Who owns water? - BBC Learning English

Water. It's vital for all life. So, who owns it?

מים. זה חיוני לכל החיים. אז מי הבעלים שלו?

Some of the answers to that might surprise you.

חלק מהתשובות לכך עשויות להפתיע אותך.

We'll explain how, despite the different ways water is controlled,

נסביר כיצד, למרות הדרכים השונות של שליטה במים,

the law can help you.

החוק יכול לעזור לך.

Should companies profit from something we all need?

האם חברות צריכות להרוויח ממשהו שכולנו צריכים?

And... big trouble: how water ownership

ו... בעיה גדולה: איך הבעלות על מים

nearly brought down a government.

כמעט והפילה ממשלה.

Can water be owned? It falls from the sky,

האם ניתן להחזיק מים בבעלות? זה נופל מהשמיים,

so should it be free for all?

אז זה צריך להיות חופשי לכולם?

And if we all need it to live,

ואם כולנו צריכים את זה כדי לחיות, האם

shouldn't the law make sure that no one can stop us from having it?

החוק לא צריך לוודא שאף אחד לא יכול למנוע מאיתנו לקבל את זה?

Lots of international agreements recognise how important it is.

הרבה הסכמים בינלאומיים מכירים כמה זה חשוב.

The United Nations says all its member states have to make sure

האו"ם אומר שכל המדינות החברות בו צריכות לוודא

vulnerable people have access to drinking water.

שלאנשים פגיעים תהיה גישה למי שתייה.

And, in lots of cases, countries own it –

ובהרבה מקרים, מדינות בבעלותו -

sharing it out among the people who live there.

חולקות אותו בין האנשים שחיים שם.

So, why do we often have to pay for it?

אז למה אנחנו צריכים לשלם על זה לעתים קרובות?

Private water companies often own the things that bring water to you:

חברות מים פרטיות מחזיקות לרוב בדברים שמביאים אליך מים:

pipes, pumps and dams. So, they can charge for it.

צינורות, משאבות וסכרים. אז הם יכולים לגבות על זה.

And sometimes, if a river starts in one country but goes through another,

ולפעמים, אם נהר מתחיל במדינה אחת אבל עובר דרך אחרת,

they can argue about whose water it is.

הם יכולים להתווכח לגבי מי המים.

So, how does the law keep us all supplied with water?

אז איך החוק שומר על אספקת המים של כולנו?

Amanda Loeffen, from the campaigning organisation Human Right to Water,

אמנדה לופן, מארגון זכויות האדם למים,

explained which big international laws protect your access to water.

הסבירה אילו חוקים בינלאומיים גדולים מגנים על הגישה שלך למים.

Well, the original Declaration on Human Rights,

ובכן, ההצהרה המקורית על זכויות האדם,

after the Second World War,

לאחר מלחמת העולם השנייה,

didn't explicitly mention the right to water

לא הזכירה במפורש את הזכות למים,

but it is included in a lot of the more recent treaties,

אבל היא כלולה בהרבה מהאמנות האחרונות,

especially in general... General Comment Number 15, in 2003,

במיוחד באופן כללי... הערה כללית מספר 15, בשנת 2003 ,

which was the specifically on water and sanitation,

שעסקה ספציפית בנושא מים ותברואה,

and in some of the other recent treaties,

ובכמה מהאמנות האחרונות האחרות,

like the ones on the rights of the child,

כמו אלה על זכויות הילד,

persons with disabilities and non-discrimination against women.

אנשים עם מוגבלות ואי-אפליה נגד נשים.

And those include clauses that address water and sanitation directly.

ואלה כוללים סעיפים שמתייחסים ישירות למים ותברואה.

A right to water wasn't in the original human rights declaration,

הזכות למים לא הייתה בהצהרת זכויות האדם המקורית,

but it has been put in more recent agreements.

אבל היא הוכנסה בהסכמים עדכניים יותר.

General Comment 15 recognised the right to water

הערה כללית 15 הכירה בזכות למים

in 2003 at the United Nations.

בשנת 2003 באו"ם.

