The nurdles' quest for ocean domination - Kim Preshoff

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Meet the nurdles.

פגשו את הנרדלים.

They may be tiny, look harmless, and sound like a bunch of cartoon characters,

הם אולי זעירים, נראים לא מזיקים, ונשמעים כמו חבורה של דמויות מצויירות,

but don't be fooled.

אבל אל תתבלבלו.

These little guys are plotting ocean domination.

החברה הקטנים האלה מתכננים שליטה על האוקיינוסים.

Nurdles are some of the planet's most pervasive pollutants,

נרדלים הם מהמזהמים הכי פולשניים בפלנטה,

found in lakes, rivers, and oceans across the globe.

נמצאים באגמים, נהרות ואוקיינוסים ברחבי הגלובוס.

The tiny factory-made pellets form the raw material

הכדוריות הזעירות שמיוצרות במפעלים מהוות את חומר הגלם

for every plastic product we use.

עבור כל מוצרי הפלסטיק בהם אנחנו משתמשים.

And each year, billions of pounds of nurdles

וכל שנה, מיליארדי קילוגרמים של נרדלים

are produced, melted, and molded

מיוצרים, מותכים, מעוצבים

into toys, bottles, buttons, bags, pens, shoes, toothbrushes, and beads.

לצעצועים, בקבוקים, בלונים, תיקים, עטים, נעליים, מברשות שיניים וחרוזים.

They are everywhere.

הם בכל מקום.

And they come in many guises, multi-colored and many-shaped,

והם באים בכל מיני פנים, הרבה צבעים והמון צורות.

they range in size from just a few millimeters to mere specks

הם נעים בגודל מכמה מילימטרים לגרגרים זעירים

that are only visible through a microscope.

שנראים לעין רק דרך מיקרוסקופ.

But their real advantage in the quest for ocean domination

אבל היתרון האמיתי שלהם במסע לשליטה על האוקיינוסים

is their incredible endurance, which allows them to persist

הוא העמידות המפליאה שלהם, שמאפשרת להם להתמיד

in an environment for generations because their artificial makeup

בסביבה במשך דורות מפני שהמבנה המלאכותי שלהם

makes them unable to biodegrade.

מונע מהם להתפרק ביולוגית.

So, just as long as they don't get into the environment,

אז, כל עוד הם לא נכנסים לסביבה,

we have nothing to worry about, right?

אין לנו ממה לדאוג, נכון?

The problem is nurdles have a crafty way of doing exactly this.

הבעיה היא שלנרדלים יש דרך מתוחכמת לעשות בדיוק את זה.

Produced in several countries and shipped to plastic manufacturing plants

הם מיוצרים במספר מדינות ומובלים למפעלי יצור פלסטיק

the world over, nurdles often escape

בכל העולם, הנרדלים בורחים לפעמים

during the production process, carried by runoff to the coast

במהלך תהליך היצור, נישאים על ידי השטיפות לחוף

or during shipping when they're mistakenly tipped into the waves.

או במהלך ההובלה כשבטעות מטים אותם לתוך הגלים.

Once in the water, nurdles are swiftly carried by currents,

ברגע שהם במים, נרדלים נישאים במהרה על ידי הזרמים,

ultimately winding up in huge circulating ocean systems

ובסופו של דבר מוצאים את עצמם במערכות סיבוביות עצומות באוקיינוסים

called gyres, where they convene to plan their tactics.

שנקראות ג'יירים, שם הם מתאספים לתכנן את הטקטיקה.

The Earth has five gyres that act as gathering points,

לכדור הארץ יש חמישה ג'יירים שפועלים כנקודות איסוף,

but the headquarters of nurdle ocean domination

אבל המפקדה של הנרדלים לשליטה באוקיינוסים

are in the Pacific Ocean, where the comparative enormity of the gyre

היא באוקיינוס השקט, שם הגודל העצום של הג'יירו

and the resulting concentration of pollution

וריכוז הזיהום כתוצאה

is so huge that it's known as The Great Pacific Garbage Patch.

כל כך גדול שהוא ידוע ככתם הזבל הפסיפי הגדול.

Here, nurdles have good company.

פה, לנרדלים יש חברה טובה.

This gyre draws in all kinds of pollution,

הג'יירו מושך כל מיני סוגים של זיהום,

but because they don't biodegrade, plastics dominate,

אבל בגלל שהם לא מתפרקים ביולוגית, הפלסטיק שולט,

and they come from other sources besides nurdles, too.

והם באים גם ממקורות אחרים חוץ מנרדלים.

You know those tiny beads you see in your face wash or your toothpaste?

אתם מכירים את החרוזים הקטנים האלה שאתם רואים בסבון הפנים שלכם או במשחת השיניים?

They're often made of plastic, and after you flush them down the drain,

הם הרבה פעמים עשויים מפלסטיק, ואחרי שאתם שוטפים אותם בביוב,

some also end up in this giant garbage patch,

חלקם מגיעים לכתם הזבל הגדול,

much to the delight of the nurdles, building up their plastic army there.

