The Problem With Food and Climate — and How To Fix It | Jonathan Foley | TED

תרגום: Nada Khalid עריכה: zeeva livshitz

It might surprise you to learn that the food we eat

זה עשוי להפתיע אתכם ללמוד שהאוכל שאנו אוכלים

and the farms that grow it,

והחוות שמגדלות אותו,

and the landscapes we've cleared

והנופים שפינינו

all contribute to climate change

כולם תורמים לשינויי האקלים

and contribute in a really, really big way.

ותורמים בצורה ממש ממש גדולה.

Our job today is to figure out what we can actually do about it.

התפקיד שלנו היום הוא להבין מה אנחנו באמת יכולים לעשות בנידון.

Well, this is also kind of a tricky topic,

ובכן, זה גם סוג של נושא מסובך,

in part because there are just so many variables at work and so many processes,

בין השאר בגלל שיש כל כך הרבה משתנים בעבודה וכל כך הרבה תהליכים,

but also it's a place of a lot of confusion and misinformation.

אבל זה גם מקום של הרבה בלבול ומידע מוטעה.

So how are we going to move forward together

אז איך אנחנו הולכים להתקדם יחד

and try to figure out something with clarity?

ולנסות להבין משהו בבהירות?

Well, to do that, I like to listen to the data

ובכן, כדי לעשות זאת, אני אוהב להקשיב לנתונים

and see what it tells us

ולראות מה הם אומרים לנו

and see what we can learn from it.

ולראות מה אנחנו יכולים ללמוד מהם.

And the first thing the data tells us about our food system

והדבר הראשון שהנתונים מספרים לנו על מערכת המזון שלנו

is that it's really, really big.

הוא שהיא ממש ממש גדולה.

So let's take a look at this.

אז בואו נסתכל על זה.

This is the land that we use on Earth just to grow our crops, here in green.

זו האדמה בה אנו משתמשים בכדור הארץ רק כדי לגדל את היבולים שלנו, כאן בירוק.

Here's the land we use to graze our animals, here in red.

הנה האדמה בה אנו משתמשים כדי לרעות את החיות שלנו, כאן באדום.

Together, that's a huge amount of land.

יחד, זו כמות עצומה של קרקע.

It's about 38 percent of all the land there is on Earth.

זה בערך 38 אחוז מכל האדמה שיש על פני כדור הארץ.

To put that in perspective,

כדי לשים את זה בפרספקטיבה,

all the cities and suburbs on Earth

כל הערים והפרברים על פני כדור הארץ

cover less than one percent of Earth's land.

מכסים פחות מאחוז אחד מאדמות כדור הארץ.

This is 38.

זה 38.

Now, of this 38,

עכשיו, מתוך 38 אלה,

29 of it is used for animals.

29 מהם משמשים לבעלי חיים.

Either to graze or to grow animal feed.

או לרעות או לגדל מזון לבעלי חיים.

So we have a huge footprint of agriculture,

אז יש לנו טביעת רגל עצומה של חקלאות,

and a lot of it is devoted to the animal part

והרבה ממנה מוקדש לחלק של בעלי החיים

of our agricultural systems.

של המערכות החקלאיות שלנו.

So food dominates our planet

אז המזון שולט בכוכב הלכת שלנו

and animals dominate the food system today.

ובעלי חיים שולטים במערכת המזון כיום.

That's just data.

אלה רק נתונים.

That's just the truth.

זאת רק האמת.

So what does this mean?

אז מה זה אומר?

It means that there's some massive environmental impacts

זה אומר שיש כמה השפעות סביבתיות מסיביות

just from the sheer real estate of our food system.

רק מהנדל“ן העצום של מערכת המזון שלנו.

And we have to acknowledge that

ועלינו להכיר בכך

whether it's the role of agriculture in driving biodiversity loss

בין אם זה תפקידה של החקלאות בהנעת אובדן המגוון הביולוגי

or water pollution

או זיהום מים

or degrading ecosystems all over the world.

או פגיעה באיכות מערכות אקולוגיות בכל רחבי העולם.

It has a huge footprint.

יש לה טביעת רגל עצומה.

And that footprint doesn't end just on land or in water.

וטביעת הרגל הזו לא מסתיימת רק ביבשה או במים.

It extends all the way to the atmosphere and our climate system.

זה משתרע כל הדרך אל האטמוספירה ומערכת האקלים שלנו.

