Overcoming the scientific divide - Aaron Reedy

להתגבר על הפער המדעי - ארון רידי

תרגום: Ido Dekkers עריכה: benyamin zinshtein

When I look at science education,

כשאני מביט בחינוך למדעים,

I see a divide.

אני רואה חלוקה.

I see a divide between

אני רואה חלוקה בין

doing science

עשיית מדע

and learning science.

ולמידת מדע.

And now if you're a kid in that system of education,

ועכשיו אם אתם ילד במערכת החינוך הזו,

and you want to do science,

ואתם רוצים לעסוק במדע,

you want to do authentic research,

אתם רוצים לעשות מדע אותנטי,

you may have to wait a long time for that

אתם אולי חייבים לחכות הרבה זמן לזה

because the first moment

מפני שהרגע הראשון

in our system of science education

במערכת שלנו של חינוך מדעי

where we universally expect students to do science

בו אנחנו מצפים באופן אוניברסלי לעסוק במדע

often doesn't come until graduate school.

לרב לא מגיע לפני התואר הראשון.

And this is what sets up the divide.

וזה מה שיוצר את הפער.

It sets up a divide between teachers and scientists,

הוא יוצר מחיצה בין מורים ומדענים,

and it sets up a divide in general

והוא מקים מחיצה באופן כללי

between learning science and doing science.

בין לימוד מדע ועשיית מדע.

But I think we can overcome this divide

אבל אני חושב שאנחנו יכולים להתגבר על הפער הזה

if teachers and scientists work together.

אם מורים ומדענים יעבדו יחד.

And I think teachers are uniquely positioned

ואני חושב שמורים נמצאים במיקום יחודי

to reach out to scientists

לגשת למדענים

ולגרום לזה לקרות.

and make this happen.

In my own classroom,

בכיתה שלי,

I've had some success with this model.

היו לי כמה הצלחות עם המודל הזה.

And so I'd like to use my own experiences

וכך הייתי רוצה להשתמש בנסיון שלי

to kind of illustrate

לסוג של להסביר

how an individual teacher can reach out to scientists

איך מורה בודד יכול להגיע למדענים

and make more science happen in their classrooms.

ולגרום ליותר מדע לקרות בכיתותייהם.

I had the opportunity to develop

היתה לי ההזדמונת לפתח

my own professional development program

את תוכנית הפיתוח המקצועית שלי

in the summer through an organization

בקיץ דרך ארגון

called Fund for Teachers.

שנקרא קרן עבור מורים.

The way they work is they're kind of like

הדרך בה הם עובדים היא שהם כמו

מנהלי קרנות סיכון למחנכים.

venture capitalists for educators.

You go to them with an idea and you say,

אתם הולכים אליהם עם רעיון ואומרים,

'Hey, this is going to make me a better teacher.

'הי, זה יהפוך אותי למורה טוב יותר.

This is going to help my students learn.'

זה עומד לעזור לתלמידים שלי ללמוד.'

And if they like your idea and they're able,

ואם הם אוהבים את הרעיון שלכם והם יכולים,

they fund it, and they make that idea happen for you.

הם יממנו אותו, והם עוזרים לרעיון הזה לקרות עבורכם.

So, the idea that I pitched to them

אז, הרעיון שהעלתי לפניהם

was an idea that would get me doing more science

היה רעיון שיתן לי לעשות יותר מדע

because that was important to me.

מפני שזה מה שחשוב לי.

אבל זה גם היה חשוב לי

But it was also important to me

that I do it in such a way

שאני אעשה את זה בדרך כזו

that it would capture the imagination of my students.

שאני אתפוס את הדמיון של התלמידים.

So, the idea that I pitched to them

אז, הרעיון שהעלתי לפניהם

was a thousand-mile expedition on the Mississippi River

היה מסע של 1600 קילומטר על נהר המיסיסיפי

to gather data on nutrient pollution.

כדי לאסוף מידע על זיהום חמרים מזינים.

And for 27 days that summer,

ובמשך 27 ימים באותו קיץ,

I was immersed in the process of doing science

הייתי שקוע בתהליך של לעשות מדע

on one of the mightiest rivers on the planet.

על אחד מהנהרות הגדולים על הכוכב.

