Hrishikesh Hirway: What you discover when you really listen | TED

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

הייתי מאוהב במוזיקה כל חיי,

גם כמוזיקאי וגם כמאזין.

אבל כמאזין,

שירים בשבילי,לפעמים מרגישים קצת כמו בתים

I've been in love with music my whole life,

both as a musician and as a listener.

בתים שאתם יכולים לראות רק מהרחוב.

But as a listener,

אתם יכולים לעצור ולהתפעל מהם מבחוץ.

sometimes songs feel a little like houses to me,

אתם יכולים לומר, “וואו, תראו, הארכיטקטורה מדהימה.

houses that you can only see from the street.

תוכלו אולי לקבל הצצה קטנה פנימה דרך אחד החלונות,

You can stop and admire them from the outside.

אבל את הדבר היפה הזה אתם צריכים להעריך מרחוק

You can say, "Wow, look, the architecture is amazing.

כי זה לא שלכם.

You might be able to get a little peek inside through one of the windows,

וכמוזיקאי, כשאתה מוציא שיר החוצה אל העולם,

but it’s this thing of beauty that you have to appreciate from a distance

זה יכול לפעמים להרגיש כאילו אתה לכוד בחצר האחורית

because it's not yours.

של הבית הזה שבנית.

And as a musician, when you put a song out into the world,

אולי יש אנשים שמסתכלים על זה,

אבל אתה אף פעם לא מקבל את ההזדמנות להראות להם משהו בפנים.

it can sometimes feel like you're trapped in the backyard

בתוך שיר, יש את כל החלקים האלה, שמדומיינים ונכתבים ומוקלטים

of this house that you built.

There might be people looking at it,

but you never get the chance to show them anything inside.

שכל כך מלאי מחשבה ויופי,

אבל, רק האנשים שיצרו את השיר

Inside a song, there are all these parts that get imagined and written and recorded

זוכים אי פעם לשמוע את החלקים האלה בעצמם.

כל החלקים האלה נדחסים יחד בגרסה הסופית שיוצאת.

that are so full of thought and beauty,

but only the people who've made the song

בכל פעם שאני מוציא שיר, אני מרגיש קצת עצוב

ever get to hear those pieces on their own.

שאף אחד אחר לא הולך לשמוע את הדברים ששמעתי

All those pieces get smushed together in the final version that comes out.

כשיצרתי את זה.

Whenever I put out a song, I was always a little sad

תנו לי להראות לכם למה אני מתכוון. הנה קליפ משיר שלי.

that no one else was going to get to hear the things that I had heard

(גיטרה מנגנת ליווי רך)

when I was making it.

(צ’לו מנגן מנגינה זורמת)

Let me show you what I mean. Here's a clip from a song of mine.

(Guitar plays a soft accompaniment)

(Cello plays a flowing melody)

בסדר. מהי החוויה שלכם כשאתם מקשיבים לזה?

אולי תאהבו את זה, או שאתם עלולים לשנוא את זה,

או שאתם עשויים לומר, “אני לא יודע, אחי,

OK. What's your experience when you listen to that?

זה 20 שניות של שיר, מה אתה רוצה ממני?”

שזה הוגן.

You might like it, maybe, or you might hate it,

מה שאני שומע, בלתי אפשרי לצפות שמישהו אחר ישמע.

or you might say, "I don't know, dude,

זה לא רק קטע הצ’לו וקטע הגיטרה וקצב התופים.

it's 20 seconds of a song, what do you want from me?"

Which is fair.

What I hear is impossible to expect anyone else to hear.

זה גם כל הדברים שעברתי

כדי שהמוזיקה הזו תתקיים.

It's not just the cello part and the guitar part and the drum beat.

אז בשנת 2014 התחלתי מופע

כדי לנסות ולפתור את המרחק הזה בין היוצר לקהל.

It's also all the things that I lived through

in order for that music to exist.

ראיינתי מוזיקאים על אחד מהשירים שלהם

So in 2014, I started a show

ואז שילבתי את זה עם הרבדים השונים של המוזיקה

to try and solve this distance between the creator and the audience.

שמרכיבים את השיר הזה.

