When states don't behave - BBC Learning English

Can governments be forced to take the tough steps

האם ניתן לאלץ ממשלות לנקוט בצעדים הקשים

needed to save the environment?

הדרושים להצלת הסביבה?

This episode will show you how

הפרק הזה יראה לכם איך

even lawmakers aren't bigger than the law.

אפילו מחוקקים לא גדולים מהחוק.

What happens when a country breaks an agreement over the environment?

מה קורה כשמדינה מפרה הסכם על איכות הסביבה?

Can the law help?

האם החוק יכול לעזור?

And the important case that could change the way

והמקרה החשוב שעשוי לשנות את האופן שבו

governments behave around the world...

ממשלות מתנהגות ברחבי העולם...

But first, international laws

אבל ראשית, חוקים בינלאומיים

are based on agreements between countries,

מבוססים על הסכמים בין מדינות,

but what happens when an influential country doesn't agree?

אבל מה קורה כשמדינה משפיעה לא מסכימה?

The Amazon rainforest, in Brazil:

יער הגשם באמזונס, בברזיל:

the millions of trees maintain the atmosphere

מיליוני העצים שומרים על האווירה

for all of us, all around the world.

לכולנו, בכל רחבי העולם.

But Jair Bolsonaro, elected president of Brazil in 2018,

אבל לז'איר בולסונארו, שנבחר לנשיא ברזיל ב-2018,

had a different view.

הייתה דעה אחרת.

His government has put the needs of the economy ahead.

ממשלתו העמידה את צורכי הכלכלה לפנים.

While he's been in power, much more of the forest has been cut down.

בזמן שהוא בשלטון, הרבה יותר מהיער נכרת.

So, what can the international community do?

אז מה יכולה הקהילה הבינלאומית לעשות?

A similar story in North America:

סיפור דומה בצפון אמריקה:

2017 and Donald Trump announces

2017 ודונלד טראמפ מכריז

the US was leaving the Paris Agreement,

שארה"ב עוזבת את הסכם פריז,

an agreement by 191 countries to cut their emissions.

הסכם של 191 מדינות לצמצם את הפליטות שלהן.

America rejoined the agreement after Joe Biden became president.

אמריקה הצטרפה מחדש להסכם לאחר שג'ו ביידן הפך לנשיא.

However, when countries break agreements like this,

עם זאת, כאשר מדינות מפרות הסכמים כאלה,

what can international law do?

מה יכול לעשות המשפט הבינלאומי?

What power does something like the Paris Agreement

איזה כוח יש למשהו כמו הסכם פריז

have to protect our world?

כדי להגן על העולם שלנו?

What happens if a country breaks it?

מה קורה אם מדינה שוברת אותה?

Lydia Omuko-Jung, from the Climate Change Litigation Initiative

לידיה אומקו-יונג, מיוזמת הליטיגציה לשינויי אקלים

and the University of Graz, explained:

ומאוניברסיטת גראץ, הסבירה:

So, the Paris Agreement takes a soft law approach

אז, הסכם פריז נוקט בגישה של חוק רך

to its compliance mechanism, so countries will not be punished,

למנגנון הציות שלו, כך שמדינות לא ייענשו,

or they will not be some sanctions for not being able to comply

או שהן לא יהיו סנקציות על לא. היכולת לעמוד

with the binding obligations of the Paris Agreement.

בהתחייבויות המחייבות של הסכם פריז.

So, what happens is that where parties cannot comply,

אז מה שקורה זה שבמקום שבו הצדדים לא יכולים לציית,

or where parties have not complied, then it's more of a discussion –

או איפה שהצדדים לא צייתו, אז זה יותר דיון -

a dialogue: in the compliance committee, it's a dialogue

דיאלוג: בוועדת הציות , זה דיאלוג

where they discuss why have... hasn't the country been able to comply

שבו דנים למה... לא הייתה המדינה מסוגלים לציית

and how can they comply, and then recommendations are made

וכיצד הם יכולים לציית, ולאחר מכן מתקבלות המלצות

based on these discussions.

על סמך דיונים אלה.

The Paris Agreement follows a soft law approach.