So, what gets in the way of giving everyone access to water?

אז מה מפריע לתת לכולם גישה למים?

Land rights and property rights often make access to water more difficult,

זכויות קרקע וזכויות קניין מקשות לרוב על הגישה למים,

and the rights... water... onto the use of water

והזכויות... המים... על השימוש במים

is often tied to the ownership of the land.

קשורות לרוב בבעלות על הקרקע.

This is particularly relevant for people that live in informal settlements

זה רלוונטי במיוחד עבור אנשים שחיים בהתנחלויות בלתי פורמליות

or that have used the land for...

או שהשתמשו בקרקע במשך...

for a long time, but don't actually own it.

זמן רב, אך אינם מחזיקים בה בפועל.

Getting access to water can be made difficult by land ownership rules:

קבלת גישה למים עלולה להיות קשה על ידי כללי בעלות על קרקע:

if you don't own the land the water is on,

אם אינך הבעלים של הקרקע עליה נמצאים המים,

it's harder to get the water you need.

קשה יותר להשיג את המים שאתה צריך.

Amanda explained what to do if you had a problem getting water.

אמנדה הסבירה מה לעשות אם יש לך בעיה להשיג מים.

Well, the first thing you would do is to see whether or not

ובכן, הדבר הראשון שתעשה הוא לראות אם יש או אין

there is a national law that states that you have the right to water,

חוק לאומי הקובע שיש לך את הזכות למים,

or that your particular problem is dealt with in national law,

או שהבעיה הספציפית שלך מטופלת בחוק הלאומי,

in which case you can potentially take it to a court of law.

ובמקרה כזה אתה יכול לקחת אותה בית משפט.

But I think for most people,

אבל אני חושב שעבור רוב האנשים,

that's a little bit outside of their ability or budget

זה קצת מחוץ ליכולתם או מהתקציב שלהם,

and so it's much easier for them if they approach their local ombudsman

ולכן הרבה יותר קל להם אם הם פונים ליועמ"ש המקומי שלהם

or national human rights institution, whose job is to help them.

או למוסד הלאומי לזכויות אדם, שתפקידו לעזור להם.

Going to court can be expensive.

פנייה לבית המשפט יכולה להיות יקרה.

Amanda says you should go to an ombudsman –

אמנדה אומרת שאתה צריך ללכת לנציב תלונות הציבור -

an official who looks at complaints –

פקיד שבוחן תלונות -

or a national human rights organisation.

או לארגון זכויות אדם לאומי.

So, is the law enough on its own to protect your right to water.

אז האם החוק מספיק בפני עצמו כדי להגן על זכותך למים.

There also needs to be a system to make sure that it's complied with.

צריכה להיות גם מערכת שתוודא שהיא מצייתת.

So, just because it's written in law

אז זה שזה כתוב בחוק

doesn't mean that it exists in practice,

לא אומר שזה קיים בפועל,

so there needs to be monitoring

אז צריך להיות ניטור

and tracking to make sure that people still have access to those services.

ומעקב כדי לוודא שלאנשים עדיין יש גישה לשירותים האלה.

Although laws exist to make sure we get water,

למרות שקיימים חוקים כדי לוודא שאנחנו מקבלים מים,

we need people to check that laws are being followed

אנחנו צריכים שאנשים יבדקו שפועלים לפי החוקים

and people are getting access.

ואנשים מקבלים גישה.

We should all be provided with water, thanks to major international laws.

צריך לספק לכולנו מים, הודות לחוקים הבינלאומיים הגדולים.

Getting people the water they need

השגת לאנשים את המים שהם צריכים

should be a priority for any government.

צריך להיות בראש סדר העדיפויות של כל ממשלה.

But the ways in which water is owned

אבל הדרכים שבהן מחזיקים מים

can sometimes threaten governments themselves.

יכולים לפעמים לאיים על ממשלות עצמן.

The Bolivian city of Cochabamba:

העיר קוצ'במבה בבוליביה:

in the late 20th century, it was affected by water shortages.

בסוף המאה ה-20 היא נפגעה ממחסור במים.

