Companies vs countries - BBC Learning English

Multinational corporations can be really big –

תאגידים רב לאומיים יכולים להיות גדולים באמת -

bigger even than some countries.

אפילו יותר ממדינות מסוימות.

But does that mean they're more powerful than a country?

אבל האם זה אומר שהם חזקים יותר ממדינה?

We'll show you how the law keeps things balanced.

נראה לך איך החוק שומר על איזון.

How can countries stop multinational companies if they break the law?

איך מדינות יכולות לעצור חברות רב לאומיות אם הן עוברות על החוק?

And why do they end up fighting each other in court?

ולמה בסופו של דבר הם נלחמים זה בזה בבית המשפט?

And... let's find out how companies structure themselves

ו... בואו לגלות איך חברות בונות את עצמן

to limit the power of a state.

כדי להגביל את כוחה של מדינה.

They're used to getting away with it.

הם רגילים לברוח מזה.

For decades, no one's held them to account.

במשך עשרות שנים, אף אחד לא העמיד אותם בחשבון.

They've never been subject to any serious pressure.

הם מעולם לא היו נתונים ללחץ רציני.

So, as these companies grow, is the law keeping up?

אז כשהחברות האלה גדלות, האם החוק עומד בקצב?

Do countries or companies have more power, legally?

האם למדינות או לחברות יש יותר כוח מבחינה חוקית?

Let's look at Canada, one of the most sued countries in the world.

בואו נסתכל על קנדה, אחת המדינות הנתבעות ביותר בעולם.

Canada has been sued lots, because of something called

קנדה נתבעה הרבה בגלל משהו שנקרא הסכם

the North American Free Trade Agreement: NAFTA.

הסחר החופשי של צפון אמריקה : NAFTA.

NAFTA was the free trade deal between Canada, the USA and Mexico.

NAFTA היה הסכם הסחר החופשי בין קנדה, ארה"ב ומקסיקו.

But, it also made it easier for investors to sue governments

אבל, זה גם הקל על משקיעים לתבוע ממשלות

if they thought the deal was broken.

אם הם חשבו שהעסקה נשברה.

  Canada soon became the most sued developed country in the world –

קנדה הפכה במהרה למדינה המפותחת שנתבעה ביותר בעולם -

with 35 claims against it.

עם 35 תביעות נגדה.

Foreign companies forced changes in Canadian law on toxic waste imports

חברות זרות כפו שינויים בחוק הקנדי על יבוא פסולת רעילה

and sued for millions of dollars over oil drilling regulations.

ותבעו מיליוני דולרים בגין תקנות קידוחי נפט.

Campaigners were unhappy and it was eventually replaced

הקמפיינים לא היו מרוצים והוא הוחלף בסופו של דבר

by the United States-Mexico-Canada agreement,

בהסכם ארצות הברית-מקסיקו-קנדה ,

which limited the power of multinational companies

שהגביל את כוחן של חברות רב-לאומיות

to take countries to court.

לפנות מדינות לבית המשפט.

Maude Barlow campaigned against the trade agreement,

מוד בארלו ניהלה קמפיין נגד הסכם הסחר,

which she saw as deeply unfair.

שנראה בעיניה כלא הוגן.

She explained how she thinks companies got to be so powerful.

היא הסבירה איך היא חושבת שחברות צריכות להיות כל כך חזקות.

These corporations just expanded out

התאגידים האלה פשוט התרחבו

so that their production is in this country,

כך שהייצור שלהם נמצא במדינה הזאת,

and their tax haven's in this country,

ומקלטי המס שלהם במדינה הזאת,

and their administration's here, and so on...

והממשל שלהם כאן, וכן הלאה...

their head office might be somewhere else.

המשרד הראשי שלהם יכול להיות במקום אחר.

And so they truly are global corporations:

ולכן הם באמת תאגידים גלובליים:

they really don't belong to nations... nation states.

הם באמת לא שייכים לאומות... מדינות לאום.

And they want to influence law –

והם רוצים להשפיע על החוק -

both nation-state law, but international law,

גם חוק מדינת הלאום, אבל חוק בינלאומי,

or lack of international law – so that they can do what they want.

או חוסר חוק בינלאומי - כדי שיוכלו לעשות מה שהם רוצים.

Maude thinks some multinational companies use their size and spread

מוד חושבת שכמה חברות רב-לאומיות משתמשות בגודלן ובתפשטותן

to influence and avoid the law.

כדי להשפיע ולהימנע מהחוק.

She explained whether she thought laws

היא הסבירה האם לדעתה חוקים

helped countries or companies more.

עוזרים יותר למדינות או לחברות.

And here's the important thing: that what...

והנה הדבר החשוב: מה...

the kind of laws that corporations get, in free trade agreements,

סוג החוקים שתאגידים מקבלים, בהסכמי סחר חופשי,

give them legal right to sue governments

מעניק להם זכות חוקית לתבוע ממשלות

if they don't like their laws, if they can...