הסכם פריז נוקט בגישת חוק רך.

Countries aren't punished for breaking it;

מדינות אינן נענשות על שבירתו;

instead, discussions happen about how to fix the problem.

במקום זאת, מתקיימים דיונים על איך לתקן את הבעיה.

So, could international law stop something

אז האם החוק הבינלאומי יכול לעצור משהו

like the Brazilian rainforests being cut down?

כמו כריתת יערות הגשם הברזילאים ?

Brazil has a right to explore their resources,

לברזיל יש זכות לחקור את המשאבים שלה,

the national resources within their country.

את המשאבים הלאומיים במדינתם.

It only becomes problematic when these activities

זה הופך לבעייתי רק כאשר פעילויות אלו

within their territory damage the environment of other states.

בשטחן פוגעות בסביבה של מדינות אחרות.

But then, in terms... in terms of cutting down forests,

אבל אז, במונחים... במונחים של כריתת יערות,

we find that it's quite difficult to identify

אנחנו מוצאים שדי קשה לזהות

what you'd call transboundary environmental effects...

מה שאתה מכנה השפעות סביבתיות חוצות גבולות...

yeah, some environmental effects in another country

כן, כמה השפעות סביבתיות במדינה אחרת

because of Brazil's exploitation of its own forests.

בגלל הניצול של ברזיל ביערות שלה. .

So, that really is quite a challenge

אז, זה באמת אתגר גדול

for the international community to come in.

עבור הקהילה הבינלאומית להיכנס פנימה.

Brazil can do what it wants to its own forests.

ברזיל יכולה לעשות מה שהיא רוצה ביערות שלה.

You would need to prove an environmental impact in another country,

תצטרך להוכיח השפעה סביבתית במדינה אחרת,

called a transboundary effect, to stop this – why?

הנקראת אפקט חוצה גבולות , כדי לעצור זאת - למה?

Other states can only come in if there are some legally binding obligations

מדינות אחרות יכולות להיכנס רק אם יש כמה התחייבויות משפטיות מחייבות

that is created by some treaty which mandates,

שנוצרות על ידי אמנה כלשהי שמחייבת,

for instance, states to protect forests.

למשל, מדינות להגן על יערות.

As you're speaking at the moment, we do not have, like,

כפי שאתה מדבר כרגע, אין לנו, למשל,

a global legally binding instrument

מכשיר עולמי משפטי מחייב

that creates this state obligation to protect forests,

שיוצר את המחויבות של המדינה להגן על יערות,

which makes it difficult for the international community to get in.

מה שמקשה על הקהילה הבינלאומית להיכנס פנימה.

Countries can't interfere because we don't have laws

מדינות אינן יכולות להתערב כי אנחנו מתערבים. אין חוקים

that create internationally protected places.

שיוצרים מקומות מוגנים בינלאומית.

She explained why she thought the Paris Agreement

היא הסבירה מדוע לדעתה הסכם פריז

wasn't good enough to protect Brazil's forests.

אינו מספיק טוב כדי להגן על יערות ברזיל.

If you look at the Paris Agreement,

אם מסתכלים על הסכם פריז,

it recognises the importance of forests

הוא מכיר בחשיבותם של יערות

in mitigating greenhouse gas emissions,

בהפחתת פליטת גזי חממה,

but it just provides that parties should take action

אבל הוא רק קובע שהצדדים צריכים לנקוט בפעולה

to conserve and enhance forests.

לשימור ושיפור היערות.

So, what we see from this kind of drafting,

לכן, מה שאנו רואים מניסוח מסוג זה,

or from this kind of provision, is that it doesn't create

או מסעיף מסוג זה, הוא שהוא אינו יוצר

a direct responsibility on states,

אחריות ישירה על מדינות,

or even a binding actual obligation,

או אפילו מחויבות ממשית מחייבת,

because it uses word 'should': 'parties should take action'

מכיוון שהוא משתמש במילה 'צריך': 'הצדדים צריכים לקחת פעולה"

rather than 'parties shall take action'

במקום "הצדדים ינקטו פעולה"

to conserve and enhance the environment.

כדי לשמר ולשפר את הסביבה.

