Dear Facebook, this is how you're breaking democracy | Yael Eisenstat

תרגום: Roey Perlstein עריכה: zeeva livshitz

לפני כחמש שנים

הבנתי פתאום שאני מאבדת את היכולת

לתקשר עם אנשים שלא חושבים כמוני.

המחשבה על ניהול שיחות על נושאים בוערים עם חברי האמריקאים

Around five years ago,

it struck me that I was losing the ability

התחילה לגרום לי ליותר צרבת

to engage with people who aren't like-minded.

מאשר הפעמים שבהן תקשרתי עם אנשים החשודים כקיצוניים מעבר לים.

The idea of discussing hot-button issues with my fellow Americans

זה התחיל לגרום לי להרגיש מרירה ומתוסכלת.

was starting to give me more heartburn

וכך, כמעט בהינף יד,

than the times that I engaged with suspected extremists overseas.

הסטתי את כל ההתמקדות שלי

מאיומי בטחון גלובליים

It was starting to leave me feeling more embittered and frustrated.

בניסיון להבין מה גורם לדחיפה הזו

And so just like that,

בכיוונים של קיטוב קיצוני בבית.

I shifted my entire focus

from global national security threats

כדיפלומטית וקצינה לשעבר ב-CIA,

to trying to understand what was causing this push

שהקדישה שנים לעבודה על סוגיות של התנגדות לקיצוניות,

towards extreme polarization at home.

התחלתי לחשוש שזה הופך לאיום הרבה יותר גדול על הדמוקרטיה שלנו

As a former CIA officer and diplomat

מאשר כל יריב זר.

who spent years working on counterextremism issues,

אז התחלתי לחקור,

I started to fear that this was becoming a far greater threat to our democracy

והתחלתי לדבר על הנושא,

מה שהוביל אותי בהמשך להיות מועסקת על-ידי פייסבוק,

than any foreign adversary.

ובסופו של דבר הביא אותי לכאן, היום

And so I started digging in,

כדי להמשיך ולהזהיר אתכם מהדרכים שבהן הפלטפורמות הללו

and I started speaking out,

which eventually led me to being hired at Facebook

מתמרנות ומקצינות רבים כל-כך מבינינו

and ultimately brought me here today

ולדבר על האופן שבו נוכל לתבוע לעצמנו מחדש את כיכר העיר.

to continue warning you about how these platforms

are manipulating and radicalizing so many of us

הייתי קצינה בשירות החוץ בקניה

שנים ספורות לאחר ההתקפות של ה-11 בספטמבר,

and to talk about how to reclaim our public square.

והובלתי את מה שחלק מהאנשים קוראים לו

קמפיינים של “לבבות ומוחות” לאורך הגבול עם סומליה.

I was a foreign service officer in Kenya

חלק גדול מהתפקיד שלי היה לבנות אמון עם קהילות

just a few years after the September 11 attacks,

and I led what some call "hearts and minds" campaigns

שנתפסו כחשופות במידה הרבה ביותר למסרים של הקצנה.

along the Somalia border.

הקדשתי שעות לשתיית תה עם אנשי דת אנטי-מערביים מוצהרים

A big part of my job was to build trust with communities

ואפילו ניהלתי דיאלוג עם כמה חשודים בטרור,

deemed the most susceptible to extremist messaging.

ובעוד שרבות מהשיחות הללו החלו ממקום של חשד הדדי,

I spent hours drinking tea with outspoken anti-Western clerics

אני לא זוכרת ולו אחת מהן שהסתיימה בצעקות או בעלבונות,

and even dialogued with some suspected terrorists,

ובמקרים מסוימים אפילו עבדנו יחד על נושאים בהם היה לנו אינטרס משותף.

and while many of these engagements began with mutual suspicion,

I don't recall any of them resulting in shouting or insults,

הכלים רבי העוצמה ביותר שהיו ברשותנו היו פשוט להקשיב, ללמוד,

and in some case we even worked together on areas of mutual interest.