חשבתי שכך אמן יוכל להכניס מאזינים

I interviewed musicians about one of their songs

and then combined that with the different layers of music

ולערוך להם סיור מודרך בבית הזה שהוא יצר.

that make up that song.

הוא יוכל להצביע על הבסיס

ולומר, “ככה השיר התחיל“.

I thought this way an artist could bring a listener in

ואחר כך כשעוד ועוד רבדים נבנים מלמעלה,

and give them a guided tour of this house they made.

בסופו של דבר השיר המלא נחשף.

They could point to the foundation

המופע נקרא Song Exploder (מפוצץ השירים}.

and say, "This is how the song got started."

זה מופע פוד --

And then as more and more layers get built on top,

(מחיאות כפיים)

eventually the full song gets revealed.

“סונג אקספלודר” הוא פודקאסט,

The show is called "Song Exploder."

והוא גם תוכנית טלוויזיה שהתאמתי לנטפליקס.

It's a pod --

(Applause)

ועם השנים יצא לי לדבר

עם כמה מהמוזיקאים הגדולים ביותר בעולם על עבודתם.

“Song Exploder” is a podcast,

and it's also a TV show that I adapted for Netflix.

אנשים כמו פליטווד מק, ו-יו-2, לין-מנואל מירנדה, אלישיה קיז,

And over the years, I've gotten to talk

בילי אליש, דה רוטס ויו-יו מה ויותר מ-200 אחרים.

to some of the biggest musicians in the world about their work.

People like Fleetwood Mac and U2, Lin-Manuel Miranda, Alicia Keys,

בהתחלה, ממש חיפשתי בקטעי המוזיקה המבודדים האלה

Billie Eilish, The Roots and Yo-Yo Ma, and over 200 others.

כדי לגלות את החלק הפנימי של הבתים שלהם.

At first, I was really looking at those isolated pieces of music

אבל בזמן שניהלתי איתם שיחות על השירים שלהם,

to do the work of revealing the inside of their respective houses.

משהו קרה.

הבנתי שהיו חדרים

שניתן לגלות בשיחות עצמן,

But as I was having conversations with them about their songs,

דלתות שניתן לפתוח.

something happened.

והתחלתי לתהות:

I realized that there were rooms

האם אוכל לנסות להקשיב לאנשים

to be discovered in the conversations themselves,

בדרך שבה ניסיתי להקשיב למוזיקה?

doors that could be opened.

כי כשמישהו אומר לך משהו, בדיוק כמו עם שיר,

And I started to wonder:

Could I try listening to people

יכולים להיות כל הרבדים האלה בתוכו.

the way that I was trying to listen to music?

יכול להיות כל ההקשר הזה שאתם מפספסים

Because when someone tells you something, just like with a song,

בתור האדם ברחוב, שמחוץ לבית.

there can be all these layers within it.

אז כדי להיכנס פנימה, הייתי צריך להקשיב לרגעים האלה,

There can be all this context that you're missing

as the person out on the street, outside of the house.

לרמזים האלה איפה שהיה עוד מה לגלות,

איפה שהיה עוד משהו מתחת לפני השטח

So to get inside, I had to listen for those moments,

בנוסף למה שהוצג לי לראשונה.

אז השאלתי ממוחי שמאזין למוזיקה,

those clues where there was more to be discovered,

ועכשיו כשאני משתתף בשיחה, זה מה שאני מנסה לעשות.

where there was something below the surface

of what was first presented to me.

היו פתוחים לרעיונות חדשים.

So I borrowed from my music-listening brain,

והפסיקו לבצע ריבוי משימות.

and now when I’m in a conversation, this is what I try to do.

תנו לאחר להבין שאתם מתעניינים,

ועשו זאת מבלי להסיר את הפוקוס שלכם ממנו ולהפנות אותו אליכם.

Be open to new ideas.

Stop multitasking.

כי בזכות יצירת “סונג אקספלודר“,

Let the other person know that you’re engaged,

אני מקשיב עכשיו למגוון רחב יותר של מוזיקה ממה שעשיתי בעבר.

and do it without taking your focus away from them and turning it onto you.

כשהייתי יותר צעיר ,

נהגתי ממש להתגאות בסנוביות המוזיקלית שלי.

Because of making "Song Exploder,"

I now listen to a much wider range of music than I used to.

