The Fairy Tales of the Fossil Fuel Industry — and a Better Climate Story | Luisa Neubauer | TED

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

My name is Luisa Neubauer.

השם שלי הוא לואיזה נויבאואר

I grew up in one of the most privileged parts of the world,

גדלתי באחד החלקים הכי מיוחסים של העולם,

in Hamburg in Germany.

בהמבורג בגרמניה.

Growing up, I believed that just as my parents would take care of me,

כשגדלתי, האמנתי שפשוט כפי שההורים שלי היו דואגים לי,

governments would take care of the big problems in the world.

ממשלות ידאגו לבעיות הגדולות בעולם.

I grew up in a world that told me

גדלתי בעולם שאמר לי

that things would just get better and better

שדברים פשוט הולכים ומשתפרים

for everyone.

לכולם.

I grew up in a fairy tale.

גדלתי בסיפור אגדה.

Part of this fairy tale is the story of Germany.

חלק מהאגדה הזו הוא סיפורה של גרמניה.

Or, to be more precise, the role of fossil fuels in Germany.

או, ליתר דיוק, התפקיד של דלקים מאובנים בגרמניה.

The most obvious impact of fossil fuels in Germany are soaring emissions.

ההשפעה הברורה ביותר של דלקים מאובנים בגרמניה הן פליטות מרקיעות שחקים.

Germany is the country fourth most responsible for the climate crisis.

גרמניה היא המדינה הרביעית שהכי אחראית למשבר האקלים.

Growing up, however, I didn't know that.

אבל כשגדלתי, לא ידעתי את זה.

What I knew was this.

מה שידעתי היה זה.

Without fossil fuels,

שבלי דלק מאובנים,

there could never be economic growth.

לעולם לא תהיה צמיחה כלכלית.

Without economic growth, there couldn't be jobs,

ללא צמיחה כלכלית, לא יוכלו להיות עבודות,

there couldn't be wealth, there couldn't be peace.

לא יכול להיות עושר, לא יכול להיות שלום.

So Germany burnt coal, oil and gas

אז גרמניה שרפה פחם, נפט וגז

no matter where it was coming from.

לא משנה מאיפה זה בא.

This fairy tale isn't unique to Germany.

האגדה הזו אינה ייחודית לגרמניה.

There are versions of it everywhere.

יש גרסאות שלה בכל מקום.

It took me years to figure out what was behind this fairy tale.

לקח לי שנים להבין מה עמד מאחורי האגדה הזו.

And once I did, I became a climate activist.

וברגע שהבנתי, הפכתי לפעילת אקלים.

And together with thousands of others,

ויחד עם אלפי אחרים,

we organized the largest climate protests ever seen.

ארגנו את מחאות האקלים הגדולות ביותר שנראו אי פעם.

People then very quickly started calling us naive

אנשים אז מהר מאוד התחילו לקרוא לנו תמימים

and most found we were so radical.

והרוב מצאו שאנחנו כל כך קיצוניים.

Yet the only thing we really did is we broke off the fairy tales

אבל הדבר היחיד שבאמת עשינו הוא שנפרדנו מהאגדות

and instead we told the truth.

ובמקום זה אמרנו את האמת.

And because there are fairy tales everywhere,

ובגלל שיש אגדות בכל מקום,

telling the truth in the climate crisis

אמירת האמת על משבר האקלים

means deconstructing almost every aspect of it.

פירושה פירוק כמעט כל היבט שלו.

People, for instance, call the climate crisis man-made

אנשים, למשל, קוראים למשבר האקלים מעשה ידי אדם

and while there were, indeed, humans behind it,

ובעוד שהיו, אכן, בני אדם מאחורי זה,

it's much less man-made and much more fossil-fuel-made.

זה הרבה פחות ממעשה ידי אדם והרבה יותר מייצור דלק מאובנים.

It's made possible by the exploitation of coal, oil and gas

זה מתאפשר בזכות הניצול של פחם, נפט וגז

and the profit-driven economic systems behind it.

ומערכות כלכליות מונעות הרווח שמאחוריו.

