BOX SET: 6 Minute English - 'Psychology' English mega-class! Thirty minutes of new vocabulary!

Hello. This is 6 Minute English from BBC Learning  English. I'm Neil. And I'm Sam. Many people have  

שלום. זוהי 6 דקות אנגלית מבית BBC Learning English. אני ניל. ואני סם. לאנשים רבים יש

favourites - a favourite colour, a favourite  flavour, a favourite word. What's yours,  

מועדפים - צבע אהוב, טעם אהוב, מילה מועדפת. מה שלך,

Neil? Hmm, my favourite colour is green, my  favourite flavour is sweet-and-sour, and, well,  

ניל? הממ, הצבע האהוב עליי הוא ירוק, הטעם האהוב עליי הוא חמוץ-מתוק, ובכן,

I don't know if it's my favourite, but there is a  word I really like saying out loud - 'nincompoop'.  

אני לא יודע אם זה האהוב עליי, אבל יש מילה שאני מאוד אוהב להגיד בקול - 'nincompoop'.

It means a silly person. For me, it's the taste  of coffee, and the smell of lavender, or freshly  

זה אומר אדם טיפש. עבורי, זה הטעם של קפה, וריח של לבנדר, או

baked bread. Our favourite tastes, smells and  colours are controlled by our five senses - sight,  

לחם טרי אפוי. הטעמים, הריחות והצבעים האהובים עלינו נשלטים על ידי חמשת החושים שלנו - ראייה,

sound, smell, taste, and touch. For most of us  they don't mix. We see colours and taste flavours,  

צליל, ריח, טעם ומגע. לרובנו הם לא מתערבבים. אנחנו רואים צבעים וטעמים,

but we can't taste sounds. But that's not  how everyone's brain works. Imagine being  

אבל אנחנו לא יכולים לטעום צלילים. אבל לא כך פועל המוח של כולם. תאר לעצמך שאתה

able to 'taste' every word that you hear. In this  programme, we'll meet two sisters from Glasgow in  

יכול 'לטעום' כל מילה שאתה שומע. בתוכנית  הזו , נפגוש שתי אחיות מגלזגו

Scotland who can do just that. And as usual, we'll  learn some new vocabulary as well. Julie McDowall  

בסקוטלנד שיכולות לעשות בדיוק את זה. וכרגיל, נלמד גם אוצר מילים חדש. לג'ולי מקדוול                                   på ג’ולי מקדואל

and her younger sister, Jen McCready, have  synaesthesia, a neurological condition where two  

ואחותה הצעירה שלה, ג’ן מקקרידי, סובלות ממצב נוירולוגי שבו שני

or more senses mix together. When synesthetes, as  they're called, hear a word, their sense of taste  

או יותר חושים מתערבבים יחד. כאשר סינסטטים, כפי שהם נקראים, שומעים מילה, גם חוש הטעם שלהם

also becomes activated. Words produce specific  tastes on their tongues. For example, when Jen  

מופעל. מילים מייצרות טעמים ספציפיים בלשונן. לדוגמה, כשג'ן

hears the name of her daughter, Sophia, she tastes  pink marshmallows! And the name 'Leo' tastes like  

שומעת את שמה של בתה, סופיה, היא טועמת מרשמלו ורוד! והשם 'ליאו' טעים כמו

noodles. We'll hear more from the unusual sisters  later, but first I have a question for you, Neil.  

אטריות. עוד נשמע מהאחיות הלא שגרתיות מאוחר יותר, אבל קודם יש לי שאלה אליך, ניל.

We've just heard what happens when Jen McCready  hears the names 'Sophia', and 'Leo', but what  

הרגע שמענו מה קורה כשג'ן מק'קרידי שומעת את השמות 'סופיה' ו'ליאו', אבל מה

does she taste when she hears the name 'Neil'?  Is It: a) eggs and bacon? b) spaghetti hoops? or  

היא טועמת כשהיא שומעת את השם 'ניל'? האם זה: א) ביצים ובייקון? ב) חישוקי ספגטי? או

c) a jam sandwich? Well, I don't know what this  says about me, Sam, but I'm going to guess that  

ג) כריך ריבה? ובכן, אני לא יודע מה זה אומר עלי, סם, אבל אני הולך לנחש

it's c) a jam sandwich. OK. Don't worry, Neil -  I'll reveal the answer later in the programme.  

שזה ג) כריך ריבה. בסדר. אל תדאג, ניל - אני אגלה את התשובה בהמשך התוכנית.

Synaesthesia isn't only about people, like Julie  and Jen, who taste words - it can be a mixing of  

סינאסתזיה עוסקת לא רק באנשים, כמו ג'ולי וג'ן, שטועמים מילים - היא יכולה להיות ערבוב של

any of our senses. A synesthete may hear colours  or see sounds. In fact, there could be as many  

כל אחד מהחושים שלנו. סינסתטי עשוי לשמוע צבעים או לראות צלילים. למעשה, יכולים להיות

as 150 different types of synaesthesia. For the  Scottish sisters having synaesthesia is a gift,  

עד 150 סוגים שונים של סינסתזיה. עבור האחיות הסקוטיות שסינסתזיה היא מתנה,

something Jen explained when she talked with  BBC World Service programme, The Food Chain:  

משהו שג'ן הסבירה כשדיברה עם תוכנית BBC World Service, The Food Chain:

This is enjoyable, it's never anything that causes  - the only thing I would say is it's quite hard  

זה מהנה, זה אף פעם לא משהו שגורם - הדבר היחיד שהייתי אומר זה שזה די קשה

if you're trying to eat healthily because if  you hear a word that maybe tastes like tuna,  

אם אתה מנסה לאכול בריא כי אם את שומעת מילה שאולי טעימה כמו טונה,

I'll be like, 'Oh, I need to get a tune baguette  now' ... You know, it's almost like being  

אני אהיה כמו, 'אוי, אני צריך להביא באגט מנגינה עכשיו'... אתה יודע, זה כמעט כמו להיות

pregnant and having a craving ... words can be so  vivid that you want to eat that - that's the only  

בהריון ולהתחשק . .. מילים יכולות להיות כל כך חיות שאתה רוצה לאכול את זה - זה

negative I would say about it. For Jen, the only  drawback to synaesthesia is that it can be hard  

השלילי היחיד שהייתי אומר על זה. עבור ג'ן, החיסרון היחיד בסינסתזיה הוא שיכול להיות קשה

to eat healthily because hearing certain words  produces a craving - a strong feeling of wanting  

לאכול בריא כי שמיעת מילים מסוימות מייצרת תשוקה - תחושה חזקה של רצון

a particular food. That could be because, for  Jen, the sound of the word is so vivid - clear,  

למזון מסוים. זה יכול להיות בגלל שבשביל ג'ן, הצליל של המילה כל כך חי - ברור,

detailed, and powerful in her mind. There's still  much doctors don't know about why some people  

מפורט ועוצמתי במוחה. עדיין יש הרבה רופאים שלא יודעים מדוע חלק מהאנשים

experience sense mixing while most of  us experience each sense in isolation,  

חווים ערבוב חושים בעוד רובנו חווים כל חוש בנפרד,

but it's clear that for Julie and Jen,  synaesthesia makes the world a more interesting,  

אבל ברור שעבור ג'ולי וג'ן, סינסתזיה הופכת את העולם למקום יותר מעניין

colourful place. Someone who can explain why  so little is known about synaesthesia is Guy  

וצבעוני. מי שיכול להסביר מדוע ידוע כל כך מעט על סינסתזיה הוא גיא

Leschziner, consultant neurologist at King's  College London, and author of the book,  

לשצינר, נוירולוג יועץ בקינגס קולג' בלונדון, ומחבר הספר

'The Man Who Tasted Words'. Here he is speaking  to BBC World Service's, The Food Chain:  

'האיש שטעם מילים'. הנה הוא מדבר עם שירותי ה-BBC World Service, The Food Chain:

One of the problems with synaesthesia is for many  years it's been dismissed, and it's been viewed as  

אחת הבעיות עם סינאסתזיה היא שבמשך שנים רבות היא נדחתה, והיא נתפסה כאנשים

people with an overactive imagination, something  not real but actually what research in recent  

עם דמיון פעיל יתר על המידה, משהו לא אמיתי אלא בעצם מה שהמחקר בשנים   האחרונות

years has taught us is that actually it does have  an underlying neurological and genetic basis.  

