Emergency medicine for our climate fever | Kelly Wanser

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Allon Sasson

I'm here to talk to you about something important that may be new to you.

באתי הנה לדבר איתכם על משהו חשוב שאולי חדש לכם.

The governments of the world

ממשלות העולם עומדות לנהל ניסוי לא-מכוון על האקלים שלנו.

are about to conduct an unintentional experiment

on our climate.

In 2020, new rules will require ships to lower their sulfur emissions

ב-2020, חוקים חדשים יחייבו ספינות להפחית את פליטות הגפרית שלהן

by scrubbing their dirty exhaust

באמצעות קרצוף צינורות הפליטה המזוהמים שלהן

or switching to cleaner fuels.

או מעבר לדלקים נקיים יותר.

For human health, this is really good,

מבחינת הבריאות האנושית, אלה הן בשורות טובות מאד,

but sulfur particles in the emission of ships

אבל לחלקיקי הגפרית שהספינות פולטות

also have an effect on clouds.

יש גם השפעה על העננים.

This is a satellite image of marine clouds

זאת היא תמונת לוויין של עננות ימית

off the Pacific West Coast of the United States.

מול חוף האוקיינוס השקט של ארצות הברית.

The streaks in the clouds are created by the exhaust from ships.

הקווים שבעננים נגרמים עקב פליטות מספינות.

Ships' emissions include both greenhouse gases,

פליטות של ספינה כוללות גזי חממה

שלוכדים חום במשך תקופות ארוכות,

which trap heat over long periods of time,

and particulates like sulfates that mix with clouds

וגם חלקיקים כמו גופרות, שמתערבבים בעננים

והופכים אותן זמנית לבהירים יותר.

and temporarily make them brighter.

Brighter clouds reflect more sunlight back to space,

עננים בהירים יותר מחזירים יותר אור-שמש אל החלל

cooling the climate.

ובכך מצננים את האקלים.

So in fact,

אז למעשה,

humans are currently running two unintentional experiments

המין האנושי מנהל כעת שני ניסויים לא-מכוונים

on our climate.

על האקלים שלנו.

In the first one, we're increasing the concentration of greenhouse gases

בראשון, אנו מגבירים את ריכוז גזי החממה

and gradually warming the earth system.

ומחממים בהדרגה את מערכת כדור הארץ.

This works something like a fever in the human body.

זה עובד קצת כמו דלקת בגוף האנושי.

If the fever remains low, its effects are mild,

כשהדלקת נשארת נמוכה, ההשפעות מתונות,

but as the fever rises, damage grows more severe

אבל כשהדלקת מתגברת, הנזק נעשה חמור יותר

and eventually devastating.

ובסופו של דבר - הרסני.

We're seeing a little of this now.

אנו כבר רואים מעט מזה.

In our other experiment,

בניסוי השני שלנו אנו מתכננים לסלק שכבת חלקיקים

we're planning to remove a layer of particles

that brighten clouds and shield us from some of this warming.

שמבהירה עננים ומגוננת עלינו ממשהו מההתחממות הזאת.

The effect is strongest in ocean clouds like these,

האפקט חזק יותר בענני אוקיינוס, כמו אלה,

and scientists expect the reduction of sulfur emissions from ships next year

ומדענים צופים שצמצום פליטות הגפרית מספינות בשנה הבאה

to produce a measurable increase in global warming.

תחולל עליה מדידה בהתחממות הגלובלית.

Bit of a shocker?

מזעזע?

In fact, most emissions contain sulfates that brighten clouds:

למעשה, רוב הפליטות מכילות גופרות שמבהירות עננים:

coal, diesel exhaust, forest fires.

פחם, אדי דיזל, שריפות יער.

Scientists estimate that the total cooling effect from emission particles,

מדענים מעריכים שסך-כל אפקט הצינון הודות לחלקיקים מפליטות,

which they call aerosols when they're in the climate,

שאותן הם מכנים "תרסיסים" כשהן חלק מהאקלים,

may be as much as all of the warming we've experienced up until now.

