Let’s Read and Understand a Poem: “In An Artist’s Studio” by Christina Rossetti

Hello. I'm Gill at engVid, and today we're going to look at a poem. I've had a lot of

שלום. אני גיל ב-engVid, והיום אנחנו הולכים להסתכל על שיר. היו לי הרבה

requests for more poems, so here we are. And this one is called "In an Artist's Studio",

בקשות לשירים נוספים, אז הנה. ולזה קוראים "בסטודיו של אמן",

and it's by a woman poet called Christina Rossetti, and these are her dates, 1830 to

והוא מאת משוררת בשם כריסטינה רוסטי, ואלה התאריכים שלה, 1830 עד

1894. And she was based in London, she lived in London, and so you would call her a Victorian

1894. והיא הייתה מבוססת בלונדון, היא גרה בלונדון, וכך הייתם קוראים לה

poet because she lived in the reign of Queen Victoria in this country, so that's Victorian.

משוררת ויקטוריאנית כי היא חיה בתקופת שלטונה של המלכה ויקטוריה בארץ הזאת, אז זה ויקטוריאני.

And she also was part of a group of people - well, not her specifically, but her two

והיא גם הייתה חלק מקבוצה של אנשים - ובכן, לא היא ספציפית, אבל שני

brothers were part of a group of artists called the Pre-Raphaelites, the Pre-Raphaelite Brotherhood,

אחיה היו חלק מקבוצת אמנים שנקראת הפרה-רפאליטים, האחים הפרה-רפאליטים,

so brotherhood tells you they were all men. But she was connected through her family,

אז האחווה אומרת לך שכולם היו גברים. אבל היא הייתה מחוברת דרך משפחתה,

so she is sort of thought of as part of the Pre-Raphaelite movement in a sense. So they

אז היא נחשבת כחלק מהתנועה הפרה-רפאלית במובן מסוים. אז הם

were painters mainly, but some of them were also poets. And her brother Dante Gabriele

היו ציירים בעיקר, אבל כמה מהם היו גם משוררים. ואחיה דנטה גבריאל

Rossetti was a poet and a painter. So it's interesting that here she's writing about

רוסטי היה משורר וצייר. אז מעניין שכאן היא כותבת על

an artist, and you might wonder is she referring to her own brother? We don't really know for

אמן, ואתה אולי תוהה האם היא מתכוונת לאחיה שלה? אנחנו לא באמת יודעים

sure, but it's an interesting thought. So, well, let's have a look at it as a poem and

בוודאות, אבל זו מחשבה מעניינת. אז, ובכן, בואו נסתכל על זה בתור שיר

just to see what it's all about. Also, to look at some of the poetic features, like

ורק כדי לראות על מה מדובר. כמו כן, להסתכל על כמה מהתכונות הפואטיות, כמו

the rhyming, okay, and the choice of words, things like that.

החריזה, בסדר, ובחירת המילים, דברים כאלה.

So, I've just written up the first four lines. It's 14 lines in total, which means that it's

אז, זה עתה רשמתי את ארבע השורות הראשונות. זה בסך הכל 14 שורות, מה שאומר שזו

a sonnet. You've probably seen me mention this word before. If you've seen some of my

סונטה. בטח ראית אותי מזכיר את המילה הזו בעבר. אם ראיתם כמה

other poetry videos, I've looked at some sonnets before. So, a sonnet is usually 14 lines long.

מסרטוני השירה האחרים שלי, הסתכלתי על כמה סונטות בעבר. אז, סונטה היא בדרך כלל באורך 14 שורות.