לימד. לנו הוא שלמעשה יש לו בסיס נוירולוגי וגנטי.

Guy says that in the past, synaesthesia was  often dismissed - considered unimportant or  

גיא אומר שבעבר, סינסתזיה נדחתה לעתים קרובות - נחשבה לא חשובה או

uninteresting. Synesthetes were labelled people  with overactive imaginations - a tendency to  

לא מעניינת. סינסטטים תויגו אנשים עם דמיון מוגזם - נטייה

imagine things that are not true. But research  is showing that the causes of synaesthesia  

לדמיין דברים שאינם נכונים. אבל מחקר מראה שהגורמים לסינסתזיה

could run in the family. Julie and Jen's brothers  don't have synaesthesia, but Jen's daughter does.  

יכולים להופיע במשפחה. לאחים של ג'ולי וג'ן אין סינסתזיה, אבל לבתה של ג'ן יש.

And with an estimated 4% of the world  population having some form of sense mixing,  

ועם הערכה של כ-4% מאוכלוסיית העולם יש צורה כלשהי של ערבוב חושים,

a world of new and exciting possibilities is  opening up to millions. Exciting possibilities  

עולם של אפשרויות חדשות ומרגשות נפתח למיליונים. אפשרויות מרגשות

like tasting someone's name... Remember in my  question I asked what synesthete, Jen McCready,  

כמו לטעום את השם של מישהו... זכור שבשאלתי  שאלתי איזה סינסתטי, ג’ן מקרידי,

tastes when she hears the name 'Neil'. OK. Well,  I guessed that 'Neil' tastes like a jam sandwich.  

טועמת כשהיא שומעת את השם 'ניל'. בסדר. ובכן, ניחשתי של"ניל" יש טעם של כריך ריבה.

Was I right? Well, Neil, no - you  don't taste like a jam sandwich.  

צדקתי? ובכן, ניל, לא - אין לך טעם של כריך ריבה.

In fact, when Jen hears the name 'Neil',  she tastes spaghetti hoops! Oh well,  

למעשה, כשג'ן שומעת את השם 'ניל', היא טועמת חישוקי ספגטי! נו טוב,

it could be worse - the name 'Robert' makes Jen  taste rotten eggs! Sorry to any Roberts listening.  

יכול להיות יותר גרוע - השם 'רוברט' גורם לג'ן לטעום ביצים רקובות! סליחה לכל רוברטס שמאזין.

OK, let's recap the vocabulary we've learned in  this programme about synaesthesia - a neurological  

בסדר, בואו נסכם את אוצר המילים שלמדנו בתוכנית זו על סינסתזיה -

condition where two or more senses mix together.  A nincompoop is an informal way of saying a silly  

מצב נוירולוגי שבו שני חושים או יותר מתערבבים יחדיו. Nincompoop הוא דרך לא רשמית לומר

person. A craving for something is the strong  desire to have it. A vivid sensation is clear,  

אדם טיפש. הכמיהה למשהו היא הרצון העז לקבל אותו. תחושה חיה היא ברורה,

strong and detailed in your mind. When something  is dismissed, it's considered unimportant or  

חזקה ומפורטת במוחכם. כשמשהו מבוטל, זה נחשב כלא חשוב או

uninteresting. And finally, an overactive  imagination is the tendency to imagine things  

לא מעניין. ולבסוף, דמיון פעיל יתר על המידה היא הנטייה לדמיין דברים

that are not true. Once again, our six minutes  are up! If you've enjoyed this look into the weird  

שאינם נכונים. שוב, שש הדקות שלנו נגמרו! אם נהנית מהמבט הזה לתוך

and wonderful world of synaesthesia, we hope  you'll join us again next time for more chat,  

העולם המוזר והמופלא של סינסתזיה, אנו מקווים שתצטרף אלינו שוב בפעם הבאה לצ'אט נוסף,

interesting issues and useful vocabulary here  at 6 Minute English. Bye for now! Goodbye!  

בעיות מעניינות ואוצר מילים שימושי כאן ב-6 דקות אנגלית. להתראות בינתיים! הֱיה שלום!

Hello. This is 6 Minute English from BBC Learning  English. I'm Rob. And I'm Sam. Here at 6 Minute  

שלום. זוהי 6 דקות אנגלית מבית BBC Learning English. אני רוב. ואני סם. כאן ב-6 דקות

English, we love to chat about new technology. One  of our favourite topics is VR or virtual reality,  

אנגלית, אנחנו אוהבים לשוחח על טכנולוגיה חדשה. אחד מהנושאים האהובים עלינו הוא VR או מציאות מדומה,

and the ways it's shaping life in the future. VR  allows you to put on a headset and escape into a  

ודרכים שבהן זה מעצב את החיים בעתיד. VR מאפשר לך לשים אוזניות ולברוח

completely different world. In this programme,  we'll be hearing about some of the ways VR is  

לעולם אחר לגמרי. בתוכנית הזו, נשמע על כמה מהדרכים שבהן VR

tackling serious problems like domestic violence,  and helping people overcome phobias - the strong  

מתמודד עם בעיות חמורות כמו אלימות במשפחה, ועוזר לאנשים להתגבר על פוביות -

and irrational fear of something. And, of course,  we'll be learning some useful related vocabulary  

הפחד העז והבלתי-רציונלי ממשהו. וכמובן, נלמד כמה אוצר מילים שימושי

along the way. People who use VR often describe  the experience as intense. Putting on the headset  

לאורך הדרך. אנשים שמשתמשים ב-VR לרוב מתארים את החוויה כאינטנסיבית. חיבור האוזניות

makes you feel you're really there, in whatever  new world you've chosen. And it's this intensity  

גורם לך להרגיש שאתה באמת שם, בכל עולם חדש שבחרת. וזו העוצמה הזו

that inventors, scientists and therapists are  using to help people overcome their problems.  

שממציאים, מדענים ומטפלים משתמשים בה כדי לעזור לאנשים להתגבר על הבעיות שלהם.

We'll hear more soon, but first I have a question  for you, Sam. One of the phobias VR can help  

נשמע עוד בקרוב, אבל קודם יש לי שאלה אליך, סם. אחת הפוביות שבהן VR יכול לעזור

with is the fear of heights - but what is the  proper name for this psychological disorder?  

היא פחד גבהים - אבל מה השם הנכון להפרעה הפסיכולוגית הזו?

Is the fear of heights called: a) alektorophobia?  b) arachnophobia? or c) acrophobia? I'll say a)  

האם פחד גבהים נקרא: א) אלקטורופוביה? ב) ארכנופוביה? או ג) אקרופוביה? אני אגיד א)

alektorophobia. OK, Sam. We'll find out the answer  at the end of the programme. Now, if like me,  

אלקטורופוביה. בסדר, סם. את התשובה נגלה בסוף התוכנית. עכשיו, אם כמוני,

you're not very good with heights, you'll be  happy to know that a company called Oxford VR  

אתם לא ממש טובים בגבהים, תשמחו לדעת שחברה בשם Oxford VR

has designed a system to help with precisely that  problem. In the safety of your own home, you put  

עיצבה מערכת שתעזור בדיוק בבעיה הזו. בבטיחות הבית שלך, אתה

on a headset and are guided through a series of  tasks moving you higher and higher off the ground.  

