An aerialist on listening to your body's signals | Adie Delaney

תרגום: yael ring עריכה: Alsa Saal

I'm quite comfortable sitting here.

די נוח לי לשבת כאן.

Don't get me wrong,

אל תבינו אותי לא נכון,

my heart's beating so loud I'm surprised you can't hear it.

הלב שלי דופק כל כך חזק, אני מופתעת שאתם לא יכולים לשמוע אותו.

There's a lightness in my head,

הראש שלי קצת סחרחר,

and my hand is a little sweaty.

והיד שלי קצת מזיעה.

Luckily, I'm not only familiar with these sensations --

למרבה המזל, לא רק שאני מכירה את התחושות האלה --

I enjoy them.

אני נהנית מהם.

(Music)

(מוזיקה)

Over my career as an aerialist,

במהלך הקריירה שלי כאקרובטית,

I've learned to listen to those signs from my body,

למדתי להקשיב לסימנים האלה שהגוף שלי משדר,

whose most important job is to keep me alive.

שהתפקיד החשוב ביותר שלו הוא לשמור על חיי.

This visceral sensation of fear can be part of the fun.

תחושת הפחד הפנימית החזקה יכולה להיות חלק מההנאה.

Why do you think we go on roller coasters,

למה אתם חושבים שאנחנו עולים על רכבות הרים,

watch horror movies

צופים בסרטי אימה

or in my case, fly through the air?

או במקרה שלי, עפים באוויר?

But it will only be fun if we have choice in those moments.

אבל זה רק כיף אם יש בידינו בחירה במהלך הרגעים האלה.

Those who enjoy horror movies do so when they know they can look away.

אלה הנהנים מסרטי אימה, עושים זאת בידיעה שהם יכולים להסיט את המבט.

When I swing through the air

כשאני מתנדנדת באוויר

to take the hands of a partner high up in a circus tent,

כדי לאחוז בידיו של שותף למעלה גבוה באוהל הקרקס,

ultimately, I have a choice of releasing if I trust that person to catch me.

בסופו של דבר, אוכל לבחור לשחרר את האחיזה אם אני סומכת על אותו אדם שיתפוס אותי.

Listening to these signs is an incredibly important life skill,

ההקשבה לסימנים האלה היא מכישור החיים החשובים ביותר,

and not just for adrenaline junkies like me.

ולא רק בשביל מכורים לאדרנלין כמוני.

If we don't know how to listen and respond to our warning signs of fear,

אם לא נדע איך להקשיב ולהגיב לסימני האזהרה של הפחד,

we risk being overwhelmed

אנחנו מסתכנים בכך שתשתלט עלינו

by a fight, flight or freeze stress response.

התגובה המיידית של בריחה, מלחמה או קפאון.

When teaching circus,

כשאני מלמדת קרקסנות,

I see my students feel these sensations every day,

אני רואה איך התלמידים שלי חווים את התחושות האלה מדי יום,

and when they do,

וכשהם חווים אותם,

there's a unique opportunity to talk about them,

נוצרת הזדמנות ייחודית לדבר עליהם,

to acknowledge and trust those feelings,

להכיר ולסמוך על התחושות האלה,

including how to say no when something doesn't feel right.

כולל האפשרות לומר לא כשמשהו לא מרגיש כשורה.

This is a great foundation

זהו בסיס מעולה

for communication about our bodies elsewhere

לשיחה על הגוף שלנו במצב שונה

that isn't scary or awkward.

שאינו מפחיד או מוזר.

It's normal and expected.

אלא נורמלי וצפוי.

Because the truth is I'm not just teaching circus skills;

האמת היא שאני לא מלמדת קרקסנות

I'm teaching consent.

אני מלמדת על הסכמה,

Alongside teaching circus,

יחד עם לימודי קרקסנות.

I have the privilege of working with hundreds of young people each year

בכל שנה יש לי את הזכות לעבוד עם מאות צעירים

in my role as a sexual harm prevention educator.

בתפקידי כמורה למניעת פגיעה מינית.

I hear their stories firsthand,

אני שומעת את הסיפורים שלהם בגוף ראשון,

and know from statistics and experience

ויודעת מהסטטיסטיקה וניסיון אישי

that the majority of survivors know their abuser

שרוב השורדים מכירים אישית את התוקף שלהם.

and teenagers experience high rates of intimate partner violence,

ובני נוער חווים אלימות אינטימית מצד בני זוגם בשיעורים גדולים,

that is, from someone they're dating.

