Is lack of access to water discriminatory? - BBC Learning English

This episode will show you how simply getting hold of water

הפרק הזה יראה לכם כמה פשוט להשיג מים

is often deeply unfair...

זה לעתים קרובות לא הוגן...

...and how campaigners are using the law to fight this.

...ואיך פעילי תעמולה משתמשים בחוק כדי להילחם בזה.

We look at the relationships between race, gender and water...

אנו בוחנים את היחסים בין גזע, מגדר ומים...

and how the law can help overcome everyday discrimination.

וכיצד החוק יכול לעזור להתגבר על אפליה יומיומית.

Why fetching water usually falls to women,

למה הבאת מים נופלת בדרך כלל לנשים,

and how that furthers inequality...

ואיך זה מקדם את אי השוויון...

And the US state that had to pay $600 million

ומדינת ארה"ב שנאלצה לשלם 600 מיליון דולר

after a town's water supply was poisoned...

לאחר שהורעלה אספקת המים של עיירה ...

Everyone needs water, but is the way we get it causing problems unfairly?

כולם צריכים מים, אבל הדרך שבה אנחנו מקבלים את זה גורמת לבעיות בצורה לא הוגנת ?

In Sub-Saharan Africa, many houses don't have a water supply.

באפריקה שמדרום לסהרה, לבתים רבים אין אספקת מים.

The organisation UNICEF says in 71% of those houses,

ארגון יוניסף אומר שב-71% מהבתים הללו,

women or girls are mainly responsible for getting water.

נשים או בנות אחראיות בעיקר להשגת מים.

That means long walks, carrying heavy loads.

זה אומר הליכות ארוכות, נשיאת משאות כבדים.

UNICEF estimates that women in Sub-Saharan Africa

UNICEF מעריך שנשים באפריקה שמדרום לסהרה

spend 16 million hours collecting water each day.

מבלות 16 מיליון שעות באיסוף מים מדי יום.

And this has implications for women's safety and health,

ויש לכך השלכות על בטיחותן ובריאותן של נשים,

a pattern repeated around the world.

דפוס שחוזר על עצמו ברחבי העולם.

Often they're vulnerable to attack.

לעתים קרובות הם חשופים להתקפה.

And the weight they have to carry can be very damaging for their bodies.

והמשקל שהם צריכים לשאת עלול להזיק מאוד לגופם.

As well as having to fetch water for their families,

מלבד הצורך להביא מים למשפחותיהם,

when children or relatives get sick from consuming poor-quality water,

כאשר ילדים או קרובי משפחה חולים מצריכת מים באיכות ירודה,

it's the women who normally have to care for them.

הנשים הן אלו שבדרך כלל צריכות לטפל בהן.

And all of this takes time away from opportunities

וכל זה לוקח זמן הרחק מהזדמנויות

for education, leisure, or even sleep.

לחינוך, פנאי או אפילו שינה.

Amanda Loeffen from the campaign group Human Right to Water

אמנדה לופן מקבוצת הקמפיין זכות האדם למים

explains which laws deal with this problem.

מסבירה אילו חוקים עוסקים בבעיה הזו.

There is an international treaty that protects women specifically.

יש אמנה בינלאומית שמגינה על נשים במיוחד.

It's from the Committee on the Elimination

זה מהוועדה לביטול

of all forms of Discrimination against Women – CEDAW –

כל צורות האפליה נגד נשים - CEDAW -

and it determines that impairing the enjoyment, by women,

והיא קובעת שפגיעה בהנאה של נשים מזכויות

of human rights and fundamental freedoms is a form of discrimination.

אדם וחירויות יסוד היא סוג של אפליה.

An international treaty and work by

אמנה בינלאומית ועבודה של

the Committee on the Elimination of Discrimination against Women,

הוועדה לביטול אפליה נגד נשים,

known as CEDAW, protects the rights of women.

המכונה CEDAW, מגינה על זכויות הנשים.