In fact, if you look at the emissions data from the IPCC,

למעשה, אם מסתכלים על נתוני הפליטות של ה- IPCC,

we find that agriculture, land use

אנו מגלים שחקלאות, שימוש בקרקע

and the food system as a whole

ומערכת המזון בכללותה

contribute about 22 percent of global emissions.

תורמים כ -22% מהפליטות העולמיות.

That's comparable to the emissions from electricity or from industry.

זה דומה לפליטות מחשמל או מהתעשייה.

So this is a pretty big player.

אז זה שחקן די גדול.

Let's look under the hood and see what's involved in this.

בואו נסתכל מתחת למכסה המנוע ונראה מה מעורב בזה.

Of this 22 percent of greenhouse gas emissions

מתוך 22 אחוזים אלה מפליטת גזי החממה

coming from the food system,

שמגיעים ממערכת המזון,

there are four big players.

ישנם ארבעה שחקנים גדולים.

The first is deforestation.

הראשון הוא כריתת יערות.

That's about half of all those food emissions

זה בערך מחצית מכלל פליטות המזון הללו

at 11 percent of global emissions.

המהוות 11 אחוזים מהפליטות העולמיות.

Eleven percent, that's a pretty big deal.

11 אחוזים, זה עניין די גדול.

To put that in perspective,

אם לשים זאת בפרספקטיבה,

the entire US economy emits 10 to 11 percent.

כלכלת ארה“ב כולה פולטת 10 עד 11 אחוזים.

Deforestation is even bigger,

כריתת יערות גדולה אפילו עוד יותר,

and we don't talk about this nearly enough.

ואנחנו לא מדברים על זה כמעט מספיק.

Second is methane from livestock.

השני הוא מתאן מבעלי חיים.

Now we hear a lot of jokes about what cows do

עכשיו אנחנו שומעים הרבה בדיחות על מה שהפרות עושות

and all that kind of thing,

וכל הדברים האלה,

but the science is actually really clear.

אבל המדע ממש ברור.

Livestock are a huge emitter of methane,

בעלי חיים הם פולט ענק של מתאן,

and methane is a very big driver of climate change,

ומתאן הוא מניע גדול מאוד לשינויי אקלים,

and we have to make that connection.

ועלינו ליצור את הקשר הזה.

Third is basically industrial farming methods,

שלישית היא בעצם שיטות חקלאות תעשייתיות,

especially overusing chemicals like fertilizers

במיוחד שימוש יתר בכימיקלים כמו דשנים

and treating soil really badly.

וטיפול באדמה ממש רע.

We have to think about that too.

אנחנו צריכים לחשוב גם על זה.

And then finally we have rice production,

ולבסוף יש לנו ייצור אורז,

another methane producer at around two percent.

יצרן מתאן נוסף בסביבות שני אחוזים.

That's also going to be really important.

זה גם הולך להיות מאוד חשוב.

So the first order all of those emissions,

אז הסדר הראשון של כל הפליטות האלה,

those 22 percent come from just those four things:

22% האלה מגיעים רק מארבעת הדברים האלה:

deforestation, livestock,

כריתת יערות, בעלי חיים,

industrial farming methods and rice.

שיטות חקלאיות תעשייתיות ואורז.

So we're going to have to look at all those in some detail.

אז נצטרך להסתכל על כל אלה בפירוט מסוים.

But that's not all.

אבל זה לא הכל.

Beyond these direct emissions of food, that 22 percent,

מעבר לפליטות המזון הישירות הללו, 22% האלה,

there are some indirect ways the food system emits greenhouse gas as well.

ישנן כמה דרכים עקיפות שמערכת המזון פולטת גם גזי חממה.

For example, discarded food might end up in a landfill somewhere

לדוגמה, מזון שנזרק עלול להסתיים במזבלה איפשהו

rotting and producing methane.

להירקב ולייצר מתאן.

And that's counted over here in the industry column.

וזה נספר כאן בטור התעשייה.

And then we have to think about all the energy

ואז עלינו לחשוב על כל האנרגיה

and materials it takes to grow food,

והחומרים הדרושים לגידול מזון,

and then later to process, transport,

ולאחר מכן לעבד, להעביר,

package and prepare it.

לארוז ולהכין אותו.

That's counted elsewhere in the food system as well.

זה נחשב גם במקומות אחרים במערכת המזון.

So when we look at these data, it tells us that, yes,

אז כשאנחנו מסתכלים על הנתונים האלה, זה אומר לנו שכן,

food releases 22 percent of greenhouse gases directly,

מזון משחרר 22 אחוז מגזי החממה ישירות,

but when we add all the other sources, it grows to something like 34 percent,

אבל כשאנחנו מוסיפים את כל המקורות האחרים, הוא גדל למשהו כמו 34 אחוזים,

roughly a third of all the greenhouse gases on Earth.