Okay. Right, so let's have a look. So, "One face looks out from all his canvases. One self

בסדר. נכון, אז בואו נסתכל. אז, " פנים אחד מביטים מכל הקנבסים שלו. אותה

same figure sits or walks or leans. We found her hidden just behind those screens. That

דמות אחת יושבת או הולכת או נשענת. מצאנו אותה מוסתרת ממש מאחורי המסכים האלה.

mirror gave back all her loveliness." Okay. So, this is the first four lines, and sonnets

המראה הזו החזירה את כל היופי שלה." בסדר. אז, אלו ארבע השורות הראשונות, ולעתים

often do get divided up into sections like this, so it's quite usual for the first four

קרובות סונטות מתחלקות לקטעים כאלה, אז זה די רגיל שארבע

lines to be one section that belongs together, and you can see it's all one long sentence

השורות הראשונות הן קטע אחד ששייך ביחד, ותוכלו לראות שהכל זה משפט אחד ארוך

from the punctuation. There's a full stop here. There's a comma and another comma and

מהפיסוק . יש כאן נקודה. יש שם פסיק ועוד פסיק

a colon there, so this is all one sentence. And also, we can look at the rhyme scheme

ונקודתיים, אז זה הכל משפט אחד. וגם, אנחנו יכולים להסתכל על ערכת החריזה

while we're here. So, we've got "canvases", "leans", "screens", "loveliness". So, "canvases",

בזמן שאנחנו כאן. אז, יש לנו "קנבסים", "נשען", "מסכים", "חביבות". אז, "קנבסים",

"loveliness" are just about a rhyme, so "a" and "a", and then "leans" and "screens" are

"חביבות" הם רק על חריזה, אז "א" ו-"א", ואז "נשען" ו"מסכים" הם

a different rhyme, so we have "b" and "b" there, so you would say it's "abba" is the

חריזה שונה, אז יש לנו "ב" ו"ב" שם, אז היית אומר שזה "אבה" הוא

first group of rhymes, and that rhyming helps to hold those four lines together. Okay. So,

הקבוצה הראשונה של חרוזים, והחריזה הזו עוזרת להחזיק את ארבע השורות האלה ביחד. בסדר. אז,

but let's have a look at what she's actually saying. So, there's a face in all of the artist's

אבל בואו נסתכל מה היא בעצם אומרת. אז, יש פנים בכל הקנבסים של האמן

canvases, so the canvas is the surface that the artist paints on, usually with oil paints

, אז הבד הוא המשטח שעליו האמן מצייר, בדרך כלל עם צבעי שמן

if it's a canvas. Okay. So, one face, you see the same face, one self-same figure, a

אם זה קנבס. בסדר. אז, פרצוף אחד, אתה רואה את אותם פנים, דמות אחת,

face and a figure, the full body sometimes, sits or walks or leans, sort of leaning like

פנים ודמות, הגוף המלא לפעמים, יושב או הולך או נשען, סוג של נשען

this. And it's... She's female. We found her hidden just behind those screens. So, in the

ככה. וזה... היא נקבה. מצאנו אותה מוסתרת ממש מאחורי המסכים האלה. אז,

artist's studio, there are probably some screens, and behind the screens, we, whoever we are,

בסטודיו של האמן, יש כנראה כמה מסכים, ומאחורי המסכים, אנחנו, מי שלא נהיה,

we found these paintings hidden behind the screens, and this figure, the same model,

מצאנו את הציורים האלה מוסתרים מאחורי המסכים, והדמות הזו, אותו דגם,

this is a model that the artist has been painting over and over again, we found her hidden.

זה דגם שהאמן היה מצייר שוב ושוב, מצאנו אותה מוסתרת.

And that mirror gave back. She was reflected in a mirror. It's either a mirror inside the

והמראה הזאת החזירה. היא השתקפה במראה. או שזו מראה בתוך

painting itself, or there could have been a mirror in the studio, and they saw one of

הציור עצמו, או שהיתה יכולה להיות מראה בסטודיו, והם ראו את אחד

the paintings reflected in the mirror. It's difficult to know where the mirror is. Is

הציורים משתקף במראה. קשה לדעת היכן נמצאת המראה. האם

it painted in a picture, or was it an actual mirror physically in the studio? That mirror

זה מצוייר בתמונה, או שמא זו הייתה מראה ממשית פיזית בסטודיו? המראה ההיא

gave back, reflected all her loveliness. So, there's this lovely female model who is appearing

החזירה, שיקפה את כל היופי שלה. אז, יש את הדוגמנית הנשית המקסימה הזו שמופיעה

in so many of this artist's paintings on his canvases. Okay. So, it's rather intriguing.