When we would come ashore,

כשהגענו לחוף,

after paddling six to ten hours a day,

אחרי חתיירה של שש עד עשר שעות ביום,

we would set up a temporary lab,

היינו מקימים מעבדה זמנית,

and we'd conduct water tests.

והיינו עורכים בדיקות מים.

In prepping for this,

כהכנה לזה,

I quickly realized how poorly my own education

הבנתי במהירות כמה גרוע החינוך שלי

had prepared me to do science

הכין אותי לעסוק במדע

of this nature and of this scope.

מסוג זה ובהיקף הזה.

So, what I did was I reached out to experts.

אז, מה שעשיתי היה להגיע למומחים.

I just simply looked through journals,

פשוט חיפשתי במגזינים,

and I found who was the leading experts

ומצאתי מי המומחים המובילים

in nutrient pollution in major rivers,

בזיהום חומרים מזינים בנהרות גדולים,

and I started firing off emails with questions.

והתחלתי לשלוח אימיילים עם שאלות.

And I was astounded at the responses I got.

והופתעתי מהתשובות שקיבלתי.

Scientists responded thoroughly,

מדענים הגיבו בפירוט,

and they were genuinely interested

והם ממש התעניינו

in helping me do better science.

בלעזור לי לעשות מדע טוב יותר.

So, I kind of put that information in my back pocket

אז, סוג של שמתי את המידע הזה בכיס האחורי

that professional scientists were a resource

שמדענים מקצועיים הם משאב

that I could draw from.

שיכולתי להתחבר אליו.

When I went back to my classroom in the fall,

כשחזרתי לכיתה שלי בסתיו,

my students were able to use the same methods

התלמידים שלי היו מסוגלים להשתמש באותן שיטות

that I had learned in the summer

שלמדתי בקיץ

on a river in their own back yard, the Chicago River,

על הנהר בחצר האחורית שלהם, נהר שיקגו,

to do real science.

כדי לעשות מדע אמיתי.

And I could see this breakdown of the barrier

ויכולתי לראות שזה מוריד את המחסום

between doing science and learning science,

בין לעשות מדע ללמוד מדע,

and it was happening in my classroom,

וזה קרה בכיתה,

and I wanted more of it.

ורציתי יותר מזה.

So, the next summer, I reached out to scientists again.

אז, בקיץ הבא, ניגשתי למדענים שוב.

And I pretty quickly came across

ודי מהר הגעתי

an evolutionary ecology lab at Iowa State.

למעבדת אקולוגיה אבולוציונית במדינת איווה.

And they shared my philosophy

והם חלקו את הפילוסופיה שלי

that there should be no separation

שלא צריכות להיות מחיצות

between doing science and learning science.

בין לעשות מדע וללמוד מדע.

They worked on turtle reproduction,

הם עבדו על רביית צבים,

specifically how climate change

בעיקר על איך שינוי אקלים

affects the evolution of turtle reproductive behavior,

משפיע על האבולוציה של התנהגות התרבות הצבים,

and they worked on an island in the Mississippi River.

והם עבדו על אי בנהר המיסיסיפי.

So, I was thrilled again to be out

אז, התרגשתי שוב להיות בחוץ

on the river for another summer.

על הנהר לקיץ נוסף.

But, because they shared my believes on education,

אבל, מפני שהם חלקו את האמונות שלי על חינוך,

we were able to bring high school students out there

היינו יכולים להביא תלמידי תיכון לשם

for two weeks at a time

לשבועיים כל פעם

and turn them loose

ולשחרר אותם

on their own authentic research projects

לפרוייקט מחקר אותנטי משלהם

on the biology of turtles,

על הביולוגיה של הצבים,

snakes,

נחשים,

lizards.

לטאות.

And, in that experience,

ובהתנסות הזו,

working side by side with people

לעבוד יחד עם אנשים

at all different stages of their academic career,

בכל השלבים של הקרירה האקדמית שלהם,

we had the high school students working beside undergrads,

היו לנו את תלמידי התיכון עובדים עם תלמידי תואר ראשון,

working beside graduate students,

עובדים יחד עם סטודנטים לתואר שני,

עובדים יחד עם מקצוענים.

working beside professionals.

I left that experience absolutely convinced

עזבתי את ההתנסות הזו משוכנע לחלוטין

that this is the right way to teach science,

שזו הדרך הנכונה ללמד מדעים,

with no separation between doing science

בלי הפרדה בין לעשות מדע

and learning science.