עשוי להיות דומה למדי לכל ההתחממות שחווינו עד כה.

There's a lot of uncertainty around this effect,

קיימת אי-ודאות רבה בנודע לאפקט זה,

and it's one of the major reasons why we have difficulty predicting climate,

וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שאנו מתקשים לחזות את האקלים,

but this is cooling that we'll lose as emissions fall.

אבל כשהפליטות יפחתו, נאבד את הצינון הזה.

So to be clear, humans are currently cooling the planet

אז כדי שיהיה ברור, בני האדם מצננים כרגע את כוכב הלכת

by dispersing particles into the atmosphere at massive scale.

באמצעות פיזור חלקיקים מסיבי לתוך האטמוספירה.

We just don't know how much, and we're doing it accidentally.

אלא שאין לנו מושג כמה, ואנו עושים זאת במקרה.

That's worrying,

זה מדאיג,

but it could mean that we have a fast-acting way to reduce warming,

אבל המשמעות עשויה להיות שיש לנו פתרון מהיר לצמצום ההתחממות,

emergency medicine for our climate fever if we needed it,

תרופת-חירום עבור קדחת האקלים, אם נזדקק לה,

and it's a medicine with origins in nature.

ומקורה של התרופה הזאת הוא בטבע.

This is a NASA simulation of earth's atmosphere,

זאת הדמיה של נאס"א של אטמוספירת כדור הארץ,

showing clouds and particles moving over the planet.

שמציגה עננים וחלקיקים שנעים מעל לכוכב הלכת.

The brightness is the Sun's light reflecting from particles in clouds,

הזוהר הוא אור השמש שמשתקף מחלקיקים שבעננים,

and this reflective shield is one of the primary ways

ומראת-מגן זו היא אחת הדרכים העיקריות

that nature keeps the planet cool enough for humans

שבה הטבע מוודא שכוכב הלכת קריר מספיק עבור בני-אדם

וכל צורות החיים המוכרות לנו.

and all of the life that we know.

In 2015, scientists assessed possibilities for rapidly cooling climate.

ב-2015, מדענים העריכו אפשרויות לצינון מהיר של האקלים.

They discounted things like mirrors in space,

הם פסלו דברים כמו הצבת מראות בחלל,

ping-pong balls in the ocean, plastic sheets on the Arctic,

כדורי פינג-פונג בים, יריעות ניילון בחוג הארקטי,

and they found that the most viable approaches

והם מצאו שהגישות הכי מעשיות

involved slightly increasing this atmospheric reflectivity.

כרוכות בהגברה קלה של ההשתקפות הזו באטמוספירה.

In fact, it's possible that reflecting just one or two percent more sunlight

למעשה, ייתכן שהחזרה נוספת

בשיעור אחוז או שניים בלבד של אור-שמש מהאטמוספירה

from the atmosphere

could offset two degrees Celsius or more of warming.

תוכל לפצות על התחממות בת שתי מעלות צלזיוס או יותר.

Now, I'm a technology executive, not a scientist.

אני מנהלת בתחום הטכנולוגיה ולא מדענית.

About a decade ago, concerned about climate,

לפני כעשור נעשיתי מוטרדת בקשר לאקלים

I started to talk with scientists about potential countermeasures to warming.

והתחלתי לשוחח עם מדענים על צעדים אפשריים נגד ההתחממות.

These conversations grew into collaborations

מהשיחות האלה צמחו שיתופי פעולה

שהפכו ל"המיזם להבהרת עננים ימיים",

that became the Marine Cloud Brightening Project,

which I'll talk about momentarily,

שעליו אדבר בעוד רגע,

and the nonprofit policy organization SilverLining, where I am today.

ולמלכ"ר "סילברליינינג" למדיניות שבו אני עובדת כיום.

I work with politicians, researchers,

אני עובדת עם פוליטיקאים, חוקרים,

אנשי תעשיית הטכנולוגיה ועוד

members of the tech industry and others

כדי לדון באחדים מרעיונות אלה.

to talk about some of these ideas.