בכל כך הרבה מהציורים של האמן הזה על הקנבסים שלו. בסדר. אז, זה די מסקרן.

So, we'll now move on to the next four lines.

אז, נעבור כעת לארבע השורות הבאות.

Okay, so now we have the next few lines, and also just to mention that when you have a

אוקיי, אז עכשיו יש לנו את השורות הבאות, וגם רק להזכיר שכאשר יש לך

section of four lines like this, it's called a quatrain. Okay. A quatrain, which just means

קטע של ארבע שורות כמו זה, זה נקרא quatrain. בסדר. ריבוע, שפירושו רק

four lines, really. "Quatre" in French means four, so that's what it is. Quatrain. So,

ארבע שורות, באמת. "Quatre" בצרפתית פירושו ארבע, אז זה מה שזה. קוואטרין. אז

here's the second quatrain. Okay? So, I'll just read it. So, continuing on about the

הנה הרביעייה השנייה. בסדר? אז אני פשוט אקרא את זה. אז, בהמשך על

model who appears in the paintings, this is how she appears. "A queen in opal or in ruby

הדוגמנית המופיעה בציורים, כך היא מופיעה. "מלכה באופל או בשמלת אודם

dress. A nameless girl in freshest summer greens. A saint, an angel. Every canvas means

. ילדה חסרת שם בירוק הקיץ הכי רענן . קדושה, מלאך. כל קנבס אומר

the same one meaning, neither more or less." So, this female figure appears, same face

אותה משמעות אחת, לא יותר או פחות." אז, הדמות הנשית הזו מופיעה, אותם פנים

every time. Sometimes she's dressed like a queen in different coloured dresses. Sometimes

בכל פעם. לפעמים היא לבושה כמו מלכה בשמלות בצבעים שונים. לפעמים

just as a girl in a green dress in the summer, or she could be a saint or an angel, but it's

רק בתור ילדה בשמלה ירוקה בקיץ, או שהיא יכולה להיות קדושה או מלאך, אבל זו

her every time, same person every time. "Every canvas means the same one meaning, neither

היא בכל פעם, אותו אדם בכל פעם. "כל קנבס אומר אותה משמעות אחת, לא

more or less. It's her each time." Okay. So, it feels sort of mysterious that these people,

יותר או פחות. זו היא בכל פעם". בסדר. אז זה מרגיש קצת מסתורי שהאנשים האלה

we found her hidden. It seems a bit of a mystery. Who is this girl?

מצאנו אותה מוסתרת. זה נראה קצת תעלומה. מי הילדה הזאת?

So, and let's have a look at the rhyme scheme again. So, dress greens means less. So, canvases,

אז, ובואו נסתכל שוב על ערכת החריזה . אז, ירוק שמלה אומר פחות. אז, קנבסים,

loveliness, dress. So, that's really the A rhyme again. Dress and less. Okay. And then

יופי, שמלה. אז זה באמת שוב החרוז A. שמלה ופחות. בסדר. ואז

we have greens and means, leans and screens. So, that's the B rhyme again. Okay? So, as

יש לנו ירוקים ואמצעים, נטות ומסכים. אז זה שוב החרוז ב'. בסדר? אז, כפי

I said, these... This rhyme scheme holds those sections together like that. And then, so

שאמרתי, אלה... ערכת החריזה הזו מחזיקה את הקטעים האלה ביחד ככה. ואז, אז

you've got two quatrains, and then that adds up to eight, of course, and that's called

יש לך שני ריבועים, ואז זה מצטבר לשמונה, כמובן, וזה נקרא

an octave. So, octave. So, that's eight. That's... In a... In a sonnet, you get really often