The Paris Agreement only says

הסכם פריז רק אומר שמדינות

countries 'should' take action to protect forests,

'צריכות' לנקוט בפעולה כדי להגן על יערות,

not 'shall', which means they don't have to do anything.

לא 'יעשו', מה שאומר שהן לא צריכות לעשות דבר.

So, international laws can't force countries to protect the climate,

אז, חוקים בינלאומיים לא יכולים לאלץ מדינות להגן על האקלים,

but could all that be changing?

אבל האם כל זה יכול להשתנות?

One important case might give the Paris Agreement real strength...

מקרה חשוב אחד עשוי לתת להסכם פריז כוח אמיתי...

Politicians talk a lot about their plans to save the environment.

פוליטיקאים מדברים הרבה על התוכניות שלהם להציל את הסביבה.

What if the law made them do something?

מה אם החוק יחייב אותם לעשות משהו?

In 2015, around 900 people

בשנת 2015, כ-900 אנשים

took the Dutch government to court to do just that.

פנו את ממשלת הולנד לבית המשפט כדי לעשות זאת.

The court ruled that the state had a responsibility

בית המשפט קבע כי למדינה יש אחריות

to act to deal with climate change.

לפעול להתמודדות עם שינויי האקלים.

The Dutch government cut its coal-fired power stations by 75%

ממשלת הולנד צמצמה את תחנות הכוח הפחמיות שלה ב-75%

and spent €3 billion on other steps to cut emissions.

והוציאה 3 מיליארד אירו על צעדים אחרים לצמצום הפליטות.

Dennis van Berkel, one of the Urgenda Foundation's lawyers,

דניס ואן ברקל, אחד מעורכי הדין של קרן אורגנדה,

said, 'The ruling will encourage others to appeal to human rights,

אמר: 'הפסיקה תעודד אחרים לפנות לזכויות אדם,

when it comes to climate change threats.'

בכל הנוגע לאיומי שינויי אקלים'.

So, could you use this case in your own country?

אז, האם אתה יכול להשתמש במקרה הזה במדינה שלך?

And how did the law make the Dutch government change its behaviour?

וכיצד גרם החוק לממשלת הולנד לשנות את התנהגותה?

Let's hear from Dennis van Berkel

בואו נשמע מדניס ואן ברקל

about the laws used in the Urgenda case.

על החוקים ששימשו בתיק אורגנדה.

We used three types of law in our case.

השתמשנו בשלושה סוגי חוק בענייננו.

The first bit of law was tort law,

החלק הראשון בחוק היה דיני הנזיקין,

which tells us what is unlawful behaviour

האומרים לנו מהי התנהגות בלתי חוקית

and which is the law to hold state or private entity liable.

ומהו החוק להטיל אחריות על מדינה או ישות פרטית.

But, to inform what is lawful and unlawful behaviour

אבל, כדי ליידע מהי התנהגות חוקית ובלתי חוקית

on the side of the state, we also looked at human rights law,

מצד המדינה, בדקנו גם את דיני זכויות האדם,

particularly the European Convention on Human Rights.

במיוחד את האמנה האירופית לזכויות אדם.

And we also looked at international law: for instance, the Paris Agreement,

והסתכלנו גם על החוק הבינלאומי: למשל, הסכם פריז,

which tells us that countries need to hold their emissions to well below 2°

שאומר לנו שמדינות צריכות לשמור על פליטת הפליטות שלהן הרבה מתחת ל-2°

and to aim to hold temperature increase to below one and a half degrees.

ולשאוף לשמור על עליית הטמפרטורה מתחת למעלה וחצי.

The lawyers working on this case used a variety of laws:

עורכי הדין שעבדו על תיק זה השתמשו במגוון חוקים:

tort, human rights and international.

נזיקין, זכויות אדם ובינלאומיים.

So, what did the court ruling actually say?

אז מה בעצם נאמר בפסיקת בית המשפט?

First of all, the... the judgement said that climate change

קודם כל, ה... פסק הדין אמר ששינויי האקלים

is an incredibly big threat and is actually threatening

הם איום גדול להפליא ומאיים למעשה על

our right to life and our right to private life,

זכותנו לחיים ועל זכותנו לחיים פרטיים,

and that the state therefore has a duty

ולפיכך על המדינה מוטלת החובה

to protect us against climate change.