בערך שליש מכל גזי החממה בכדור הארץ.

So that means it's a third of the climate problem.

אז זה אומר שזה שליש מבעיית האקלים.

In other words,

במילים אחרות,

we cannot solve climate change

אנו לא נוכל לפתור שינוי אקלים

unless we also address the problems of food

אלא אם כן אנו מטפלים גם בבעיות המזון

alongside fossil fuels and energy.

לצד דלקים מאובנים ואנרגיה.

So that's why we're here today,

אז בגלל זה אנחנו כאן היום,

to talk about why food and climate are so connected.

כדי לדבר על מדוע אוכל ואקלים קשורים כל כך.

So we have a problem.

אז יש לנו בעיה.

And that problem is getting bigger

והבעיה הזו הולכת וגדלה

because the emissions of food are rising.

מכיוון שפליטות המזון עולות.

Even in countries like the United States,

אפילו במדינות כמו ארצות הברית,

where emissions of other greenhouse gases are going down,

שבהן פליטות גזי חממה אחרים יורדות,

in the US emissions, electricity are going down,

בפליטות בארה“ב, החשמל יורד,

in industry, they're going down.

בתעשייה, הן יורדות.

They're beginning to go down in buildings and transportation,

הם מתחילות לרדת בבניינים ובתחבורה,

but not in food.

אבל לא באוכל.

They're still going up.

הם עדיין עולות למעלה.

And that's true throughout the world.

וזה נכון בכל העולם.

This is the most stubborn and difficult part of the whole climate puzzle.

זהו החלק העקשן והקשה ביותר של חידת האקלים כולה.

So we need to really take this seriously.

אז אנחנו באמת צריכים לקחת את זה ברצינות.

So basically, we have a crisis in food and climate

אז בעיקרון, יש לנו משבר במזון ובאקלים

because it's a huge emitter of greenhouse gases.

כי זה פולט ענק של גזי חממה.

It's getting worse.

זה הולך ומחמיר.

And it's a problem where there's a lot of confusion

וזו בעיה שבה יש הרבה בלבול

and kind of misinformation flowing around,

וסוג של מידע שגוי זורם מסביב,

and we don't often know what to do.

ואנחנו לא יודעים לעתים קרובות מה לעשות.

So this is where we need a plan.

אז זה המקום שבו אנו צריכים תוכנית.

We need a science-based plan that helps us move forward

אנו זקוקים לתוכנית מבוססת מדע שתסייע לנו להתקדם

through the challenge of food and climate change.

דרך האתגר של מזון ושינויי אקלים.

Well, what's the first step of the plan?

ובכן, מה הצעד הראשון של התוכנית?

The first step of the plan, always, in climate change,

הצעד הראשון של התוכנית, תמיד, בשינויי אקלים,

is to cut the emissions.

הוא צמצום הפליטות.

Always, whether it's electricity or industry or transportation.

תמיד, בין אם זה חשמל או תעשייה או תחבורה.

You always start by cutting the primary pollution.

אתם תמיד מתחילים בהפחתת הזיהום העיקרי.

למה?

Why?

ובכן, אנלוגיה אחת שאנו משתמשים בה לעתים קרובות היא האמבטיה.

Well, one analogy we often use is a bathtub.

If a bathtub is overflowing and pouring out into the floor

אם אמבטיה עולה על גדותיה ונשפכת לרצפה

or damaging your house,

או פוגעת בביתכם,

what's the first thing you do?

מה הדבר הראשון שאתם עושים?

You turn off the faucet,

אתם סוגרים את הברז,

then you go look for the sponge to clean up the rest of the water.

ואז אתם הולכים לחפש את הספוג כדי לנקות את שאר המים.

So let's turn off the faucet of pollution

אז בואו נסגור את ברז הזיהום

and turn down these huge sources.

ונסגור את המקורות הענקיים האלה.

To do that, there are four key pillars we can follow to do it.

לשם כך, ישנם 4 עמודי תווך מרכזיים שאנו יכולים לעקוב אחריהם כדי לעשות זאת.

The first is to be more efficient.

הראשון הוא להיות יעילים יותר.

Just like insulating buildings or driving hybrid cars,

בדיוק כמו בידוד בניינים או נהיגה במכוניות היברידיות,

efficiency is a good place to start.