אוקטבה. אז אוקטבה. אז זה שמונה. כלומר... ב... בסונט, אתה מקבל הרבה פעמים

eight plus six, so there are six more lines to come. This is a Petrarchan sonnet when

שמונה ועוד שש, אז יש עוד שש שורות . זוהי סונטה פטרחנית כשהיא בת

it's eight and six, because the poet Petrarch, Italian poet, wrote sonnets with this kind

שמונה ושש, כי המשורר פטררקה, משורר איטלקי, כתב סונטות עם מבנה מסוג זה

of structure. Shakespeare, when he wrote sonnets, he used a slightly different structure, so

. שייקספיר, כשהוא כתב סונטות, הוא השתמש במבנה קצת שונה, אז

they're called Shakespearean sonnets, but this is the Petrarchan structure here.

הם נקראים סונטות שייקספיריות, אבל זה המבנה הפטרצ'אני כאן.

Okay, so we have this mysterious model appearing in lots of different paintings, in different

אוקיי, אז יש לנו את הדגם המסתורי הזה שמופיע בהרבה ציורים שונים,

costumes each time, in different colours. A queen, a girl, a saint, an angel, so mysterious.

בתלבושות שונות בכל פעם, בצבעים שונים. מלכה, ילדה, קדושה, מלאך, כל כך מסתוריים.

Who is she? So, let's see if the next part of the poem answers that question.

מי זאת? אז בואו נראה אם החלק הבא של השיר עונה על השאלה הזו.

Okay, so here we have the final six lines, and this is called the sestet. Okay? Sestet.

אוקיי, אז הנה יש לנו את ששת השורות האחרונות, וזה נקרא הססטט. בסדר? ססטט.

So, we have quatrain, quatrain, and sestet, also octave. So, eight plus six gives the

אז יש לנו quatrain, quatrain ו-sestet, גם אוקטבה. אז שמונה ועוד שש נותן את

full 14 lines of the sonnet. Okay. So, let's have a look and see what happens in this final

14 השורות המלאות של הסונט. בסדר. אז בואו נסתכל ונראה מה קורה בחלק האחרון

section of the poem.

של השיר.

So, he, meaning the artist, he feeds upon her face by day and night. So, that sounds

אז הוא, כלומר האמן, הוא ניזון על פניה ביום ובלילה. אז, זה נשמע

a little bit... A bit strange. He feeds upon her face. It sounds a bit unnatural, a bit

קצת... קצת מוזר. הוא ניזון על פניה. זה נשמע קצת לא טבעי, קצת

obsessive perhaps, if he... If he, the artist, is sort of gazing at her face, looking day

אובססיבי אולי, אם הוא... אם הוא, האמן, סוג של מביט בפניה, מסתכל יום

and night, obsessed with how she looks, perhaps. And she, with true, kind eyes, looks back

ולילה, אובססיבי לגבי איך שהיא נראית, אולי. והיא, בעיניים אמיתיות וטובות, מסתכלת

on him. So, that sounds a bit more natural. "True, kind eyes", that looks as if she, as

עליו לאחור. אז זה נשמע קצת יותר טבעי. "עיניים אמיתיות, טובות", שנראה כאילו היא,

the model, looks back at him as she's modelling for him. "True, kind eyes", she sounds quite

כדוגמנית, מסתכלת עליו בחזרה כשהיא מדגמנת עבורו. "עיניים טובות ונכונות", היא נשמעת

a straightforward person, but whereas he sounds a bit obsessive perhaps. So, she looks back

אדם ישר למדי, אבל בעוד שהוא נשמע קצת אובססיבי אולי. אז, היא מסתכלת

at him, back on him. "Fair as the moon and joyful as the light". So, she's fair, meaning

עליו בחזרה, בו בחזרה. "וגן כמו הירח ושמח כמו האור". אז, היא הוגנת, כלומר

beautiful as the moon. Well, the moon is often associated with women. The moon is regarded

יפה כמו הירח. ובכן, הירח מזוהה לעתים קרובות עם נשים. הירח נחשב

as female, and the sun is regarded as male in a lot of poetry. So, it's appropriate for