שם   אוזניות ומודרך בסדרה של משימות שמניעות אותך גבוה יותר ויותר מהקרקע.

You start by taking an elevator to the top floor  of tall building and move on harder challenges,  

אתה מתחיל בלעלות במעלית לקומה העליונה של בניין גבוה ועוברים על אתגרים קשים יותר,

like climbing a rope. Daniel Freeman is a  professor of clinical psychology at Oxford  

כמו טיפוס על חבל. דניאל פרימן הוא פרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד

University. Listen as he explains how the VR  experience works to BBC World Service programme,  

. הקשיבו כשהוא מסביר כיצד פועלת חוויית ה-VR לתוכנית BBC World Service,

People Fixing the World. Even though  you're consciously aware it's a simulation,  

People Fixing the World. למרות שאתה מודע במודע שזו סימולציה,

it doesn't stop all your habitual reactions to  heights happening, and that's really important,  

זה לא עוצר את כל התגובות הרגילות שלך לגבהים להתרחש, וזה באמת חשוב,

and that's why it's got such a potential to  be therapeutic. The art of successful therapy,  

ובגלל זה יש לזה פוטנציאל כל כך להיות טיפולי. האומנות של טיפול מוצלח,

and what you can do really, really well in VR, is  enable someone to drop those defences, and in VR  

ומה שאתה יכול לעשות ממש ממש טוב ב-VR, היא לאפשר למישהו להפיל את ההגנות האלה, וב-VR

a person is more able to drop them because  they know there's no real height there.  

אדם מסוגל יותר להפיל אותן כי הוא יודע שאין שם גובה אמיתי.

Although the VR experience seems real,  the person using it knows it's only a  

למרות שחוויית ה-VR נראית אמיתית, האדם שמשתמש בה יודע שזו רק

simulation - a pretend copy of the real thing.  This gives them confidence to go higher,  

סימולציה - עותק מעמיד פנים של הדבר האמיתי. זה נותן להם ביטחון להגיע גבוה יותר,

knowing they can't really get hurt. But although  it's simulated, the experience is real enough to  

בידיעה שהם לא באמת יכולים להיפגע. אבל למרות ש זה מדומה, החוויה אמיתית מספיק כדי

trick your mind into acting in its habitual  way - the way it usually, typically works.  

להערים את המוח שלך לפעול בדרכו הרגילה - כמו שהיא בדרך כלל עובדת.

Although your brain knows you have both feet on  the ground, VR is so realistic that to complete  

למרות שהמוח שלך יודע שיש לך שתי רגליים על הקרקע, VR כל כך מציאותי שכדי להשלים

the tasks you have to drop your defences, a phrase  meaning to relax and trust people by lowering the  

את המשימות שעליכם לבטל את ההגנות, ביטוי שמשמעותו להירגע ולסמוך על אנשים על ידי הורדת

psychological barriers you have built to protect  yourself. Oxford VR's 'Fear of Heights' experience  

המחסומים הפסיכולוגיים שבניתם כדי להגן על עצמכם. חוויית 'פחד גבהים' של אוקספורד VR

uses VR to put people into another world, but  the next project we'll hear about takes things  

משתמשת ב-VR כדי להכניס אנשים לעולם אחר, אבל הפרויקט הבא שנשמע עליו לוקח דברים

even further - putting people into someone else's  body. In Barcelona, a VR simulation is being used  

עוד יותר רחוק - הכנסת אנשים לגוף של מישהו אחר . בברצלונה משתמשים בסימולציה של VR

in prisons to make men convicted of domestic  violence aware of what it feels like to be in  

בבתי כלא כדי לגרום לגברים שהורשעו באלימות במשפחה להיות מודעים לתחושת התחושה להיות

the position of their victims. The project, called  'virtual embodiment', is led by neuroscientist,  

במצב של הקורבנות שלהם. הפרויקט, שנקרא 'התגלמות וירטואלית', מובל על ידי מדען המוח,

Mavi Sanchez-Vives, of Barcelona's Institute for  Biomedical Research. In a virtual world we can be  

Mavi Sanchez-Vives, מהמכון למחקר ביו-רפואי של ברצלונה. בעולם וירטואלי אנחנו יכולים להיות

someone different and have a first-person embodied  perspective from the point-of-view, for example,  

מישהו אחר ובעל נקודת מבט מגולמת בגוף ראשון מנקודת המבט, למשל

of a different person, different gender, different  age. One can go through different situations and  

של אדם אחר, מגדר אחר, גיל שונה. אפשר לעבור סיטואציות שונות

have the experience from this totally novel  perspective. Many of the prisoners lack empathy  

ולחוות את החוויה מנקודת מבט חדשה לגמרי זו . לרבים מהאסירים אין אמפתיה

for their victims. 'Virtual embodiment' works by  giving these men the experience of abuse in the  

לקורבנותיהם. 'התגלמות וירטואלית' פועלת בכך שהיא מעניקה לגברים האלה את חוויית ההתעללות בגוף

first-person - from the perspective of someone who  actually experiences an event in person. In VR,  

ראשון - מנקודת המבט של מישהו שממש חווה אירוע באופן אישי. ב-VR,

the men have the insults and abuse they gave to  others turned back on them. It's a novel - a new  

הגברים סובלים מהעלבונות וההתעללות שהם נתנו לאחרים. זה רומן -

and original - experience for them, and not a  pleasant one either. But the VR therapy seems  

חוויה חדשה ומקורית עבורם, וגם לא נעימה. אבל נראה שהטיפול ב-VR

to be working, and Dr Sanchez-Vives reports  more and more of the prisoners successfully  

עובד, וד"ר סאנצ'ז-וויבס מדווח על יותר ויותר מהאסירים

reintegrating into their communities after their  release from prison. The experience VR creates of  

שהשתלבו מחדש בהצלחה בקהילות שלהם לאחר שהשתחררו מהכלא. החוויה ש-VR יוצר של

seeing things from someone else's point-of-view  can be therapeutic, even for serious problems.  

לראות דברים מנקודת המבט של מישהו אחר יכולה להיות טיפולית, אפילו לבעיות חמורות.

And speaking of problems, what was the answer  to your question, Rob? I asked Sam whether  

ואם כבר מדברים על בעיות, מה הייתה התשובה לשאלה שלך, רוב? שאלתי את סם אם

the correct name for the fear of heights was  alektorophobia, arachnophobia, or acrophobia? I  

השם הנכון לפחד גבהים הוא אלקטורופוביה, ארכנופוביה או אקרופוביה?

guessed it was alektorophobia. Which was the wrong  answer. Alektorophobia is the fear of chickens!  

ניחשתי שזו אלקטורופוביה. מה שהייתה התשובה השגויה. אלקטורופוביה היא הפחד מתרנגולות!

