What is a multinational? BBC Learning English

Multinational corporations

תאגידים רב לאומיים

– from the clothes we wear, to the technology we use,

- מהבגדים שאנו לובשים ועד לטכנולוגיה שבה אנו משתמשים,

they influence and control our lives

הם משפיעים ושולטים בחיינו

in ways we possibly don't even understand.

בדרכים שאולי אפילו איננו מבינים.

We'll show you how the law shapes their behaviour to keep us safe.

אנו נראה לך כיצד החוק מעצב את התנהגותם כדי לשמור עלינו.

In this first episode... they're bigger than many countries,

בפרק הראשון הזה... הם גדולים מהרבה מדינות,

but what exactly is a multinational corporation?

אבל מה זה בעצם תאגיד רב לאומי?

With huge resources and growing power, what keeps them in line?

עם משאבים עצומים וכוח גדל , מה מחזיק אותם בקנה אחד?

And... is the law keeping up as these companies change themselves

ו...האם החוק עומד בקצב כשהחברות הללו משנות את עצמן

and the world around us?

ואת העולם שסביבנו?

Multinational corporations –

תאגידים רב לאומיים -

private companies which operate in many nations –

חברות פרטיות הפועלות במדינות רבות -

can be richer than some countries...

יכולות להיות עשירות יותר ממדינות מסוימות...

and they're getting richer.

והן מתעשרות יותר.

Food and drinks maker Nestlé, famous for Kit Kats and Cheerios,

יצרנית המזון והמשקאות נסטלה, המפורסמת בזכות קיט קאטס וצ'יריוס,

was worth around 350 billion dollars in 2020.

הייתה שווה כ -350 מיליארד דולר בשנת 2020.

That's more than the economic output of Portugal.

זה יותר מהתפוקה הכלכלית של פורטוגל.

Oil company Shell is worth 87 billion dollars –

חברת הנפט Shell שווה 87 מיליארד דולר -

more than the Democratic Republic of Congo.

יותר מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

And Apple, whose products you might be using now, is worth two trillion dollars.

ואפל, שאולי אתה משתמש במוצרים שלה עכשיו, שווה שני טריליון דולר.

That puts its wealth ahead of both Russia and Canada!

זה שם את עושרה לפני רוסיה וקנדה כאחד!

How have companies got so big recently?

איך חברות הפכו כל כך גדולות לאחרונה?

Well, in part the growth of the internet means that a company

ובכן, בחלקו הצמיחה של האינטרנט פירושה שחברה

can be based in one place, but sell around the world.

יכולה להתבסס במקום אחד, אבל למכור ברחבי העולם.

And that means it can grow and become very powerful.

וזה אומר שהוא יכול לגדול ולהיות חזק מאוד.

Another aspect is China: it has opened up in recent decades

היבט נוסף הוא סין: היא נפתחה בעשורים האחרונים

and so has been able to attract investment from around the world,

וכך הצליחה למשוך השקעות מרחבי העולם, ולעזור

helping these companies to grow bigger.

לחברות הללו לגדול.

The world is changing. These powerful international organisations

העולם משתנה. הארגונים הבינלאומיים החזקים האלה

can know what we buy, who our friends are

יכולים לדעת מה אנחנו קונים, מי החברים שלנו

and virtually everything else about us.

ולמעשה כל דבר אחר עלינו.

Questions have already been raised about how they're using this power.

כבר הועלו שאלות לגבי איך הם משתמשים בכוח הזה.

If they chose to abuse that power and even break the law,

אם הם יבחרו לנצל את הכוח הזה לרעה ואפילו לעבור על החוק,

what would stop them? We spoke to lawyer Mark Stephens

מה יעצור אותם? דיברנו עם עורך הדין מארק סטפנס

and asked how the law is changing as multinationals get bigger.

ושאלנו כיצד החוק משתנה ככל שהחברות הרב-לאומיות גדלות.

The law's had to adapt and change from a nationally based system where,

החוק היה צריך להסתגל ולשנות ממערכת מבוססת לאומית שבה,

you know, a company would only work in one country, where...

אתה יודע, חברה תעבוד רק במדינה אחת, שבה...

to the modern day, where companies will have multitudes of jurisdictions

לימינו המודרני, שבו לחברות יהיו שפע של תחומי שיפוט

that they operate in and therefore they need

שהן פועלות בהן ולכן הן צריכות

some kind of almost global control

איזושהי שליטה כמעט גלובלית

and that's where international law comes in,

וכאן נכנס החוק הבינלאומי,

because it sets the standards – the basic minimum standards –

כי הוא קובע את הסטנדרטים – תקני המינימום הבסיסיים –

that they have to comply with.

שהם צריכים לעמוד בהם.

Mark thinks the law needs to develop

מארק חושב שהחוק צריך להתפתח

to set basic standards for multinational corporations.

כדי לקבוע סטנדרטים בסיסיים לתאגידים רב לאומיים.

Many laws were designed when companies were in just one country.

חוקים רבים עוצבו כאשר חברות היו במדינה אחת בלבד.

So, how effective is the law in dealing with multinationals?