Early on, I met British atmospheric scientist John Latham,

בתחילת הדרך פגשתי את מדען האטמוספירה הבריטי ג'ון ליית'אם,

who proposed cooling the climate the way that the ships do,

שהציע לקרר את האטמוספירה כפי שספינות עושות,

but with a natural source of particles:

אבל עם מקור טבעי של חלקיקים:

sea-salt mist from seawater

ערפל ממלח ים

sprayed from ships into areas of susceptible clouds over the ocean.

שירוסס מספינות לאזורים מוּעדים לעננים מעל האוקיינוס.

The approach became known by the name I gave it then,

הגישה הזאת נודעה בשם שהענקתי לה אז,

"marine cloud brightening."

"הבהרת עננות ימית."

Early modeling studies suggested that by deploying marine cloud brightening

מחקרים של מודלים מוקדמים קבעו שהשימוש בהבהרת עננות ימית

in just 10 to 20 percent of susceptible ocean clouds,

בשיעור 10 עד 20 אחוזים בלבד של עננות ימית צפויה,

it might be possible to offset as much as two degrees Celsius's warming.

עשוי לפצות על התחממות של עד שתי מעלות צלזיוס.

It might even be possible to brighten clouds in local regions

אפשר יהיה אפילו להבהיר עננים באזורים מקומיים

to reduce the impacts caused by warming ocean surface temperatures.

כדי להקטין את ההשפעה של התחממות פני הים,

For example, regions such as the Gulf Atlantic

למשל, אפשר לצנן אזורים כמו זרם הגולף האטלנטי

might be cooled in the months before a hurricane season

בחודשים שלפני עונת ההוריקנים כדי להחליש את עוצמת הסופות,

to reduce the force of storms.

Or, it might be possible to cool waters flowing onto coral reefs

או שאפשר יהיה לצנן מים שזורמים אל שוניות אלמוגים

overwhelmed by heat stress,

שנתונות במצוקת חום,

like Australia's Great Barrier Reef.

כמו שונית המחסום הגדולה באוסטרליה.

But these ideas are only theoretical,

אבל רעיונות אלה הם תיאורטיים בלבד,

and brightening marine clouds is not the only way

והבהרת עננים ימיים אינה הדרך היחידה

to increase the reflection of the sunlight from the atmosphere.

להגביר את החזר אור השמש מן האטמוספירה.

Another occurs when large volcanoes release material with enough force

דרך נוספת היא כשהרי געש פולטים חומר בעוצמה שגורמת לו

להגיע לשכבה העליונה של האטמוספירה, הסטרטוספירה.

to reach the upper layer of the atmosphere, the stratosphere.

When Mount Pinatubo erupted in 1991,

כשהר הגעש פינטובו התפרץ ב-1991,

הוא פלט חומר אל הסטרטוספירה,

it released material into the stratosphere,

including sulfates that mix with the atmosphere to reflect sunlight.

כולל גופרות שמתערבבות באטמוספירה ומחזירות אור שמש.

This material remained and circulated around the planet.

החומר הזה נותר שם וחג סביב כוכב הלכת.

It was enough to cool the climate by over half a degree Celsius

הכמות שלו הספיקה לצנן את האקלים ביותר מחצי מעלת צלזיוס

for about two years.

למשך כשנתיים.

This cooling led to a striking increase in Arctic ice cover in 1992,

התקררות זו הובילה לעלייה בולטת בכיסוי הקרח הארקטי ב-1992,

והיא פחתה בשנים שלאחר מכן ככל שהחלקיקים נשרו בחזרה למטה.

which dropped in subsequent years as the particles fell back to earth.

But the volcanic phenomenon led Nobel Prize winner Paul Crutzen

אבל התופעה הוולקנית הובילה את חתן פרס נובל פול קריטצן

to propose the idea that dispersing particles into the stratosphere

להעלות את הרעיון שפיזור מבוקר של חלקיקים בסטרטוספירה

in a controlled way might be a way to counter global warming.