כנקבה, והשמש נחשבת כזכר בהרבה שירה. לכן, מתאים

her to be compared to the moon because the moon is often thought of as female and related

לה להשוות אותה לירח כי הירח נחשב לעתים קרובות כנקבה וקשור

to women. Okay. So, she's fair as the moon and joyful as the light. So, she looks happy

לנשים. בסדר. אז, היא יפה כמו הירח ושמחה כמו האור. אז היא נראית מאושרת

in the pictures. "Not wan with waiting, not with sorrow dim." So, she's... The poet is

בתמונות. "לא לכעוס עם המתנה, לא עם צער עמום." אז, היא... המשוררת

saying what she doesn't look like, which is a bit strange. Why would she mention this

אומרת איך היא לא נראית, וזה קצת מוזר. למה שהיא תזכיר את זה

at all? To be... "wan" meaning "pale". So, again, you'd think the moon is pale compared

בכלל? להיות... "wan" כלומר "חיוור". אז, שוב, אפשר לחשוב שהירח חיוור בהשוואה

to the sun. The moon is a lesser light compared to the brightness of the sun. But we've got

לשמש. הירח הוא אור פחות בהשוואה לבהירות השמש. אבל יש לנו

the moon and the light, but now "wan" meaning "pale with waiting". So, what would she be

את הירח והאור, אבל עכשיו "wan" כלומר "חיוור מהמתנה". אז למה היא הייתה

waiting for? "Not with sorrow dim". Again, dim meaning not a lot of light. So, why would

מחכה? "לא בצער עמום". שוב, עמום כלומר לא הרבה אור. אז למה

the poet mention this if the model doesn't look like that? It makes you wonder. Did she...

שהמשורר יזכיר זאת אם הדגם לא נראה כך? זה גורם לך לתהות. האם היא...

Does the poet know the real woman who did the modelling? Does she know more than, you

האם המשוררת מכירה את האישה האמיתית שעשתה את הדוגמנות? האם היא יודעת יותר מאשר, אתה

know, more than we can see in the paintings? Does she know the reality of that model and

יודע, יותר ממה שאנחנו יכולים לראות בציורים? האם היא מכירה את המציאות של אותה דוגמנית וחייה

her life? Has she been pale and one with waiting? And has she been dim with sorrow? Has she

? האם היא הייתה חיוורת ואחת עם המתנה? והאם היא הייתה עמומה מרוב צער? האם היא לא

been unhappy? This is part of the mystery still. And who... Would it be the artist that

הייתה מאושרת? זה עדיין חלק מהמסתורין . ומי... האם זה יהיה האמן

she's waiting for? What was the relationship between the model and the artist? Interesting.

שהיא מחכה לו? מה היו היחסים בין הדוגמנית לאמנית? מעניין.

Was she unhappy about something? Okay. "Not as she is, but was when hope shone bright."

האם היא לא מרוצה ממשהו? בסדר. "לא כפי שהיא, אבל הייתה כשהתקווה זרחה באור".

So it's almost as if the poet knows this woman as she is now, and she may be pale with waiting

אז זה כמעט כאילו המשוררת מכירה את האישה הזו כפי שהיא עכשיו, ואולי היא חיוורת מהמתנה

and dim with sorrow now, but at this time, maybe years ago in the paintings, she looks

ועמומה מצער עכשיו, אבל בזמן הזה, אולי לפני שנים בציורים, היא נראית

much happier. So, what's happened? Something's happened to that woman, that mysterious woman.

הרבה יותר מאושרת. אז מה קרה? משהו קרה לאישה ההיא, האשה המסתורית ההיא.