ולבנות אמפתיה.

זו המהות של עבודת לבבות ומוחות,

The most powerful tools we had were to simply listen, learn

משום שמה שגיליתי - שוב ושוב - הוא שמה שרוב האנשים רוצים

הוא להרגיש ששומעים אותם, מכירים בהם ומכבדים אותם.

and build empathy.

This is the essence of hearts and minds work,

ואני מאמינה שזה מה שרובנו רוצים.

because what I found again and again is that what most people wanted

אז מה שאני רואה שקורה היום ברשת שובר את הלב באופן מיוחד

was to feel heard, validated and respected.

והוא בעיה הרבה יותר קשה להתמודדות.

And I believe that's what most of us want.

אנחנו מתומרנים על-ידי האקוסיסטמה הנוכחית של המידע,

So what I see happening online today is especially heartbreaking

שמקבעת רבים כל-כך בינינו כל-כך עמוק בקצה של האמת המוחלטת,

and a much harder problem to tackle.

We are being manipulated by the current information ecosystem

שפשרה הפכה למילה מלוכלכת.

משום שממש עכשיו,

entrenching so many of us so far into absolutism

חברות מדיה חברתית כמו פייסבוק

מרוויחות מכך שהן מפצלות אותנו ומזינות אותנו בתוכן מותאם אישית,

that compromise has become a dirty word.

שגם מתקף את ההטיות שלנו וגם מנצל אותן.

Because right now,

social media companies like Facebook

השורה התחתונה שלהן תלויה בגירוי של רגש חזק

profit off of segmenting us and feeding us personalized content

שישאיר אותנו מחוברים,

that both validates and exploits our biases.

מה שלעתים קרובות מתמרץ קולות מסיתים ומקטבים

Their bottom line depends on provoking a strong emotion

עד כדי כך שמציאת מכנה משותף כבר מרגישה כמשימה בלתי אפשרית.

to keep us engaged,

often incentivizing the most inflammatory and polarizing voices,

ועל אף מקהלה גוברת של אנשים הקוראים לפלטפורמות להשתנות,

to the point where finding common ground no longer feels possible.

זה ברור שהן לא יעשו מספיק מרצונן.

לכן על הממשלות להגדיר את האחריות

And despite a growing chorus of people crying out for the platforms to change,

לנזקים בעולם האמיתי שנגרמים על-ידי המודלים העסקיים הללו

it's clear they will not do enough on their own.

ולהטיל עלויות ממשיות על ההשפעות המזיקות

So governments must define the responsibility

שיש להם על הבריאות הציבורית שלנו, על כיכר העיר שלנו ועל הדמוקרטיה שלנו.

for the real-world harms being caused by these business models

אך למרבה הצער, זה לא יקרה בזמן לבחירות לנשיאות ארצות-הברית,

and impose real costs on the damaging effects

they're having to our public health, our public square and our democracy.

כך שאני ממשיכה להשמיע את האזעקה הזו,

משום שאפילו אם יום אחד כן יהיו לנו כללים חזקים לעניין הזה,

But unfortunately, this won't happen in time for the US presidential election,

התיקון של זה ידרוש את כולנו.

so I am continuing to raise this alarm,

כאשר התחלתי להסיט את תשומת הלב שלי מאיומים בחוץ-לארץ

because even if one day we do have strong rules in place,

להתפרקות של השיח האזרחי בבית,

it will take all of us to fix this.

תהיתי אם נוכל לייעד מחדש חלק מהקמפיינים הללו של לבבות ומוחות

When I started shifting my focus from threats abroad

כדי לסייע באיחוי הקרעים בינינו.

הניסוי שלנו בדמוקרטיה, בן יותר ממאתיים שנים,

to the breakdown in civil discourse at home,

I wondered if we could repurpose some of these hearts and minds campaigns

עובד במידה רבה משום שאנחנו מסוגלים

to help heal our divides.

לדון ברעיונות שלנו לפתרונות מיטביים בפתיחות ובלהט.