אם הם לא אוהבים את החוקים שלהם, אם הם יכולים...

if they show that their laws can... are affecting their...

אם הם מראים את זה החוקים שלהם יכולים... משפיעים על

their right to profit – negatively affecting their right to make money.

זכותם לרווח - משפיעים לרעה על זכותם להרוויח כסף.

Whereas there's nothing currently internationally, at the...

בעוד שאין כרגע שום דבר ברמה הבינלאומית,

at the treaty level, at the UN level,

ברמת האמנה, ברמת האו"ם,

that really does impose restrictions on these corporations.

שבאמת מטיל הגבלות על התאגידים הללו.

Maude says corporations can get rights from trade agreements,

מוד אומרת שתאגידים יכולים לקבל זכויות מהסכמי סחר,

but aren't limited as much by treaties.

אך אינם מוגבלים באותה מידה על ידי אמנות.

She thinks companies have ended up with more power than countries.

היא חושבת שבסופו של דבר חברות קיבלו יותר כוח מאשר מדינות.

She explained how:

היא הסבירה איך:

That's the interesting thing: it's not that all the countries got together

זה הדבר המעניין: זה לא שכל המדינות התכנסו

and said, 'Let's give these corporations legal rights that we don't have.'

ואמרו, 'בואו ניתן לתאגידים האלה זכויות משפטיות שאין לנו'.

It happened piece by piece by piece.

זה קרה חתיכה אחר חתיכה.

It started with this North American Free Trade Agreement,

זה התחיל עם הסכם הסחר החופשי הזה של צפון אמריקה,

but since then there are more than 3,000 bilateral investment agreements

אבל מאז יש יותר מ -3,000 הסכמי השקעה דו-צדדיים

between countries – so, that's between any two countries and they...

בין מדינות - אז, זה בין כל שתי מדינות והן...

then the corporation of this country can sue that government,

אז התאגיד של המדינה הזו יכול לתבוע את הממשלה הזו,

and the corporations of that country can sue that government.

ואת התאגידים של אותה מדינה יכולה לתבוע את הממשלה הזו.

Maude says companies have gradually gained power

מוד אומרת שחברות צברו כוח בהדרגה

through lots of trade agreements.

באמצעות הרבה הסכמי סחר.

So, some strong opinions there from the campaigner, Maude Barlow.

אז, כמה דעות נחרצות מהקמפיינרית, מוד בארלו.

States and multinationals often disagree.

מדינות וחברות רב לאומיות חלוקות לעתים קרובות.

Does the way the companies are made protect them from the law?

האם אופן יצירת החברות מגן עליהן מפני החוק?

For instance, a company is based in the United States,

לדוגמה, חברה מבוססת בארצות הברית,

but it owns several 'subsidiary companies' in another country,

אך היא מחזיקה בכמה ' חברות בת' במדינה אחרת,

like China and Russia, that are registered in those countries.

כמו סין ורוסיה, הרשומות במדינות אלה.

This kind of structure means the main company is protected from being sued

מבנה מסוג זה פירושו שהחברה הראשית מוגנת מפני תביעה

because it's harder to sue a parent company

מכיוון שקשה יותר לתבוע חברת אם

for the actions of a subsidiary in another country.

על פעולות של חברת בת במדינה אחרת.

So, what does that actually mean in reality?

אז מה זה בעצם אומר במציאות?

Daniel Leader has taken major companies to court.

דניאל לידר לקח חברות גדולות לבית המשפט.

He explains how hard it is to punish a parent company

הוא מסביר כמה קשה להעניש חברת אם

for the actions of a subsidiary.

על מעשיה של חברת בת.

It is hard. We've had long legal battles

זה קשה. היו לנו מאבקים משפטיים ארוכים

that have gone all the way to the Supreme Court,

שהגיעו עד לבית המשפט העליון,

where parent companies try to limit

שבו חברות האם מנסות להגביל

the principle of parent company liability.

את עיקרון אחריות חברת האם.

But, happily, the Supreme Court now has twice rejected

אך, לשמחתנו, בית המשפט העליון דחה כעת פעמיים את

the company's attempt to narrow parent company liability,

הניסיון של החברה לצמצם את אחריות חברת האם,

and has in fact unanimously expanded the scope

ולמעשה הרחיב פה אחד את היקף

of parent company liability,

אחריות חברת האם,

and gone so far as to say if a parent company makes a public commitment

והרחיק לכת ואמר אם חברת האם מתחייבת לציבור

about supervising or assisting its subsidiary and it fails to do so,

בנוגע לפיקוח. או סיוע לחברה הבת שלה והיא לא עושה זאת,

that in itself can give rise to legal liability.

דבר כשלעצמו עלול להוביל לאחריות משפטית.

It is hard to punish a parent company, but some courts,

קשה להעניש חברת אם, אבל בתי משפט מסוימים,

like the UK Supreme Court,

כמו בית המשפט העליון בבריטניה,

are doing more to hold parent companies responsible.