אז, כמה יעיל החוק בהתמודדות עם חברות רב לאומיות?

I think the complexity of companies today, on an internationalised basis,

אני חושב שהמורכבות של חברות כיום, על בסיס בינלאומי,

makes the law very difficult to be enforced against them.

מקשה מאוד על אכיפת החוק נגדן.

So, I've got one client, which has 748 companies

אז, יש לי לקוח אחד, שיש לו 748 חברות

in about 47 different countries,

בכ-47 מדינות שונות,

and so getting an oversight of that, getting control of that

ולכן השגחה על זה, קבלת שליטה על זה

from a legal and regulatory side, can be very challenging.

מהצד החוקי והרגולטורי, יכולה להיות מאוד מאתגרת.

And that's the opportunity that international law provides,

וזו ההזדמנות שהחוק הבינלאומי מספק,

because essentially it's giving the minimum standards

כי בעצם הוא נותן את הסטנדרטים המינימליים

to which they need to operate.

שאליהם הם צריכים לפעול.

Companies are very complex

חברות הן מאוד מורכבות

so sometimes it's hard to enforce the law

ולכן לפעמים קשה לאכוף את החוק

when they are spread out around the world.

כשהן פרושות ברחבי העולם.

Can we punish a parent company

האם אנחנו יכולים להעניש חברת אם

for something it's responsible for in another country?

על משהו שהיא אחראית לו במדינה אחרת?

It's becoming easier to punish a... a mother company –

נעשה קל יותר להעניש חברת אם –

the holding company, if you will –

חברת האחזקות, אם תרצו –

for the actions of its subsidiaries. But on the face of it,

על פעולות החברות הבנות שלה. אבל על פניו,

it's the subsidiary that is going to be liable.

החברה הבת היא זו שתשא באחריות.

It's only if you can show that there was a controlling mind

רק אם אתה יכול להראות שהיה מוח שולט

back at the headquarters, or that in some way they should be accountable,

במטה, או שבדרך כלשהי הם צריכים לתת דין וחשבון,

that you can hold the parent company to account.

אתה יכול לחייב את חברת האם.

Lawyers are becoming increasingly ingenious

עורכי דין הופכים יותר ויותר גאוניים

in the way in which they are visiting accountability on the parent companies,

באופן שבו הם מבקרים באחריות בחברות האם,

and that's only got to be a good thing because if they're accountable,

וזה חייב להיות רק דבר טוב כי אם הם אחראים,

they will behave better.

הם יתנהגו טוב יותר.

It is becoming easier to punish companies

נעשה קל יותר להעניש חברות

for wrongdoing in different countries,

על עוולות במדינות שונות,

and if they are accountable, it will influence their behaviour.

ואם הן אחראיות, זה ישפיע על התנהגותן.

Of course, many companies do what's right without being forced to,

כמובן שחברות רבות עושות את מה שנכון מבלי שייאלצו לעשות זאת,

but it can take something shocking happening to start change.

אבל ייתכן שמשהו מזעזע יקרה כדי להתחיל בשינוי.

In 2013, the Rana Plaza building in Bangladesh collapsed,

בשנת 2013, בניין ראנה פלאזה בבנגלדש קרס,

killing more than a thousand people.

והרג יותר מאלף בני אדם.

It was the worst of many such incidents in the country.

זה היה החמור ביותר מבין אירועים כאלה בארץ.

The following month, international clothing manufacturers quickly

בחודש שלאחר מכן, יצרני בגדים בינלאומיים

made a legal agreement to improve safety in factories in Bangladesh.

עשו במהירות הסכם משפטי לשיפור הבטיחות במפעלים בבנגלדש.

This is what's known as Corporate Social Responsibility or CSR.

זה מה שמכונה אחריות חברתית תאגידית או אחריות חברתית.

These are the practices or policies that a business can implement

אלו הפרקטיקות או המדיניות שעסק יכול ליישם

that do good in the world. Think charity, or volunteering,

שעושים טוב בעולם. תחשוב על צדקה, או התנדבות,

or the environment and it's more than just about profit.

או איכות הסביבה וזה יותר מסתם רווח.

But what about when companies don't choose to behave?

אבל מה קורה כאשר חברות לא בוחרות להתנהג?

How can the law control something that is so big?

איך החוק יכול לשלוט במשהו כל כך גדול?

Ranjan Agarwal, a Canadian lawyer who deals with big companies,

Ranjan Agarwal, עורך דין קנדי העוסק בחברות גדולות,

explained who is responsible for enforcing the law

הסביר מי אחראי לאכיפת החוק

on multinational companies.

על חברות רב לאומיות.

In our system, around the world, we seem to have accepted that

במערכת שלנו, ברחבי העולם, נראה שקיבלנו

the obligation or responsibility to police corporations

שהחובה או האחריות לתאגידי המשטרה

is with individual states.

היא של מדינות בודדות.

In international law, there is no general rule

במשפט הבינלאומי, אין כלל כללי

that companies are responsible for wrongful acts,

לפיו חברות אחראיות למעשים לא חוקיים,

even if they're committed internationally or abroad.

גם אם הם מבוצעים בינלאומית או בחו"ל.