יעילות היא מקום טוב להתחיל בו.

So within the food system, we have a lot of opportunities for efficiency,

אז בתוך מערכת המזון, יש לנו הרבה הזדמנויות ליעילות,

especially by cutting food waste and food loss.

במיוחד על ידי קיצוץ בזבוז מזון ואובדן מזון.

And there's astonishing numbers here.

ויש כאן מספרים מדהימים.

It turns out about 30 to 40 percent of all the food grown on Earth

מסתבר שכ -30 עד 40 אחוז מכל המזון שגדל על פני כדור הארץ

is never eaten.

לעולם לא נאכל.

So that means that 30 to 40 percent of all the land and water

אז זה אומר ש -30 עד 40 אחוז מכל האדמה והמים

and greenhouse gases it took to grow food

וגזי החממה שנדרשו לגידול מזון

weren't even necessary.

אפילו לא היו נחוצים.

So cutting food waste turns out to be a big lever in stopping climate change.

אז קיצוץ בזבוז מזון מתגלה כמנוף גדול בעצירת שינויי האקלים.

We also need to look at diets.

אנחנו צריכים גם להסתכל על דיאטות.

Now this one gets a little bit tricky and people don't like to talk about it,

עכשיו זה נהיה קצת מסובך ואנשים לא אוהבים לדבר על זה,

but we're going to need to

אבל אנחנו נצטרך

because it turns out some foods end up emitting

כי מסתבר שמזונות מסוימים בסופו של דבר פולטים

a lot more greenhouse gases than others.

הרבה יותר גזי חממה מאחרים.

Just look at the top things on this list

רק תסתכלו על הדברים המובילים ברשימה זו

of greenhouse gas emissions per pound of food.

של פליטת גזי חממה לקילו מזון.

What do they all have in common?

מה יש לכולם במשותף?

They're all animal products.

הם כולם מוצרים מן החי.

And then look at beef at the top of the list.

ואז תסתכלו על בשר בקר בראש הרשימה.

It's literally off the chart.

זה ממש מחוץ לתרשים.

And it emits 100 pounds of greenhouse gases

והוא פולט 49.5 קילו של גזי חממה

for one pound of beef on average.

לקילו בקר בממוצע.

Some of it is even more than that.

חלק מזה הוא אפילו יותר מזה.

Now just stop and think about that for just one second.

עכשיו פשוט עצרו וחשבו על זה רק לשנייה אחת.

It turns out a pound of coal, the dirtiest fossil fuel there is,

מסתבר ש חצי קילו פחם, דלק המאובנים הכי מלוכלך שיש,

releases about four pounds of CO2,

משחרר כ-1.8 קילו של CO2,

but producing one pound of beef produces 100 pounds of greenhouse gas.

אבל ייצור קילוגרם אחד של בשר בקר מייצר כ- 45 קילו של גז חממה.

This makes beef the most climate-polluting substance

זה הופך את הבשר לחומרהמזהם ביותר את האקלים

you and I will normally encounter in our lives.

שאתם ואני בדרך כלל נתקלים בחיינו.

So this is kind of a big deal.

אז זה סוג של עניין גדול.

And that's one of the reasons among many,

וזו אחת הסיבות מבין רבות,

that shifting diets towards more plant-rich options

שהעברת דיאטות לעבר אפשרויות עשירות יותר בצמחים

is a good idea for climate.

היא רעיון טוב לאקלים.

Now, it doesn't mean everybody goes vegan tomorrow.

עכשיו, זה לא אומר שכולם יהיו טבעוניים מחר.

Even small, targeted changes can make a big, big difference.

אפילו שינויים קטנים וממוקדים יכולים לעשות הבדל גדול.

We also have to think about ways of protecting forests

עלינו לחשוב גם על דרכים להגן על יערות

and other ecosystems from being cleared.

ומערכות אקולוגיות אחרות מפני פינוי.

One of the things we have to be concerned about is commodity agriculture,

אחד הדברים שעלינו לדאוג לגביהם הוא חקלאות סחורות,

especially clearing forests for more beef, more soybeans,

במיוחד פינוי יערות ליותר בשר בקר, יותר פולי סויה,

which are used for animal feed, and palm oil.

המשמשים להאכלת בעלי חיים ושמן דקלים.

Those are some of the biggest clearers of tropical rainforest,

אלה הם חלק מהמנקות הגדולות ביותר של יערות הגשם הטרופיים,

and we have to look for those all over the world.

ועלינו לחפש אותם בכל רחבי העולם.