Calling the climate crisis man-made implies it's an accident of human nature,

לקרוא למשבר האקלים מעשה ידי אדם מרמז שזו תאונה של הטבע האנושי,

whereas it's actually a relatively small group of people

ואילו זו בעצם קבוצה קטנה יחסית של אנשים

in just a few places around the world,

במקומות בודדים ברחבי העולם,

the fossil fuel industries, their marketing

תעשיות דלק המאובנים, השיווק שלהם

and their political supporters.

ותומכיהם הפוליטיים.

The fossil fuel industry itself is also a powerhouse of fairy tales.

תעשיית דלק המאובנים עצמה היא גם מעצמה של אגדות.

Fifty years ago,

לפני חמישים שנה,

they knew that their business would lead us into a climate disaster.

הם ידעו שהעסק שלהם יוביל אותנו לאסון אקלים.

Back then in the '70s and the '80s and the '90s,

אז, בשנות ה-70 ושנות ה-80 וה-90,

they had the chance to use that knowledge

הייתה להם הזדמנות להשתמש בידע הזה

to introduce a transition to renewable energies.

להציג מעבר לאנרגיות מתחדשות.

They decided not to.

הם החליטו שלא.

And instead, they started telling fairy tales.

ובמקום זה, הם התחילו לספר אגדות.

They started campaigns to mislead people.

הם פתחו בקמפיינים כדי להטעות אנשים.

They denied their own climate science that they did themselves.

הם הכחישו את מדע האקלים שלהם שהם עשו בעצמם.

And by that, they stole our very first historic chance to act from us.

ועל ידי זה, הם גנבו את ההזדמנות ההיסטורית הראשונה שלנו לפעול מטעמנו.

So now, for many lives, it's already too late.

אז עכשיו, לחיים רבים, זה כבר מאוחר מדי.

The droughts, the fires and floods are all happening already in 2022.

הבצורות, השריפות והשטפונות כולם מתרחשים כבר בשנת 2022.

No place is safe anymore.

אין מקום בטוח יותר.

So as the catastrophes can no longer be denied,

אז כשאת הקטסטרופות כבר אי אפשר להכחיש,

fossil fuel industries have again started telling new fairy tales,

תעשיות דלק המאובנים שוב התחילו לספר אגדות חדשות,

and this time they present themselves as part of the solution.

והפעם הם מציגים את עצמם כחלק מהפתרון.

They call it transition.

הם קוראים לזה תקופת מעבר.

They promise innovations.

הם מבטיחים חידושים.

They speak of green growth.

הם מדברים על צמיחה ירוקה.

And it sounds wonderful.

וזה נשמע נפלא.

It is powerful too.

זה גם חזק.

People really want to believe that this time,

אנשים באמת רוצים להאמין שהפעם,

the Equinors, the Totals, the Shells and all the others,

ה-Equinors ה-Totals -ה-Shells וכל השאר,

this time, they will not steal another chance to act from us, right?

הפעם, הם לא יגנבו מאיתנו עוד הזדמנות אחת לפעול , נכון?

I would like to believe that too.

גם אני הייתי רוצה להאמין בזה.

But I cannot, for two very simple truths.

אבל אני לא יכולה, בגלל שתי אמיתות מאוד פשוטות.

Number one,

מספר אחד,

we do not have time for any more delay.

אין לנו זמן לעיכוב נוסף.

So whoever tells us that they will just need some more time

אז מי שיגיד לנו שהם רק יצטרכו עוד קצת זמן

does not understand the very basic logic of the crisis we are in.

לא מבין את ההיגיון הבסיסי מאוד של המשבר שאנו נמצאים בו.

Back in Hamburg when I was in school,

בהמבורג כשהייתי בבית הספר,

we would get 90 minutes to finish a math exam.

היינו מקבלים 90 דקות לסיים מבחן במתמטיקה.

The fossil fuel industry is, in a way, taking that very exam right now.

תעשיית דלק המאובנים, במובן מסוים, ניגשת לבחינה הזו ממש עכשיו.

But instead of 90 minutes,

אבל במקום 90 דקות,

they tell us they will finish in nine years.

הם אומרים לנו שהם יסיימו בעוד תשע שנים.

Back in school, that attitude would have got me failing my assignments.