There are treaties, multilateral treaties,

יש אמנות, אמנות רב-צדדיות,

that impose requirements or obligations

שמטילות דרישות או חובות

on countries, but not on companies.

על מדינות, אבל לא על חברות.

There is no international body that regulates multinationals.

אין גוף בינלאומי שמסדיר חברות רב לאומיות.

Instead, there are treaties that impose obligations

במקום זאת, יש אמנות שמטילות חובות

on countries, but not companies.

על מדינות, אך לא על חברות.

So, do these companies have to follow things

אז, האם החברות האלה צריכות לפעול לפי דברים

like international human rights laws?

כמו חוקי זכויות אדם בינלאומיים?

For the most part, no. In our system,

לרוב, לא. במערכת שלנו,

we require companies to follow the domestic laws of their states.

אנו דורשים מחברות לציית לחוקים המקומיים של מדינותיהן.

Those domestic laws may align with international human rights laws,

חוקים פנימיים אלה עשויים להתיישר עם חוקי זכויות האדם הבינלאומיים,

or human rights norms – expectations that we have as a community.

או נורמות זכויות אדם - ציפיות שיש לנו כקהילה.

There are a couple of exceptions, where states...

ישנם כמה חריגים, שבהם מדינות...

where – sorry – companies may be governed by international treaties,

שבהן - סליחה - חברות עשויות להיות נשלטות על ידי אמנות בינלאומיות,

but those are generally exceptions.

אבל אלה בדרך כלל יוצאי דופן.

Companies follow the domestic laws of their states,

חברות עוקבות אחר החוקים הפנימיים של מדינותיהן,

but they don't necessarily have to follow international human rights laws,

אך הן לא בהכרח חייבות לציית לחוקי זכויות האדם הבינלאומיים,

which are designed for countries.

המיועדים למדינות.

How do people decide which state's laws a company follows?

איך אנשים מחליטים באיזה חוקי מדינה חברה פועלת?

For the most part, people don't decide

לרוב, אנשים לא מחליטים

where the law's going to be enforced.

היכן ייאכף החוק.

We require our governments – sometimes working together –

אנו דורשים מהממשלות שלנו - לפעמים עובדות יחד -

to establish rules.

לקבוע כללים.

In essence, we have jurisdictional laws across the world:

למעשה, יש לנו חוקי שיפוט ברחבי העולם:

each country gets to decide where and how

כל מדינה רשאית להחליט היכן וכיצד

it's going to take jurisdiction over companies.

היא הולכת לקחת סמכות שיפוט על חברות.

Sometimes it's where the company operates –

לפעמים זה המקום שבו החברה פועלת –

that is, where its headquarters is.

כלומר, המקום שבו נמצא המטה שלה.

Sometimes it's where the company does business,

לפעמים זה המקום שבו החברה עושה עסקים,

but again we rely on uni...

אבל שוב אנחנו מסתמכים על...

individual states to make those decisions.

מדינות בודדות כדי לקבל את ההחלטות האלה.

Sometimes governments work together to establish rules,

לפעמים ממשלות עובדות יחד כדי לקבוע כללים,

but each country gets to decide where

אבל כל מדינה יכולה להחליט היכן

and how it's going to take legal action over companies.

וכיצד היא תנקוט בהליכים משפטיים כלפי חברות.

So, is international law fit for purpose as these companies develop?

אז האם החוק הבינלאומי מתאים למטרה בזמן שהחברות הללו מתפתחות?

I believe that international law is moving to a place where

אני מאמין שהמשפט הבינלאומי עובר למקום שבו

companies may be held to account.

חברות עשויות להידרש לחשבון.

For example, several years ago the UN established guiding principles

כך למשל, לפני מספר שנים קבע האו"ם עקרונות מנחים

on business and human rights,

בנושאי עסקים וזכויות אדם,

which were intended to create a global standard,

שנועדו ליצור תקן עולמי,

to implement a framework to prevent and address

ליישם מסגרת למניעת ולטפל

the risk of human rights on business activity.

בסיכון של זכויות אדם בפעילות עסקית.

But as long as we have nation states,

אבל כל עוד יש לנו מדינות לאום,

I believe that we will rely on individual countries to enforce these norms.

אני מאמין שנסתמך על מדינות בודדות כדי לאכוף את הנורמות הללו.

Even though the UN established principles

למרות שהאו"ם קבע עקרונות

to guide businesses on human rights,

להנחות עסקים בנושא זכויות אדם,

we rely on individual countries to enforce the law on companies.

אנו סומכים על מדינות בודדות כדי לאכוף את החוק על חברות.

So, we've heard that the way multinational corporations

אז, שמענו שהאופן שבו תאגידים רב לאומיים

are spread around the world makes them hard for the law to control.

מופצים ברחבי העולם מקשה על שליטה בחוק.

We also heard that the law is changing to deal with that.

שמענו גם שהחוק משתנה כדי להתמודד עם זה.

But international laws will always depend on countries

אבל החוקים הבינלאומיים תמיד יהיו תלויים במדינות

to agree to follow them.

שיסכימו לפעול לפיהם.