And there are many ways we can stop deforestation

וישנן דרכים רבות בהן נוכל להפסיק את כריתת היערות

and stop this clearing of forest.

ולעצור את פינוי היער הזה.

We can work with Indigenous communities to protect their land into the future.

אנחנו יכולים לעבוד עם קהילות ילידיות כדי להגן על אדמתם בעתיד.

We can clean up global supply chains.

אנו יכולים לנקות את שרשראות האספקה העולמיות.

We can fix global carbon markets.

אנחנו יכולים לתקן את שווקי הפחמן העולמיים.

Many, many things we can do here.

הרבה מאוד דברים שאנו יכולים לעשות כאן.

We also have to improve farming methods

עלינו גם לשפר את שיטות החקלאות

so we don’t emit as much from the farmer’s field.

כדי שלא נפלוט כל כך הרבה מהשדה החקלאי.

We can blend a lot of different techniques here,

אנחנו יכולים לשלב כאן הרבה טכניקות שונות,

whether it borrows from organic agriculture or conventional

בין אם זה לווה מחקלאות אורגנית או קונבנציונאלית

or precision ag or whatever.

או מדויקת או כל דבר אחר.

We can borrow lots of good ideas and find ways to reduce emissions.

אנחנו יכולים ללוות המון רעיונות טובים ולמצוא דרכים להפחית את הפליטות.

One of the things we'll have to do

אחד הדברים שנצטרך לעשות

is pay particular attention to fertilizers,

הוא לשים לב במיוחד לדשנים,

because they're a big, big polluter,

כי הם מזהמים גדולים,

not only to the atmosphere but also to water.

לא רק לאטמוספירה אלא גם למים.

And some places in the world use way too much fertilizer,

וכמה מקומות בעולם משתמשים ביותר מדי דשן,

more than the crops could ever actually use.

יותר ממה שהיבולים יכולים להשתמש בפועל.

And it turns out those areas shown in yellow

ומתברר שאותם אזורים המוצגים בצהוב

could dramatically lower their fertilizer use

יכולים להפחית באופן דרמטי את השימוש בדשן שלהם

without affecting yields at all and improve emissions greatly.

מבלי להשפיע על התשואות בכלל ולשפר את הפליטות מאוד.

So there's some great opportunities here.

אז יש כאן כמה הזדמנויות נהדרות.

And finally, we can fix the rest of the food system,

ולבסוף, אנחנו יכולים לתקן את שאר מערכת המזון,

whether it's in transportation,

בין אם זה בתחבורה,

refrigeration, packaging, cooking food, all of that.

קירור, אריזה, בישול מזון, כל זה.

And together, we have a whole system of solutions

ויחד, יש לנו מערכת שלמה של פתרונות

that improves efficiency,

המשפרת את היעילות,

protect ecosystems from being cleared,

מגנה על מערכות אקולוגיות מפני פינוי,

improve the way we farm

משפרת את הדרך בה אנו מעבדים

and improve the rest of the food system.

ומשפרים את שאר מערכת המזון.

These are all put together as kind of an ensemble of solutions

כל אלה מורכבים כמעין אנסמבל של פתרונות

and it works really, really well.

וזה עובד ממש ממש טוב.

Beyond cutting emissions,

מעבר לקיצוץ הפליטות,

we can also remove some carbon in the food system as well.

אנו יכולים גם להסיר מעט פחמן במערכת המזון.

But just like other sectors,

אבל בדיוק כמו מגזרים אחרים,

we have to be a little bit careful about carbon removal.

עלינו להיות קצת זהירים לגבי הסרת פחמן.

It never takes the place of cutting emissions.

זה אף פעם לא תופס את מקומו של קיצוץ פליטות.

Why?

למה?

Well, in this case, because it starts off really, really small.

ובכן, במקרה הזה, כי זה מתחיל ממש, ממש קטן.

All the carbon removal on land today

כל פינוי הפחמן ביבשה כיום

is less than a 10th of a percent in the ag system,

הוא פחות מעשרה אחוז במערכת ה ag,

and we are emitting 22 percent.

ואנחנו פולטים 22 אחוזים.

So it's small.

אז זה קטן.

Also, there's a limit to how much we can store in soils and vegetation

כמו כן, יש גבול לכמה אנו יכולים לאחסן בקרקעות ובצמחייה

and how long we can store it.

וכמה זמן נוכל לאחסן אותו.

So we have to be careful there.

אז אנחנו צריכים להיזהר שם.