עושים יותר כדי להטיל אחריות על חברות האם.

How effective is the law in dealing with companies that break the rules?

עד כמה החוק יעיל בהתמודדות עם חברות שעוברות על הכללים?

It's getting more effective. It's...

זה נעשה יותר יעיל. זו...

the fundamental problem is you've had corporate impunity for decades,

הבעיה הבסיסית היא שהייתה לך פטור מעונש תאגידי במשך עשרות שנים,

if not longer: corporations have not been held to account

אם לא יותר: תאגידים לא הובאו בחשבון

for very serious human rights and environmental abuses.

על זכויות אדם חמורות מאוד והפרות סביבתיות.

But what's increasingly happening is the courts in many jurisdictions

אבל מה שקורה יותר ויותר הוא שבתי המשפט בתחומי שיפוט רבים

are saying this is no longer acceptable and they are indicating that

אומרים שזה כבר לא מקובל והם מצביעים על כך

they are willing to hold parent companies to account

שהם מוכנים לתת לחברות האם לתת דין וחשבון

for the harms that their subsidiaries have caused.

על הנזקים שגרמו החברות הבנות שלהם.

Daniel thinks for many years companies have avoided being punished

דניאל חושב שהרבה שנים חברות נמנעו מלהעניש

for very serious things, but that is changing.

על דברים חמורים מאוד, אבל זה משתנה.

So, how does a company use its structure to avoid legal responsibility?

אז איך חברה משתמשת במבנה שלה כדי להימנע מאחריות משפטית?

Well, historically what they've done is

ובכן, היסטורית מה שהם עשו זה

they've hidden behind what's called the 'corporate veil'.

שהם הסתתרו מאחורי מה שנקרא 'הצעיף התאגידי'.

They've said that the subsidiary is the one that's legally responsible

הם אמרו שהחברה הבת היא זו שאחראית משפטית

and the parent company should have no legal liability

ולחברת האם לא צריכה להיות אחריות משפטית

at all for what happened.

כלל למה שקרה.

But that is what we were unable...

אבל זה מה שלא הצלחנו...

we were able to unpick with the Supreme Court,

הצלחנו לבטל עם בית המשפט העליון,

where the Supreme Court said, 'Absolutely not.

שם בית המשפט העליון אמר, 'ממש לא.

We are not going to allow corporations

אנחנו לא מתכוונים לאפשר לתאגידים

to hide behind their structures,

להסתתר מאחורי המבנים שלהם,

if the parent company itself has been involved

אם חברת האם עצמה הייתה מעורבת

in the harm that has been committed.'

בפגיעה שנעשתה״.

Something called the 'corporate veil'

משהו שנקרא 'צעיף התאגידי'

meant subsidiary companies were the only ones responsible

פירושו שחברות בת היו האחראיות היחידות

if they broke the law and were the only ones punished.

אם הן עוברות על החוק והן היחידות שנענשו.

How is this actually changing?

איך זה בעצם משתנה?

Historically, companies have sat back:

מבחינה היסטורית, חברות ישבו לאחור:

they haven't really concerned themselves too much

הן לא באמת דאגו לעצמן יותר מדי

about what the working conditions are in factories or in...

מה תנאי העבודה במפעלים או ב...

within their subsidiaries. They've just let it happen.

בתוך החברות הבנות שלהן. הם פשוט נתנו לזה לקרות.

And they've certainly never felt that they could be held to account.

והם בהחלט מעולם לא הרגישו שאפשר לתת עליהם דין וחשבון.

But what we are seeing is a real change in attitude:

אבל מה שאנחנו רואים זה שינוי ממשי בגישה:

you're getting more and more lawyers willing to take cases,

אתה מקבל יותר ויותר עורכי דין שמוכנים לקחת תיקים,

more and more organisations that are monitoring compliance.

יותר ויותר ארגונים שעוקבים אחר ציות.

He says where once companies felt they could do what they liked,

הוא אומר שפעם חברות הרגישו שהן יכולות לעשות מה שהן רוצות,

now more and more lawyers are willing to fight for your rights

עכשיו יותר ויותר עורכי דין מוכנים להילחם על הזכויות שלך

against these big companies.

נגד החברות הגדולות האלה.

We've seen how multinational companies can try to use the law

ראינו כיצד חברות רב לאומיות יכולות לנסות להשתמש בחוק

to force countries to do what they want.

כדי לאלץ מדינות לעשות מה שהן רוצות.

But this episode has also shown the power of the law –

אבל הפרק הזה גם הראה את כוחו של החוק -

and the determination of lawyers –

ואת הנחישות של עורכי הדין -

to make sure even these huge corporations follow the rules

לוודא שאפילו תאגידי ענק אלה פועלים לפי הכללים

that keep us all safe.

ששומרים על בטיחות כולנו.