How containerization shaped the modern world

(Music)

תרגום: Orr Schlesinger עריכה: Ido Dekkers

(מוזיקה)

Everything is everywhere these days.

בימינו, הכל נמצא בכל מקום.

Check out the supermarket -- orange juice from China, nuts from India,

תסתכלו בסופרמרקט -- מיץ תפוזים מסין, אגוזים מהודו,

swordfish from Japan, lagers from Czechoslovakia,

דג חרב מיפן, בירות מצ'כוסלובקיה,

scores of European cheeses.

המון גבינות אירופאיות.

You name it, it's there. Not when I was growing up.

מה שתרצו, זה נמצא בהישג ידכם. לא כך היה כאשר הייתי ילד.

You'd never taste a range of French cheeses

לעולם לא הייתי יכול לטעום מגוון של גבינות צרפתיות

or Bohemian lager beer.

או בירת לאגר בוהמית.

At least, you couldn't unless you were very rich

או לפחות, לא יכולת לעשות זאת לולא היית מאוד עשיר

and could go anywhere when the fancy took you. All that has changed.

ויכולת לנסוע לאן שרצית. כל זה השתנה זה מכבר.

But it's not just foods. Got an iPhone?

אבל לא מדובר רק באוכל. יש לכם אייפון?

Everyone knows it was invented and designed at Cupertino

כולם יודעים שהוא הומצא ועוצב בקופרטינו

in California, but who knows where

בקליפורניה, אבל מי יודע היכן

the complex bits and pieces of its innards are made or assembled?

מיוצרים כל החלקים הקטנים או היכן הם מורכבים יחד?

Apple doesn't say.

חברת אפל לא מנדבת את המידע הזה.

The industry credits China, Japan, Germany, South Korea

התעשיה נותנת קרדיט לסין, יפן, גרמניה, דרום קוריאה

and, of course, the United States itself.

וכמובן, ארצות הברית עצמה.

Just think for a moment of the trillions of parts

חשבו לרגע על טריליונים של חלקים

and finished goods moving cheaply around the world

ומוצרים מוגמרים שנשלחים בצורה זולה מסביב לעולם

every second, a small portion by air,

כל שניה, חלק קטן מזה בדרך האוויר,

but most by sea.

אבל הרוב עובר בדרך הים.

We call it globalization,

אנו קוראים לזה גלובליזציה,

but the man who basically made globalization a reality in our lives

אבל האיש שהפך את הגלובליזציה למציאות

is too little known. This is his story.

לא ידוע לרובינו. זה הסיפור שלו.

The story of the man who makes your day.

הסיפור של האיש שעושה לכם את היום.

In the Great Depression of the '30s,

בשפל הגדול של שנות ה-30,

when millions of Americans were out of work, worse than now,

כאשר מליוני אמריקנים היו מחוסרי עבודה, יותר גרוע מהמצב הנוכחי,

Malcolm McLean was a 24-year-old truck driver.

מלקולם מק'לין היה נהג משאית בן 24.

He got a job to take cotton bales

הוא קיבל עבודה לקחת חבילות של כותנה

from Fayetteville in North Carolina all the way

מפאייטוויל בצפון קרולינה כל הדרך

to a pier in Hoboken, New Jersey for shipping overseas.

לרציף בהובוקן, ניו ג'רזי למשלוח אל מעבר לים.

He was glad of the work, but when he arrived

הוא שמח על קבלת העבודה, אבל כאשר הוא הגיע

he got bored out of his mind, sitting in his truck

הוא יצא מדעתו מרוב שעמום, מהמתנה במשאית,

waiting and waiting and waiting on the docks

הוא המתין והמתין ברציפים

as the worker ants muscled crates and bundles off other trucks

בזמן שעובדי הנמל פרקו ארגזים וחבילות ממשאיות אחרות

and into slings that lifted the goods into the hold of the ship.

והכניסו אותן לרשתות שהטעינו את החבילות אל בטן האוניה.

On board the ship itself,

בבטן הספינה,

with much yelling and arm waving,

בליווי צעקות רבות וסימני ידיים,

the stevedores then unloaded each sling

הסוורים פרקו את הרשתות אחת אחת

and saw its contents placed in a designated position

והניחו את החבילות כל אחת במקומה

in the hold.

בבטן הספינה.

Malcolm wasn't just bored, he was fuming.

מלקולם לא היה רק משועמם, הוא רתח מזעם.

His income depended on getting back to North Carolina

ההכנסה שלו היתה תלויה בחזרה שלו לצפון קרולינה

to pick up more loads in his truck.

על מנת לאסוף משלוחים נוספים במשאיתו.

