How to Find Your Voice for Climate Action | Fehinti Balogun | TED

תרגום: Ofir Pipikov עריכה: zeeva livshitz

Listen, I'm British-born and by a Nigerian raised.

תקשיבו, אני יליד בריטניה שגודל בידי משפחה ניגרית.

There were expectations,

היו ציפיות,

different ways I was supposed to go.

דרכים שונות שהייתי אמור ללכת בהן,

My career options for one,

אפשרויות התעסוקה שלי למשל,

some of you may already know.

חלק מכם אולי כבר יודעים.

As an African, you get three choices.

כאפריקאי, אתה מקבל שלוש אפשרויות.

Please, repeat after me.

בבקשה, חיזרו אחרי.

You are going to be a doctor --

אתה הולך להיות רופא -

Audience: A doctor.

קהל: רופא.

FB: A lawyer.

פהינטי: עורך-דין.

Audience: A lawyer.

קהל: עורך-דין.

FB: Or a business man.

פהינטי: או איש עסקים.

Audience: Or a businessman.

קהל: או איש עסקים.

FB: Now, I did a thing that brought on quite a bit of stress.

פהינטי: עכשיו, אני עשיתי צעד שהביא איתו די הרבה לחץ.

That was me saying, "Mum, babes, I did my best,

זה היה כשאמרתי, “אמא, בנות, עשיתי כמיטב יכולתי,

but that's not how I'm going to go.

אבל זה לא מה שאני עומד להיות,

I'm going to be an actor."

אני עומד להיות שחקן“.

"Why do you want to prostitute your emotions for money?"

“למה שתרצה לסרסר ברגשות שלך עבור כסף?”

Was my mum's reaction.

הייתה התגובה של אמא שלי.

Now, in all fairness,

עכשיו, בכל ההגינות,

what I was asking for was this complete abstraction.

מה שאני חיפשתי לקבל הייתה מעין אבסטרקטיות מוחלטת.

But the more I succeeded, the more my mum could see, right?

אבל ככל שהצלחתי, כך אמא שלי יכלה יותר לראות, נכון?

Her idea of what was possible was being reimagined

הרעיון שלה כלפי מה אפשרי עבר דמיון-מחדש

with me.

באמצעותי.

I was the lead on the West End.

הייתי הדמות הראשית בסרט “ווסט-אנד”.

I was about to be a part, a small part, a walk-on part in a massive film.

הייתי אמור לגלם תפקיד, תפקיד קטן, תפקיד הליכה בסרט מאסיבי.

I'm building my career and then boom.

אני בונה את הקריירה שלי ואז בום.

I’m falling apart, and it seems I am dealing with climate anxiety.

אני מתפרק לחלקים, ונדמה שאני מתמודד עם חרדת אקלים.

Building my dream and watching the world literally burn in front of me

לבנות את החלום שלי ולראות את העולם נשרף אל מול עיני תרתי-משמע

and very little being done.

וכל-כך קצת נעשה בנידון.

I'm panicking.

נכנסתי לפאניקה.

Frozen like a mannequin.

קפוא כמו בובת ראווה.

Until I see environmental activism happening,

עד שהתחלתי לראות אקטיביזם אקלימי קורה.

and I jump in.

וקפצתי פנימה.

But whilst on the protests and in the meeting rooms,

אבל בזמן המחאות ובחדרי הישיבות,

a question takes over me.

שאלה מהדהדת בתוכי.

Why don't these people look like me?

למה האנשים האלו לא נראים כמוני?

Why is it when I think about climate activism,

למה כאשר אני חושב על אקטיביזם אקלימי,

I think about white middle-class people?

אני חושב על אנשים לבנים ממעמד-הביניים?

Is it a white middle-class problem?

האם זו בעיה רק של מעמד הביניים הלבן?

A crisis that seems to require more time, effort, money, work to do

אסון שנדמה שנדרש עבורו יותר זמן, מאמץ, כסף ועבודה לעשות

or know anything about

או לדעת משהו לגבי זה

and I'm talking about those that have the privilege

ואני מדבר על אלו שיש להם את הפריבילגיה

to think about anything else but survival.

לחשוב על כל דבר אחר שהוא לא הישרדות.

It feels like people of color experience barriers

זה נדמה שאנשים עם צבע חווים מחסומים

towards the forefront of the climate movement,

כלפי החזית של תנועת האקלים,

and it seems that the reasons lie behind our underlining principles of survival.