עשוי להיות דרך לפעול נגד ההתחממות הגלובלית.

Now, this has risks that we don't understand,

יש לכך סכנות שאיננו מבינים,

including things like heating up the stratosphere

כולל דברים כמו חימום הסטרטוספירה

or damage to the ozone layer.

או נזק לשכבת האוזון.

Scientists think that there could be safe approaches to this,

מדענים סבורים שעשויות להיות גישות בטוחות לכך,

but is this really where we are?

אבל האם זהו באמת המצב?

Is this really worth considering?

האם זה באמת ראוי לשיקול?

This is a simulation

זאת הדמיה

from the US National Center for Atmospheric Research

של המרכז הלאומי של ארה"ב לחקר האטמוספירה,

global climate model showing, earth surface temperatures through 2100.

מודל אקלימי גלובלי שמראה את טמפרטורות כדה"א עד 2100.

The globe on the left visualizes our current trajectory,

הגלובוס שמשמאל מראה את הכיוון הנוכחי שלנו,

and on the right, a world where particles are introduced into the stratosphere

ומימין, זהו עולם שבו מוכנסים חלקיקים לסטרטוספירה

gradually in 2020,

בהדרגה, החל מ-2020,

and maintained through 2100.

ועד 2100.

Intervention keeps surface temperatures near those of today,

ההתערבות הזאת שומרת את טמפרטורות פני השטח קרובות למצב היום,

while without it, temperatures rise well over three degrees.

ואילו בלעדיה, הטמפרטורות עולות בהרבה יותר משלוש מעלות.

This could be the difference between a safe and an unsafe world.

זה יכול להיות ההבדל בין עולם בטוח ללא-בטוח.

So, if there's even a chance that this could be close to reality,

אז אם יש סיכוי שהדבר הזה מציאותי,

is this something we should consider seriously?

האם זה משהו שכדאי לנו לשקול ברצינות?

Today, there are no capabilities,

היום אין שום יכולות

and scientific knowledge is extremely limited.

והידע המדעי מוגבל ביותר.

We don't know whether these types of interventions are even feasible,

איננו יודעים אם התערבות כאלה בכלל מעשיות,

or how to characterize their risks.

או איך לאפיין את הסיכונים הכרוכים בהן.

Researchers hope to explore some basic questions

החוקרים מקווים לבחון כמה שאלות בסיסיות

that might help us know whether or not these might be real options

שעשויות לעזור לנו לדעת אם מדובר באפשרויות ממשיות

או שמא עלינו לשלול אותן.

or whether we should rule them out.

It requires multiple ways of studying the climate system,

זה מחייב ללמוד את מערכת האקלים באמצעים רבים,

including computer models to forecast changes,

כולל מודלים ממוחשבים לחיזוי שינויים,

analytic techniques like machine learning,

טכניקות ניתוח כמו למידת מכונה

and many types of observations.

ותצפיות מסוגים רבים.

And though it's controversial,

ולמרות שזה שנוי במחלוקת,

it's also critical that researchers develop core technologies

יש חשיבות מכרעת לכך שחוקרים יפתחו טכנולוגיות ליבה

and perform small-scale, real-world experiments.

ויערכו ניסויים מציאותיים בהיקפים קטנים.

There are two research programs proposing experiments like this.

יש שתי תכניות מחקר שמציעות ניסויים כאלה.

At Harvard, the SCoPEx experiment would release very small amounts

בהרווארד, ניסוי "סקופקס" ישחרר כמויות קטנות ביותר

of sulfates, calcium carbonate and water into the stratosphere with a balloon,

של גופרות, סידן פחמתי ומים בסטרטוספירה באמצעות בלון

כדי לחקור את הכימיה ואת האפקטים הפיזיקליים.

to study chemistry and physics effects.

How much material?

באיזו כמות חומר מדובר?