The correct answer was c) acrophobia - a  fear of heights, and a good example of a  

התשובה הנכונה הייתה ג) אקרופוביה - פחד גבהים ודוגמה טובה

phobia. Let's recap the rest of the vocabulary  we've learned, starting with simulation - a  

לפוביה. בואו נסכם את שאר אוצר המילים שלמדנו, החל מסימולציה -

pretend copy of something that looks real  but is not. Habitual describes the usual,  

עותק העמדת פנים של משהו שנראה אמיתי אבל לא. הרגל מתאר את

typical way something works. The phrase 'drop your  defences' means to relax and trust something by  

הדרך הרגילה והאופיינית שמשהו עובד. הביטוי 'הורד את ההגנות שלך' פירושו להירגע ולסמוך על משהו על ידי

lowering your psychological barriers. In the  first-person means talking about something  

הורדת המחסומים הפסיכולוגיים שלך. בגוף ראשון פירושו לדבר על משהו

from the perspective of the person who actually  experienced an event themselves. And finally, the  

מנקודת המבט של האדם שבאמת חווה אירוע בעצמו. ולבסוף,

adjective novel means completely new and original,  unlike anything that has happened before. Well,  

רומן התואר פירושו חדש ומקורי לחלוטין, שלא דומה לשום דבר שקרה קודם לכן. ובכן,

once again, our six minutes are really -  and virtually - over! Goodbye for now! Bye!  

שוב, שש הדקות שלנו באמת – ולמעשה – נגמרו! להתראות לבינתיים! ביי!

Hello. This is 6 Minute English from BBC Learning  English. I'm Neil. And I'm Georgina. This is the  

שלום. זוהי 6 דקות אנגלית מבית BBC Learning English. אני ניל. ואני ג'ורג'ינה. זוהי

programme where we hope to add some colour  to your life by talking about an interesting  

התוכנית שבה אנו מקווים להוסיף קצת צבע לחיים שלך על ידי דיבור על

subject and teaching you some useful vocabulary.  And colour is what we're talking about today.  

נושא מעניין וללמד אותך אוצר מילים שימושי. ועל צבע אנחנו מדברים היום.

What's your favourite colour, Neil? Oh, I like  green - a fresh, bold colour, that reminds me of  

מה הצבע האהוב עליך, ניל? הו, אני אוהב ירוק - צבע רענן ונועז, שמזכיר לי את

nature - it can have a calming effect. And you?  It's got to be blue - it reminds me of the sea,  

הטבע - יכול להיות לו אפקט מרגיע. ואת? זה חייב להיות כחול - זה מזכיר לי את הים,

the sky - and holidays, of course! Colour - no  matter which one we prefer - affects how we feel.  

השמיים - וחגים, כמובן! צבע - לא משנה איזה מהם אנחנו מעדיפים - משפיע על ההרגשה שלנו.

And we'll be talking about that soon. But not  before I challenge you to answer my quiz question,  

ועל זה נדבר בקרוב. אבל לא לפני שאאתגר אותך לענות על שאלת החידון שלי,

Georgina - and it's a science question. Do  you know what the splitting of white light  

ג'ורג'ינה - וזו שאלה מדעית. האם אתה יודע איך נקרא הפיצול של האור הלבן

into its different colours is called? Is it...  a) dispersion, b) reflection, or c) refraction?  

לצבעיו השונים? האם זה... א) פיזור, ב) השתקפות או ג) שבירה?

Hmmm. Well, I'm not a scientist, so I'll have  a guess as c) refraction. OK, I'll reveal the  

המממ. ובכן, אני לא מדען, אז יהיה לי ניחוש כמו ג) שבירה. בסדר, אני אגלה את

right answer later on. But now, let's talk  more about colour. Colour can represent many  

התשובה הנכונה בהמשך. אבל עכשיו, בואו נדבר עוד על צבע. צבע יכול לייצג הרבה

different things, depending on where you come  from. You can be 'green with envy' - wishing  

דברים שונים, תלוי מאיפה אתה בא . אתה יכול להיות 'ירוק מקנאה' - מאחלת

you had what someone else had. And someone can  feel blue - so feel depressed. We choose colours  

לך מה שהיה למישהו אחר. ומישהו יכול להרגיש כחול - אז תרגישו מדוכאים. אנחנו בוחרים צבעים

to express ourselves in what we wear or how we  decorate our home. The BBC Radio 4 programme,  

כדי לבטא את עצמנו במה שאנחנו לובשים או איך אנחנו מקשטים את הבית שלנו. התוכנית של BBC Radio 4,

You and Yours, has been talking about colour and  whether it affects everyone's mood. Karen Haller  

You and Yours, דיברה על צבע והאם זה משפיע על מצב הרוח של כולם. קארן הלר

is a colour psychologist and a colour designer and  consultant - she explained how colour affects us.  

היא פסיכולוגית צבעים ומעצבת צבעים ויועצת - היא הסבירה כיצד הצבע משפיע עלינו.

It's the way that we take in the wavelengths of  light because colour is wavelengths of light,  

זו הדרך שבה אנו קולטים את אורכי הגל של אור כי צבע הוא אורכי גל של אור,

and it's how that comes in through our eye,  and then it goes into the part of our brain  

וכך זה נכנס דרך העין שלנו, ואז הוא נכנס לחלק במוח שלנו

called the hypothalamus, which governs our  sleeping patterns, our hormones, our behaviours,  

שנקרא ההיפותלמוס, השולט בדפוסי השינה שלנו, ההורמונים שלנו , ההתנהגויות שלנו,

our appetite - it governs - everything and so  different colours and different frequencies or  

התיאבון שלנו - הוא שולט - הכל וכך צבעים שונים ותדרים שונים או

different wavelengths of light, we have different  responses and different reactions to them.  

אורכי גל שונים של אור, יש לנו תגובות שונות ותגובות שונות אליהם.

So, colour is wavelengths of light - a wavelength  is the distance between two waves of sound or  

אז, צבע הוא אורכי גל של אור - אורך גל הוא המרחק בין שני גלי קול או

light that are next to each other. As these  wavelengths change, so does the colour we see.  

אור שנמצאים זה ליד זה. כשאורכי הגל האלה משתנים, כך גם הצבע שאנו רואים משתנים.

Thanks for the science lesson! Karen also  explained that there's a part of our brain that  

תודה על שיעור המדעים! קארן גם הסבירה שיש חלק במוח שלנו

controls - she used the word govern - how we feel  and how we behave. And this can change depending  

ששולט - היא השתמשה במילה לשלוט - איך אנחנו מרגישים ואיך אנחנו מתנהגים. וזה יכול להשתנות בהתאם לצבע שאנו

on what colour we see. Interesting stuff - of  course, colour can affect us differently. Seeing  

רואים. דברים מעניינים - כמובן, צבע יכול להשפיע עלינו אחרת. לראות

red can make one person angry but someone else  may just feel energised. Homeware and furnishing  

אדום יכול לגרום לאדם אחד לכעוס, אבל מישהו אחר יכול פשוט להרגיש נמרץ. יצרני כלי בית וריהוט

manufacturers offer a whole spectrum - or range  - of colours to choose to suit everyone s taste,  

מציעים מגוון שלם - או מגוון - של צבעים לבחירה שיתאימו לטעם,

and mood. But during the recent coronavirus  pandemic, there was a rise in demand for intense,  

ולמצב הרוח של כולם. אבל במהלך מגיפת הקורונה האחרונה , חלה עלייה בביקוש לגוונים

bright shades and patterns. This was referred to  as 'happy design' - design that was meant to help  

ודפוסים עזים ובהירים. זה כונה 'עיצוב שמח' - עיצוב שנועד לעזור

lift our mood. Yes, and Karen Haller spoke a bit  more about this on the You and Yours programme.  

לשפר את מצב הרוח שלנו. כן, וקארן האלר דיברה קצת יותר על זה בתוכנית You and Yours.