Because as she is now, she may be pale and sorrowful. "Not as she is now, but was as

כי כפי שהיא עכשיו, היא עלולה להיות חיוורת וכואבת. "לא כפי שהיא עכשיו, אבל הייתה כפי

she was when hope shone bright." So in the paintings, maybe a few years back, that's

שהייתה כשהתקווה זרחה באור". אז בציורים, אולי לפני כמה שנים, זה הזמן

when hope shone bright, when she was happy and hopeful and had a good feeling about the

שבו התקווה זרחה, כשהיא שמחה ומלאת תקווה והיתה לה הרגשה טובה לגבי

future. "Not as she is", that's repeated again. "Not as she is now, but as she fills his dream."

העתיד. "לא כמו שהיא", זה חוזר על עצמו שוב. "לא כפי שהיא עכשיו, אלא כפי שהיא ממלאת את חלומו."

Ooh. So, this is the final line of the poem. So, his dream, that's the artist again. He

אוי. אז זו השורה האחרונה של השיר. אז החלום שלו, זה שוב האמן. הוא

dreams about her, but is that sort of some imaginative... Imagina... Imaginary? Is that

חולם עליה, אבל האם זה סוג של דמיון... דמיוני... דמיוני? האם זו

some imaginary woman and she's not really like that? Is he imagining her in a way that

איזו אישה דמיונית והיא לא באמת כזו? האם הוא מדמיין אותה בצורה שזו

it's not really her? He's sort of projecting something onto her. He has a dream and he

לא באמת היא? הוא סוג של משליך עליה משהו. יש לו חלום והוא

interprets her in a certain way, perhaps, but not as she is. What's the reality of this

מפרש אותה בצורה מסוימת, אולי, אבל לא כפי שהיא. מהי מציאות

woman's life compared with the dream that the artist has about her? It's as if something

חייה של האישה הזו בהשוואה לחלום שהאמן חולם עליה? זה כאילו משהו

has gone wrong somewhere if she's now sorrowful and pale with waiting. So interesting. So,

השתבש איפשהו אם היא עכשיו עצובה וחיוורת מהמתנה. כל כך מעניין. אז,

it's all very mysterious, but anyway, let's just do the rhyme scheme to see what the structure

הכל מאוד מסתורי, אבל בכל מקרה, בוא נעשה את ערכת החרוזים כדי לראות מה המבנה

of this is. So, we've got "night", "him", "light", "dim", "bright", "dream". So, "night", that

של זה. אז יש לנו "לילה", "אותו", "אור", "עמום", "בהיר", "חלום". אז, "לילה", זה

doesn't rhyme with any lines that have gone before, so we'll have to give that a "c".

לא מתחרז עם אף שורות שעברו קודם לכן, אז נצטרך לתת לזה "ג".

Okay. "Night", "light", there's another "c". "Bright", there's another "c". And then "him",

בסדר. "לילה", "אור", יש עוד "ג". "בהיר", יש עוד "ג". ואז "הוא", "

"him" doesn't rhyme with anything that's gone before, so we'll call that "d". "Him" and

הוא" לא מתחרז עם שום דבר שעבר קודם לכן, אז נקרא לזה "ד". "הוא"

"dim", and then "dream", it's almost the same. It's not "drim", it's "dream", but we have

ו"עמום", ואז "חלום", זה כמעט אותו דבר. זה לא "דום", זה "חלום", אבל יש לנו "

"em", "him", "dim", "dream". So, we've got the "em", but the vowel sound is slightly

הם", "הוא", "עמום", "חלום". אז יש לנו את ה"em", אבל צליל התנועות

different. So, it is "d", but it's what you would call a half rhyme because the consonant

שונה במקצת. אז זה "ד", אבל זה מה שהיית מכנה חצי חריזה כי

sound is the same, but the vowel sound is different. "Him" and "dim", that's a full

צליל העיצור זהה, אבל צליל התנועה שונה. "הוא" ו"עמום", זה

rhyme, but "dream" isn't a full rhyme because the vowel sound is slightly different. "Dream"

חריזה מלאה, אבל "חלום" הוא לא חריזה מלאה כי צליל התנועה שונה במקצת. "חלום"

rather than "drim", "dream". Which is interesting that, you know, if there is a half rhyme,