לשמחתם הגדולה של הנרדלים, שבונים את צבא הפלסטיק שלהם שם.

And then there are the large pieces of unrecycled plastic litter,

ואז יש את הפיסות הגדולות של פסולת פלסטיק לא ממוחזר,

like bottles and carrier bags, transported by runoff from land to sea.

כמו בקבוקים ותיקי נשיאה, שמוסעים לשם על ידי מי שטפונות מהאדמה והים.

Over time, these plastic chunks turn into a kind of nurdle, too,

במשך הזמן, חתיכות הפלסטיק האלו הופכים גם הם לסוג של נרדלים,

but one that's been worn down by the elements, not made in a factory.

אבל כאלה שנשחקו על ידי איתני הטבע, לא שנוצרו במפעל.

And as if they weren't threatening enough,

וכאילו שהם לא היו מאיימים מספיק,

the rough, pitted surfaces of these microplastics,

השטח המחוספס והמשוקע של המיקרופלסטיקים האלה,

the name we give to all those collective plastic bits,

השם שאנחנו נותנים לכל סוגי חתיכות הפלסטיק האלה,

water-born chemicals stick, or adhere, to them,

כימיקלים במים נדבקים, או מתחברים, אליהם

making them toxic.

והופכים אותם לרעילים.

This gathering has grown so immense that the oceanic garbage patch can shift

ההתאספות הזו גדלה כל כך שכתם הזבל הגדול יכול לנוע

from around the size of Texas to something the size of the United States.

מהגודל של טקסס למשהו בגודל של ארצות הברית.

But while this toxic tornado is circulating,

אבל בעוד הטורנדו הרעיל הזה מסתובב,

the birds, fish, filter feeders, whales, and crustaceans around it

הציפורים, הדגים, האוכלים המסננים, לוויתנים, ורכיכות סביבו

are just going about their daily business, which means they're looking for food.

פשוט ממשיכים בחייהם, מה שאומר שהם מחפשים אוכל.

Unfortunately for them, tiny bits of floating plastic

למרבה הצער בשבילם, חלקים זעירים של פלסטיק צף

look a lot like fish eggs and other enticing bits of food.

נראים ממש כמו ביצי דגים וחתיכות אוכל מגרות אחרות.

But once ingested, microplastics have

אבל ברגע שהם מעוכלות, למיקרופלסטיק יש

a very different and terrible habit of sticking around.

מנהג שונה מאוד ונוראי להשאר בסביבה.

Inside an animal's stomach, they not only damage its health

בתוך בטן החיה, הם לא רק פוגעים בבריאות שלה

with a cocktail of toxins they carry but can also lead to starvation

עם קוקטייל של רעלים שהם נושאים אלא הם גם יכולים להוביל לרעב

because although nurdles may be ingested, they're never digested,

מפני שלמרות שהנרדלים יכולים להבלע, הם לעולם לא מעוכלים,

tricking an animal into feeling like it's continually full

ומרמים את החיה להרגיש כאילו היא כל הזמן מלאה

and leading to its eventual death.

ומובילים לבסוף למוות שלה.

When one organism consumes another, microplastics and their toxins

כשאורגניזם אחד אוכל אחר, מיקרופלסטיקים והרעלים שלהם

are then passed up through the food chain.

מועברים אז במעלה שרשרת המזון.

And that's how, bit by bit, nurdles accomplish their goal,

וכך, לאט לאט, נרדלים משיגים את המטרה שלהם,

growing ever more pervasive as they wipe out marine life

להשתלט אפילו יותר כשהם מוחקים את החיים בים

and reshape the ocean's ecosystems.

ומעצבים מחדש את מערכות החיים באוקיינוסים.

So, how to break this cycle?

אז, איך אנחנו שוברים את המעגל?

The best solution would be to take plastics out of the equation altogether.

הפתרון הטוב ביותר יהיה להוציא את הפלסטיק מהמשוואה לגמרי.

That'll take a lot of time but requires only small collective changes,

זה יקח הרבה זמן אבל דורש רק שינוים קולקטיביים קטנים,

like more recycling, replacing plastics with paper and glass,

כמו למחזר יותר, להחליף פלסטיק בנייר וזכוכית,

and ditching that toothpaste with the microbeads.

ולהחליף את משחת השיניים עם המיקרו חרוזים.

If we accomplish these things, perhaps over time

אם נשיג את הדברים האלה, אולי במשך הזמן

fewer and fewer nurdles will turn up at that giant garbage patch,

פחות ופחות נרדלים יגיעו לכתם הזבל הגדול הזה,

their army of plastics will grow weaker,

וצבא הפלסטיק יחלש,

and they'll surrender the ocean to its true keepers once more.

והם יכנעו לאוקיינוס לשומרים האמיתיים שלו פעם נוספת.