In the time when everyone was out and we were  all working, and we lived very busy lives,  

בתקופה שבה כולם היו בחוץ וכולנו עבדנו, וחיינו חיים מאוד עמוסים,

quite often what people wanted - they wanted  a quiet sanctuary to come back to, so they had  

לעתים קרובות מה שאנשים רצו - הם רצו מקלט שקט לחזור אליו, אז היו להם

very pale colours or very low chromatic colours  in their house - low saturation - because that  

צבעים חיוורים מאוד או צבעים כרומטיים מאוד נמוכים בבית שלהם - רוויה נמוכה - כי זה

helped them unwind and helped them relax and to  feel very soothed. But what I have found since  

עזר להם להירגע ועזר להם להירגע ולהרגיש מאוד רגועים. אבל מה שמצאתי מאז

the first lockdown is a lot of people, because  they re not getting that outside stimulation,  

הנעילה הראשונה זה הרבה אנשים, כי הם לא מקבלים את הגירוי החיצוני הזה,

they're actually putting a lot of brighter colours  in their home because they're trying to bring in  

הם למעשה מכניסים הרבה צבעים בהירים יותר לבית שלהם כי הם מנסים להכניס   את

that feeling that they would have got when they  were out - that excitement and that buzz. It seems  

ההרגשה הזו שהם היו מקבלים יש להם כשהם בחוץ - ההתרגשות והבאז הזה. נראה

that in our normal busy working lives, our homes  were peaceful places and somewhere to relax - they  

שבחיי העבודה העמוסים הרגילים שלנו, הבתים שלנו היו מקומות שלווים ומקום להירגע בו - הם

were a sanctuary. To create this relaxing space,  we use pale colours - ones that lack intensity,  

היו מקלט. כדי ליצור את החלל המרגיע הזה, אנחנו משתמשים בצבעים חיוורים - כאלה שחסרים עוצמה,

like sky blue. But during the recent lockdowns,  when we weren't outside much, we tried to get  

כמו כחול שמיים. אבל במהלך הסגרות האחרונות, כשלא היינו הרבה בחוץ, ניסינו להשיג את

that stimulation - that excitement or experience  - by decorating our homes with brighter colour.  

הגירוי הזה - ההתרגשות או החוויה הזו - על ידי עיצוב הבתים שלנו בצבע בהיר יותר.

Such as yellow! Hmmm, perhaps a little too  bright for me! It is all about personal taste  

כמו צהוב! הממ, אולי קצת יותר מדי בהיר בשבילי! הכל עניין של טעם אישי

and the connections we make with the colours we  see but it makes sense that brighter colours can  

והקשרים שאנו יוצרים עם הצבעים שאנו רואים, אבל הגיוני שצבעים בהירים יותר יכולים

certainly lift our mood. Now, earlier I asked  you, Georgina, do you know what the splitting  

בהחלט להרים את מצב הרוח שלנו. עכשיו, קודם לכן שאלתי אותך, ג'ורג'ינה, האם את יודעת איך נקרא הפיצול

of white light into its different colours is  called? Is it... a) dispersion, b) reflection,  

של האור הלבן לצבעיו השונים ? האם זה... א) פיזור, ב) השתקפות,

or c) refraction? And I said it was refraction.  Sorry Georgina, that's wrong. It is actually  

או ג) שבירה? ואני אמרתי שזו שבירה. סליחה ג'ורג'ינה, זה לא בסדר. זה בעצם

called dispersion. Back to school for you - but  not before we recap some of today's vocabulary.  

נקרא פיזור. חזרה ללימודים בשבילך - אבל לא לפני שנסכם חלק מאוצר המילים של היום.

OK. Firstly we can describe someone who wishes  they had what someone else has, as being green  

בסדר. ראשית, אנו יכולים לתאר מישהו שרוצה שיהיה לו מה שיש למישהו אחר, כמו ירוק

with envy. We also talked about a wavelength  - the distance between two waves of sound or  

מקנאה. דיברנו גם על אורך גל - המרחק בין שני גלי קול או

light that are next to each other. To govern  means to control or influence. A sanctuary can  

אור שנמצאים זה ליד זה. למשול פירושו לשלוט או להשפיע. מקלט יכול

be a peaceful or relaxing place - in some cases  it can be a safe place for someone in danger.  

להיות מקום שליו או מרגיע - במקרים מסוימים הוא יכול להיות מקום בטוח למישהו בסכנה.

Stimulation describes the feeling of being  excited, interested or enthused by something. And  

גירוי מתאר את התחושה של התרגשות, עניין או התלהבות ממשהו. ו

pale describes a colour that lacks intensity, it's  not very bright - and for me, they're much better  

חיוור מתאר צבע חסר עוצמה, הוא לא מאוד בהיר - ובשבילי, הם הרבה יותר טובים

than a bold bright yellow! Well, Georgina, thanks  for showing your true colours! That's all for now,  

מאשר צהוב בוהק מודגש! ובכן, ג'ורג'ינה, תודה שהראת את הצבעים האמיתיים שלך! זה הכל לעת עתה,

but we'll be picking another topic to discuss out  of the blue, next time. Don't forget you can hear  

אבל אנחנו נבחר נושא אחר לדון בו כבר בפעם הבאה. אל תשכח שאתה יכול לשמוע

other 6 Minute English programmes and much more  on our website at bbclearningenglish.com - and  

תוכניות אחרות באנגלית של 6 דקות ועוד הרבה באתר שלנו בכתובת bbclearningenglish.com - ו

we're always posting stuff on our social  media platforms. Bye for now. Goodbye.  

אנחנו תמיד מפרסמים דברים בפלטפורמות המדיה החברתית שלנו . להתראות בינתיים. הֱיה שלום.

Hello. This is 6 Minute English from BBC  Learning English. I’m Neil. And I’m Sam.  

שלום. זוהי 6 דקות אנגלית מבית BBC לימוד אנגלית. אני ניל. ואני סם.

We often hear phrases such as, ‘dream big’  or, ‘reach for the stars’ which reflect an  

לעתים קרובות אנו שומעים ביטויים כמו 'חלום בגדול' או 'להגיע לכוכבים' המשקפים

optimistic view of life. Are you an optimist, Sam?  I hope so! I try to see the positive side of life,  

ראייה אופטימית של החיים. האם אתה אופטימי, סם? אני מקווה! אני מנסה לראות את הצד החיובי של החיים,

even when something bad happens. It sounds like  you’re a glass-half-full person – someone who  

גם כשמשהו רע קורה. זה נשמע כאילו אתה בן אדם מלא חצי כוס - מישהו שתמיד

always thinks that good things will happen.  How about you, Neil? Are you optimistic? Look,  

חושב שדברים טובים יקרו. מה איתך, ניל? האם אתה אופטימי? תראה,

things go wrong all the time - that’s a fact of  life. Call me a pessimist if you like but I’m  

דברים משתבשים כל הזמן - זו עובדת חיים. תקראו לי פסימית אם תרצו אבל אני

just being realistic. Hmm, it sounds like  Neil is more of a glass-half-empty person,  

רק מציאותי. הממ, זה נשמע כאילו ניל הוא יותר בן אדם חצי כוס ריקה,

but the truth is that the age-old debate between  optimism and pessimism is more complex than we  

אבל האמת היא שהוויכוח עתיק היומין בין אופטימיות לפסימיות מורכב יותר ממה שאנחנו

think. Yes, whether you’re a sunny optimist or a  gloomy pessimist may be determined more by your  

חושבים. כן, אם אתה אופטימיסט שטוף שמש או פסימי קודר עשוי להיקבע יותר על ידי

birthplace and your age than your attitude, as  we’ll be finding out in this programme. Great.  

מקום הולדתך וגילך מאשר הגישה שלך, כפי שנגלה בתוכנית זו. גדול.

