרירים בצווארו ובעמוד השדרה להתכווץ.

Hippocrates dutifully recorded these symptoms,

היפוקרטס רשם בנאמנות את הסימפטומים האלה,

but he was unable to treat the mysterious disease.

אך הוא לא הצליח לטפל במחלה המסתורית.

And six days later, the shipmaster succumbed to his illness.

ושישה ימים לאחר מכן, קברניט הספינה נכנע למחלתו.

Today, we know this account to be one of the first recorded cases of tetanus,

כיום, אנו יודעים שהתיאור הזה הוא אחד המקרים המתועדים הראשונים של טטנוס,

and thankfully, modern physicians are much more prepared

ולמרבה המזל, רופאים מודרניים מוכנים הרבה יותר

to handle this peculiar infection.

להתמודד עם זיהום מוזר זה.

Unlike other common bacterial infections like tuberculosis and strep throat,

שלא כמו זיהומים חיידקיים נפוצים אחרים כמו שחפת ודלקת גרון,

tetanus doesn’t pass from person to person.

טטנוס אינו עובר מאדם לאדם.

Instead, the offending bacterium, known as Clostridium tetani,

במקום זאת, החיידק הפוגע, המכונה קלוסטרידיום טטני,

infects the body through cuts and abrasions.

מדביק את הגוף באמצעות חתכים ושריטות.

These infection sites are why tetanus is so strongly associated

אתרי זיהום אלה הם הסיבה שטטנוס קשור כל כך חזק

with rusty nails and scrap metal, which can cause such wounds,

למסמרים חלודים וגרוטאות מתכת, העלולים לגרום לפצעים כאלה,

but the condition's connection to rust is actually much less direct.

אך הקשר של המצב לחלודה הוא למעשה הרבה פחות ישיר.

Clostridium tetani bacteria are often found in soil, manure, and dead leaves,

חיידקי קלוסטרידיום טטני, נמצאים לעתים קרובות באדמה, בזבל ועלים מתים,

where they can survive for years in the form of spores,

שם הם יכולים לשרוד במשך שנים בצורה של נבגים,

even amidst extreme heat and dryness.

אפילו בחום ויובש קיצוניים.

These piles of organic material can sit undisturbed for long periods,

ערימות אלה של חומר אורגני יכולות לשבת ללא הפרעה לתקופות ארוכות,

potentially concealing old metal, which rusts over time.

ועלולות להסתיר מתכת ישנה, המחלידה לאורך זמן.

So, if someone does blunder into this environment and cuts themselves,

לכן, אם מישהו עושה טעות בסביבה הזו וחותך את עצמו,

it would likely increase their odds of infection.

סביר להניח שזה יגדיל את סיכויי ההדבקה שלו.

Especially since rusty metal can create jagged wounds

במיוחד מכיוון שמתכת חלודה יכולה ליצור פצעים משוננים

with lots of deoxygenated dead tissue for them to latch on to.

עם הרבה רקמות מתות חסרות חמצן להיצמד אליהן.

Once in the body, the spores begin to germinate.

ברגע שהם בגוף, הנבגים מתחילים לנבוט.

This process releases several toxins, including deadly tetanus toxin.

תהליך זה משחרר מספר רעלנים, כולל רעלן טטנוס קטלני.

Nerve endings soak up this toxin,

קצות העצבים סופגים את הרעלן הזה,

drawing it into the brain and spinal cord where it wreaks havoc on interneurons.

מושכים אותו למוח ולחוט השדרה שם הוא עושה שמות בנוירונים בין-עצביים.

Typically, these work alongside motor neurons to regulate our muscle actions,

בדרך כלל, אלה פועלים לצד נוירונים מוטוריים כדי לווסת את פעולות השרירים שלנו,

from endeavors as complex as kicking a ball to those as simple as breathing.

החל ממאמצים מורכבים כמו בעיטה בכדור ועד לאלה הפשוטים כמו נשימה.

But by blocking neurotransmitters released by interneurons,

אך על ידי חסימת נוירוטרנסמיטורים המשתחררים על ידי אינטרנוירונים,

tetanus toxin causes uncontrollable muscle contractions and spasms.

רעלן טטנוס גורם להתכווצויות שרירים בלתי נשלטות ולעוויתות.

Typically within 7 to 10 days of infection,

בדרך כלל תוך 7 עד 10 ימים מהזיהום,

patients begin experiencing general aches, trouble swallowing, and lockjaw.

