A Crash Course in Making Political Change | Katie Fahey | TED

תרגום: Zvi Kestenbom עריכה: zeeva livshitz

When the Flint water crisis happened in Michigan,

כשמשבר המים של פלינט קרה במישיגן,

I was already feeling pretty disillusioned with the state of the world.

כבר הרגשתי די מאוכזבת ממצב העולם.

I was 27, I had an hour-long commute to work.

הייתי בת 27, הייתה לי נסיעה של שעה לעבודה.

I worked in the recycling industry, which I liked,

עבדתי בתעשיית המיחזור, שאהבתי,

but I spent most of my day crawling around in garbage cans.

אבל ביליתי את רוב ימיי בסביבת פחי אשפה.

And I would listen to the radio on my hour-long commute

והייתי מקשיבה בשעת נסיעה שלי לרדיו

and hear about how there were all these bills

ושמעתי על איך שהיו כל הצעות החוק האלה

that the people of Michigan wanted to see passed,

שתושבי מישיגן רצו לראות עוברים,

yet our legislature wasn't doing anything about it.

ובכל זאת המחוקק שלנו לא עשה שום דבר בנידון.

And I found out that the reason they weren't

וגיליתי שהסיבה לכך שהם לא עשו דבר

was because of a thing called gerrymandering,

הייתה בגלל דבר שנקרא Gerrymandering, (הטיה בקביעת מחוזות בחירה )

which basically meant that when voting districts were being drawn,

מה שבעצם אומר שכאשר מחוזות נבחרו,

our politicians would pick and choose which voters they wanted voting for them

הפוליטיקאים שלנו היו בוחרים מי מהם המצביעים שהם רוצים שיבחרו עבורם

to all but guarantee that they were going to win the election,

והכל בכדי לוודא שהם עומדים לנצח בבחירות,

or that their political party was going to win an election.

או שהמפלגה הפוליטית שלהם עומדת לנצח בבחירות.

I kept thinking like: How is this the world we live in?

המשכתי לחשוב: איך הוא העולם שאנחנו חיים בו?

Kids don't have clean water,

לילדים אין מים נקיים,

politicians aren't doing anything and aren't afraid of our vote.

פוליטיקאים לא עושים כלום ולא מפחדים מהצבעה שלנו.

Like, doesn't anybody care?

כאילו, לאף אחד לא אכפת?

And why doesn't somebody do something about this?

ולמה אין מישהו שעושה משהו בקשר לזה?

And I didn't realize that soon, by accident,

ולא הבנתי שבקרוב, במקרה,

I would figure out that actually a lot of people do care.

אבין שלמעשה להרבה אנשים אכפת.

That next morning, before going to work,

למחרת בבוקר, לפני שהלכתי לעבודה,

just kind of out of frustration,

סתם מתוך סוג של תסכול,

I made a post on Facebook, and it said:

כתבתי פוסט בפייסבוק, שאמר:

"Hey, I want to take on gerrymandering in Michigan.

“היי, אני רוצה להתמודד עם Gerrymandering במישיגן.

If you want to help, let me know :)"

אם אתה רוצה לעזור, תודיע לי:)”

And -- the emoji was very key.

ו -- האימוג’י היה מאוד חשוב.

And I didn't think that this would actually do much of anything.

ולא חשבתי שזה באמת יעשה הרבה.

I thought maybe I'd find a couple other friends

חשבתי שאולי אמצא עוד כמה חברים

who thought this was a big deal.

שיחשבו שזה עניין גדול.

Maybe we'd volunteer somewhere.

אולי היינו מתנדבים איפשהו.

I certainly didn't think that it would lead

בהחלט לא חשבתי שזה יוביל

to a political movement of over 10,000 people,

לתנועה פוליטית של למעלה מ -10,000 איש,

that it would lead to amending our state constitution

שזה יוביל לתיקון חוקת המדינה שלנו

or actually restoring faith in democracy in our state in general.

או למעשה יחזיר את האמונה בדמוקרטיה במדינתנו בכלל.

But when I went to work

אבל כשהלכתי לעבודה

and then at lunchtime, checked social media,

ואז בזמן ארוחת צהריים, בדקתי ברשתות החברתיות,

I started to see that people were responding.