I’ve got a good feeling about this, Neil! But  first, as usual, I have a question for you, Sam.  

יש לי הרגשה טובה לגבי זה, ניל! אבל קודם כל, כרגיל, יש לי שאלה אליך, סם.

Psychologists define optimism as an attitude  which overestimates the chances of good things  

פסיכולוגים מגדירים אופטימיות כגישה המעריכה יתר על המידה את הסיכויים שדברים טובים

happening to you, while underestimating  the chances of bad things occurring.  

יקרו לך, תוך הערכת זלזול בסיכויים שדברים רעים יתרחשו.

So, what proportion of the British population,  do you think, describe themselves as optimistic?  

אז איזה חלק מהאוכלוסייה הבריטית, לדעתך, מגדירים את עצמם כאופטימיים?

Is it: a) 20 percent? b) 50 percent? or, c) 80  percent? I’ll choose the largest – 80 percent… OK,  

האם זה: א) 20 אחוז? ב) 50 אחוז? או, ג) 80 אחוז? אני אבחר בגדול - 80 אחוז... בסדר,

Sam. We’ll find out if your optimistic answer is  the correct one later in the programme. Someone  

סאם. בהמשך התוכנית נגלה אם התשובה האופטימית שלך היא הנכונה.

who probably wouldn’t agree with you, though, is  BBC World Service listener, Hannah. Hannah grew  

עם זאת, מישהי שכנראה לא תסכים איתך היא המאזינה של BBC World Service, האנה. האנה

up in Germany before moving to the United States.  She thinks Americans tend to be more optimistic  

גדלה בגרמניה לפני שעברה לארצות הברית. היא חושבת שהאמריקאים נוטים להיות אופטימיים יותר

than people back home in Germany, as she told  BBC World Service programme, CrowdScience:  

מאנשים בבית בגרמניה, כפי שאמרה לתוכנית BBC World Service, CrowdScience:

Well, I think the stereotypical perceptions  of Germans is that we’re quite pessimistic  

and that kind of tends to come across as being  a bit of a Debbie Downer, when in actuality,  

בהיותנו קצת דבי דאונר, כשלמעשה,

Germans just tend to be avid planners for all  eventual negative eventualities as well… so  

הגרמנים פשוט נוטים להיות מתכננים נלהבים גם לכל אירוע שלילי בסופו של דבר... אז

that’s kind of us being pessimistic but actually  being cautious, as opposed to for example,  

זה סוג של שאנחנו פסימיים אבל בעצם זהירים, בניגוד למשל,

what I’ve notice in America that a lot of people  tend to be hyper-optimistic. I’ve always admired  

מה ששמתי לב אליו באמריקה שהרבה אנשים נוטים להיות היפר-אופטימיים. תמיד הערצתי את

how Americans tend to be able to sugarcoat  everything. As a stereotypical pessimist,  

האופן שבו אמריקאים נוטים להיות מסוגלים לצבוע הכל. בתור פסימית סטריאוטיפית,

Hannah sometimes feels like a Debbie Downer. This  expression is American slang for someone who makes  

האנה מרגישה לפעמים כמו דבי דאונר. הביטוי הזה הוא סלנג אמריקאי עבור מישהו שגורם

others feel bad by focussing on the depressing  aspects of things. Americans, on the other hand,  

לאחרים להרגיש רע על ידי התמקדות בהיבטים המדכאים של הדברים. אמריקאים, לעומת זאת,

are typically seen as optimists who tend to  sugarcoat things – make things seem better  

נתפסים בדרך כלל כאופטימיים שנוהגים לצבוע דברים – לגרום לדברים להיראות טובים יותר

than they really are. According to Hannah, many  Americans are hyper-optimistic. She uses the  

ממה שהם באמת. לדברי האנה, אמריקאים רבים הם היפר-אופטימיים. היא משתמשת

prefix hyper to say that there is too much of a  certain quality. Hyper-sensitive people are too  

בקידומת hyper כדי לומר שיש יותר מדי איכות מסוימת. אנשים רגישים מדי הם

sensitive; a hyper-optimist is too optimistic.  Besides your country of birth, age is another  

רגישים מדי; היפר-אופטימיסט הוא אופטימי מדי. מלבד ארץ הלידה שלך, גיל הוא

consideration in the optimism debate. When we’re  young we have our whole life ahead of us, and it’s  

שיקול נוסף בוויכוח האופטימיות. כשאנחנו צעירים יש לנו כל החיים לפנינו, וקל  להאמין

easier to optimistically believe that everything’s  going to be alright. The belief that everything’s  

באופטימיות שהכל יהיה בסדר. האמונה שהכל

going to be fine is called ‘the optimism bias’.  It isn’t fixed but changes as we age - something  

הולך להיות בסדר נקראת 'הטיית האופטימיות'. זה לא מתוקן אבל משתנה ככל שאנו מזדקנים - משהו

neuroscientist, Professor Tali Sharot, explained  to BBC World Service programme, CrowdScience:  

מדענית המוח, פרופסור טלי שרות, הסבירה  לתוכנית BBC World Service, CrowdScience:

So it’s quite high in kids and teenagers – they  think, ‘Oh, everything’s going to be fine’,  

אז זה די גבוה בילדים ובני נוער – הם חושבים, 'אה, הכל יהיה בסדר',

you know, and then it goes down, down, down and  it hits rock bottom in your midlife at which point  

אתם יודע, ואז זה יורד, יורד, יורד וזה מגיע לתחתית באמצע החיים שלך, ואז

the optimism bias is relatively small, and then  it starts climbing up again and it’s quite high  

הטיית האופטימיות קטנה יחסית, ואז זה מתחיל לטפס שוב למעלה וזה די גבוה

in the elderly population, and that goes  absolutely against our view of the grumpy old  

באוכלוסיה המבוגרת, וזה לגמרי נגד המבט שלנו על

man, or woman. After starting out high in  children, the optimism bias hits rock bottom – the  

הזקן או האישה הזקן. לאחר שהתחלנו במקום גבוה בילדים, הטיית האופטימיות מגיעה לתחתית -

lowest possible level – in middle age, often  because of work pressures, family responsibilities  

הרמה הנמוכה ביותר האפשרית - בגיל העמידה, לעתים קרובות בגלל לחצים בעבודה, אחריות משפחתית

or caring for elderly parents. But optimism  seems to increase again as we get older. This is  

או טיפול בהורים מבוגרים. אבל נראה שהאופטימיות גוברת שוב ככל שאנו מתבגרים. זה

surprising as it goes against the image we have of  the grumpy old man – a phrase to describe someone  

מפתיע מכיוון שהוא נוגד את הדימוי שיש לנו של הזקן הזועף - ביטוי לתאר מישהו

who complains a lot, is moody and gets easily  annoyed. Optimistic women, meanwhile, can look  

שמתלונן הרבה, מצב רוחו ומתעצבן בקלות . נשים אופטימיות, בינתיים, יכולות

forward to longer, healthier lives. Good news for  you then, Sam! But I’m sticking with my pessimism.  

לצפות לחיים ארוכים ובריאים יותר. חדשות טובות עבורך, סם! אבל אני נשאר עם הפסימיות שלי.