וללמוד מדעים.

I continued to keep up my relationships

המשכתי לשמור על היחסים שלי

with these scientists,

עם המדענים האלה,

and I got to the point where I wanted to try something new,

והגעתי לנקודה בה רציתי לנסות משהו חדש,

something that hadn't been done before.

משהו שמעולם לא נעשה קודם לכן.

I wanted to bring those kinds of science experiences

רציתי להביא את הסוג הזה של נסיונות מדעיים

that we were having with kids out at the river,

שהיו לנו עם ילדים בנהר,

and I wanted to put those into our classroom.

ורציתי להכניס אותם לתוך הכיתה.

And it was important to me

וזה היה חשוב לי

that it wasn't simply a one-off

שזה לא יהיה חד פעמי

or a one-day special field trip.

או טיול שדה של יום אחד.

I wanted this kind of science

רציתי שהסוג הזה של המדע

to be a part of the everyday science curriculum

יהיה חלק מתוכנית הלימוד היום יומית במדע

for an entire school year.

לשנת לימודים שלמה.

So, as we were thinking of this,

אז, כשחשבנו על זה,

in planning for how we could make this happen realistically,

בתיכנון של איך נוכל להפוך את זה למציאות,

we reached out to the National Science Foundation,

פנינו לקרן המדע הלאומית,

וביקשנו מענק מחקר למורים,

and we applied to a Research Experience for Teachers grant,

or the RET.

או RET.

And now, teachers have to partner

ועכשיו, מורים צריכים לחבור

with a researcher who is already supported by the NSF

לחוקרים שכבר נתמכים על ידי הקרן

to apply for this grant,

כדי להגיש בקשה למענק,

but I think that just gives you one more great excuse

אבל אני חושב שזה נותן לכם עוד תירוץ אחד טוב

לחבור למדען.

to partner with a scientist.

And what we did is we used our NSF funding

ומה שאנחנו עושינו זה להשתמש במימון הקרן

to travel down to Florida,

לנסוע לפלורידה,

with the permission of the state Florida

עם הסכמת מדינת פלורידה

catch a bunch of lizards,

וללכוד מספר לטאות,

and FedEx them back to my classroom in Chicago

ולשלוח אותן חזרה לכיתה שלי בשיקגו

where we had set-up a functioning, live animal lab.

שם הקמנו מעבדת חיות פעילה.

So, when my students came to school

אז, כשהתלמידים שלי באו לבית הספר

for the first day in September,

ביום הראשון בספטמבר,

they immediately began work on a scientific experiment

הם מייד התחילו לעבוד עם ניסוי מדעי

that would answer a very specific question.

שיענה על שאלה מאוד ספציפית.

Our question was,

השאלה שלנו היתה,

"How do females make choices when they lay eggs?

"איך נקבות בוחרות כשהן מטילות ביצים?

How do they choose a nest site?

איך הן בוחרות מיקום קן?

And what effect does that choice have on their offspring?"

ואיזה השפעה יש לבחירה על הצאצאים שלהן?"

And, by the end of the year,

ועד סוף השנה,

they had generated data

הם יצרו מידע

and performed science that answered that question.

וביצעו מדע שענה על השאלה הזו.

And I was extremely happy

והייתי ממש שמח

when our work was recently published

כשהעבודה שלנו פורסמה לאחרונה

in the January edition of <em>Behavioral Ecology</em>.

במהדורת ינואר של אקולוגיה התנהגותית.

And, to my knowledge, this is the first time

ולמיטב ידיעתי, זו הפעם הראשונה

that work conducted as part

שעבודה שנערכה במהלך

of a normal high school curriculum

תוכנית לימודים רגילה של תיכון

resulted in a peer-reviewed paper.

יצרה עבודה בביקורת עמיתים.

So, I have three pieces of advice

אז, יש לי שלוש עצות

for teachers who want to make these connections

למורים שרוצים לעשות את החיבורים האלה

with scientists and want to blur the line

עם מדענים ורוצים לטשטש את הקו

between doing science and learning science.

בין לעשות מדע וללמוד מדע.

Number 1,

מספר אחת,

look out for those great resources that are out there.

חפשו את המשאבים המעולים שנמצאים שם בחוץ.