אבל כיום, זה מרגיש כאילו אני עלול לנתק את עצמי

When I was younger,

I used to actually pride myself on my music snobbery.

מלשמוע כמה רעיונות נהדרים.

ואני חושב שזה תנאי מוקדם גם כשזה נוגע להקשבה לאנשים.

But nowadays, it just feels like I'm potentially cutting myself off

צריך להיכנס לזה עם ראש פתוח וסקרן

from hearing some great ideas.

שמוכן ללמוד משהו חדש.

And I think that’s a prerequisite when it comes to listening to people, too.

כמו כן, את הדחף לבצע ריבוי משימות כל כך קשה לכבות,

You have to go into it open-minded and curious

אבל כל כך חשוב שתעשו את זה.

and ready to learn something new.

אתם יודעים, כשאתם מקשיבים למוזיקה בימים אלה,

רוב הזמן זה משהו שאנחנו עושים באופן פסיבי.

Also, the instinct to multitask is so hard to turn off,

זה ברקע.

but it's so important that you do it.

זה הפסקול שמלווה משהו אחר שאנחנו עושים.

You know, when you're listening to music these days,

ואני שונא להגיד את זה, אבל בין הטלפונים שלנו לבין השעונים החכמים שלנו

most of the time it's something that we do passively.

והמחשבות הנודדות שלנו,

It's in the background.

It's the soundtrack to something else that we're doing.

קל להסיח את הדעת,

ואנחנו נוטים להקשיב כך גם לאנשים אחרים.

And I hate to say it, but between our phones and our smartwatches

אבל כך, אי אפשר באמת להתעמק.

and just our own wandering thoughts,

it's easy to get distracted,

and we tend to listen to other people that way, too.

תארו לעצמכם שאתם מנסים להאזין לשיר

But you can't really get immersed if that's the case.

תוך כדי ששיר אחר מתנגן בראש שלכם.

אינכם יכולים לעשות את זה או לעשות את זה טוב.

Imagine trying to listen to a song

ואתם לא יכולים להעריך את מה שמישהו אחר אומר

while singing a different song in your head.

אם אתם חושבים על משהו אחר.

אני גם מאמין גדול בכוחה של תקשורת לא מילולית.

You can't do it or you can't do it well.

And you can't fully appreciate what someone else is saying

כמו, הפעולה הפשוטה של הנהון

if you're thinking about something else.

זוהי דרך ליידע את האחרים שאתם מקשיבים בעניין

I'm also a big believer in the power of nonverbal communication.

וגם מעודדים אותם להמשיך ולומר עוד.

Like, just the simple act of a nod

is a way to let the other person know that you're engaged

סוג כזה של שתיקה מכוונת ומעורבת גורמת להם להרגיש ראויים.

and also invites them to keep going and say more.

אבל לפעמים, אתם באמת צריכים לבקש יותר.

That kind of intentional, engaged silence makes space for them.

לגרום להם לגלות יותר.

אבל אם אתם יכולים לבקש את מה שיש מתחת לפני השטח של מה שהם אמרו זה עתה,

Sometimes, though, you do have to actually ask for more.

אתם עשוי לפתוח עבורם דלת כלשהי

You have to draw them out.

ולהזמין אותם לעבור את זה איתכם.

But if you can ask for what's below the surface of what they just said,

זה אומר גם לכבות את הדחף לדבר על עצמכם.

you might unlock some door for them

and invite them to go through it with you.

פעם חשבתי שזו למעשה הדרך הטובה ביותר להראות

That also means turning off the instinct to talk about yourself.

שבאמת הקשבתי.

מישהו היה אומר לי משהו

והייתי אומר, “זה מזכיר לי משהו שקרה לי”

I used to think that this was actually the best way to show

ואז הייתי מספר סיפור שלם משלי.

that I was really listening.

אבל זה בערך כמו להקשיב לחצי שיר ואז לומר,

Someone would tell me something

and I’d say, “That reminds me of this thing that happened to me,”

“הו, אתה יודע, החלק הזה מזכיר לי את השיר האחר הזה,”

and then I would tell a whole story of my own.

ואז מכבה את השיר הראשון והולך ושם איזה שיר אחר,

But it's kind of like listening to half a song and then saying,

שזה גם, משהו שעשיתי.