If I anticipate things going wrong I don’t get  disappointed when they do! That’s actually a  

אם אני צופה שדברים ישתבשו, אני לא מתאכזב כשהם משתבשים! זו למעשה

fairly positive way of looking at things, Neil,  but I’m not sure if most people would agree with  

דרך חיובית למדי להסתכל על דברים, ניל, אבל אני לא בטוח אם רוב האנשים יסכימו איתך

you – or maybe they would… It depends on the  answer to your question… Right. I asked Sam what  

- או שאולי הם יסכימו... זה תלוי בתשובה לשאלתך... נכון. שאלתי את סם איזה

proportion of British people describe themselves  as optimistic. And optimistically, I said it was  

חלק מהאנשים הבריטים מגדירים את עצמם כאופטימיים. ובאופטימיות, אמרתי שזה

c) 80 percent. Which was… the correct answer!  Of course it was. Whether you expect good or bad  

ג) 80 אחוז. מה שהייתה... התשובה הנכונה! כמובן שזה היה. בין אם אתה מצפה שדברים טובים או רעים

things to happen to you, you’re probably right.  So why not focus on the sunny side of life, Neil?  

יקרו לך, כנראה שאתה צודק. אז למה שלא תתמקד בצד שטוף השמש של החיים, ניל?

That way, you’ve got nothing to lose! OK, let’s  recap the vocabulary from this programme, Sam.  

ככה, אין לך מה להפסיד! בסדר, בוא נסכם את אוצר המילים מהתוכנית הזו, סם.

You’re certainly a glass-half-full person –  someone with an optimistic attitude to life.  

אתה בהחלט בן אדם מלא חצי כוס - מישהו עם גישה אופטימית לחיים.

And you’re something of a Debbie Downer  - American slang for someone who brings  

ואתה משהו כמו דבי דאונר - סלנג אמריקאי למישהו שמפיל את

everyone down by talking about the negative  side of things. If you sugarcoat something,  

כולם על ידי דיבור על הצד השלילי של הדברים. אם אתה מצפים משהו,

you make it appear more positive than it really  is. The prefix hyper is used before an adjective  

אתה גורם לו להיראות חיובי יותר ממה שהוא באמת . הקידומת hyper משמשת לפני שם תואר

to show having too much of that quality,  for example hypercritical means being  

כדי להראות שיש יותר מדי מהאיכות הזו, לדוגמה, היפר-קריטי פירושו להיות

too critical. If something hits rock bottom it  reaches its lowest possible level. And finally,  

קריטי מדי. אם משהו מגיע לתחתית הוא מגיע לרמה הנמוכה ביותר האפשרית שלו. ולבסוף,

the phrase grumpy old man can be used to  describe someone who always complains,  

אפשר להשתמש בביטוי זקן נרגן כדי לתאר מישהו שתמיד מתלונן,  לא

is intolerant and gets annoyed easily… a bit like Neil! Thank you very much. Unfortunately our six minutes are up,  but

סובלני ומתעצבן בקלות... קצת כמו ניל! תודה רבה לך. למרבה הצער שש הדקות שלנו נגמרו,  אבל

join us again soon for more trending topics and useful vocabulary here at 6 Minute English. Goodbye for now. Bye!

הצטרף אלינו שוב בקרוב לנושאים פופולריים נוספים ואוצר מילים שימושי כאן ב-6 דקות אנגלית. להתראות לבינתיים. ביי!

Hello. This is 6 Minute  English from BBC Learning English. I'm Sam.  

שלום. זוהי אנגלית של 6 דקות מבית BBC Learning English. אני סאם.

And I'm Neil. In this programme, we're discussing  something we've heard a lot about during the  

ואני ניל. בתוכנית זו, אנו דנים במשהו ששמענו עליו רבות במהלך

pandemic - kindness. When was the last time you  did something kind for someone else, Sam? Hmmm,  

המגיפה - חסד. מתי בפעם האחרונה עשית משהו טוב בשביל מישהו אחר, סאם? הממ,

I gave my mum flowers last week. Ah, that  was kind. And how did it feel? It felt good  

נתתי לאמא שלי פרחים בשבוע שעבר. אה, זה היה נחמד. ואיך זה הרגיש? זה הרגיש טוב

knowing I'd made her happy. Right! It's something  that psychologists are starting to prove  

לדעת ששימחתי אותה. ימין! זה משהו שפסיכולוגים מתחילים להוכיח

scientifically but that most of us knew all along:  we feel just as good being kind to someone else  

מדעית, אבל רובנו ידענו כל הזמן: אנחנו מרגישים טוב להיות אדיבים למישהו אחר

as when someone is kind to us. It reminds me  of something called a random act of kindness.  

כמו כשמישהו נחמד אלינו. זה מזכיר לי משהו שנקרא מעשה חסד אקראי.

Have you heard of that, Neil? Yes, things like  helping a stranger cross the road - small,  

שמעת על זה, ניל? כן, דברים כמו לעזור לאדם זר לחצות את הכביש -

everyday things people do to help others for  no other reason than to make them happy. Yes,  

דברים קטנים ו   יומיומיים שאנשים עושים כדי לעזור לאחרים ללא סיבה אחרת מלבד לשמח אותם. כן,

and one of the main benefits of being kind  is that we feel the kindness in ourselves.  

ואחד היתרונות העיקריים של להיות אדיבים הוא שאנחנו מרגישים את החסד שבעצמנו.

It's called 'the gift that keeps on giving'  - and it reminds me of my quiz question.  

זה נקרא 'המתנה שממשיכה לתת' - וזה מזכיר לי את שאלת החידון שלי.

In 2021, a global survey conducted for the BBC's  'Kindness Test' asked people to name their top  

בשנת 2021, סקר עולמי שנערך עבור 'מבחן החסד' של ה-BBC ביקש מאנשים לציין את

five random acts of kindness. So which kind act  came top? Was it: a) giving someone a smile? b)  

חמשת מעשי החסד האקראיים המובילים שלהם. אז איזה סוג של מעשה הגיע לראש? האם זה היה: א) נותן למישהו חיוך? ב)

giving someone a hug? or c) giving someone your  time to just listen? They all sound wonderful but  

לתת למישהו חיבוק? או ג) לתת למישהו את הזמן שלך פשוט להקשיב? כולם נשמעים נפלא, אבל

what I'd really like is a nice big hug! OK, Neil,  we'll find out later if that's the right answer.  

מה שבאמת הייתי רוצה זה חיבוק גדול ונעים! בסדר, ניל, נגלה מאוחר יותר אם זו התשובה הנכונה.

Now, that good feeling Sam got from giving her  mum flowers is something psychologists have become  

עכשיו, ההרגשה הטובה הזו שסאם קיבלה מלתת לאמא שלה פרחים היא משהו שפסיכולוגים התחילו

very interested in. During the past decade  over a thousand academic papers were written  

להתעניין בו מאוד. במהלך העשור האחרון נכתבו למעלה מאלף מאמרים אקדמיים,

including the term 'kindness'. The author of  one such paper is Dr Dan Campbell-Meiklejohn,  

כולל המונח 'חסד'. מחברו של מאמר אחד כזה הוא ד"ר דן קמפבל-מייקליון,

senior psychologist at the University of Sussex,  and researcher for the BBC's Kindness Test. Here  

פסיכולוג בכיר באוניברסיטת סאסקס, וחוקר עבור מבחן החסד של ה-BBC.

is Dr Campbell-Meiklejohn discussing his findings  with BBC World Service programme, Health Check.  

הנה ד"ר Campbell-Meiklejohn דן בממצאיו עם תוכנית BBC World Service, Health Check.