בקשו מענק RET,

Apply for an RET grant,

apply for a Fund for Teachers fellowship.

הגישו בקשה לקרן לעמיתי הוראה.

I know what a difference those resources can make.

אני יודע איזה הבדל המשאבים האלה יכולים לעשות.

And there's more resources available locally,

ויש יותר משאבים מקומיים היום,

and you should look for those, too

ואתם צריכים לחפש אותם גם,

מפני שהם יכולים להשפיע על הכמות

because they can influence the amount

that you are able to accomplish. I know that.

שאתם יכולים לבצע. אני יודע את זה.

However, my number 2 piece of advice is

עם זאת, העצה השניה שלי היא

don't let a lack of resources stop you

אל תתנו למחסור במשאבים לעצור אתכם

from making those connections with professional science.

מלעשות את החיבורים האלה עם מדע מקצועי.

Reach out to a scientist today,

פנו למדענים היום,

no matter what your resource level is.

לא משנה מה רמת המשאבים שלכם.

You can start small.

אתם יכולים להתחיל בקטן.

Invite a scientist in for a talk.

הזמינו מדען להרצאה.

Set up a Skype chat between a scientist and their lab.

צרו שיחת סקייפ בין מדען למעבדה שלכם.

Then, maybe you can move up to

אז, אולי תוכלו לעבור

more large-scale project-based learning.

ללמידה מבוססת פרוייקטים בקנה מידה גדול יותר.

But, whatever you do,

אבל, מה שתעשו,

make sure that you're forming these partnerships

דאגו ליצור את החיבורים האלה

with people who do science for a living.

עם אנשים שמדע זה עבודתם.

And my third point acknowledges

והנקודה השלישית שלי מכירה

some of the realities that teachers are facing today.

בכמה מהמציאויות שעומדות לפני מורים היום.

I know that the pressure of high-stakes testing

אני יודע שהלחץ של מבחנים

and the climate that creates

והמזג שזה יוצר

can make it feel almost a little bit subversive

יכולים לגרום לזה להרגיש כמעט מעט חתרני

to deviate from the standard curriculum.

לסטות מתוכן הלימודים הקבוע.

So, my final piece of advice is

אז, העצה האחרונה שלי היא

be a bit subversive if you have to.

להיות מעט חתרניים אם אתם חייבים.

Make sure, though, that you are doing science.

תדאגו עם זאת, שאתם עושים מדע.

And I don't mean be confrontational when I say this

ואני לא למתכוון להיות לעומתיים כשאני אומר את זה

because that's not productive.

מפני שזה לא יעיל.

But take the steps you need to

אבל קחו את הצעדים שאתם צריכים כדי

to blur those lines between doing science

לטשטש את הקוים האלה בין לעשות מדע

and learning science for your students.

וללמוד מדע עבור התלמידים האלה.

And I think you'll find that when people see

ואני חושב שאתם תמצאו שכשאנשים רואים

how engaged in learning your students are,

איך התלמידים שלכם מעורבים בלימוד,

and you're getting good results,

ואתם מקבלים תוצאות טובות,

all your opposition is just going to kind of

כל ההתנגדות פשוט מעין

melt away from that,

תימס מזה,

and you're going to turn people into supporters.

ואתם תהפכו את האנשים לתומכים.

So, I think that this is the right way to teach science

אז, אני חושב שזו הדרך הנכונה ללמד מדע

where we're teaching the doing of science.

כשאנחנו מלמדים את עשיית המדע.

ואני חושב שזה חשוב לעשות את זה גם

And I think it's important to do this also

because this is the way

מפני שזו הדרך

that you would have wanted to learn science as a kid,

שאתם הייתם רוצים ללמוד מדע כילדים,

and, more importantly, I think this is the way

וחשוב יותר, אני חושב שזו הדרך

that you would want your kids to be taught science.

שתרצו שהילדים שלכם ילמדו מדע.

And this is the highest standard

וזה הסטנדרט הכי גבוה

שאתם יכולים להשוות את עצמכם אליו כמחנכי מדע.

that you can hold yourself to as a science educator.

So, good luck making those connections,

אז, בהצלחה בעשיית החיבורים האלה.

and go do some science!

ולכו לעשות מדע!

Thank you.

תודה לכם.