התחלתי לראות שאנשים מגיבים.

And they were saying things like,

והם אמרו דברים כמו,

"I've cared about this issue for such a long time.

“אכפת לי מהנושא הזה כל כך הרבה זמן.

I'm so glad you're doing something about it."

אני כל כך שמח שאתה עושה משהו בקשר לזה“.

"Please let me know how I can help."

“בבקשה תודיע לי איך אני יכול לעזור“.

"Katie, let's do this thing."

“קייטי, בואי נעשה את הדבר הזה“.

And that's when it struck me like, oh no.

ואז זה הכה אותי, הו לא.

(Laughter)

(צחוק בקהל)

These people think I know what I'm doing,

האנשים האלה חושבים שאני יודעת מה אני עושה,

and I did not.

ולא ידעתי.

So I quickly Googled: “How do you end gerrymandering?”

אז חיפשתי במהירות בגוגל: “איך באמת שמים קץ ל- Gerrymandering?”

(Laughter)

(צחוק בקהל)

And it turns out that it's all related to a process

ומתברר שהכל קשור לתהליך

called the redistricting process.

שנקרא תהליך חלוקה מחדש.

And if you wanted to end gerrymandering,

ואם אתה רוצה לשים קץ ל- Gerrymandering,

you had to get the politicians to stop being the ones

היית צריך לגרום לפוליטיקאים להפסיק להיות אלה

getting to pick and choose who their voters were.

שזוכים לבחור מי הם המצביעים שלהם.

And that made a lot of sense,

וזה היה מאד הגיוני,

because when politicians would draw these lines,

כי כשהפוליטיקאים היו מציירים את הקווים האלה,

instead of keeping communities together,

במקום לשמור על קהילות ביחד,

we would get districts that look like this.

היינו מקבלים מחוזות שנראים כך.

In no way does that represent an actual group of people.

בשום אופן זה לא מייצג קבוצה אמיתית של אנשים.

(Laughter)

(צחוק בקהל)

And why this was particularly important in Michigan

והסיבה לכך שזה היה חשוב במיוחד במישיגן

is we're a pretty purple state.

היא שאנחנו מדינה די סגולה.

And what I mean by that

ומה שאני מתכוונת בזה

is that about half of us vote for Democrats

הוא שכמחצית מאיתנו מצביעים לדמוקרטים

and about half of us vote for Republicans.

וכמחצית מאיתנו מצביעים לרפובליקנים.

And that should mean

וזה אמור להסביר

that about half of our representatives should be Democrats

שכמחצית מהנציגים שלנו צריכים להיות דמוקרטים

and about half of them should be Republicans.

וכמחצית מהם צריכים להיות רפובליקנים.

But depending on which political party would be in charge

אבל בהתאם לאיזו מפלגה פוליטית תהיה האחריות

of that redistricting process,

על תהליך זה של החלוקה מחדש,

they would actually have a majority of the elected representatives,

להם יהיה רוב של הנבחרים,

or sometimes even a super majority,

או לפעמים אפילו רוב מוחץ,

even though they might have received less than half of the votes

למרות שאולי הם קיבלו בכלל פחות ממחצית הקולות

or exactly half.

או בדיוק מחצית.

And that would then mean

ואז זה אומר

that they don't even have to talk to anybody on the other side of the aisle,

שהם אפילו לא צריכים לדבר עם אף אחד בצד השני של המעבר,

when passing any kind of laws.

כאשר הם מעבירים חוקים כלשהם.

And the other important part

והחלק החשוב הנוסף

is that redistricting only happens once every 10 years.

הוא שהחלוקה מחדש מתרחשת רק אחת לעשר שנים.

So you have half of the state being locked entirely out

אז יש לך מחצית מהמדינה נעולה בחוץ לחלוטין

of the decision-making process for 10 years at a time.

בתהליך קבלת ההחלטות במשך 10 שנים בכל פעם.

It did not seem like a good way to be doing democracy.

זה לא נראה כמו דרך טובה לעשות דמוקרטיה.

So we went to the politicians and we were like,

אז הלכנו לפוליטיקאים ואמרנו,

"You guys should change that."

“אתם צריכים לשנות את זה“.

And they were like, "No."

והם אמרו, "לא".