Less than the amount released in one minute of flight

פחות מהכמות הנפלטת בדקת טיסה ממטוס נוסעים מסחרי.

from a commercial aircraft.

So this is definitely not dangerous,

כך שזה בהחלט לא מסוכן,

and it may not even be scary.

וזה עשוי אפילו לא להיות מפחיד.

At the University of Washington,

באוניברסיטת וושינגטון,

scientists hope to spray a fine mist of salt water into clouds

מדענים מקווים לרסס בעננים ערפל דק של מים מלוחים

in a series of land and ocean tests.

בסדרת בדיקות ביבשה ובים.

If those are successful, this would culminate in experiments

אם זה יצליח, זה יגיע לכלל ניסויים

to measurably brighten an area of clouds over the ocean.

שיבהירו באופן מדיד אזור מעונן מעל הים.

The marine cloud brightening effort is the first to develop any technology

מאמץ ההבהרה של עננות ימית הוא הראשון לפתח טכנולוגיה כלשהי

for generating aerosols for atmospheric sunlight reflection in this way.

להפקת תרסיסים לצורך החזר אור-שמש באטמוספירה בדרך זו.

It requires producing very tiny particles --

זה מחייב ייצור של חלקיקים זעירים מאד --

think about the mist that comes out of an asthma inhaler --

נסו לחשוב על האד שיוצא ממשאף --

at massive scale -- so think of looking up at a cloud.

בהיקף עצום -- נסו לדמיין את האד הזה כענן.

It's a tricky engineering problem.

זאת בעיה הנדסית ערמומית.

So this one nozzle they developed

הנחיר המיוחד שהם פיתחו

מפיק שלושה טריליון חלקיקים בשנייה,

generates three trillion particles per second,

80 nanometers in size,

שגודלם 80 ננומטר,

from very corrosive saltwater.

ממי-מלח קורוסיביים ביותר.

It was developed by a team of retired engineers in Silicon Valley --

הוא פותח ע"י צוות של מהנדסים בדימוס בעמק הסיליקון --

here they are --

הנה הם --

working full-time for six years, without pay, for their grandchildren.

שעבדו סביב השעון במשך שש שנים ללא שכר, למען עתיד נכדיהם.

It will take a few million dollars and another year or two

יידרשו עוד כמה מיליוני דולרים ושנה או שנתיים נוספות

to develop the full spray system they need to do these experiments.

כדי לפתח את מערכת הריסוס המלאה הנחוצה לעריכת הניסויים שלהם.

In other parts of the world, research efforts are emerging,

בחלקים אחרים של העולם מופיעים מאמצי מחקר,

including small modeling programs at Beijing Normal University in China,

כולל תכניות מידול קטנות באוניברסיטת נורמל של בייג'ינג בסין,

the Indian Institute of Science,

במכון המדעי ההודי,

a proposed center for climate repair at Cambridge University in the UK

מרכז נסיוני לתיקון האקלים באוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה

and the DECIMALS Fund,

וקרן "דצימלס",

שמממנת מחקרים בארצות דרומיות בעולם

which sponsors researchers in global South countries

to study the potential impacts of these sunlight interventions

כדי לחקור את ההשפעות האפשריות של התערבויות כאלה באור השמש

in their part of the world.

בחלק העולם שלהן.

But all of these programs, including the experimental ones,

אבל כל התכניות הללו, כולל הנסיוניות,

חסרות מימון משמעותי.

lack significant funding.

And understanding these interventions is a hard problem.

והבנת ההתערבויות האלה היא בעיה קשה.

The earth is a vast, complex system

כדור הארץ הינו מערכת רחבת-ידיים ומורכבת

and we need major investments in climate models, observations

ונחוצות לנו השקעות רציניות במידול האקלים, בעריכת תצפיות

and basic science

ובמדע בסיסי

to be able to predict climate much better than we can today

כדי שנוכל לחזות את האקלים טוב יותר מאשר עכשיו

and manage both our accidental and any intentional interventions.