(צחוק)

"Oh, you know, this part reminds me of this other song,"

and then turning that first song off and going and putting on some other song,

אבל לא תוכלו להעמיק אם תאבדו את הרגע ככה.

which is also something I've done.

אז זה אתגר לחוסר הסבלנות שלכם ולאנוכיות שלכם

(Laughter)

But you can't get deeper if you lose the moment like that.

להיות מעורבים מבלי לעשות את זה עליכם.

So it's a challenge to your impatience and to your selfishness

בסדר, אז עכשיו נתעלם מהעצה על לדבר על עצמכם.

to be engaged without making it about you.

הייתי רוצה לדבר על עצמי

ולספר לכם קצת עליי ועל השיר הזה שניגנתי לכם חלק ממנו

OK, and so now to ignore the advice about talking about yourself.

בתקווה להמחיש את מה שאני אומר.

I would like to talk about myself

לפני שנים, כשעשיתי את ההקלטות הראשונות שלי,

and tell you a little bit about me and that song that I played you a part of

הייתי מנגן את השירים שלי שוב ושוב ושוב בחדר השינה שלי.

to hopefully illustrate what I'm talking about.

הקריירה המוזיקלית שלי לא באמת הייתה משהו שיכולתי לדבר עליה עם ההורים שלי.

Years ago, when I was making my first recordings,

הם היו מהגרים קשי יום

I would play my songs over and over and over again in my bedroom.

שחלומם עבורי היה להיות רופא או עורך דין.

My music career wasn't really something I could talk about with my parents.

אבל מדי פעם,

They were hardworking immigrants

הייתי שומע את אמא שלי מזמזמת את אחד השירים שלי

whose dream for me had been to become a doctor or a lawyer.

רק לעצמה, במטבח.

וזה הרגיש כמו סוג של אישור שלא נאמר.

But every now and then,

I would hear my mom humming one of my songs

ולאורך השנים, בכל פעם שהייתי שומע את אמא שלי מזמזמת את אחד השירים שלי,

just to herself in the kitchen.

זה שימח אותי כל כך.

And that felt like some kind of unspoken approval.

בסתיו האחרון, אמא שלי נפטרה.

And over the years, whenever I would hear my mom humming one of my songs,

וכמה שבועות לאחר ההלווייה שלה,

it made me so happy.

היה לי חלום שהגעתי לראות אותה ולדבר איתה

Last fall, my mom passed away.

ולבקר אותה קצת.

And a few weeks after her funeral,

I had a dream where I got to see her and talk to her

והתעוררתי מלא בגעגוע ועצב

and visit with her for a little bit.

אבל גם עם הכרת תודה לרגע הזה ולחלום הזה.

And I woke up filled with longing and sadness

ובסופו של דבר כתבתי על זה שיר.

(גיטרה מנגנת ליווי רך)

but also gratitude for this moment and this dream.

(שר) אבל כל כך טוב לראותך.

And I ended up writing a song about it.

כל כך טוב לראותך,

(Guitar plays a soft accompaniment)

(Sings) But it's so good to see you.

לראות אותך שוב

It's so good to see you,

בגשר.

הפסקתי לשיר קצת ופשוט זמזמתי מנגינה.

see you again.

(מזמזם)

In the bridge,

I stopped singing for a little bit and I just hummed a melody.

חשבתי על אמא שלי,

ורציתי לנסות ולייצג אותה במוזיקה, בדרך כלשהי.

(Humming)

אחד האנשים שאיתם דיברתי על השיר

I was thinking about my mom,

and I wanted to try and represent her in the music in some way.

בזמן שיצרתי אותו היה יו-יו מא.

סיפרתי לו על מה השיר

ושזה מה שהמוזיקה אמורה לעשות בחלק הזה.

One of the people who I talked to about the song

while I was making it was Yo-Yo Ma.

ושאלתי אותו, “האם אתה חושב שהצ’לו

I told him, this is what the song is about

יכול לייצג את קולה של אמא שלי?”

and this is what the music is supposed to do in this part.

והוא הקשיב לכל מה שאמרתי. ואז הוא ניגן את התווים האלה.