How can anti-discrimination laws be used?

כיצד ניתן להשתמש בחוקים נגד אפליה?

There's the formal route, which is when international organisations

יש את המסלול הפורמלי, שהוא כאשר ארגונים בינלאומיים

can exert pressure on states through official complaints systems,

יכולים להפעיל לחץ על מדינות באמצעות מערכות תלונות רשמיות,

and in that you have that the different UN treaty committees

ובזה יש לך את הוועדות השונות של האמנה של האו"ם

and advocacy forums like the Human Rights Council.

ופורומים לתמיכה כמו מועצת זכויות האדם.

But then, on a more informal basis, they can work to empower people

אבל אז, על בסיס יותר לא פורמלי, הם יכולים לפעול להעצמת אנשים

with education, capacity building,

עם השכלה, בניית יכולת

and helping people to be aware of their rights and how to claim them.

ועזרה לאנשים להיות מודעים לזכויות שלהם וכיצד לתבוע אותן.

International organisations can either put pressure

ארגונים בינלאומיים יכולים להפעיל לחץ

on states directly, by complaining to governments,

על מדינות ישירות, על ידי תלונה בפני ממשלות,

or help people through education, so they understand their rights.

או לעזור לאנשים באמצעות חינוך, כדי שיבינו את זכויותיהם.

What does this education actually look like?

איך בעצם נראה החינוך הזה?

At the community level, we can focus on empowering local people,

ברמת הקהילה, אנו יכולים להתמקד בהעצמת אנשים מקומיים,

helping them to be aware of their rights,

לעזור להם להיות מודעים לזכויותיהם,

how to promote human rights in their own communities

כיצד לקדם זכויות אדם בקהילות שלהם

and how to claim them in a court of law if necessary.

וכיצד לתבוע אותן בבית משפט במידת הצורך.

And much of the real change is happening at the very local level,

וחלק גדול מהשינוי האמיתי מתרחש ברמה המקומית מאוד,

as communities take water service provision into their own hands

כאשר קהילות לוקחות את מתן שירותי המים לידיהן

and find local solutions.

ומוצאות פתרונות מקומיים.

This education means making things happen at a small scale:

חינוך זה אומר לגרום לדברים לקרות בקנה מידה קטן:

making people understand they have a legal right to water,

לגרום לאנשים להבין שיש להם זכות חוקית למים,

and how they can actually go to court to get the water they need.

וכיצד הם יכולים למעשה לפנות לבית המשפט כדי לקבל את המים שהם צריכים.

So, does the law need to change to help vulnerable people get water?

אז, האם החוק צריך להשתנות כדי לעזור לאנשים פגיעים לקבל מים?

To reach these people, the majority of the 2.2 billion

כדי להגיע לאנשים האלה, רובם של 2.2 מיליארד

that are without safe water, there needs to be a constructive effort

שאין להם מים בטוחים, צריך להיות מאמץ בונה

to target vulnerable groups as a priority

למקד את הקבוצות הפגיעות בראש סדר העדיפויות

and give them more attention.

ולתת להן יותר תשומת לב.

Otherwise they'll continue to be left out of the equation.

אחרת הם ימשיכו להישאר מחוץ למשוואה.

Amanda says more work needs to be done to target the vulnerable people

אמנדה אומרת שצריך לעשות יותר עבודה כדי למקד את האנשים הפגיעים

who don't have access to water,

שאין להם גישה למים,

so they aren't forgotten by the law.

כדי שהם לא יישכחו על ידי החוק.

Laws are there to help stop women being discriminated against,

חוקים נועדו לעזור למנוע אפליה של נשים

when it comes to water.

בכל הנוגע למים.

And water problems don't just happen in poorer countries.

ובעיות מים לא קורות רק במדינות עניות יותר.

Let's look at the American town of Flint, in Michigan.

בואו נסתכל על העיירה האמריקאית פלינט, במישיגן.