ונדמה שהסיבות לכך טמונות מאחורי עקרונות ההישרדות הבולטים שלנו.

To keep your head down.

להוריד את הראש שלך למטה.

Do your work, and don’t get into trouble.

תעשה את העבודה שלך, ואל תיכנס לצרות.

Survive, and dare to thrive.

תשרוד, ותעז לשגשג.

Protest, yeah, but only for imminent survival.

תפגין, כן, אבל רק כאמצעי הישרדות.

See, we've got family that's been in this country for 40 years

תראו, יש לנו משפחות שנמצאות במדינה הזו כבר ארבעים שנה

and still feel like new arrivals.

ועדיין מרגישות עולות חדשות.

And we have a history of disappearing in the night.

ויש לנו היסטוריה של היעלמויות בלילה.

Shipped off to someplace or just mourned.

נשלחים למקום כל שהוא, או סתם מתאבלים.

No room for the eco fight.

אין מקום למאבק אקולוגי.

I mean, me Fehinti Balogun,

אני מתכוון, אני פהיני באלוגון,

on this stage right now doing a TED Talk,

על הבמה הזו עכשיו מעביר הרצאת TED,

I am about four times more likely

יש לי סיכוי של פי ארבעה

to have force used against me if I'm arrested

שישתמשו בכוח כנגדי במידה ויעצרו אותי

than my white counterpart.

מאשר המקביל שלי, האדם הלבן.

I’m about seven times more likely to be stopped and searched.

יש לי סיכוי של כמעט פי שבעה יותר להיעצר ולעבור חיפוש.

And with a new policing bill and public order bill,

ועם הצעת חוק שיטור חדשה והצעת החוק לסדר הציבורי,

these biases are only set to increase.

ההטיות האלו רק עומדות להחמיר.

Noise restriction on protests.

הגבלות רעש על הפגנות.

Criminalization of protesters

הפללה של מפגינים

without having to convict them of a crime.

מבלי שיהיה צורך להרשיע אותם בביצוע פשע.

Police can stop and search anyone

המשטרה יכולה לעצור ולבצע חיפוש על כל אחד

saying they have reasonable suspicion

בטענה שיש להם חשד סביר

and threaten peaceful protest tactics.

ולאיים על טקטיקות מחאה שלוות.

The fear is real.

הפחד אמיתי.

So, you know.

אז, אתם יודעים.

Keep your head down.

תשאיר את הראש שלך למטה.

Do your work.

תעשה את העבודה שלך.

And don't get into trouble.

ואל תיכנס לצרות.

Get yourself a piece of the pie, right?

תשיג לעצמך חתיכה מהעוגה, נכון?

But that suggests the payoff will be in a world

אבל זה מציע שהתמורה לכך תתאפשר בעולם

similar to the ones our parents grew up in.

שזהה לעולם שההורים שלנו גדלו בו.

London was hot, boy.

לונדון הייתה חמה, חברים.

Forty degrees,

40 מעלות,

one of the hottest summers in history

אחד מהקיצים החמים ביותר בהיסטוריה

after one of the hottest summers in history.

אחרי אחד מהקיצים הכי חמים בהיסטוריה.

Some people couldn’t go outside.

היו אנשים שלא יכלו לצאת החוצה.

Plants were either dried up or on fire.

צמחים התייבשו או עלו באש.

Countries were either underwater or on fire.

מדינות היו מתחת לקו מים; או עלו באש.

This extreme weather is only set to increase.

מזג-האוויר הקיצוני הזה רק עומד להחמיר.

If crops die, well, that makes food more expensive,

אם יבולים ימותו, טוב, זה יהפוך את האוכל להרבה יותר יקר,

affecting working class communities, communities of color first.

וישפיע על קהילות ממעמד הפועלים, קהילות בעלות צבע בראשונה.

That world that they grew up in is gone.

העולם שהם גדלו בו איננו יותר.

But what if, and go with me on this,

אבל מה אם, ותלכו איתי רגע,

what if climate change is just a symptom of a bigger problem?

מה אם שינויי האקלים הם רק סימפטום לבעיה גדולה יותר?

And what if it is the same problem

ומה אם זו אותה הבעיה

that causes racism and sexism and ableism?

שגורמת גם לגזענות, סקסיזם ויכולתנות?

What if all of these things are just symptoms

מה אם כל הדברים האלו הם רק סימפטומים

of a bigger problem?