בזמן הלימודים, הגישה הזאת הייתה כזו שגרמה לי להיכשל במשימות שלי.

And the second truth is,

והאמת השנייה היא,

and that's the simple equation behind the climate crisis,

וזו המשוואה הפשוטה מאחורי משבר האקלים,

to limit global heating to 1.5 degrees,

להגביל את החימום העולמי ל-1.5 מעלות,

or as close as we can possibly get to that,

או הכי קרוב שאנחנו יכולים אולי להגיע לזה,

there cannot to be any new fossil fuel explotation.

לא יכול להיות חיפוש דלק מאובנים חדש.

No single new project can be constructed.

לא ניתן לבנות פרויקט חדש אחד.

Yet, as we speak, fossil fuel industries are planning

ובכל זאת, בעוד שאנו מדברים, תעשיות דלק מאובנים מתכננות

let alone 195 new mega-projects, so-called climate bombs,

שלא לדבר על 195 מגה פרויקטים חדשים, מה שנקרא פצצות אקלים,

each of them emitting more than one gigaton of CO2.

כל אחד מהם פולט יותר מגיגהטון אחד של CO2.

So as the wind turbines peacefully spin

אז כשטורבינות הרוח מסתובבות בשלווה

[in] the TV commercials they present to us,

בפרסומות בטלוויזיה שהם מציגים לנו,

fossil fuel industries are expanding everywhere around the world.

תעשיות דלק המאובנים מתרחבות בכל מקום ברחבי העולם.

And dancing on our chances to create anything like a climate justice world.

ורוקדות על הסיכויים שלנו ליצור משהו כמו עולם צדק אקלימי.

And after all, this isn't just about the climate.

ואחרי הכל, זה לא רק על האקלים.

Back in Hamburg 30 years ago,

בהמבורג לפני 30 שנה,

when my grandmother installed her first solar panel on the roof

כשסבתא שלי התקינה את הפאנל הסולארי הראשון שלה על הגג

and people started talking of the German “Energiewende,”

ואנשים התחילו לדבר על מעבר האנרגיה (“Energiewende”) הגרמנית

it was estimated that Germany could become energy independent.

ההערכה הייתה שגרמניה יכולה להיות עצמאית באנרגיה.

It didn't happen.

זה לא קרה.

Why?

למה?

Fossil fuel industries went ahead,

תעשיות דלק מאובנים יצאו לדרך,

lobbied against environmental policies

פעלו נגד מדיניות סביבתית

and together with their political supporters,

ויחד עם התומכים הפוליטיים שלהם,

brought the energy transition in Germany almost to a complete halt.

הביאו את מעבר האנרגיה בגרמניה לעצירה כמעט מוחלטת.

More than 100,000 jobs were lost in the solar industry alone,

יותר מ-100,000 מקומות עבודה אבדו בתעשייה הסולארית בלבד,

and as the energy transition slowed down,

וככל שמעבר האנרגיה הואט,

Germany imported more fossil fuels from Russia than any other country.

גרמניה ייבאה יותר דלקים מאובנים מרוסיה מאשר כל מדינה אחרת.

And now we watch

ועכשיו אנחנו צופים

as Vladimir Putin invades Ukraine.

כאשר ולדימיר פוטין פולש לאוקראינה.

Made possible by a fossil fuel war machinery

מה שמתאפשר על ידי מכונות מלחמה עם דלק מאובנים

and paid for by countries like Germany.

ומשולם על ידי מדינות כמו גרמניה.

Fossil fuels don't only take lives and livelihoods

דלקים מאובנים לא רק לוקחים חיים ופרנסה

and destroy our climate.

והורסים את האקלים שלנו.

They empower autocrats everywhere to start wars, to threaten democracies,

הם מעצימים אוטוקרטים בכל מקום לפתוח במלחמות, לאיים על דמוקרטיות,

and to threaten energy systems in places like Germany

ולאיים על מערכות האנרגיה במקומות כמו גרמניה

and across the globe onto their knees.

וברחבי העולם

I grew up in a world where fossil fuels, one way or the other,

גדלתי בעולם שבו דלקים מאובנים, בדרך זו או אחרת,

would protect our democracies, our economies and our peace.