Our more than 200-year experiment with democracy works

אבל בעוד שאני עדיין מאמינה אדוקה

in large part because we are able to openly and passionately

בכוחו של שיח אזרחי פנים-אל-פנים,

הוא פשוט לא יכול להתחרות

debate our ideas for the best solutions.

בהשפעות המקטבות ובסדרי הגודל של המדיה החברתית כרגע.

But while I still deeply believe

in the power of face-to-face civil discourse,

האנשים שנשאבים במורד מחילות הארנב הללו

של זעם במדיה החברתית,

it just cannot compete

לעתים קרובות זה מרגיש שקשה להם יותר להשתחרר מדפוסי החשיבה האידיאולוגיים שלהם

with the polarizing effects and scale of social media right now.

מאשר אותן קהילות פגיעות שעבדתי איתן.

The people who are sucked down these rabbit holes

of social media outrage

כך שכאשר פייסבוק קראה לי ב-2018

often feel far harder to break of their ideological mindsets

והציעה לי את התפקיד הזה,

לעמוד בראש פעולות יושרת הבחירות שלהם לפרסום פוליטי,

than those vulnerable communities I worked with ever were.

הרגשתי שאני מחויבת לומר כן.

So when Facebook called me in 2018

לא היו לי אשליות שאתקן את הכל,

and offered me this role

heading its elections integrity operations for political advertising,

אבל כאשר הוצעה לי ההזדמנות

לעזור לנווט את הספינה בכיוון טוב יותר,

I felt I had to say yes.

הרגשתי שאני חייבת לפחות לנסות.

I had no illusions that I would fix it all,

לא עבדתי ישירות על קיטוב,

but when offered the opportunity

אבל כן בחנתי מהן הסוגיות שהיו המקטבות ביותר בחברה שלנו

to help steer the ship in a better direction,

I had to at least try.

ולפיכך הקלות ביותר לניצול לרעה במאמצים של התערבות בבחירות,

I didn't work directly on polarization,

but I did look at which issues were the most divisive in our society

שהיו הטקטיקה של רוסיה לקראת 2016.

אז התחלתי בהצבת שאלות.

and therefore the most exploitable in elections interference efforts,

רציתי להבין את הסוגיות המערכתיות הבסיסיות

which was Russia's tactic ahead of 2016.

שמאפשרות לכל זה להתרחש,

בכדי להבין איך לתקן את זה.

So I started by asking questions.

I wanted to understand the underlying systemic issues

כעת אני עדיין מאמינה בכוחו של האינטרנט

that were allowing all of this to happen,

להביא יותר קולות אל השולחן,

in order to figure out how to fix it.

אך למרות המטרה המוצהרת שלהן של בניית קהילה,

Now I still do believe in the power of the internet

חברות המדיה החברתית הגדולות ביותר, כפי שהן בנויות כיום,

to bring more voices to the table,

הן אנטיתזה לרעיון של שיח מושכל.

but despite their stated goal of building community,

אין כל דרך לתגמל הקשבה,

the largest social media companies as currently constructed

לעודד דיון מתורבת

ולהגן על אנשים שרוצים בכנות לשאול שאלות,

are antithetical to the concept of reasoned discourse.

There's no way to reward listening,

בעסק שבו מיטוב מעורבות וצמיחת משתמשים

to encourage civil debate

הם שני המדדים החשובים ביותר להצלחה.

and to protect people who sincerely want to ask questions

אין כל תמריץ שיעזור לאנשים להאט,

in a business where optimizing engagement and user growth

להבנות פנימה מספיק חיכוך כך שאנשים יהיו חייבים לעצור,

are the two most important metrics for success.

להכיר בתגובה הרגשית שלהם למשהו,

There's no incentive to help people slow down,

ולהטיל בספק את ההנחות שלהם עצמם לפני שהם נכנסים לדיון.

to build in enough friction that people have to stop,

המציאות המצערת היא כזו:

recognize their emotional reaction to something,

לשקרים יש ברשת כוח אחיזה גדול יותר מאשר לאמת,

and question their own assumptions before engaging.