And I asked him, "Do you think that the cello

(צ’לו מנגן מנגינה זורמת)

could represent my mom's voice?"

And he listened to everything that I said. And then he played those notes.

בסדר. הנה הכל ביחד שוב.

(Cello plays a flowing melody)

(גיטרה מנגנת ליווי רך)

(צ’לו מנגן מנגינה זורמת)

OK. Here's everything together again.

(Guitar plays a soft accompaniment)

(Cello plays a flowing melody)

אז עכשיו, מהי החוויה שלכם כשאתם מקשיבים לזה

מתוך פנים הבית?

לכל שיחה יש פוטנציאל להיפתח ולחשוף

So now, what’s your experience when you listen to that

את כל הרבדים על רבדים שבתוכו,

from inside the house?

כל אותם חדרים בתוך חדרים.

Every conversation has the potential to open up and reveal

ואישית, אני מקווה שאוכל להמשיך לחפש את הדרכים הללו פנימה

כדי שאוכל לחוות את העומק והעושר של הרעיונות של מישהו אחר,

all the layers and layers within it,

all those rooms within rooms.

And personally, I hope that I can keep looking for those ways in

בכל הזדמנות שיש לי לשמוע אותם.

בינתיים, תודה שהקשבתם לשלי.

so I can experience the depth and the richness of someone else's ideas

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

every chance I get to hear them.

For now, thanks for listening to mine.

Thank you.

(Applause)

(מזמזם מנגינה רכה)

(Plays a soft tune)

(שר) קראת בשמי

“הביאי לי קצת מים, אהבה שלי”

(Sings) You called out my name

והכל הרגיש אותו דבר

“Bring me some water, my love”

כמו כל

And it all felt the same

לילה אחר בחיי

As any other

גרנו אז בבית

night of my life

זה עדיין מרגיש כמו ביתי בשנתי

We lived at home back then

שוב התעוררתי לחושך

It still feels like home in my sleep

לדקה

זו היית את

I woke to dark again

ואני

For a moment

את פיסת חלום עכשיו

It was you

and me

רק קצת רחוק מדי

You’re a piece of a dream now

עדיין אני יכול לשמוע את קולך

Just a little too far

הדלת נותרה פתוחה

I can still hear your voice through

אבל איני יכול לראות איפה את

The door left ajar

ליד מלמול הטלוויזיה

But can’t see where you are

היית נרדמת,

By the murmuring TV

במיטה

ישבת והסתכלת עלי

You’d fall asleep to

in bed

אמרתי שאני מתגעגע אליך

את אמרת,

You sat and looked at me

“אני יודעת”

I said I miss you

התמונות שמסגרתי

You said,

“I know”

לא מספרות את הסיפורים שביניהן

The pictures that I’ve framed

את הרגעים המכילים

Don’t tell the stories in between

מי היית באמת

The moments that contain

בשבילי

את פיסת חלום עכשיו

Who you were really

to me

רק קצת רחוק מדי

You’re a piece of a dream now

אני יכול עדיין לשמוע את קולך

Just a little too far

הדלת נותרה פתוחה

I can still hear your voice through

אני מניח שככה זה עכשיו --

The door left ajar

המקום היחיד שבו תופיעי

I guess that’s how it is now --

נצטרך להיפגש אפופים בצל

The only place you’ll appear

בין שם לכאן

We'll have to meet in some shadow

בין שם לכאן

Between there and here

אבל כל כך טוב לראותך

Between there and here

כל כך טוב לראותך

But it’s so good to see you

לראות אותך שוב

It’s so good to see you

(מזמזם מנגינה רכה)

See you again

(Hums a soft melody)

את פיסת חלום עכשיו

רק קצת רחוק מדי

You’re a piece of a dream now

אני יכול עדיין לשמוע את קולך

Just a little too far

הדלת נותרה פתוחה

I can still hear your voice through

אני מניח שככה זה עכשיו

The door left ajar

המקום היחיד שבו תופיעי

I guess that’s how it is now --

נצטרך להיפגש אפופים בצל

The only place you’ll appear

בין שם לכאן

We'll have to meet in some shadow

בין שם לכאן

Between there and here

Between there and here

תודה

(מחיאות כפיים)

Thank you.

(Applause)