(Laughter)

(צחוק בקהל)

They were not interested in giving themselves less power.

הם לא היו מעוניינים לתת לעצמם פחות כוח.

But thankfully, we figured out

אבל למרבה המזל, הבנו

that in Michigan we had a form of direct democracy,

שבמישיגן יש לנו צורה של דמוקרטיה ישירה,

and it was called the ballot initiative process.

וזה נקרא תהליך יוזמת ההצבעה.

And so I turned to my coworker Kelly,

אז פניתי לעמיתה לעבודה שלי קלי,

we were at our recycling job,

היינו בעבודת המיחזור שלנו,

and we started getting to work to figure out,

והתחלנו לעבוד כדי להבין,

OK, what is this ballot initiative process?

בסדר, מהו תהליך יוזמת ההצבעה הזה?

What can this actually do?

מה זה באמת יכול לעשות?

And we broke it down into three different steps.

וחילקנו את זה לשלושה שלבים שונים.

One, we had to write constitutional language.

ראשית, היינו צריכים לכתוב שפה חוקתית.

Didn't know how to do that.

לא ידענו איך לעשות את זה.

Two, we had to gather a lot of signatures

שנית, היינו צריכים לאסוף הרבה חתימות

and we didn't know how to do that either.

וגם את זה לא ידענו איך לעשות.

Three, we had to get about half of our state to vote "yes"

שלוש, היינו צריכים לגרום לכמחצית ממדינתנו להצביע “כן”

on wanting to amend the constitution to end gerrymandering.

לרצון לתקן את החוקה כדי לשים קץ ל - Gerrymandering.

And guess what?

ונחשו מה?

We didn't know how to do that either.

גם את זה אנחנו לא ידענו איך לעשות.

But we had this Facebook post

אבל היה לנו את הפוסט בפייסבוק

that then we turned into a Facebook group,

שבאותו זמן הפכנו לקבוצת פייסבוק,

and we started seeing all of these people coming in who were absolutely amazing.

והתחלנו לראות את כל אותם האנשים האלה נכנסים שהיו לחלוטין מדהימים.

A lot of them were just like me, they voted consistently,

רבים מהם היו בדיוק כמוני, הם הצביעו בעקביות,

they cared about the world's problems,

היה איכפת להם מבעיות העולם,

but they weren't really interested in volunteering for a political campaign

אבל הם לא ממש התעניינו בלהתנדב לקמפיין פוליטי

or one party or the other.

או למפלגה כזו או אחרת.

But these people are amazing.

אבל האנשים האלה מדהימים.

I mean, we had veterinarians, doctors, birthing doulas.

כלומר, היו לנו וטרינרים, רופאים, דולות לידה.

We had butchers and veterans

היו לנו קצבים וותיקים

and even 16-year-old kids who couldn't vote yet

ואפילו ילדה בת 16 שעדיין לא יכלה להצביע

but wanted to be a part of creating a change

אבל רצתה להיות חלק ביצירת שינוי

so that by the time they could vote, it would actually be legit.

כדי שעד שהיא תוכל להצביע, זה יהיה למעשה לגיטימי.

So what we started to do was figure out, OK, what are all these campaign tasks?

אז מה שהתחלנו לעשות זה להבין, אוקי, מהן כל משימות הקמפיין?

And then what are all these skills we have?

ואז מה הם הכישורים שיש בידינו?

And how do we start bringing them together?

ואיך נתחיל להפגיש ביניהם?

For example, we had a woman

לדוגמה, הייתה לנו אישה

who had been in charge of the Renaissance Festival

שהייתה אחראית על פסטיבל הרנסנס

for years in Michigan.

במשך שנים במישיגן.

And she actually started creating our first fundraising plan.

והיא למעשה התחילה ליצור את תוכנית הגיוס הראשונה שלנו.

And the reason she did that

והסיבה שהיא עשתה זאת

is because she had experience raising money for kind of weird stuff.

היא בגלל שהיה לה ניסיון בגיוס כסף של דברים מוזרים.

(Laughter)

(צחוק בקהל)

And we had another woman who is absolutely amazing,

והייתה לנו אישה אחרת שהיא מדהימה לחלוטין,

her name was Jamie,

שמה היה ג'יימי,

she was an engineer and a retired high school math teacher,

היא הייתה מהנדסת ומורת תיכון למתמטיקה לאחר פרישה,

and she was basically the only person

והיא בעצם הייתה האדם היחיד

who had actually volunteered for a political campaign before.