ולנהל את ההתערבויות שלנו, הן המכוונות והן הלא-מכוונות.

And it could be urgent.

וייתכן שזה דחוף.

Recent scientific reports predict that in the next few decades,

דיווחים מדעיים עדכניים חוזים שבמעט העשורים הבאים,

earth's fever is on a path to devastation:

הקדחת של כדור הארץ תנוע בכיוון הרסני:

extreme heat and fires,

חום קיצוני ושריפות,

major loss of ocean life,

אובדן חמור של חיים ימיים,

collapse of Arctic ice,

קריסת הקרח הארקטי,

displacement and suffering for hundreds of millions of people.

עקירה וסבל של מאות מיליוני בני-אדם.

The fever could even reach tipping points where warming takes over

הקדחת עלולה גם להגיע לנקודת אל-חזור כשההתחממות תתגבר

עד כדי כך שמאמצי האדם כבר לא יספיקו

and human efforts are no longer enough

to counter accelerating changes in natural systems.

לעמוד בפני שינויים הולכים ומאיצים במערכות הטבע.

To prevent this circumstance,

כדי למנוע את כל אלה,

the UN's International Panel on Climate Change predicts

הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי האקלים צופה

that we need to stop and even reverse emissions by 2050.

שעד 2050 יהיה עלינו לעצור ואף להפוך את מגמת הפליטות.

How? We have to quickly and radically transform major economic sectors,

איך?

עלינו לשנות במהירות ובקיצוניות מגזרים כלכליים מרכזיים

including energy, construction, agriculture, transportation and others.

ובהם אנרגיה, בניה, חקלאות, תעבורה ועוד.

And it is imperative that we do this as fast as we can.

וחיוני שנעשה זאת מהר ככל שנוכל.

But our fever is now so high

אבל הקדחת שלנו כבר כה חמורה,

that climate experts say we also have to remove

שמומחי האקלים טוענים שעלינו גם להוציא

massive quantities of CO2 from the atmosphere,

כמויות ענק של פד"ח מן האטמוספירה,

possibly 10 times all of the world's annual emissions,

אולי פי 10 מכל הפליטות העולמיות השנתיות,

in ways that aren't proven yet.

בדרכים שטרם הוכחו.

Right now, we have slow-moving solutions to a fast-moving problem.

לפי שעה, יש לנו פתרונות איטיים לבעייה שמחמירה במהירות.

Even with the most optimistic assumptions,

אפילו עם ההנחות הכי אופטימיות,

our exposure to risk in the next 10 to 30 years

החשיפה שלנו לסכנה ב-10 עד 30 השנים הבאות

is unacceptably high, in my opinion.

גבוהה באופן בלתי-קביל, לדעתי.

Could interventions like these provide fast-acting medicine if we need it

האם התערבויות כאלה תספקנה תרופה מהירת-פעולה, במידה ונזדקק לה,

to reduce the earth's fever while we address its underlying causes?

לשיכוך קדחת כדור הארץ, בעודנו מטפלים בבעיות היסוד?

There are real concerns about this idea.

קיימות דאגות אמיתיות סביב רעיון זה.

Some people are very worried that even researching these interventions

יש מי שמודאגים מאד מכך שעצם חקר ההתערבויות האלה

could provide an excuse to delay efforts to reduce emissions.

עלול לספק תירוץ לדחיית המאמץ לצמצום הפליטות.

This is also known as a moral hazard.

זה ידוע גם כ"סיכון מוסרי".

But, like most medicines,

אבל, כמו רוב התרופות,

interventions are more dangerous the more that you do,

ההתערבויות מסוכנות ככל שמרבים להשתמש בהן,

so research actually tends to draw out the fact

והמחקר נוטה באמת להסיק

that we absolutely, positively cannot continue

בהחלט וללא עוררין אסור לנו להמשיך

to fill up the atmosphere with greenhouse gases,

למלא את האטמוספירה בגזי חממה,

that these kinds of alternatives are risky

שבהתערבויות כאלה טמונים סיכונים

and if we were to use them,

ושאם נשתמש בהן,

we would need to use as little as possible.

