National law vs international law - An animated explainer

International law: it's a big network of agreements

החוק הבינלאומי: זוהי רשת גדולה של הסכמים

that countries follow, most of the time,

שמדינות עוקבות אחריהן, רוב הזמן,

to help the whole international system run as smoothly as possible,

כדי לעזור לכל המערכת הבינלאומית לפעול בצורה חלקה ככל האפשר,

but of course, there's a problem.

אבל כמובן, יש בעיה.

Let's say one country has a law about human rights

נניח שלמדינה אחת יש חוק לגבי זכויות אדם

and international law has a different one.

ולחוק הבינלאומי יש חוק אחר.

If someone in that country commits a human rights crime,

אם מישהו במדינה זו מבצע פשע זכויות אדם, האם

are they subject to their own country's laws

הוא כפוף לחוקי המדינה שלו

or to international law?

או לחוק הבינלאומי?

Well, according to the principle of sovereignty,

ובכן, על פי עקרון הריבונות,

each country has legal authority within its own territory.

לכל מדינה יש סמכות חוקית בשטחה.

International law can't intervene,

החוק הבינלאומי לא יכול להתערב,

but some say it provides an ethical example,

אבל יש האומרים שהוא מספק דוגמה אתית,

which states should follow.

שמדינות צריכות לעקוב אחריה.

Some countries don't face this situation.

יש מדינות שלא מתמודדות עם המצב הזה.

'Monist' countries, like the Netherlands,

מדינות 'מוניסטיות', כמו הולנד,

believe that international and national law are a single system,

מאמינות שהמשפט הבינלאומי והלאומי הם מערכת אחת,

which is handy because many of the international courts

וזה שימושי מכיוון שרבים מבתי המשפט הבינלאומיים

are found in the Netherlands.

נמצאים בהולנד.

But other countries, like our imaginary country,

אבל מדינות אחרות, כמו המדינה הדמיונית שלנו,

believe they are separate systems.

מאמינות שהן מערכות נפרדות.

We call this approach 'dualist'.

אנו קוראים לגישה הזו 'דואליסטית'.