Many poor residents didn't have a connection to the water network.

להרבה תושבים עניים לא היה חיבור לרשת המים.

The government signed a deal with Aguas del Tunari

הממשלה חתמה על עסקה עם Aguas del Tunari

of International Water Limited.

מ-International Water Limited.

The group agreed to supply the city with water.

הקבוצה הסכימה לספק לעיר מים.

But then prices went up and violent protests broke out.

אבל אז המחירים עלו ופרצו הפגנות אלימות.

Demonstrations got so bad that they were called the Water War.

ההפגנות התגברו עד כדי כך שכינו אותן מלחמת המים.

Eventually, the deal with Aguas del Tunari was abandoned

בסופו של דבר, העסקה עם אגואס דל טונרי נזנחה

and the water supply was returned to the public –

ואספקת המים הוחזרה לציבור -

with little improvement.

עם שיפור מועט.

Still in South America: Peru.

עדיין בדרום אמריקה: פרו.

Most of its rain falls into the Amazon,

רוב הגשם שלו יורד לתוך האמזונס,

but most people live in coastal cities.

אבל רוב האנשים חיים בערי חוף.

And the Andes mountain range separates the water from the people.

ורכס הרי האנדים מפריד בין המים לעם.

So, the water that is available needs to be carefully managed

לכן, יש לנהל בקפידה את המים הזמינים

to make sure everyone gets some.

כדי לוודא שכולם מקבלים קצת.

Here, the water belongs to the state.

כאן המים שייכים למדינה.

In this system, your responsibility

במערכת זו, האחריות שלך

to use the water properly is really important.

להשתמש נכון במים חשובה מאוד.

An ideal water citizen takes care of the water,

אזרח מים אידיאלי דואג למים,

uses it efficiently, does not spill it,

משתמש בהם ביעילות, אינו שופך אותם

and pays for the right to use the water.

ומשלם עבור זכות השימוש במים.

But does that mean that if you don't own the water,

אבל האם זה אומר שאם אין לך את המים,

you might not get the water you need?

אתה עלול לא לקבל את המים שאתה צריך?

Maude Barlow, a water rights campaigner,

מוד בארלו, פעילת זכויות מים,

explained how national and international law work with water –

הסבירה כיצד החוק הלאומי והבינלאומי פועל עם מים -

and which was most important.

ומה היה הכי חשוב.

No, there's no international law that overrules

לא, אין חוק בינלאומי שפוסל על

a nation state's right to water –

זכותה של מדינת לאום למים -

to guide its own water laws.

להנחות את חוקי המים שלה.

There are trade agreements that have investor-state rights in them,

יש הסכמי סחר שיש בהם זכויות משקיעים-מדינה,

and that gives corporations the right to sue governments,

וזה נותן לתאגידים את הזכות לתבוע ממשלות,

so that gives corporations – kind of...

אז זה נותן לתאגידים - סוג של...

a leg up, if you will, on... on governments.

מדרגה, אם תרצו, על... על ממשלות.

But, no, there's...

אבל, לא, יש...

it's very hard to tell governments how they should govern

קשה מאוד לומר לממשלות כיצד עליהן לשלוט

their environmental responsibilities.

באחריות הסביבתית שלהן.

There is no international law that overrules a national law on water.

אין חוק בינלאומי שפוסל על חוק לאומי על מים.

Maude says it's very hard to tell governments how to be responsible.

מוד אומרת שקשה מאוד להגיד לממשלות איך להיות אחראיות.

She explained how companies have been able to get control of water

היא הסבירה כיצד חברות הצליחו להשיג שליטה במים

even though it's a human right.

למרות שזו זכות אדם.

Well, that's the problem of course, because a lot of this was done

ובכן, זו הבעיה כמובן, כי הרבה מזה נעשה

before there was the concept of the human right to water,

לפני שהייתה תפיסת זכות האדם למים,

and in the end governments are responsible for looking after

ובסופו של דבר ממשלות אחראיות לדאוג

the water rights of their citizens.

לזכויות המים של אזרחיהן.