Flint is a majority African-American city,

פלינט היא עיר אפרו-אמריקאית ברובה,

where over 40% of the residents live in poverty.

שבה למעלה מ-40% מהתושבים חיים בעוני.

And at least twelve people died there

ולפחות שנים עשר אנשים מתו שם

after the water supply was poisoned with lead.

לאחר שאספקת המים הורעלה בעופרת.

In 2014, to save money, the town switched its water supply

בשנת 2014, כדי לחסוך כסף, העיירה החליפה את אספקת המים שלה

and began taking it from the Flint River.

והחלה לקחת אותה מנהר הפלינט.

Tap water sometimes came out blue or yellow,

מי ברז יצאו לפעמים כחולים או צהובים,

and many residents lost hair or developed rashes.

ותושבים רבים איבדו שיער או פיתחו פריחות. מי

The water from the river was not treated properly

הנהר לא טופלו כראוי

and reacted with the city's pipes.

והגיבו עם צינורות העיר.

That reaction put lead, a powerful poison, into the water supply.

התגובה הזו הכניסה עופרת, רעל רב עוצמה , לאספקת המים.

Local officials and leaders denied anything was wrong

פקידים ומנהיגים מקומיים הכחישו שמשהו לא בסדר

for over a year.

במשך יותר משנה.

Thousands of residents filed lawsuits against the state of Michigan.

אלפי תושבים הגישו תביעות נגד מדינת מישיגן.

The state agreed to pay a settlement of $600 million to the victims,

המדינה הסכימה לשלם הסדר של 600 מיליון דולר לקורבנות,

mainly children, who were exposed to the toxic water.

בעיקר ילדים, שנחשפו למים הרעילים.

The city has since switched back to using Detroit's water system.

מאז העיר חזרה להשתמש במערכת המים של דטרויט.

Water campaigner Meera Karunananthan

פעילת המים מירה קארוננתן

explained why some see what happened in Flint as discrimination.

הסבירה מדוע יש הרואים במה שקרה בפלינט אפליה.

You see this level of criminal negligence and state abandon

אתה רואה את הרמה הזו של רשלנות פושעת ונטישת מדינה

in the United States only in cities like Flint,

בארצות הברית רק בערים כמו פלינט,

which are predominantly poor and predominantly black –

שהן בעיקר עניות ובעיקר שחורות -

that you wouldn't see this in wealthier, white neighbourhoods.

שלא תראה זאת בשכונות עשירות ולבנות יותר.

And the residents of Flint,

ותושבי פלינט,

who are now taking the state of Michigan

שלוקחים כעת את מדינת מישיגן

and the city of Flint to court,

והעיר פלינט לבית המשפט,

are fighting for the human right to water.

נלחמים על זכות האדם למים.

Campaigners say that this kind of thing

קמפיינים אומרים שדבר כזה

only happens in cities where mostly black people live

קורה רק בערים שבהן חיים בעיקר שחורים

and it wouldn't happen in mostly white cities in America.

וזה לא היה קורה בעיקר בערים הלבנות באמריקה.

Meera explained the importance of an agreement,

מירה הסבירה את החשיבות של הסכם,

or resolution, signed in 2015 at the United Nations.

או החלטה, שנחתם ב -2015 באו"ם.

First time we had global consensus

פעם ראשונה שהייתה לנו הסכמה עולמית

that water and sanitation were indeed human rights –

כי מים ותברואה הן אכן זכויות אדם -

or access to water and sanitation were human rights.

או שגישה למים ותברואה הן זכויות אדם.

Since then, there's also been the Sustainable Development Goals,

מאז, היו גם יעדי הפיתוח בר-קיימא,

launched in 2015, that affirmed

שהושקו ב-2015, שאשרו

that all governments must provide universal access

שכל הממשלות חייבות לספק גישה אוניברסלית

  to water and sanitation by 2030.

om למים um um um um um ותברואה עד 2030.