ולא "דום", "חלום". מה שמעניין , אתה יודע, אם יש חצי חריזה,

it usually has a certain effect, and if the whole poem ends on a half rhyme, it might

בדרך כלל יש לזה אפקט מסוים, ואם השיר כולו מסתיים בחצי חריזה, זה עלול

leave you with a sense of imperfection or a sense of questioning because it's not a

להשאיר אותך עם תחושה של חוסר שלמות או תחושה של ספק כי זה לא

really definite full rhyme. It leaves you feeling, "Oh, dear. Oh. Ah. Okay." As if the

חריזה מלאה בהחלט. זה משאיר אותך הרגשה, "אוי, יקירי. אה. אה. בסדר." כאילו

poem hasn't been completed fully, there's something still not right, and that's the

השיר לא הושלם במלואו, יש משהו שעדיין לא תקין, וזו

effect of the poem on, you know, the subject of the poem, too. You're wondering, you know,

ההשפעה של השיר, אתה יודע, גם על נושא השיר. אתה תוהה, אתה יודע,

"Who is this woman?" And as she is, as she is now, how is she now? Is she pale and unhappy

"מי זו האישה הזו?" וכמו שהיא, כמו שהיא עכשיו, איך היא עכשיו? האם היא חיוורת ואומללה

and without hope? When she used to have hope, has she lost hope now? And she's in his dream,

וללא תקווה? כשהייתה לה תקווה, האם היא איבדה תקווה עכשיו? והיא בחלום שלו,

but what's going on with her actual life, you know? It's very strange.

אבל מה קורה עם החיים האמיתיים שלה, אתה יודע? זה מאוד מוזר.

So, I think a little bit of background biographical information just to end with and for you to

אז, אני חושב קצת מידע ביוגרפי רק כדי לסיים ולאפשר לך

perhaps do a bit of research yourself if you want to find out a bit more. But I can tell

אולי לעשות קצת מחקר בעצמך אם אתה רוצה לגלות קצת יותר. אבל אני יכול להגיד

you, as I said earlier, Christina Rossetti's brother, Dante Gabriel Rossetti, was a poet

לך, כפי שאמרתי קודם, אחיה של כריסטינה רוסטי , דנטה גבריאל רוסטי, היה משורר

and an artist. It's possible to see a lot of his pictures reproduced on the internet.

ואמן. אפשר לראות הרבה מהתמונות שלו משוכפלות באינטרנט.

We have a link for you where you can see a lot of his paintings. And obviously artists,

יש לנו קישור בשבילכם שבו תוכלו לראות הרבה מהציורים שלו. וברור שאמנים,

they need models to be able to paint, so you'll be able to see on that link some of his paintings

הם צריכים מודלים כדי להיות מסוגלים לצייר, אז תוכל לראות בקישור הזה כמה מהציורים שלו

with female figures in them, and you'll see that there's one particular female model who

עם דמויות נשיות בתוכם, ותראה שיש דוגמנית אחת מסוימת

appears over and over again. And she was called Elizabeth Siddle, and she began as his student.

שמופיעה שוב ושוב שוב. והיא נקראה אליזבת סידל, והיא התחילה כתלמידה שלו.

He was teaching her painting because she was quite talented as a painter, and she was having

הוא לימד אותה ציור כי היא הייתה די מוכשרת כציירת, והיא קיבלה

lessons from him, and she did write poetry as well. So, she was having lessons in painting

ממנו שיעורים, והיא אכן כתבה גם שירה. אז היא קיבלה שיעורים בציור

from Dante Gabriel Rossetti, and she was painting herself. But then they... And then she was

מדנטה גבריאל רוסטי, והיא ציירה את עצמה. אבל אז הם... ואז היא

his model too, so she modeled for him. Then they started to have a romantic relationship

גם הייתה הדוגמנית שלו, אז היא דגמנה עבורו. אחר כך הם התחילו לנהל מערכת יחסים רומנטית

together, and eventually they got married. Okay?