ועסיסיות מנצחת טיעונים יבשים, מבוססי-עובדות

The unfortunate reality is:

בעולם שמותאם לויראליות ללא חיכוך.

lies are more engaging online than truth,

כל עוד מטרות האלגוריתמים הן להשאיר אותנו באחיזתם,

and salaciousness beats out wonky, fact-based reasoning

הם יזינו אותנו ברעל ששואב את כוחו מהאינסטינקטים

in a world optimized for frictionless virality.

ומחולשות האנוש הגרועים ביותר שלנו.

As long as algorithms' goals are to keep us engaged,

וכן - כעס, חוסר אמון,

they will continue to feed us the poison that plays to our worst instincts

תרבות של פחד, שנאה:

אף אחד מהדברים הללו איננו חדש באמריקה

and human weaknesses.

And yes, anger, mistrust,

אבל בשנים האחרונות, המדיה החברתית רתמה את כל אלו

וכפי שאני רואה את זה, היטתה באופן דרמטי את כפות המאזניים.

the culture of fear, hatred:

none of this is new in America.

ופייסבוק יודעת את זה.

But in recent years, social media has harnessed all of that

מאמר שפורסם לאחרונה ב“וול סטריט ג’ורנל”

חשף מצגת פנימית של פייסבוק משנת 2018

and, as I see it, dramatically tipped the scales.

And Facebook knows it.

שמצביעה באופן ספציפי על השפעת האלגוריתמים של החברה עצמה

A recent "Wall Street Journal" article

exposed an internal Facebook presentation from 2018

על צמיחה בנוכחות של קבוצות קיצוניות בפלטפורמה שלהם

ועל הקיטוב של המשתמשים שלהם.

that specifically points to the companies' own algorithms

אבל הדרך שלהם להרוויח את הכסף שלהם היא בכך שהם ישאירו אותנו מעורבים.

for growing extremist groups' presence on their platform

סביבת המידע המודרנית מתגבשת סביב יצירת פרופילים שלנו

and for polarizing their users.

But keeping us engaged is how they make their money.

ולאחר מכן פיצול שלנו לקטגוריות צרות יותר ויותר

כדי לשכלל עד הסוף את תהליך ההתאמה האישית הזה.

The modern information environment is crystallized around profiling us

לאחר מכן אנחנו מופגזים במידע המאשש את העמדות שלנו,

and then segmenting us into more and more narrow categories

מתקף את ההטיות שלנו,

to perfect this personalization process.

וגורם לנו להרגיש שאנחנו שייכים למשהו.

We're then bombarded with information confirming our views,

אילו אותן הטקטיקות שנהגנו לראות אצל מגייסי טרוריסטים,

reinforcing our biases,

המשתמשים בהן על בני-נוער פגיעים,

and making us feel like we belong to something.

אף כי בדרכים קטנות ומקומיות יותר לפני המדיה החברתית,

These are the same tactics we would see terrorist recruiters

שיטות שמטרתן הסופית לשכנע את ההתנהגות שלהם.

using on vulnerable youth,

למרבה הצער, מעולם לא קיבלתי מפייסבוק את הכוח שיאפשר לי ממש להשפיע.

albeit in smaller, more localized ways before social media,

with the ultimate goal of persuading their behavior.

למעשה, ביום השני שלי התואר ותיאור התפקיד שלי שונו,

Unfortunately, I was never empowered by Facebook to have an actual impact.

והדירו אותי מישיבות של קבלת החלטות.

המאמצים הגדולים ביותר שלי,

לנסות ולבנות תכניות

In fact, on my second day, my title and job description were changed

שייאבקו בדיסאינפורמציה ובדיכוי הצבעה במודעות פוליטיות,

and I was cut out of decision-making meetings.

נדחו.

וכך, החזקתי מעמד קצת פחות משישה חודשים.

