What makes neon signs glow? A 360° animation - Michael Lipman

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

When the Hoover Dam was completed in 1936,

כשסכר הובר הושלם ב 1936,

it created a huge source of hydroelectric power

הוא יצר מקור כוח הידרו אלקטרי עצום

and zapped a sleepy desert town to life: Las Vegas, Nevada.

ו"חישמל לחיים" עיר מדבר ישנונית: לאס וגאס, נבאדה.

With the power supply from the dam,

עם הכוח שסופק מהסכר,

Las Vegas soon exploded with vibrant displays.

לאס וגאס התמלאה במהרה במראות בוהקים.

The source of these dazzling lights was electrified neon gas.

המקור לאורות הבוהקים האלה היה גז נאון מחושמל.

There are two tricky obstacles to making lighted signs

יש שני מכשולים מורכבים לייצור שלטים מוארים

out of this naturally clear, odorless gas:

מהגז הניטרלי השקוף וחסר הריח הזה:

capturing it and making it glow.

ללכוד אותו ולגרום לו לזהור.

French inventor Georges Claude came up with techniques to do both.

הממציא הצרפתי ג'ורג' קלוד העלה שיטה לעשות את שניהם.

In 1902,

ב 1902,

he developed a way of liquefying and separating specific gases from the air,

הוא פיתח דרך לנזל ולהפריד גזים מסויימים מהאוויר,

producing neon on an industrial scale for the first time.

מה שיצר נאון בקנה מידה תעשייתי בפעם הראשונה.

By 1910, he had come up with a way to trap the gas in a glass tube

עד 1910, הוא מצא דרך ללכוד את הגז בצינורות זכוכית

with a special electrode at either end, and neon lighting was born.

עם אלקטרודות מיוחדות בכל קצה, ואור הנאון נולד.

In workshops like Claude's,

בסדנאות כמו של קלוד,

artisans known as tube-benders made neon signs by hand.

ארטיזנים שידועים כמכופפי צינורות יצרו שלטי נאון ביד.

The tube-benders heated small sections of a long, hollow glass tube

מכופפי הצינורות חיממו חלקים קטנים של צינור זכוכית ארוך וחלול

and quickly bent them into shape.

וכיפפו אותו במהירות לצורה.

After the glass cooled, they attached electrodes to each end

אחרי שהזכוכית התקררה, הם חיברו אלקטרודות לכל קצה

and removed the air with a vacuum pump.

והוציאו את האויר במשאבת ואקום.

Then, they passed a high voltage current through the tube

אז, הם העבירו זרם גבוה דרך הצינורית

to remove any impurities on the inside of the glass.

כדי להסיר כל חוסר שלמות בתוך הזכוכית.

Finally, they pumped the neon gas in and sealed off the electrodes.

לבסוף, הם שאבו את גז הנאון פנימה ואטמו את האלקטרודות.

When a neon sign is turned on,

כששלטי הנאון הודלקו,

the electric current causes some of the neon atoms' electrons to accelerate

הזרם החשמלי גרם לכמה מהאלקטרונים באטומים של הנאון להאיץ

and break free of their orbits, leaving behind positively charged ions.

ולהשתחרר מהמסלולים שלהם, מה שהשאיר מאחור יונים טעונים חיובית.

As these free electrons rush from one electrode to the other,

כשהאלקטרונים החופשיים מיהרו מאלקטרודה אחת לאחרת,

they collide with more neon atoms, causing them to ionize as well.

הם התנגשו בעוד אטומי נאון וגרמ גםו להם להתיינן

When these excited electrons fall back to their normal energy levels,

כשהאלקטרונים המרוגשים האלה נפלו חזרה לרמת האנרגיה הנורמלית שלהם,

their excess energy is carried away by photons, or particles of light.

האנרגיה העודפת שלהם נישאת על ידי פוטונים, או חלקיקי אור.

All this happens in an instant,

כל זה מתרחש ברגע,

and the glow from the photons is what we see when we switch on a neon sign.

והזוהר מהפוטונים הוא מה שאנחנו רואים כשאנחנו מדליקים שלט נאון.

Though it's common to call any gas-filled sign a "neon" sign,

למרות שנפוץ לקרוא לכל שלט ממולא בגז "שלט נאון"

there are actually 5 different gases used in production.

יש למעשה 5 גזים שונים בשימוש.

Each gas emits photons of a different wavelength when electrified,

כל גז פולט אורך גל שונה כשהוא מחושמל,

which correspond to different colors of light.

שתואם לצבע אור שונה.

Neon gives off an orange-red glow, argon glows a pale lavender,

נאון מפיץ זוהר כתום אדום, ארגון בצבע לוונדר דהוי,

helium a dusty pink, krypton a silver- white, and xenon a light purple.

הליום ורוד מאובק, קריפטון לבן כסוף, וקסנון סגול בהיר.

These 5 gases can be combined with color-coated tubing

5 הגזים האלה יכולים להיות משולבים עם צינוריות מצופות צבע

to create an electrified rainbow of text and images.

כדי ליצור קשת מחושמלת של טקסט ותמונות.

Business owners soon realized how effective these colorful beacons

בעלי עסקים הבינו במהרה כמה יעילות האבוקות הצבעוניות האלו

were for attracting customers.

במשיכת לקוחות.

And unlike a light bulb, a neon sign has no incandescent filaments to burn out,

ובניגוד לנורות, שלט נאון לא צריך חוטי להט כדי להאיר,

and can shine continuously for 40 years before the gas depletes.

ויכול לזהור בהמשכיות במשך 40 שנה לפני שהגז מתרוקן.

By the 1930s, neon signs were lighting up storefronts all over the world.

עד שנות ה 30 של המאה ה 20, שלטי נאון האירו חזיתות חנויות בכל רחבי העולם.

Because of the glass tubes' fragile nature,

בגלל הטבע השביר של צינוריות הזכוכית,

it usually wasn't feasible to ship them over long distances.

בדרך כלל לא היה אפשרי לשלוח אותן למרחקים ארוכים.

Instead, most neon signs were created by local neon shops

במקום זאת, רוב שלטי הנאון יוצרו על ידי סדנאות מקומיות

and then installed nearby.

ואז הותקנו בקרבתן.

Signs with humor, personality, and intricate designs proliferated,

שלטים עם הומור, אישיות, ועיצובים מורכבים שגשגו,

no two exactly alike.

אף אחד לא דומה בדיוק לאחר.

But by the end of World War II,

אבל עד סוף מלחמת העולם השניה,

plastics had become widely available and inexpensive,

פלסטיק הפך לזמין וזול,

and plastic signs supplanted neon as messengers of modernity.

ושלטי פלסטיק החליפו את הנאון כשליחים של מודרניות.

Many towns removed neon signs they viewed as old-fashioned.

הרבה ערים הסירו שלטי נאון אותם ראו כמיושנים.

Today, neon sign production is only a fraction of what it was at its peak,

היום, יצור שלטי נאון הוא רק חלק זעיר ממה שהיה בשיאו,

but the craft of tube bending lives on relatively unchanged.

אבל האמנות של כיפוף צינורות חיה יחסית ללא שינוי.

New creations hand-crafted by local artisans

יצירות חדשות בעבודת יד על ידי ארטיזנים מקומיים

join survivors from the heyday of neon,

מצטרפות לשורדים מימי הזוהר של הנאון,

hiding in plain sight in city streets around the world.

חבויות לעיני כל ברחובות ערים מסביב לעולם.