יגנו על הדמוקרטיות שלנו, הכלכלות שלנו והשלום שלנו.

Yet the truth is,

ובכל זאת האמת היא,

in the 21st century,

במאה ה 21,

we need to understand fossil fuels

אנחנו צריכים להבין דלקים מאובנים

as a single great threat to our democracies,

כאיום יחיד גדול לדמוקרטיות שלנו,

our economies, and our peace.

לכלכלות שלנו, ולשלום שלנו.

So what can be the role of fossil fuel industries in the 21st century?

אז מה יכול להיות תפקידן של תעשיות דלק המאובנים במאה ה-21?

To the fossil fuel executives, the boards,

למנהלי דלק המאובנים, ההנהלות,

the shareholders and everyone attached,

בעלי המניות וכל המצורפים,

the messages are quite simple:

ההודעות הן די פשוטות:

stop expanding fossil fuels

להפסיק להרחיב דלקים מאובנים

and stop lying to us about that.

ותפסיקו לשקר לנו על זה.

Yet maybe we shouldn't trust those messages to reach the right people

אבל אולי אנחנו לא צריכים לסמוך שהמסרים האלה יגיעו לאנשים הנכונים

in the short amount of time we have left.

בפרק הזמן הקצר שנותר לנו.

So there are other messages for everyone else.

אז יש הודעות אחרות עבור כל השאר.

Number one,

מספר אחד,

if fossil fuel industries don't listen

אם תעשיות דלק המאובנים לא יקשיבו

when people and science tell them to get out of fossil fuels,

כשאנשים ומדע אומרים להם לצאת מדלקים מאובנים,

they should not be listened to

אסור להקשיב להם

when they tell us more fairy tales about wanting to be part of the solution.

כשהם מספרים לנו עוד אגדות על הרצון להיות חלק מהפתרון.

Number two,

מספר שתיים,

if fossil fuel industries don't stop the destruction of livelihoods,

אם תעשיות דלק המאובנים לא יפסיקו את הרס הפרנסה,

especially in the most affected places,

במיוחד במקומות הפגיעים ביותר,

they need to be stopped by us.

הם צריכים להיעצר על ידינו.

And number three,

ומספר שלוש,

if fossil fuel industries get to make the rules

אם תעשיות דלק המאובנים יכתיבו את החוקים

about the transition we so desperately need,

לגבי המעבר שאנחנו כל כך צריכים,

we will not get that transition.

לא נקבל את המעבר הזה.

These rules will have to be made by the people

חוקים אלה יצטרכו להיעשות על ידי האנשים

so they can ever be just and ever be on time.

כך שהם יוכלו אי פעם להיות צודקים ולעולם להיות בזמן.

And they will have to be informed by the science

והם יצטרכו להיות מיודעים על ידי המדע

that luckily today tells us everything that we need to know.

שלמזלנו היום אומר לנו את כל מה שאנחנו צריכים לדעת.

So this is a call for the people everywhere,

אז זוהי קריאה עבור אנשים בכל מקום,

for the normal people to stop their normal lives

עבור האנשים הרגילים לעצור את חייהם הרגילים

and start beginning to build a new tomorrow

ולהתחיל לבנות מחר חדש

so that at some point we can have a new normal again.

כך שבשלב מסוים נוכל לקבל שוב מחר נורמלי

That new tomorrow,

את המחר החדש הזה,

it won't be built for those who have brought us into this entire mess,

זה לא ייבנה עבור אלה שהביאו אותנו לכל הבלגן הזה,

whom we have no reason to trust

שאין לנו סיבה לסמוך עליהם

and who wish to sit at the same table as we do,

ושרוצים לשבת באותו שולחן כמונו,

but will never sit at our side.

אבל לעולם לא יושבים לצדנו.

It will be built for everyone else.

הוא ייבנה עבור כולם.

It will put people over profits

הוא יעדיף אנשים על רווחים

and lives over fossil fuels.

וחיים על דלק מאובנים.

It will be just,

הוא יהיה צודק,

and it will be safe after all.

והוא יהיה בטוח אחרי הכל.

So I'd say, let's get to work.

אז הייתי אומרת, בואו נתחיל לעבוד.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)