יחד, ובסופו של דבר הם התחתנו. בסדר?

In addition to that, Christina, Dante Gabriel Rossetti's sister, also modeled for him in

בנוסף לכך, כריסטינה, אחותו של דנטה גבריאל רוסטי, גם דגמנה עבורו

at least one painting, so you'll be able to see that painting as well on the link. So

בציור אחד לפחות, כך שתוכלו לראות גם את הציור הזה בקישור. אז

she herself knows what it's like to model for an artist and to see the end result. So

היא בעצמה יודעת מה זה לדגמן לאמן ולראות את התוצאה הסופית. אז

that's two people that we know of who modeled for her brother. The question is, you know,

זה שני אנשים שאנחנו מכירים שדגמנו עבור אחיה. השאלה היא, אתה יודע,

whether this poem is directly about Dante Gabriel Rossetti or whether maybe he just

האם השיר הזה הוא ישירות על דנטה גבריאל רוסטי או שאולי הוא רק

inspired her, the whole situation with him and Christina and Elizabeth Siddle, artist

נתן לה השראה, כל הסיטואציה איתו ועם כריסטינה ואליזבת סידל, אמנית

and two models, just gave her an idea for a poem, and she may have used her imagination

ושתי דוגמניות, רק נתנו לה רעיון לשיר, ו ייתכן שהיא השתמשה בדמיון שלה

for part of it. But it is true that Elizabeth Siddle was unhappy at certain times. The relationship

בחלק מזה. אבל זה נכון שאליזבת סידל הייתה לא מרוצה בזמנים מסוימים. מערכת היחסים

with Dante Gabriel wasn't perfect, and so you can find out more about that if you want

עם דנטה גבריאל לא הייתה מושלמת, ולכן תוכל לברר על כך עוד אם תרצה לחפש

to Google it. It's quite complicated, but I'll let you do your own research on that

בגוגל. זה די מסובך, אבל אני אתן לך לעשות מחקר משלך על זה

to see what you can find out.

כדי לראות מה אתה יכול לגלות.

Okay, so I think I'll just finish by reading the whole poem through so that you can get

אוקיי, אז אני חושב שפשוט אסיים בקריאת השיר כולו כדי שתוכל לקבל

an overview of it. Okay, so here we go in an artist's studio. "One face looks out from

סקירה כללית שלו. אוקיי, אז הגענו לסטודיו של אמן. "פנים אחד מביטים

all his canvases. One selfsame figure sits or walks or leans. We found her hidden just

מכל הקנבסים שלו. דמות זהה יושבת או הולכת או נשענת. מצאנו אותה מוסתרת ממש

behind those screens. That mirror gave back all her loveliness. A queen in opal or in

מאחורי המסכים האלה. המראה הזו החזירה לה את כל היופי שלה. מלכה באופל או

ruby dress. A nameless girl in freshest summer greens. A saint, an angel. Every canvas means

בשמלת אודם. ילדה חסרת שם ברעננה ביותר. ירוקי קיץ. קדוש, מלאך. כל בד פירושו

the same one meaning, neither more or less. He feeds upon her face by day and night, and

אותה משמעות אחת, לא פחות או יותר. הוא ניזון על פניה ביום ובלילה, והיא

she with true kind eyes looks back on him. Fair as the moon and joyful as the light.

בעיניים טובות אמיתיות מסתכלת עליו לאחור. יפה כמו הירח ושמחה כמו האור.

Not wan with waiting, not with sorrow dim. Not as she is, but was when hope shone bright.

לא דל בהמתנה, לא בצער עמום. לא כפי שהיא, אלא הייתה כשהתקווה זרחה.

Not as she is, but as she fills his dream."

לא כמו שהיא, אלא כשהיא ממלאת את חלומו."

Okay, so I hope you've enjoyed the poem, and thank you for watching, and see you again

אוקיי, אז אני מקווה שנהניתם מהשיר, ותודה שצפיתם, ולהתראות שוב

soon. Bye for now.

בקרוב. להתראות בינתיים.