לבעיה גדולה יותר?

Ready?

מוכנים?

White supremacist patriarchal capitalism.

עליונות-לבנה-פטריארכלית-קפיטליסטית.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

It feels scary because it feels like a concept,

זה מרגיש מפחיד כי זה מרגיש כמו קונספט,

even though our society is quite literally based on it.

למרות שהחברה שלנו די מבוססת על זה.

Infinite growth

צמיחה אינסופית

with finite resources at whatever the cost.

עם משאבים סופיים לשימוש בכל מחיר.

Those forms of oppression wouldn't exist

הצורות האלו של עושק לא היו קיימות

if it didn't make someone money.

אם זה לא היה מניב למישהו כסף.

I mean, in the UK.

כלומר, בבריטניה.

slavery plantations in the Caribbean provided the raw materials

מטעי העבדות באיים הקריביים סיפקו חומרי גלם

needed for industrial change and growth

שהיו נדרשים עבור שינוי וצמיחה תעשייתיים

in the British Empire, money.

באימפריה הבריטית, כסף.

Not to mention the genocides and the conquests, more money.

בלי לציין את רצח העם ומסעות הכיבושים, יותר כסף.

The liberation of oil by liberators,

שחרור הנפט בידי המשחררים,

that deliberate the price of liberation whilst polluting soil.

שקבע את המחיר של שחרור תוך זיהום הקרקעות.

Get that money.

להשיג את הכסף.

Shout out to Shell, by the way,

דרישת שלום ל“של“, דרך אגב,

who historically have taken oil from my country of origin, Nigeria.

שלאורך ההיסטוריה לקחה נפט ממדינת המוצא שלי, ניגריה.

Nigeria, who pollutes almost ten times less than England.

ניגריה, שמזהמת כמעט עשר פעמים פחות מאנגליה.

כמו כל-כך הרבה מדינות שהיו תחת קולוניאליזציה, ואתם יודעים מה?

As do so many colonized countries, and you know what?

It seems to me

זה נדמה לי

that some of the people who are the most affected

שחלק מהאנשים שהכי נפגעים

pollute the least.

מזהמים הכי פחות.

The ones who have been historically stolen from.

אלו שלאורך ההיסטוריה גנבו מהם.

Climate change is modern colonialism.

שינויי אקלים הם קולוניאליזם-מודרני.

So we know, with all of this, with a colonial mindset,

אז אנחנו יודעים, עם כל זה, עם חשיבה קולוניאלית,

with a capitalist mindset

ועם חשיבה קפיטליסטית

that even if we have a magical technology

אז גם אם תהיה לנו טכנולוגיית קסם

that clears the air and makes everything safe,

שתנקה את האוויר ותהפוך את הכל לבטוח,

it would only operate in certain neighborhoods.

היא תופעל רק בשכונות מסוימות מאוד.

We’re dealing with structure.

אנחנו מתמודדים עם מבנה.

A structure that told me to keep my head down.

מבנה שאמר לי להשאיר את הראש שלי למטה.

A structure and a media

מבנה ומדיה

that chose to omit that six percent of the population, Indigenous people,

שבחרה לוותר על 6% מהאוכלוסייה, על העמים הילידים.

protect 80 percent of the world's biodiversity.

מגנה על 80% מהמגוון הביולוגי העולמי.

Chose to omit that one of the most important climate protests in history

בחרה להשמיט שאחת ממחאות האקלים החשובות בהיסטוריה

was led by a Nigerian,

הובלה בידי אדם ניגרי.

Ken Saro-Wiwa of the Ogoni people.

קן סארו-וויווה מאנשי אוגוני.

Chose to omit the effectiveness of grassroots movements

בחרו להשמיט את האפקטיביות של תנועות עממיות

and community action.

ופעולה קהילתית.

People like BEN and Wretched of the Earth

אנשים כמו BEN, ועלובי כדור-הארץ

May Garden Projects, to name a few.

יכולים להגן על פרויקטים, כדי לנקוב בכמה.

Chose to omit the UK's constant investment in fossil fuels

בחרו להשמיט את ההשקעה הכלכלית העקבית של בריטניה בדלקים מאובנים

takes away from any aid it wants to send to countries like Pakistan

שבכך לוקחת בחזרה למעשה כל סיוע שברצונה לשלוח למדינות כמו פקיסטן

but then reminds me I should recycle more.

ואז מזכירה לי, שאני צריך למחזר יותר.