But you do get countries – Australia, Chile, parts of the United States –

אבל כן מקבלים מדינות - אוסטרליה, צ'ילה, חלקים מארצות הברית -

that actually separate water from land and sell it to developers,

שלמעשה מפרידות מים מקרקעות ומוכרות אותם ליזמים, לאינטרסים

to private interests and to investors, and that's a huge problem.

פרטיים ולמשקיעים, וזו בעיה ענקית.

Many deals between companies and countries on water ownership

עסקאות רבות בין חברות ומדינות בנושא בעלות על מים

were set up before water was recognised as a human right.

הוקמו לפני שהמים הוכרו כזכות אדם.

So, if a company raises their water prices,

אז אם חברה מעלה את מחירי המים שלה, האם יש

is there anything you can do legally to get help?

משהו שאתה יכול לעשות מבחינה חוקית כדי לקבל עזרה?

This is a problem... when a private company gets a hold of water –

זו בעיה... כשחברה פרטית מקבלת מים -

either a municipal water service, like your drinking water, your waste water,

או שירות מים עירוני, כמו מי השתייה שלך, מי השפכים שלך,

and there are many, many private companies running these services –

ויש הרבה מאוד חברות פרטיות שמפעילות את השירותים האלה -

they sign a contract with the government saying

הם חותמים על חוזה עם הממשלה אומרת

this is, you know, what we'll charge.

שזה, אתה יודע, מה שנגבה.

But then they put the rates up and they say to the government

אבל אז הם העלו את התעריפים והם אומרים לממשלה

we have no choice. We can show you study, after study, after study

שאין לנו ברירה. אנחנו יכולים להראות לך מחקר, אחרי מחקר, אחרי מחקר

that shows private companies charge way more money

שמראה שחברות פרטיות גובות הרבה יותר כסף

for water services than... than public agencies or governments.

עבור שירותי מים מאשר... מסוכנויות ציבוריות או ממשלות.

Maude is saying that private companies charge more for water

מוד אומרת שחברות פרטיות גובות יותר עבור מים

than governments do, and they're allowed to raise their prices.

ממה שממשלות עושות, ומותר להן להעלות את המחירים שלהן.

So, is international law flexible enough

אז, האם המשפט הבינלאומי גמיש מספיק

to deal with different systems of water ownership around the world?

כדי להתמודד עם מערכות שונות של בעלות על מים ברחבי העולם?

No, international law is not flexible enough to deal with

לא, המשפט הבינלאומי אינו גמיש מספיק כדי להתמודד עם

the individual countries and nation states.

המדינות והמדינות הבודדות.

They do... they make their own laws.

הם כן... הם קובעים את החוקים שלהם.

When the governments come together to sign a treaty,

כשהממשלות מתכנסות לחתום על אמנה,

it's kind of a gentleperson's agreement, if you will:

זה סוג של הסכם של ג'נטלמן , אם תרצו:

you're agreeing to the concept.

אתם מסכימים לרעיון.

But... you know, you might have a change of government to something

אבל... אתה יודע, אולי יש לך חילופי שלטון למשהו

that is fairly progressive to something much more right-wing,

שהוא די פרוגרסיבי למשהו הרבה יותר ימני,

and they're saying to heck with any agreement.

והם אומרים לעזאזל עם כל הסכם.

In Maude's opinion, international law is not flexible enough

לדעתה של מוד, החוק הבינלאומי אינו גמיש מספיק

to deal with the different systems countries have for water ownership.

כדי להתמודד עם המערכות השונות שיש למדינות בעלות על מים.

International law might struggle to force countries

החוק הבינלאומי עשוי להיאבק כדי לאלץ מדינות

to directly provide water to their people.

לספק מים ישירות לאנשיהן.

But there are laws that can help, like our basic human rights.

אבל יש חוקים שיכולים לעזור, כמו זכויות האדם הבסיסיות שלנו.

And there are people fighting to make sure that those laws are followed.

ויש אנשים שנלחמים כדי לוודא שהחוקים האלה יתקיימו.