להגן עלינו מפני שינויי אקלים.

But moreover, the judgement said that

אבל יתרה מכך, פסק הדין אמר

every country has its own responsibility

שלכל מדינה יש אחריות משלה

to do its share in solving the problem:

לעשות את חלקה בפתרון הבעיה:

it needs to do its fair share.

היא צריכה לעשות את חלקה ההוגן.

And then the... the judgement looked at what precisely is this fair share.

ואז... פסק הדין בחן מהו בדיוק החלק ההוגן הזה.

The ruling said that climate change is a big threat

הפסיקה אמרה ששינויי האקלים הם איום גדול וכל

and every country is responsible for protecting its people.

מדינה אחראית להגן על תושביה.

But can a ruling in the Netherlands have an international impact?

אך האם לפסיקה בהולנד יכולה להיות השפעה בינלאומית?

So, there have been about 100 cases around the world by now,

אז, היו כ-100 מקרים ברחבי העולם עד עכשיו,

in which governments have been targeted

שבהם ממשלות היו מכוונות

for not taking enough measures against climate change,

שלא נוקטות מספיק צעדים נגד שינויי אקלים,

for instance... for giving permission to open new airfields

למשל... בשביל לתת אישור לפתוח שדות תעופה חדשים

or to open new coal-fire power plants,

או לפתוח תחנות כוח חדשות לשריפה פחמית ,

but also there's been a wave of litigation against corporations,

אבל גם היה גל של ליטיגציה נגד תאגידים,

and very recently there was actually a court in the Netherlands

ולאחרונה היה למעשה בית משפט בהולנד

that even concluded that a multinational oil company,

שאפילו הגיע למסקנה שלחברת נפט רב לאומית,

such as Shell, has a legal duty to also reduce its emissions:

כמו Shell, יש חובה חוקית להפחית גם את הפליטות שלה:

not only its own emissions, but even the emissions of its consumers.

לא רק את שלה. פליטות, אבל אפילו פליטות של צרכניו.

Many cases around the world have followed this one,

מקרים רבים ברחבי העולם הגיעו בעקבות המקרה הזה,

targeting governments and corporations to fight climate change.

מכוונים לממשלות ותאגידים להילחם בשינויי האקלים.

Dennis said this was a really important case.

דניס אמר שזה מקרה חשוב מאוד.

We can go to the streets, but we can also go to the courts

אנחנו יכולים לצאת לרחוב, אבל אנחנו יכולים גם ללכת לערכאות

and demand answers – why this problem

ולדרוש תשובות - מדוע הבעיה הזו

has not been dealt with sufficiently.

לא טופלה מספיק.

And that's one of the big things that these cases show.

וזה אחד הדברים הגדולים שהמקרים האלה מראים.

And as long as countries do not step up,

וכל עוד מדינות לא יתגברו,

we will see more and more people going to courts

נראה יותר ויותר אנשים הולכים לבתי משפט

demanding that both their governments

בדרישה שגם הממשלות שלהם

and the corporations justify themselves

וגם התאגידים יצדיקו את עצמם

with regards to what they're doing about climate change.

ביחס למה שהם עושים בנוגע לשינויי האקלים.

If governments don't take action to deal with climate change,

אם ממשלות לא ינקטו פעולה כדי להתמודד עם שינויי האקלים,

people can use the power of the law to force positive change.

אנשים יכולים להשתמש בכוחו של החוק כדי לכפות שינוי חיובי.

We've seen how current laws, like the Paris Agreement,

ראינו כיצד חוקים נוכחיים, כמו הסכם פריז,

are hard to enforce, despite the good intentions behind them.

קשים לאכוף, למרות הכוונות הטובות מאחוריהם.

But, thanks to smart and dedicated lawyers,

אבל, הודות לעורכי דין חכמים ומסורים,

countries may soon have to take action

ייתכן שבקרוב יצטרכו מדינות לנקוט בפעולה

to protect our environment for the future.

כדי להגן על הסביבה שלנו לעתיד.