שהתנדב לקמפיין פוליטי בעבר.

So she had gathered signatures,

אז היא אספה חתימות,

she had knocked on doors,

היא דפקה על דלתות,

and using her skills in engineering and math,

ובאמצעות כישוריה בהנדסה ומתמטיקה,

she figured out, how could we take thousands of us

היא הבינה, איך נוכל לקחת אלפים מאיתנו

to actually end up reaching millions of voters.

כדי להגיע בפועל בסוף למיליוני מצביעים.

And that all was really exciting.

וכל זה היה ממש מרגש.

And then I had a volunteer, Rebecca,

ואז הייתה לי מתנדבת, רבקה,

and she came up to me and she's like, "I really want to volunteer.

והיא ניגשה אלי ואמרה, “אני ממש רוצה להתנדב.

I have time to do it, but I don't think there's any way I can contribute."

יש לי זמן לעשות את זה, אבל אני לא חושבת שיש דרך שבה אוכל לתרום“.

I was like, "Alright, well, what do you do?"

אמרתי, “בסדר, טוב,מה את עושה?”

She was a stay-at-home mom.

היא הייתה אמא שנשארת בבית.

And I said, “First of all, that comes with a lot of skills.

ואמרתי, “קודם כל, זה מגיע עם המון כישורים.

So we've got a lot to work with. But what are your hobbies?"

אז יש לנו הרבה עם מה לעבוד. אבל מהם התחביבים שלך?”

She said, "I'm a Jazzercise instructor and a woodcarver."

היא אמרה, “אני מדריכת אימוני ספורט-ג’אז ומגלפת עצים.”

Great, great.

נהדר, נהדר.

We're going to find a place.

אנחנו הולכים למצוא לזה מקום.

So we started thinking, how could we apply these skills?

אז התחלנו לחשוב, איך נוכל ליישם את הכישורים אלה?

Well, it turns out, in order to gather a bunch of signatures,

ובכן, מסתבר, שכדי לאסוף כמות של חתימות,

you actually need a bunch of clipboards.

אתה באמת צריך כמות גדולה של לוחות כתיבה.

And buying clipboards, even in bulk, is super expensive.

וקניית לוחות כתיבה, אפילו בכמויות גדולות, יקרה במיוחד.

And we started from a Facebook post, so we did not have a lot of money.

והתחלנו מפוסט בפייסבוק, אז לא היה לנו הרבה כסף.

And when we went to our Facebook group and we said,

וכשהלכנו לקבוצת הפייסבוק שלנו ואמרנו,

"Hey, can you guys help us figure out what we might be able to do,"

“היי, אתם יכולים לעזור לנו להבין מה נוכל לעשות,”

it turns out we not only had one, but several wood carvers.

מסתבר שלא היה לנו רק אחד, אלא כמה מגלפי עצים.

And the woodcarvers said, "Hold on, give us a second."

ומגלפי העצים אמרו, “חכו רגע, תן לנו שנייה“.

They went away, made a plan and came back.

הם הלכו לדרכם, הכינו תוכנית וחזרו אלינו.

And they had decided to create gift registries at Home Depots and Lowe's

והם החליטו ליצור רישומי מלאי בחנויות Home Depots ו -Lowe

across the state,

ברחבי המדינה,

reserving wood so we could cut our own clipboards.

השומרים לנו עצים כדי שנוכל לחתוך לוחות עץ משלנו.

Then they found warehouses where we could then cut those clipboards

ואז הם מצאו מחסנים שבהם נוכל לחתוך את הלוחות כתיבה

and start assembling them.

ולהתחיל להרכיב אותם.

Then they were thinking a lot about these clipboards,

ואז הם חשבו הרבה על לוחות הכתיבה האלה,

so they started to think about like,

אז הם התחילו לחשוב על,

how do we make them longer so they can hold both a petition

איך נוכל להפוך אותם לארוכים כדי שיוכלו להחזיק גם עצומה

as well as gathering contact information from people.

וגם לאסוף מאנשים מידע ליצירת קשר.