זה צריך להיות מעט ככל האפשר.

But even so,

אבל גם כך,

could we ever learn enough about these interventions

האם נצליח אי-פעם ללמוד על התערבויות אלה מספיק

to manage the risk?

כדי שנוכל לנהל את הסיכון?

Who would make decisions about when and how to intervene?

מי יקבל החלטות בשאלה מתי ואיך להתערב?

What if some people are worse off,

מה אם יש מי שמצויים במצב חמור מדי

or they just think they are?

או רק סבורים שזה כך?

These are really hard problems.

אלה הן בעיות קשות מאד.

But what really worries me is that as climate impacts worsen,

אבל מה שבאמת מדאיג אותי הוא שככל שהשפעות האקלים יחמירו,

leaders will be called on to respond by any means available.

המנהיגים יידרשו לפעול בכל האמצעים שעומדים לרשותם.

I for one don't want them to act without real information

אישית, אני לא רוצה שהם יפעלו ללא מידע ממשי

וברירות טובות בהרבה.

and much better options.

Scientists think it will take a decade of research

המדענים סבורים שיידרש עשור שלם של מחקר

רק כדי להעריך את ההתערבויות האלה,

just to assess these interventions,

before we ever were to develop or use them.

בטרם נוכל אפילו לפתחן או להשתמש בהן.

Yet today, the global level of investment in these interventions

אלא שהיום, רמת ההשקעה הגלובלית בהתערבויות אלה

is effectively zero.

היא למעשה אפס.

So, we need to move quickly

כך שעלינו לפעול במהירות

if we want policymakers to have real information

אם ברצוננו שקובעי המדיניות יקבלו מידע ממשי

על תרופת חירום מעין זו.

on this kind of emergency medicine.

There is hope!

יש תקווה!

The world has solved these kinds of problems before.

העולם כבר פתר בעבר בעיות כאלה.

In the 1970s, we identified an existential threat

בשנות ה-70 של המאה ה-20 זיהינו איום קיומי

to our protective ozone layer.

על שכבת האוזון שמגינה עלינו.

In the 1980s, scientists, politicians and industry

בשנות ה-80, מדענים, פוליטיקאים ותעשיינים

came together in a solution to replace the chemicals causing the problem.

חברו יחד בהחלטה להחליף את הכימיקלים שגרמו לבעיה זו.

They achieved this with the only legally binding environmental agreement

הם השיגו זאת בעזרת ההסכם הסביבתי היחיד המחייב מבחינה חוקית

signed by all countries in the world,

שעליו חתמו כל מדינות העולם,

the Montreal Protocol.

הסכם מונטריאול.

Still in force today,

הוא עדיין תקף כיום

it has resulted in a recovery of the ozone layer

והוא הביא להחלמת שכבת האוזון

and is the most successful environmental protection effort

ומהווה את מאמץ ההגנה הסביבתית המוצלח ביותר

in human history.

בדברי ימי האדם.

We have a far greater threat now,

האיום שמולנו גדול בהרבה,

but we do have the ability to develop and agree on solutions

אבל יש לנו בהחלט היכולת לפתח פתרונות ולהסכים עליהם

to protect people

על מנת להגן על בני-אדם

and restore our climate to health.

ולשקם את בריאותו של האקלים שלנו.

This could mean that to remain safe,

המשמעות עשויה להיות שכדי להישאר מוגנים

we reflect sunlight for a few decades,

נחזיר אור-שמש במשך כמה עשורים

while we green our industries and remove CO2.

ובמקביל ניירק את התעשיות שלנו ונסלק את הפד"ח.

It definitely means we must work now

זה בהחלט אומר שעלינו לפעול עכשיו

to understand our options for this kind of emergency medicine.

כדי להבין את הברירות שלנו מבחינת תרופת חירום זו.

Thank you,

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)