And we also want to make sure

ואנחנו גם רוצים לוודא

we never distract from the real job

שלעולם לא נסיח דעתנו מהעבודה האמיתית

of cutting emissions in the first place.

של קיצוץ פליטות מלכתחילה.

But nevertheless, we have some great opportunities to cut emissions

עם זאת, יש לנו כמה הזדמנויות נהדרות לצמצם פליטות

and remove carbon and add these two new pillars.

ולהסיר פחמן ולהוסיף את שני עמודי התווך החדשים הללו.

For example, we can rewild old agricultural lands,

לדוגמה, אנחנו יכולים לשחזר אדמות חקלאיות ישנות,

bringing them back to nature,

להחזיר אותן לטבע,

whether it's forests or prairies or coastal ecosystems,

בין אם זה יערות או ערבות או מערכות אקולוגיות חופיות,

or we can practice regenerative agriculture on our working lands

או שנוכל לתרגל חקלאות מתחדשת על אדמות העבודה שלנו

and build up soil carbon and vegetation cover

ולבנות פחמן באדמה וכיסוי צמחייה

in ways that store carbon,

בדרכים שאוגרות פחמן,

improve soil health,

משפרות את בריאות הקרקע,

and improve water quality in really great ways.

ומשפרות את איכות המים בדרכים נהדרות באמת.

So putting this all together,

אז אם מסדרים את כל זה,

we have an enormous toolbox of solutions.

יש לנו ארגז כלים עצום של פתרונות.

First, cutting emissions

ראשית, קיצוץ פליטות

and removing carbon through rewilding and regenerative agriculture.

והסרת פחמן באמצעות חקלאות מחודשת וחקלאות מתחדשת.

We have all these tools in this toolbox,

יש לנו את כל הכלים האלה בארגז הכלים הזה,

and we should use them as a kind of combined effort,

ואנחנו צריכים להשתמש בהם כסוג של מאמץ משולב,

as a toolbox, as a portfolio.

כארגז כלים, כתיק עבודות.

Because there's no silver-bullet solution

כי אין תרופת פלא

to solving the food and climate dilemma at all.

לפתרון דילמת המזון והאקלים בכלל.

There just isn't one, I wish there was.

פשוט אין אחת, הלוואי שהיה.

But what we have to do is use this whole portfolio of solutions,

אבל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להשתמש בכל תיק הפתרונות הזה,

have them work together and find a way forward.

לגרום להם לעבוד יחד ולמצוא דרך קדימה.

So how are we going to move forward here?

אז איך אנחנו הולכים להתקדם כאן?

Well, I think we actually have an incredible opportunity facing us today.

ובכן, אני חושב שלמעשה עומדת בפנינו הזדמנות מדהימה היום.

While the food and climate crisis is an enormous challenge, of course,

אמנם משבר המזון והאקלים הוא אתגר עצום, כמובן,

I also see it as an incredible opportunity.

אני רואה בזה גם הזדמנות מדהימה.

And that opportunity is to build an entirely better food system.

וההזדמנות הזו היא לבנות מערכת מזון טובה יותר לחלוטין.

We could have a food system that truly nourishes the world,

יכולה להיות לנו מערכת מזון שמזינה באמת את העולם,

today and into the future.

היום ובעתיד.

We could have a food system that reduces pressure on nature

יכולה להיות לנו מערכת מזון שמפחיתה את הלחץ על הטבע

and even help restore some of it.

ואף תעזור לשחזר חלק ממנו.

And we could have a food system that actually stops climate change.

ויכולה להיות לנו מערכת מזון שמפסיקה למעשה את שינויי האקלים.

That's entirely possible and at our fingertips today.

זה אפשרי לחלוטין ונמצא בקצות אצבעותינו היום.

And we could do all of this at the same time.

ואנחנו יכולים לעשות את כל זה באותו זמן.

And what's so beautiful today is this is already possible.

ומה שכל כך יפה היום הוא שזה כבר אפשרי.

None of this requires some new technology.

כל זה לא דורש טכנולוגיה חדשה.

It requires us to change.

זה דורש מאיתנו להשתנות.

That's it.

זהו.

And we just need to choose it.

ואנחנו רק צריכים לבחור את זה.

But if we do, we can follow the science,

אבל אם נעשה זאת, נוכל לעקוב אחר המדע,

and we can collaborate across this whole range of solutions

ונוכל לשתף פעולה בכל מגוון הפתרונות הזה

and actually unlock a much better future.

ולמעשה לפתוח עתיד הרבה יותר טוב.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)