My biggest efforts,

trying to build plans

to combat disinformation and voter suppression in political ads,

אבל הנה התובנה הגדולה ביותר שלי מהזמן שלי שם.

were rejected.

ישנם אלפי אנשים בפייסבוק

And so I lasted just shy of six months.

שעובדים בלהט על מוצר,

שהם באמת מאמינים שהופך את העולם למקום טוב יותר,

But here is my biggest takeaway from my time there.

There are thousands of people at Facebook

אבל כל עוד החברה ממשיכה לעשות רק שיפוצים קטנים בשוליים

who are passionately working on a product

של מדיניות ושל וויסות תכנים,

that they truly believe makes the world a better place,

בניגוד לחשיבה

על האופן בו המכונה כולה מתוכננת ומנוצלת למטרות רווח,

but as long as the company continues to merely tinker around the margins

הם לעולם לא יטפלו באמת באופן שבו הפלטפורמה תורמת

of content policy and moderation,

לשנאה, לפילוג ולהקצנה.

as opposed to considering

how the entire machine is designed and monetized,

וזו השיחה האחת שמעולם לא שמעתי מתרחשת בתקופה שהייתי שם,

they will never truly address how the platform is contributing

to hatred, division and radicalization.

משום שזה יחייב קבלה בסיסית,

שהדבר שבניתם אולי איננו הדבר הטוב ביותר לחברה,

And that's the one conversation I never heard happen during my time there,

ולהסכים לשנות את המוצר כולו ואת מודל הרווח.

because that would require fundamentally accepting

that the thing you built might not be the best thing for society

אז מה אנחנו יכולים לעשות בעניין?

אני לא אומרת שהמדיה החברתית נושאת לבדה בכל האחריות

and agreeing to alter the entire product and profit model.

למצב שבו אנחנו נמצאים כיום.

So what can we do about this?

ללא ספק, יש לנו סוגיות חברתיות עמוקות, שעלינו לפתור.

I'm not saying that social media bears the sole responsibility

אבל התגובה של פייסבוק, שהיא לא יותר מאשר מראה לחברה,

for the state that we're in today.

Clearly, we have deep-seated societal issues that we need to solve.

היא ניסיון נוח להסיר כל אחריות

מהאופן שבו הפלטפורמה שלהם מעצימה תכנים פוגעניים

But Facebook's response, that it is just a mirror to society,

ודוחפת משתמשים מסוימים לעמדות קיצוניות.

is a convenient attempt to deflect any responsibility

from the way their platform is amplifying harmful content

ופייסבוק היתה יכולה, לו רק רצתה,

לתקן חלק מזה.

and pushing some users towards extreme views.

הם היו יכולים להפסיק להגביר ולהמליץ על אנשי תיאוריות הקונספירציה,

And Facebook could, if they wanted to,

קבוצות השנאה, מפיצי הדיסאינפורמציה

fix some of this.

וכן, במקרים מסוימים, אפילו הנשיא שלנו.

They could stop amplifying and recommending the conspiracy theorists,

הם היו יכולים להפסיק להשתמש באותן טכניקות של התאמה אישית

the hate groups, the purveyors of disinformation

שהם משתמשים בהן כדי למכור לנו נעליים, כדי להעביר רטוריקה פוליטית.

and, yes, in some cases even our president.

הם יכלו לאמן מחדש את האלגוריתמים

They could stop using the same personalization techniques

כך שיתמקדו במדד אחר, שאיננו מידת מעורבות,

והם היו יכולים לבנות אמצעי בטיחות, שימנעו מתכנים מסוימים להפוך ויראליים

to deliver political rhetoric that they use to sell us sneakers.

They could retrain their algorithms

לפני שהם עוברים בקרה.

to focus on a metric other than engagement,

והם יכלו לעשות את כל זה

and they could build in guardrails to stop certain content from going viral

מבלי להפוך למה שהם קוראים, בוררים של האמת.

before being reviewed.