כלומר, מצד מישהו שהם יוצאים אתו או אתה.

Young people want to know how to talk to each other about intimacy.

בני נוער רוצים לדעת איך לדבר זה עם זה על אינטימיות.

The more I help teenagers understand sexual consent,

ככל שאני עוזרת לבני נוער להבין מהי הסכמה מינית

the more I realize learning aerial can help us navigate life on the ground.

כך אני מבינה שלימוד אקרובטיקה יכול לסייע לנו לנווט את החיים על פני הקרקע.

So let me explain what I mean by teaching consent through circus.

אז תנו לי להסביר מה זה אומר ללמד על הסכמה באמצעות קרקסנות.

Let's imagine it's your first time on a trapeze.

בא נאמר שזאת הפעם הראשונה שאתם עולים על הטרפז.

Usual instruction might go something like,

הלימוד הרגיל יהיה משהו כמו:

"OK, you're going to hook your legs over the bar,

"אוקיי, את הולכת לקפל את הרגליים שלך מעל המוט,

climb your hands up the ropes,

באמצעות הידיים תטפסי על החבלים,

pull yourself to sit

ותרימי את עצמך למצב ישיבה

and don't let go."

ואל תעזבי את החבל".

This approach is driving something forward without fully checking in with the person

גישה זו דוחפת את האדם קדימה מבלי להיות מודע אליו

and is focused on what I want from them.

והיא מתמקדת במה שאני רוצה מהם.

I'm telling them how to move their body and when,

אני מכתיבה להם איך ומתי להניע את הגוף שלהם,

regardless of their comfort or fear.

בלי התחשבות ברמת הנוחות והפחד שלהם.

This often results in terrified beginners who never come back.

לרוב זה מביא לכדי משתתפים מפוחדים שלעולם לא יחזרו שנית.

Meanwhile, the way I now talk to my students

בינתיים, האופן בו אני מנחה את התלמידים שלי כיום

gives a lot more care to the person,

משאיר הרבה יותר מקום להתחשבות באדם,

ensuring they're fully informed,

ומוודא שיש להם את כל הכלים והידע,

ready

שהם מוכנים

and part of the conversation.

והם חלק מהשיח.

Adie Delaney: How do you feel about it? Student: Really good.

אדי: איך את מרגישה? תלמידה: ממש טוב.

AD: I feel like you could probably do it. Want to have a go?

אדי: אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה. רוצה לנסות?

Student: OK. AD: That's it, yes.

תלמידה: אוקיי. אדי: ככה, כן.

AD: Yes, but the inside of your foot.

אדי: כן, אבל החלק הפנימי של הרגל שלך.

That's it, yes.

ככה, כן.

Nice. How does that feel?

יפה. איךאת מרגישה?

Student: Perfect. AD: Perfect, good.

תלמידה: מושלם. אדי: מושלם, טוב.

That's it, I'm going to put my hand on your back --

אדי: ככה, אני הולכת להניח את היד שלי על הגב שלך --

There you go.

יפה מאוד.

I'm going to hold onto your leg, then I'm going to put my hand here.

אני הולכת להחזיק את הרגל שלך, ואז אני אניח את היד שלי כאן.

Do you feel safe to put your hand on the bar?

האם את מרגישה בנוח להניח את היד שלך על המוט?

I got you.

אני מחזיקה אותך.

How's that for you, OK?

איך את מרגישה, אוקיי?

Student: Yeah?

תלמידה: כן?

AD: Look, I can stop you going forwards and backwards, see?

אדי: תראי, אני יכולה למנוע ממך ליפול קדימה או אחורה, רואה?

Woo, I got you!

ווהוו, אני מחזיקה אותך!

(Voice-over) AD: This type of language,

(אדי בקריינות): הניסוח הזה של השפה,

like "How are you feeling?

"איך את מרגישה?

Are you OK with my hand here?"

האם זה בסדר שאניח את היד שלי כאן?"

helps circus performers succeed.

מסייע להצלחתם של אומני קרקס.