And then they wanted all of us to be able to be recognized as volunteers.

ואז הם רצו שכולנו נוכל להיות מוכרים כמתנדבים.

So they added a nice little red stripe

אז הם הוסיפו פס אדום קטן ונחמד

so that people could know that we're part of the Ending Gerrymandering campaign.

כדי שאנשים יוכלו לדעת שאנחנו חלק מקמפיין סיום ה- Gerrymandering.

And they even thought about how could we turn this clipboard itself,

והם אפילו חשבו על איך נוכל להפוך את הלוח הזה בעצמו,

if we're going to make such an investment in them,

אם אנחנו מתכוונים להשקיע בהם רבות,

into an actual tool to educate people on the process in general.

לכלי ממשי לחינוך אנשים על התהליך עצמו באופן כללי.

They ended up being able to make these clipboards

בסופו של דבר הם הצליחו להכין את לוחות הכתיבה

for only 33 cents each instead of 11 dollars.

תמורת 33 סנט בלבד ליחידה במקום 11 דולר.

Yes.

כן.

And the only reason we were able to do any of that,

והסיבה היחידה שהצלחנו לעשות את כל זה,

so that everybody could have a professional tool

כדי שלכולם יהיה כלי מקצועי

that made them feel confident when talking to strangers about civics,

שיגרום להם להרגיש בטוחים כשמדברים עם זרים על אזרחות,

was because we had a wood carver as a volunteer.

הייתה בגלל שהיה לנו מגלף עצים כמתנדב.

And that was one of the first moments when I started to realize

וזה היה אחד הרגעים הראשונים שבהם התחלתי להבין

that like, us not "doing politics" as our day job was actually our strength.

שהעובדה שאנחנו לא “עושים פוליטיקה” בעבודה היומית שלנו היא למעשה החוזקה שלנו.

We were looking at democracy as how we hoped it would be

הסתכלנו על הדמוקרטיה כפי שקיווינו שהיא תהיה

instead of the brokenness that it already was.

במקום המצב השבור שבו היא כבר קיימת.

And so when we were looking at writing the constitutional language,

וכך כשהסתכלנו על כתיבת השפה החוקתית,

we wanted to take that spirit and apply it.

רצינו לקחת את הרוח הזו וליישם אותה.

At the time in Michigan, politicians were refusing to hold town halls.

באותה תקופה במישיגן, פוליטיקאים סירבו לקיים מפגשים רשמיים עם הציבור.

They didn't want to meet with their constituents

הם לא רצו להיפגש עם הבוחרים שלהם

because they were getting a lot of criticism,

מכיון שהם קיבלו הרבה ביקורת,

because they were writing laws that nobody wanted.

כי הם כתבו חוקים שאף אחד לא רצה.

And so at a time when we weren't being listened to,

וכך בתקופה שלא הקשיבו לנו,

we thought, OK, let's go listen to each other instead.

חשבנו, בסדר, בואו נקשיב אחד לשני במקום.

So we made a plan to go and ask people

אז עשינו תוכנית ללכת ולשאול אנשים

what would they want in a redistricting process,

מה הם היו רוצים לראות בתהליך החלוקה מחדש,

what would one that works well

איך באמת ייראה תהליך שעובד טוב

and that we could have trust in actually look like?

ואנו יכולים להאמין בו?

We set a goal of going to every congressional district,

הצבנו מטרה ללכת לכל מחוז קונגרסי,

and we weren't sure if people were going to show up

ולא היינו בטוחים אם אנשים הולכים להופיע

because we were brand new organization, just starting.

כי היינו ארגון חדש לגמרי, רק התחלנו.

But to our surprise,

אבל להפתעתנו,

it was standing room only at almost every single location.

זה היה חדר שבו רק עומדים ומלא בכל המקום.

And we would hear all of these people saying, you know,

והיינו שומעים את כל האנשים האלה אומרים, אתם יודעים,

“I have lived in this community my whole life,

“חייתי בקהילה הזו כל חיי,

and a politician has never even visited our city once.

ואף פוליטיקאי מעולם לא ביקר בעיר שלנו אף לא פעם אחת.