אבל הם הבהירו היטב, שהם לא יילכו מספיק רחוק

And they could do all of this

כדי לעשות את הדבר הנכון מבלי שיכריחו אותם,

without becoming what they call the arbiters of truth.

ואם להיות כנים, למה שהם יעשו זאת?

But they've made it clear that they will not go far enough

השווקים ממשיכים לתגמל אותם, והם לא עוברים על החוק.

to do the right thing without being forced to,

משום שכפי שהמצב הוא כיום,

אין כל חוק אמריקאי המחייב את פייסבוק, או כל חברת מדיה חברתית אחרת,

and, to be frank, why should they?

The markets keep rewarding them, and they're not breaking the law.

להגן על כיכר העיר שלנו,

Because as it stands,

על הדמוקרטיה שלנו,

ואפילו על הבחירות שלנו.

there are no US laws compelling Facebook, or any social media company,

ויתרנו על הזכות לקבל החלטות לגבי אילו כללים לכתוב ומה לאכוף

to protect our public square,

לטובת מנכ“לים של חברות אינטרנט למטרות רווח.

our democracy

and even our elections.

We have ceded the decision-making on what rules to write and what to enforce

האם זה מה שאנחנו רוצים?

עולם של פוסט-אמת, שבו רעילות ושבטיות

to the CEOs of for-profit internet companies.

מנצחות בניית גשרים וחיפוש אחר הסכמות?

Is this what we want?

אני עדיין אופטימית, שעדיין יש בינינו יותר מן המשותף

A post-truth world where toxicity and tribalism

ממה שמציגות כיום המדיה והסביבה המקוונת,

trump bridge-building and consensus-seeking?

ואני כן מאמינה שהיקף רחב יותר לפרספקטיבה שלנו

I do remain optimistic that we still have more in common with each other

יוצר דמוקרטיה יותר חזקה ומכילה.

than the current media and online environment portray,

אבל לא כמו שזה מתרחש כרגע.

and I do believe that having more perspective surface

וחשוב להדגיש, אני לא רוצה להרוג את החברות הללו.

makes for a more robust and inclusive democracy.

אני רק רוצה שהן יהיו מחויבות לרמה מסוימת של דין-וחשבון,

But not the way it's happening right now.

בדיוק כמו כל יתר החברה.

And it bears emphasizing, I do not want to kill off these companies.

הגיע הזמן שהממשלות שלנו יאזרו אומץ ויעשו את עבודתן,

I just want them held to a certain level of accountability,

להגן על האוכלוסייה האזרחית שלנו.

just like the rest of society.

ובעוד שאין פיסת חקיקה קסומה אחת

It is time for our governments to step up and do their jobs

שתתקן את כל זה,

אני כן מאמינה שממשלות יכולות, וחייבות, למצוא את האיזון

of protecting our citizenry.

And while there isn't one magical piece of legislation

בין ההגנה על חופש הביטוי

that will fix this all,

לבין דרישת דיון וחשבון מהפלטפורמות הללו על ההשפעות שלהן על החברה.

I do believe that governments can and must find the balance

והן יכולות לעשות את זה, חלקית, בכך שהן יתעקשו על שקיפות ממשית

between protecting free speech

and holding these platforms accountable for their effects on society.

סביב האופן בו פועלים מנועי ההמלצה הללו,

סביב האופן שבו מתרחשות האצירה, ההעצמה והגדרת היעדים הללו.

And they could do so in part by insisting on actual transparency

around how these recommendation engines are working,

מבינים, אני רוצה שהחברות הללו יחוייבו לתת דין-וחשבון

לא על השאלה, אם פרט מסוים מפרסם מידע לא נכון או רטוריקה קיצונית,

around how the curation, amplification and targeting are happening.

אלא על האופן שבו מנועי ההמלצה שלהן מפיצים אותה

You see, I want these companies held accountable

not for if an individual posts misinformation

האופן שבו האלגוריתמים שלהן מכוונים אנשים כלפיה,

or extreme rhetoric,

והאופן שבו הכלים שלהן משמשים להכוונתה לאנשים מסוימים.

but for how their recommendation engines spread it,

ניסיתי ליצור שינוי בתוך פייסבוק ונכשלתי,

how their algorithms are steering people towards it,

and how their tools are used to target people with it.