Out of the frustration, inspiration struck.

מתוך ייאוש, ההשראה היכתה בו.

Wouldn't it be great, he thought,

זה יכול להיות מדהים, הוא חשב,

if my trailer could be lifted

אם היה אפשר להרים את תא המטען של המשאית

and placed on the ship

ולשים אותו בתוך הספינה

without its cotton bales being touched. Yes, it would be great.

ללא צורך לגעת בחבילות הכותנה. כן, זה היה יכול להיות מצויין.

It would be revolutionary. For centuries,

זה יכול להיות מהפכני. במשך מאות שנים,

general non-bulk cargo had been shipped in the process he watched.

מטען כללי שאיננו בתפזורת נשלח בתהליך שעליו הוא צפה.

It was called break bulk shipping.

התהליך נקרא משלוח תפזורת בחלקים.

Boxes, bales, crates handled piece by piece.

קופסאות, חבילות, ארגזים הועמסו אחד אחד.

What Malcolm envisaged would have saved him only a day,

מה שמלקולם חזה היה חוסך לו יום אחד,

but it would have saved everyone else

אבל היה חוסך לכל שאר האנשים

something like two weeks in loading and unloading the ship.

שבועיים בפריקה והעמסה של אותה ספינה.

On average, it was eight days

בממוצע, היה לוקח שמונה ימים

to haul and distribute break bulk shipments in the hold,

להעמיס ולסדר משלוחים בתפזורת בתוך בטן הספינה,

plus another eight days at the other end

תוסיפו לזה שמונה ימים נוספים בצד השני של המשלוח

to retrieve and distribute.

על מנת לפרוק את הספינה להפיץ את המשלוח, כל דבר ליעדו.

All that time would have been saved

כל הזמן הזה היה נחסך

if Malcolm McLean could have just driven his truck onto the ship

אם מלקולם מק'לין היה יכול פשוט להסיע את המשאית שלו על הספינה

and at the other end, driven it off.

ובצד השני פשוט לרדת ממנה בנסיעה.

Well, today that concept is a reality.

ובכן, כיום הרעיון הזה הוא מציאות.

The concept that occurred to Malcolm

הרעיון הזה שהתגלה למלקולם

is known as containerization.

ידוע בשם קונטיינריזציה - שימוש במכולות מטען.

It has done more than just save a great deal of time.

הרעיון הזה עשה הרבה יותר מאשר לחסוך הרבה זמן.

It's the reason why we have a thriving global marketplace,

זאת הסיבה שכיום יש לנו שוק גלובלי מפותח,

offering us that infinite variety of things,

המציע לנו מבחר אינסופי של דברים,

and it's the reason we can move cargo

וזו גם הסיבה שאנחנו יכולים לשנע מטען

from remote parts of the world at minimal cost.

ממקומות מרוחקים בעולם בעלות מינימלית.

Malcolm had his idea in 1937.

הרעיון הזה עלה אצל מלקולם ב 1937.

The 24-year-old truck driver sitting in his truck in Hoboken

נהג המשאית בן ה-24 שישב בתוך המשאית שלו בהובוקן

was 40 before he did anything about it.

היה כבר בן 40 כאשר הוא עשה משהו בעניין.

By then, he'd built his one truck

עד אז, הוא גדל מעסק עם משאית אחת

into a big trucking company. He borrowed money

לחברת הובלות גדולה. הוא לווה כסף

from an enterprising vice president at Citibank in New York,

מסמנכ"ל בסיטי-בנק מניו יורק בעל חוש יזמות,

and set about designing the steel boxes and the decks of the ships

וישב לתכנן את תיבות המתכת ואת הסיפון של האניות

to carry them stacked one on top of another.

שישאו אותן כשהן מונחות אחת על גבי השניה.

A lot of people thought he was crazy.

אנשים רבים חשבו שהוא השתגע.

Inventors always attract armies of naysayers

ממציאים תמיד משכו המוני ספקנים

who can never remember how critical they were.

שלעולם לא יוכלו לזכור כמה קריטיים הם היו.

For our part, we should remember Malcolm McLean.

לחלק שלנו, אנו צריכים לזכור את מלקולם מק'לין.

His first container ship, the Ideal X,

ספינת המכולות הראשונה שלו, ה-"X האידאלי",

sailed from Shed 154

הפליגה מצריף 154

at Marsh Street, Port Newark

ברחוב מארש, פורט ניוארק

with 58 well-filled boxes.

עם 58 מכולות עמוסות לעייפה.

It was the beginning of the container era,

זו היתה ההתחלה של עידן המכולות,

shrinking our world

שהקטינה את עולמנו

and enlarging human choice.