And yet here you are, a random stranger from across the state,

ובכל זאת הנה אתה, זר אקראי מכל רחבי המדינה,

not only listening to me,

לא רק מקשיב לי,

but making sure that my opinion is going to be used

אלא מוודא שדעתי תישמע

in a constitutional amendment."

בתיקון חוקתי".

And what my favorite part was,

והחלק האהוב עליי מכל היה,

is you would have people coming in really skeptical of each other,

שאנשים יגיעו ממש ספקנים אחד כלפי השני,

never having really had a conversation with a Democrat or a Republican

שמעולם לא ניהלו שיחה עם דמוקרט או רפובליקני

or an Independent.

או עצמאי.

And they would start to talk to each other

והם היו מתחילים לדבר אחד עם השני

and realize that we had a lot more in common

והתחילו להבין שיש ביניהם הרבה יותר במשותף

and all of us just wanted a political process that worked.

וכולנו פשוט רק רצינו תהליך פוליטי שיעבוד.

And so instead of focusing on those differences,

וכך במקום להתמקד בהבדלים האלה,

we were able to focus on actual solutions.

יכולנו להתמקד בפתרונות.

So once our beautiful language written by the people of Michigan

אז ברגע שהשפה היפה שלנו שנכתבה על ידי תושבי מישיגן

was ready to go,

הייתה מוכנה,

we then got to gather those 315,654

אז היינו מוכנים לקראת איסוף 315,654

registered Michigan voter signatures in 180 days.

חתימות הבוחרים הרשומות במישיגן תוך 180 יום.

But thankfully, we had that math teacher, so ...

אבל למרבה המזל, הייתה לנו את המורה למתמטיקה, אז...

(Laughter)

(צחוק בקהל)

We figured out that if we could get about 1,000 of us

הבנו שאם נוכל לגרום ל-1000 מאיתנו

to gather about 17 signatures a day,

לאסוף בערך 17 חתימות ביום,

we'd be able to meet this goal.

נוכל לעמוד ביעד הזה.

But because we had gone around the state

אבל מכיוון שהסתובבנו במדינה

and we had listened to people about what they wanted,

והקשבנו לאנשים על מה שהם רוצים,

they all wanted to make sure that this constitutional amendment passed.

הם כולם רצו לוודא שהתיקון החוקתי הזה יעבור.

We ended up having over 4,000 people

בסופו של דבר היו לנו למעלה מ -4,000 אנשים

who were willing to come and gather signatures.

שהיו מוכנים לבוא ולאסוף חתימות.

And they had tons of creativity about how to talk to people about gerrymandering,

והיה להם המון יצירתיות לגבי איך לדבר עם אנשים על Gerrymandering,

And they were willing to do anything to gather those signatures.

והם היו מוכנים לעשות הכל כדי לאסוף את החתימות האלה.

They went into parades and even literal cow pastures

הם נכנסו לתהלוכות ואפילו לשטחי מרעה

in order to make sure

והכל כדי לוודא

that we were getting the people of Michigan to sign.

שאנחנו גורמים לתושבי מישיגן לחתום.

And we ended up blowing that goal out of the water.

ובסופו של דבר מפוצצים את המטרה הזאת.

We were able to gather over 442,000 signatures.

הצלחנו לאסוף מעל 442,000 חתימות.

(Cheers and applause)

(תרועות ומחיאות כפיים)

In only 110 days, may I add.

תוך 110 יום בלבד, אם יורשה לי להוסיף.

And although there is no geographic requirement

ולמרות שאין דרישה גיאוגרפית

of where those signatures came from,

מהיכן הגיעו החתימות הללו,

we actually gathered signatures in each of Michigan's 83 counties,

למעשה אספנו חתימות בכל אחד מ-83 המחוזות של מישיגן,

truly making it for, by and of the people of Michigan.

מה שבאמת הופך את זה לזכות כל תושבי מישיגן.

So then we just needed people to vote on the darn thing.

אז פשוט היינו צריכים שאנשים יצביעו על הדבר הארור הזה.

And on November 6, 2018,

וב- 6 בנובמבר, 2018,

2.5 million people, 61 percent of the state,

2.5 מיליון איש, 61 אחוזים מהמדינה,

overwhelmingly voted "yes" to end gerrymandering

הצביעו ברוב גורף “כן” לסיום ה-Gerrymandering

and to enstate an independent citizen’s redistricting commission.