What we know from the science is, and what can  seem counter-intuitive because giving can cost  

מה שאנחנו יודעים מהמדע הוא, ומה שעשוי להיראות מנוגד לאינטואיציה כי נתינה יכולה לעלות

something of ourselves, is that we can experience  a sense of reward when we are kind to others... so  

משהו מעצמנו, זה שאנחנו יכולים לחוות תחושת תגמול כשאנחנו אדיבים לאחרים... אז,

like, when we eat a yummy food or have a pleasant  surprise, the parts of our brain that help us  

כמו, כשאנחנו אוכלים אוכל טעים או שתהיה הפתעה נעימה, החלקים במוח שלנו שעוזרים לנו

remember these nice experiences and motivated us  to do them again and again - they become active  

לזכור את החוויות הנחמדות האלה והניעו אותנו לעשות אותן שוב ושוב - הם הופכים פעילים

when we're kind. And we call this feeling  a warm glow. Usually giving something away,  

כשאנחנו אדיבים. ואנחנו קוראים לתחושה הזו זוהר חם. בדרך כלל לתת משהו,

money for example, means we no longer  possess it. But kindness is different:  

כסף למשל, פירושו שכבר אין לנו אותו. אבל החסד הוא שונה:

both the giver of kindness and the receiver  experience what Dr Campbell-Meiklejohn calls  

גם נותן החסד וגם המקבל חווים את מה שד”ר קמפבל-מייקליון מכנה

a warm glow - an inner feeling of happiness.  Nevertheless, for some people giving something  

זוהר חם - תחושה פנימית של אושר. עם זאת, עבור אנשים מסוימים לתת משהו שווה

away equals losing it, so for them being  kind seems counter-intuitive - opposite to  

לאבד אותו, אז עבורם להיות אדיב נראה מנוגד לאינטואיציה - בניגוד לדרך שבה

the way you expect things should happen. But  on a chemical level the brain doesn't agree!  

אתה מצפה שדברים יקרו. אבל ברמה הכימית המוח לא מסכים!

For our brain, being kind feels as good as any  other pleasurable activity, for example eating  

עבור המוח שלנו, להיות אדיב מרגיש טוב כמו כל פעילות מענגת אחרת, למשל לאכול

something yummy - something delicious which  tastes good. OK, Sam, I can see that being kind  

משהו טעים - משהו טעים שטעים. בסדר, סאם, אני יכול לראות שלהיות אדיב

is great in my personal life. But what about the  ruthless world of business or politics - surely  

זה נהדר בחיי האישיים. אבל מה עם העולם האכזר של העסקים או הפוליטיקה - אין ספק

there's no place for kindness there? It's true  that in many countries politics involves fierce  

שאין שם מקום לחסד? זה נכון שבמדינות רבות פוליטיקה כרוכה

debate and criticism of anyone who disagrees  with you. But there are those who believe it  

בוויכוח עז וביקורת על כל מי שלא מסכים איתך. אבל יש כאלה שמאמינים שזה

doesn't have to be like that. Jennifer Nagel  for one. She's co-director of a movement called  

לא חייב להיות ככה. ג'ניפר נגל לדוגמה. היא מנהלת שותפה של תנועה בשם

Compassion in Politics and author of the book, We,  written with the actor Gillian Anderson. Listen as  

Compassion in Politics ומחברת הספר, We, שנכתב עם השחקנית ג'יליאן אנדרסון. האזינו כשג'ניפר

Jennifer explains her vision to BBC World Service  programme, Health Check. Compassionate leadership  

מסבירה את החזון שלה לתוכנית BBC World Service , Health Check. מנהיגות מלאת חמלה

leads to inclusive, cooperative outcomes which  lead to fairer societies, lower crime rates,  

מובילה לתוצאות כוללניות ושיתופיות המובילות לחברות הוגנות יותר, שיעורי פשיעה נמוכים יותר,

higher levels of health and wellbeing. And yet  we have this idea that compassion somehow doesn't  

רמות גבוהות יותר של בריאות ורווחה. ובכל זאת יש לנו את הרעיון הזה שחמלה איכשהו   לא

belong, that it can be dismissed in the same  way as women have been dismissed as something  

שייכת, שאפשר לפסול אותה באותה צורה  כמו שנשים נפטרו כמשהו

fluffy and a nice idea but not really practical.  But in fact, the science behind compassion  

רך ורעיון נחמד אבל לא ממש מעשי. אבל למעשה, המדע מאחורי החמלה

is that it actually takes courage to act with  compassion. Jennifer wants politics to be based  

הוא שלמעשה צריך אומץ כדי לפעול מתוך חמלה. ג'ניפר רוצה שהפוליטיקה תתבסס

on compassion - a strong feeling of empathy with  the suffering of others and a wish to help them.  

על חמלה - תחושה חזקה של הזדהות עם סבלם של אחרים ומשאלה לעזור להם.

She says kindness is sometimes  dismissed as fluffy - soft and woolly,  

היא אומרת שחביבות לפעמים מתבטלת כצמרית - רכה וצמרית,

something not considered serious or important.  But in fact, being compassionate is not easy  

משהו שלא נחשב רציני או חשוב. אבל למעשה, להיות רחום זה לא קל

and takes courage. Jennifer's is a strong voice  for a kinder, more compassionate society. But I  

וצריך אומץ. הקול של ג'ניפר הוא קול חזק עבור חברה חביבה וחמלה יותר. אבל אני

bet even she could use a random act of kindness  now and again... maybe a hug? Ah that's right,  

מתערב שאפילו היא יכולה להשתמש במעשה חסד אקראי מדי פעם... אולי חיבוק? אה זה נכון,

Neil, a hug was one of the top five random acts  of kindness I asked about in my quiz question,  

ניל, חיבוק היה אחד מחמשת מעשי החסד האקראיים המובילים ששאלתי עליהם בשאלת החידון שלי,

along with smiling and listening. But which came  out on top? I said it was b) giving someone a hug.  

יחד עם חיוך והקשבה. אבל מה יצא בראש? אמרתי שזה ב) לתת למישהו חיבוק.

So, was I right? Giving a hug was... the wrong  answer, I'm afraid. The number one random act of  

אז, צדקתי? חיבוק היה... התשובה השגויה, אני חושש. המעשה האקראי מספר אחד של

kindness was a) giving a smile. But don't worry,  Neil - I have a big hug waiting for you here! Ah,  

טוב לב היה א) הענקת חיוך. אבל אל תדאג, ניל - מחכה לך כאן חיבוק גדול! אה,

thanks, Sam, that's so kind! OK, let's recap the  vocabulary from this discussion about random acts  

תודה, סם, זה כל כך נחמד! בסדר, בואו נסכם את אוצר המילים מהדיון הזה על מעשי

of kindness - small things people do to be kind to  others. Something counter-intuitive doesn't happen  

חסד אקראיים - דברים קטנים שאנשים עושים כדי להיות אדיבים לאחרים. משהו מנוגד לאינטואיציה לא קורה

in the way you expect it to. Yummy means delicious  or tasting very good. A warm glow describes the  

כמו שאתה מצפה ממנו. טעים פירושו טעים או טעים מאוד. זוהר חם מתאר את

pleasant inner feeling of happiness at doing  something kind. Compassion is a feeling of  

התחושה הפנימית הנעימה של אושר בעשיית משהו חביב. חמלה היא תחושה של

sympathy for the suffering of others and a wish to  help them. And finally, something fluffy is soft  

אהדה לסבלם של אחרים ורצון לעזור להם. ולבסוף, משהו רך הוא רך

and woolly, not considered serious or important.  Our six minutes are up, but if you've enjoyed this  

וצמרי, לא נחשב רציני או חשוב. שש הדקות שלנו נגמרו, אבל אם נהנית

programme, why not go out and perform your own  random act of kindness. Goodbye for now! Bye!

מהתוכנית   הזו, למה שלא תצאי החוצה ותבצעי מעשה אדיבות אקראי משלך. להתראות לבינתיים! ביי!