I believe it also reduces the risk of accidents,

אני מאמינה שהוא גם מפחית את הסכנה של תאונות,

as a result of my students trusting

כתוצאה מכך שהתלמידים שלי סומכים עלי

and being able to act on what they're feeling

ויכולים לפעול בהתאם לתחושותיהם

at any given moment.

בכל רגע נתון.

This specificity is required later in life

הדיוק הזה נדרש מאוחר יותר בחיים

if and when someone wants sexual intimacy,

אם וכאשר מישהו מעוניין באינטימיות מינית,

but because it's not a normal part of our interactions,

אבל בגלל שהוא אינו חלק נורמלי בצורת התקשורת שלנו,

it can feel so awkward,

הוא יכול להיות קצת מגושם.

and people might think it's easier to say less.

ואנשים אולי יטו לחשוב שיהיה קל יותר לומר פחות.

But saying less can lead to ambiguity,

אבל פחות תקשורת יכולה להוביל לעמימות,

problems and potentially, abuse.

בעיות ואפילו פגיעה.

There is of course no specific script for the language of consent.

כמובן שאין תסריט מדויק לשפת ההסכמה.

The tone and words will be unique to you.

הטון והמילים יהיו יחודיים לכם.

It's just a slight reframing of our lexicon to inject choice

מדובר במסגור קל מחדש של הלקסיקון שלנו שמוסיף בחירה

any time we're interacting with others' bodies intimately

בכל עת בה אנו מתקשרים עם אחרים באופן פיזי ואינטימי

or otherwise.

או אחר.

For example,

לדוגמה,

using "I" when I'm talking about what I'm feeling,

השימוש במילה "אני" כשאני מדברת על מה שאני מרגישה,

and questions more than statements when it involves the other person.

ושאלות על פני הצהרות כשמדובר באדם אחר.

When discussing intimacy,

כשאנו מדברים על אינטימיות,

check-ins like "Does that feel good?

בדיקות כמו, "האם זה נוח לך?

Do you like that?"

האם אתה אוהב את זה?"

in addition to letting your partner know what you need, want and like,

בנוסף לכך שבן הזוג ידע מה אתם זקוקים לו, רוצים ואוהבים,

helps us have experiences we remember fondly

הן מסייעות לנו לחוות חוויות שנזכור לחיוב

and have no regrets about.

ללא שום חרטות.

We need to broaden our understanding of consent

אנחנו צריכים להרחיב את ההבנה שלנו של המושג הסכמה

and start thinking of it as a verb,

ולהתחיל לחשוב עליו כפועל,

not a noun.

ולא שם עצם.

To consent is an active, ongoing agreement,

הפועל להסכים משמעו הסכם פעיל ומתמשך,

not a checkbox to be ticked.

לא משימה שיש למלא.

When talking to young people,

בשיחה עם בני נוער,

we have an opportunity to show them

יש לנו את ההזדמנות להראות להם

what it's like to communicate with care for another person,

איך נראית תקשורת הדואגת ומתחשבת באדם אחר,

checking in and respecting them as the authority on what they're feeling.

בדיקה מתמשכת וכיבוד הדעה שלהם כסמכות הקובעת לתחושות שלהם.

If we normalize consent everywhere,

אם נהפוך את ההסכמה לעניין של נורמה בכל מקום,

by the time someone is ready for a sexual experience,

עד שאותו צעיר יהיה מוכן להתנסות מינית,

they will know that they're allowed to ask questions,

הוא כבר יידע שמותר לו לשאול שאלות,

stop at any time,

לעצור בכל רגע,

and most importantly,

והכי חשוב,

to enjoy themselves.

ליהנות.

Children are our future,

ילדים הם העתיד שלנו,

and they will learn to give care in the ways we give care.

והם ילמדו להפגין דאגה לפי האופן בו אנו מפגינים דאגה.

Sexual consent doesn't have to be a mood killer

הסכמה מינית לא חייבת להיות כפתור הכיבוי

or "the talk" either.

או "השיחה הגורלית".

Like circus, it can be joyful, fun and exciting.

כמו הקרקס, היא יכולה להיות מלאה באושר, מהנה ומרגשת.

Our intimate experiences should not only be safe,

החוויות האינטימיות שלנו צריכות להיות לא רק בטוחות,

but as thrilling as flying through the air.

אלא גם מרגשות כמו לעוף באוויר.

Thank you.

תודה רבה.