ולהגדרת ועדת חלוקה מחדש עצמאית מתוך האזרחים.

(Cheers and applause)

(תרועות ומחיאות כפיים)

Shortly after that, we got to see

זמן קצר לאחר מכן, יכולנו לראות

did this constitutional law, written by a bunch of strangers, actually work?

האם החוק הזה, שנכתב על ידי חבורה של זרים, באמת עובד?

And so our commission started to come together.

וכך הוועדה שלנו התחילה להתאחד.

Thirteen strangers were selected.

שלושה עשר זרים נבחרו.

Four Democrats, four Republicans and five independent voters.

ארבעה דמוקרטים, ארבעה רפובליקנים וחמישה מצביעים עצמאיים.

They couldn't be politicians,

הם לא יכלו להיות פוליטיקאים,

they couldn't be lobbyists,

הם לא יכלו להיות לוביסטים,

they just had to be regular people.

הם פשוט היו צריכים להיות אנשים רגילים.

Those people were then invited to represent the state.

לאחר מכן הוזמנו אותם אנשים לייצג את המדינה.

So there was a lottery to make sure

אז הייתה הגרלה כדי לוודא

that the demographics actually kind of matched who the people of Michigan were,

שהדמוגרפיה אכן תואמת את תושבי מישיגן,

making it one of the only decision-making bodies in Michigan

מה שהופך אותו לאחד מגופי קבלת ההחלטות היחידים במישיגן

that actually looks like the people of Michigan.

שאכן נראים למעשה מתוך תושבי מישיגן.

They then had the task of going around the state

לאחר מכן הייתה להם משימה להסתובב במדינה

and gathering input from people,

ולאסוף מידע מאנשים,

asking them what they wanted to see in the redistricting process.

לשאול אותם מה הם היו רוצים לראות בתהליך החלוקה מחדש.

And they held town halls that also had standing room only,

והם קיימו מפגשים רשמיים עם הציבור שלהם גם חדרים בעמידה בלבד,

even though it was only very shortly after COVID.

למרות שזה היה רק זמן קצר לאחר הקורונה.

This commission ended up passing maps

ועדה זו בסופו של דבר אישרה מפות

that are the most fair maps that Michigan has ever had.

שהן המפות ההוגנות ביותר שהיו למישיגן אי פעם.

And in the first election they were used in, in 2022,

ובבחירות הראשונות לאחר מכן נעשה בהם שימוש, בשנת 2022,

how people voted was an exact match

האופן שבו אנשים הצביעו היא התאמה מדויקת

for how elected representatives were elected.

לאופן שבו הנבחרים אכן נבחרו.

This is my personal district in the "before" and "after" picture.

זהו המחוז האישי שלי בתמונה “לפני” ו“אחרי“.

My favorite part about all of this

החלק האהוב עלי בכל זה

is that because we actually changed the constitution,

הוא שמכיוון שבאמת שינינו את החוקה,

it means that in future redistricting processes,

זה אומר שבתהליכי החלוקה מחדש העתידיים,

this is going to have to be the same process that's used,

זה יצטרך להיות אותו התהליך שמשתמשים בו,

which means that future voters will be guaranteed to have fair elections

מה שאומר שמצביעים עתידיים מובטחים לקבל בחירות הוגנות

from here on out.

מכאן והלאה.

I'm sure that each of you guys

אני בטוחה שלכל אחד מכם

have something that keeps you up at night,

יש משהו שמשאיר אותו ער בלילה,

that makes you feel like, man,

שגורם לו להרגיש כאילו, בן אדם,

I really wish somebody would do something about this.

אני באמת מייחל שמישהו יעשה משהו בקשר לזה.

And maybe you feel like you aren't qualified

ואולי אתה מרגיש שאתה לא כשיר מספיק

to be the one to do something.

להיות זה שיעשה משהו.

Or maybe you feel like nobody is listening or cares about this issue.

או אולי אתה מרגיש שאף אחד לא מקשיב או שאכפת לו מהנושא הזה.

And I used to feel that way.

ובאמת הייתי מרגישה ככה.