Although it was officially recognised as a right in 2010,

למרות שזו הוכרה רשמית כזכות ב-2010,

access to water was more widely agreed

גישה למים הייתה הסכמה רחבה יותר.

as a human right at the UN in 2015.

זכות אדם באו"ם ב-2015. יעדי

The Sustainable Development Goals say that

הפיתוח בר-קיימא אומרים

all governments must provide access by 2030.

שכל הממשלות חייבות לספק גישה עד 2030.

But do countries listen to international laws about this?

אבל האם מדינות מקשיבות לחוקים הבינלאומיים בנושא זה?

There's been a huge push to have national governments codify,

הייתה דחיפה עצומה כדי שממשלות לאומיות יקבעו,

or recognise, the human right to water and sanitation in national law.

או יכירו, בזכות האדם למים ותברואה בחוק הלאומי.

That's always very important because that's, you know,

זה תמיד חשוב מאוד כי זו, אתם יודעים,

the most powerful outcome

התוצאה החזקה ביותר

in terms of ensuring that local courts,

מבחינת הבטחת בתי המשפט המקומיים,

that national courts recognise the human right to water and sanitation.

שבתי המשפט הלאומיים יכירו בזכות האדם למים ותברואה.

The international law does carry weight;

לחוק הבינלאומי יש משקל;

it depends on the country and depends on the court.

זה תלוי במדינה ותלוי בבית המשפט.

Getting national courts to follow international law

לגרום לבתי המשפט הלאומיים לציית לחוק הבינלאומי

is the most important step.

הוא הצעד החשוב ביותר.

And there's been a big effort to make this happen.

והיה מאמץ גדול לגרום לזה לקרות.

How are people actually getting help with this issue?

איך אנשים באמת מקבלים עזרה בנושא הזה?

There are multiple strategies that are being pursued –

ישנן אסטרטגיות מרובות שנוקטים בהן -

many... often simultaneously,

רבות... לעתים קרובות בו-זמנית,

so you can go to court and you can, at the same time,

כך שאתה יכול לפנות לבית המשפט ותוכל, במקביל,

file a complaint with the Special Rapporteur.

להגיש תלונה לכתב המיוחד.

You can also push for local policies: you can push for cities

אתה יכול גם לדחוף למדיניות מקומית: אתה יכול לדחוף שערים

to recognise the human right to water and sanitation.

יכירו בזכות האדם למים ותברואה.

This is something we are pushing for in...

זה משהו שאנו דוחפים אליו...

increasingly through a project that we call the Blue Communities Project:

יותר ויותר באמצעות פרויקט שאנו מכנים "פרויקט הקהילות הכחולות":

we're calling for cities around the world to recognise

אנו קוראים לערים ברחבי העולם להכיר

the human right to water and sanitation.

בזכות האדם למים ותברואה.

People try many different things: they go to court,

אנשים מנסים דברים רבים ושונים: הם פונים לבית המשפט,

they complain to the United Nations Special Rapporteur

הם מתלוננים בפני הכתב המיוחד של האו"ם

and they campaign locally in their cities.

והם מסע פרסום מקומי בערים שלהם.

Meera argues that the fact cases like Flint

מירה טוענת שהעובדה שמקרים כמו פלינט

only happen in largely black towns

קורים רק בעיירות שחורות ברובן

shows water access is linked to racism.

מראה שגישה למים קשורה לגזענות.

But she also talked about important bits of law that can help.

אבל היא גם דיברה על פיסות חוק חשובות שיכולות לעזור.

This includes the UN resolution from 2015.

זה כולל את החלטת האו"ם משנת 2015.

And we've also seen that the first step

וראינו גם שהצעד הראשון

in overcoming discrimination is the law,

בהתגברות על אפליה הוא החוק,

which makes it clear that everyone should have the water they need.

שמבהיר שכל אחד צריך לקבל את המים שהוא צריך.