If it is that structure that tells me

אם זה המבנה שאומר לי

it is about my own individual purpose and guilt,

שיש לי מטרה ואשמה אישית,

maybe it's worthless, I feel the power is in the masses.

אולי זה חסר-סיכוי, אני מרגיש שהכוח הוא בהמונים.

So I joined groups.

אז הצטרפתי לקבוצות.

Local and in my job like cooking.

מקומיות ובעבודה שלי כמו לבשל.

With all my different hobs.

עם כל הכיריים השונים שלי.

One being Equity for a Green New Deal.

אחד מהם הוא הון עצמי עבור עסקה ירוקה חדשה.

Pension divestment, putting pressure on heels.

מימוש הפנסיה, להפעיל לחץ על עקבים.

Then I took lessons from Copwatch UK.

אחר-כך לקחתי שיעורים מקופוואטצ′ במשטרת בריטניה.

Taught me my rights with police arrests and interventions,

למדתי שם על הזכויות שלי בעת מעצר או התערבות משטרתית,

discerning their intentions.

להבחין בכוונותיהם.

I learned I have to think radically now.

למדתי שעליי לחשוב באופן קיצוני כעת.

About strategy.

לגבי אסטרטגיה.

And kindness.

ואדיבות.

Kindness for myself

להיות אדיב כלפי עצמי

and those right behind us.

ולאלו שנמצאים ממש מאחורינו.

To be held by them and to hold right back.

שיאחזו בי ושאאחוז בהם בחזרה.

Well, that’s community, right there is strategy in that.

טוב, זו קהילה, נכון יש בזה אסטרטגיה.

Then what's my capacity?

אז מה היכולת שלי?

How much can I give?

כמה אני יכול לתת?

Because I got rent, auditions, I've got to live.

כיוון שיש לי שכר דירה, אודישנים, אני צריך לחיות.

And when I have my capacity, I think, well, what's my aim?

וכשיש לי את היכולת, אני חושב, טוב, מה המטרה שלי?

Where am I helpful? How do I give weight to my claims?

במה אני הכי יעיל? איך אני נותן משקל לדרישות שלי?

It's about strategy, right?

זה לגבי אסטרטגיה, נכון?

So why integrate?

אז למה לשלב?

Well, I speak to ignite, connect and always agitate.

טוב, אני מדבר על להצית, להתחבר, ותמיד להתרגש.

Let's go back.

בואו נחזור על זה.

Because this is important, agitate.

כי זה חשוב, להתרגש.

Call out inaction, point to solution, tell the truth.

להצביע על חוסר-מעש, לכוון לפתרון, לספר את האמת.

Get all that money out of fossil fuels,

להוציא את כל הכסף הזה מדלקים מאובנים,

pension investments, accounts,

השקעות פנסיה, חשבונות,

hand over power, make them want to be radical.

להעביר את הכוח, לגרום להם לרצות להיות קיצוניים.

Connect.

להתחבר.

There are people in spaces just like this

יש אנשים במרחבים בדיוק כמו אלו

that need to be connected to grassroots movements,

שצריכים להיות מחוברים לתנועות עממיות,

who need the attention, the space, the funding,

שצריכות את תשומת הלב, המרחב, והמימון.

and they need you.

והם צריכים אתכם.

Ignite.

להצית.

Remind everybody watching that you are not powerless.

תזכרו שכולם צופים ואתם לא חסרי-כוחות.

הדבר הזה, “בן-אדם, אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות,

That, "Ah man, there's nothing we can do,

just keep going."

פשוט תמשיך להתקדם“.

is a symptom,

זה סימפטום,

not cure.

לא תרופה.

That you stand on years worth of resistance and success,

אתם עומדים על שנים של התנגדויות והצלחות,

that you are needed.

שאתם נחוצים בהם.

That you, just like my mum,

שאתם, בדיוק כמו אמא שלי,

have the power to reimagine

בעלי הכוח לעשות דמיון-מחדש

what you think is possible.

על מה שאתם תופשים כאפשרי.

So now we speak.

אז עכשיו אנחנו מדברים.

We strategize.

אנחנו מתכננים אסטרטגיה.

And we think: How does this action aid the next step?

ואנחנו חושבים: איך הפעולה הזו שלי תורמת לצעד הבא?

Thank you.

תודה לכם.

(Applause and cheers)

(מחיאות כפיים וקריאות עידוד)