One thing that I did not remember

דבר אחד שלא זכרתי

but ended up popping up on my social media

אבל בסופו של דבר צץ ברשתות החברתיות שלי

is I made almost the exact same Facebook post about a year earlier.

הוא שעשיתי כמעט את אותו פוסט בפייסבוק כשנה קודם לכן.

And it said like, “Hey, let’s end gerrymandering.

והיה כתוב, “היי, בואו נשים קץ ל- Gerrymandering.

Who wants to help?"

מי רוצה לעזור?"

And nobody even liked it.

ואף אחד אפילו לא נתן לזה Like.

And more importantly, I also didn't do anything about it.

ויותר חשוב, גם אני לא עשיתי שום דבר בקשר לזה.

And I think that's because I felt alone.

ואני חושבת שזה בגלל שהרגשתי לבד.

I felt like, man, nobody's even liking this.

הרגשתי כאילו, בנאדם, אף אחד לא אוהב את זה.

Like, I must be the only weirdo who wants to end gerrymandering.

כאילו, אני כנראה המוזרה היחידה שרוצה לשים קץ ל- Gerrymandering.

But by the time I made that second Facebook post,

אבל כאשר פרסמתי את הפוסט השני בפייסבוק,

what I realized was that actually,

מה שהבנתי היה שלמעשה,

like, a lot of us were feeling the exact same way.

כאילו, הרבה מאיתנו הרגישו בדיוק את אותו הדבר.

We were sitting, feeling like nobody cared.

ישבנו, והרגשנו שלאף אחד לא היה אכפת.

We really wanted this issue to be dealt with,

באמת רצינו לטפל בנושא הזה,

but we felt like there must be somebody else whose job it is.

אבל הרגשנו שחייב להיות מישהו אחר שזה תפקידו.

There must be an expert out there.

חייב להיות מומחה שם בחוץ.

But what I have completely learned

אבל מה שלחלוטין למדתי

is that you do not have to be an expert to get involved in democracy.

הוא שאתה לא צריך להיות מומחה כדי להיות קשור בדמוקרטיה.

You don't need a fancy title or a PhD,

אתה לא צריך תואר מפואר או דוקטורט,

you don't even have to ask permission to try.

אתה אפילו לא צריך לבקש רשות לנסות.

You never know where one little step will end up leading you.

אתה אף פעם לא יודע לאן צעד אחד קטן יכול להוביל אותך בסופו של דבר.

It might change your entire life.

זה עשוי לשנות את כל חייך.

And I think that's really important to remember.

ואני חושבת שזה משהו שחשוב לזכור.

I mean, there’s a place for experts, too.

אני מתכוונת, יש מקום גם למומחים.

I definitely should not perform open-heart surgery on any of you.

אני בהחלט לא צריכה לבצע ניתוח לב פתוח לאף אחד מכם.

I would not be good at it.

אני לא אהיה טובה בזה.

But we are the ones who are closest to these problems.

אבל אנחנו אלה שהכי קרובים לבעיות האלה.

Our communities and our kids

הקהילות שלנו והילדים שלנו

are the ones who do not have clean drinking water.

הם אלה שאין להם מי שתייה נקיים.

We have the most incentive to want to fix these problems,

יש לנו הכי הרבה תמריץ לרצות לתקן את הבעיות האלה,

because we live with its brokenness every single day.

כי אנחנו חיים עם המצב השבור הקיים שלהם בכל יום.

And we see our communities as actual communities.

ואנחנו רואים את הקהילות שלנו כקהילות אמיתיות.

They are our homes.

הם הבתים שלנו.

They aren't red or blue.

הם לא אדומים או כחולים.

They are just us.

הם רק אנחנו.

So I hope all of you remember that when it comes to democracy,

אז אני מקווה שכולכם תזכרו שבכל הנוגע לדמוקרטיה,

all political power is inherent in the people.

כל כוח הפוליטי טבוע בעם.

We all are those people, and this is our power.

כולנו האנשים האלה, וזה הכוח שלנו.

I hope you don't forget that.

אני מקווה שלא תשכחו את זה.

And you remain unafraid to create the world you want to live in.

ותמשיכו להיות ללא פחד ליצור את העולם שאתם רוצים לחיות בו.

Thank you.

תודה.

(Cheers and applause)

(תרועות ומחיאות כפיים)