ולפיכך אני משתמשת בקול שלי שוב, בשנים האחרונות,

כדי להמשיך ולהשמיע את האזהרה הזו,

I tried to make change from within Facebook and failed,

בתקווה שזה ייתן לאנשים נוספים את הכוח לדרוש את אַחְרָיוּת הדִּוּוּחַ, הזו.

and so I've been using my voice again for the past few years

המסר שלי אליכם הוא פשוט:

to continue sounding this alarm

הפעילו לחץ על נציגיכם בממשלה

and hopefully inspire more people to demand this accountability.

לאזור אומץ ולהפסיק לוותר על כיכר העיר לטובת אינטרסיים עסקיים.

My message to you is simple:

עיזרו לחנך את חבריכם ובני משפחותיכם

pressure your government representatives

לגבי הדרכים בהן הם מתומרנים ברשת.

to step up and stop ceding our public square to for-profit interests.

דחפו את עצמכם לשיחות עם אנשים, שאינם חושבים כמותכם.

Help educate your friends and family

היפכו את הסוגייה הזו לבעלת עדיפות.

about how they're being manipulated online.

אנחנו זקוקים לגישה כלל-חברתית כדי לפתור את זה.

Push yourselves to engage with people who aren't like-minded.

והמסר שלי למנהיגים של פייסבוק, המעסיקה שלי לשעבר, הוא זה:

Make this issue a priority.

We need a whole-society approach to fix this.

כרגע, אנשים משתמשים בכלים שלכם בדיוק כפי שהם עוצבו,

And my message to the leaders of my former employer Facebook is this:

כדי לזרוע שנאה, פילוג וחוסר אמון,

right now, people are using your tools exactly as they were designed

ואתם לא רק מאפשרים את זה, אלא נותנים לזה יד.

וכן, ישנם הרבה מאד סיפורים נהדרים

to sow hatred, division and distrust,

על דברים חיוביים שקורים בפלטפורמה שלכם וברחבי העולם,

and you're not just allowing it, you are enabling it.

אבל זה לא הופך דבר מכל זה לבסדר.

And yes, there are lots of great stories

וזה רק הולך ומחמיר בעוד אנחנו נכנסים למערכת הבחירות שלנו,

of positive things happening on your platform around the globe,

ואפילו יותר מדאיג,

but that doesn't make any of this OK.

ניצבים בפני המשבר הפוטנציאלי הגדול ביותר שלנו עד היום -

אם התוצאות לא יזכו לאמון ואם יפרצו מעשי אלימות.

And it's only getting worse as we're heading into our election,

and even more concerning,

אז ב-2021, כאשר תגידו פעם נוספת “אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להשתפר“,

face our biggest potential crisis yet,

if the results aren't trusted, and if violence breaks out.

אני רוצה שתזכרו את הרגע הזה,

משום שאלו כבר לא רק כמה קולות בודדים בשוליים.

So when in 2021 you once again say, "We know we have to do better,"

מנהיגים בתחומי זכויות אזרח, אקדמאים,

I want you to remember this moment,

עיתונאים, מפרסמים, והעובדים שלכם עצמם,

because it's no longer just a few outlier voices.

צועקים מכל הגגות

שקווי המדיניות שלכם והאתיקה בעסקים שלכם

Civil rights leaders, academics,

פוגעים באנשים ובדמוקרטיה.

journalists, advertisers, your own employees,

are shouting from the rooftops

אתם אחראים להחלטות שלכם,

that your policies and your business practices

אבל אתם לא יכולים עוד לומר, שלא יכולתם לראות את זה בא.

are harming people and democracy.

תודה.

You own your decisions,

but you can no longer say that you couldn't have seen it coming.

Thank you.