המטופלים מתחילים לחוות כאבים כלליים, בעיות בליעה ולסת נעולה.

The head and neck tend to show symptoms first.

הראש והצוואר נוטים להראות סימפטומים תחילה.

But as the toxin spreads, stronger muscle groups become more rigid,

אך ככל שהרעלן מתפשט, קבוצות שרירים חזקות יותר הופכות נוקשות יותר,

leading to a frightening arching of the back.

מה שמוביל לקשת מפחידה של הגב.

Left untreated, these spasms become more extreme,

ללא טיפול, עוויתות אלה הופכות לקיצוניות יותר,

eventually seizing the muscles in the windpipe and chest,

ובסופו של דבר תופסות את השרירים בקנה הנשימה ובחזה,

leading patients to suffocate within 72 hours of symptoms appearing.

מה שמוביל את המטופלים להיחנק תוך 72 שעות מהופעת הסימפטומים.

Without treatment, tetanus has an extremely low rate of survival.

ללא טיפול, לטטנוס יש שיעור הישרדות נמוך ביותר.

But fortunately, medical professionals have developed a robust plan

אך למרבה המזל, אנשי מקצוע רפואיים פיתחו תוכנית חזקה

to handle a tetanus diagnosis.

לטיפול באבחון טטנוס.

First, doctors clean the infected wound and administer antibiotics,

ראשית, הרופאים מנקים את הפצע הנגוע ונותנים אנטיביוטיקה,

killing the bacteria and preventing further toxin production.

הורגים את החיידקים ומונעים ייצור רעלנים נוסף.

Then, they inject antitoxin to neutralize any tetanus toxin

לאחר מכן, הם מזריקים אנטיטוקסין כדי לנטרל כל רעלן טטנוס

still in the body that has yet to enter the central nervous system.

שעדיין נמצא בגוף שטרם נכנס למערכת העצבים המרכזית.

Finally, patients begin a several week period of supportive care,

לבסוף, המטופלים מתחילים תקופה של מספר שבועות של טיפול תומך,

which can include muscle relaxants to stop spasms

שיכול לכלול מרפי שרירים להפסקת עוויתות

and ventilators to prevent suffocation.

ומכשירי הנשמה למניעת חנק.

In the days of Hippocrates, the only course of treatment was to wait and hope.

בימי היפוקרטס, הטיפול היחיד היה לחכות ולקוות.

But now we know the best time to tackle Clostridium tetani

אבל עכשיו אנחנו יודעים שהזמן הטוב ביותר להתמודד עם קלוסטרידיום טטני,

is before an infection even takes place.

הוא לפני שמתרחש זיהום.

Tetanus vaccines— originally developed in the early 1920s—

חיסוני טטנוס - שפותחו במקור בתחילת שנות העשרים -

are crucial to preventing tetanus and stopping its spread.

הם חיוניים למניעת טטנוס ולעצירת התפשטותו.

Experts recommend a series of shots and boosters beginning at two months old

מומחים ממליצים על סדרה של זריקות ומאיצים החל מגיל חודשיים

and ending around age 12.

ועד סביבות גיל 12.

Yet over 20,000 infants still die of tetanus every year,

עם זאת, למעלה מ -20,000 תינוקות עדיין מתים מטטנוס מדי שנה,

mostly in low and middle income countries where vaccine access is limited,

בעיקר במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בהן הגישה לחיסונים מוגבלת,

including South Asia and sub-Saharan Africa.

כולל דרום אסיה ואפריקה שמדרום לסהרה.

And newborn babies are especially at risk if their mothers are unvaccinated,

ותינוקות שזה עתה נולדו נמצאים בסיכון במיוחד אם אמהותיהם אינן מחוסנות,

as Clostridium tetani can infect a newborn's umbilical stump.

מכיוון שקלוסטרידיום טאני יכול להדביק את הגדם הטבורי של היילוד.

Though vaccinating mothers during pregnancy can help with this problem.

אם כי חיסון אמהות במהלך ההריון יכול לעזור בבעיה זו.

The fact is tetanus remains a significant threat to human health.

העובדה היא שטטנוס נותר איום משמעותי על בריאות האדם.

So people should get vaccinated

אז אנשים צריכים להתחסן

and take measures to prevent infection after cutting themselves—

ולנקוט צעדים למניעת זיהום לאחר שחתכו את עצמם -

whether it’s on a rusty nail or a 2,400-year-old ship anchor.

בין אם זה ממסמר חלוד או עוגן ספינה בן 2,400 שנה.