How Sci-Fi Informs Our Climate Future — and What to Do Next | Zainab Usman | TED

תרגום: aknv tso עריכה: zeeva livshitz

We don't have to look far

איננו צריכים להרחיק בחיפושינו

to see how humanity's fight against climate change might play out.

כדי לראות איך יתפתח מאבקה של האנושות בשינוי האקלים.

Science fiction authors from around the world,

לסופרי מדע בדיוני בעולם כולו

writing from different traditions,

ממסורות שונות של כתיבה,

coalesce on one point.

משותף נושא אחד:

A divided world, unable to fight the common threat.

עולם מפולג שלא מסוגל להיאבק באיום המשותף.

In Cixin Liu's "The Three-Body Problem" trilogy,

בטרילוגיה של צשין ליו, “בעיית שלושת הגופים“,

the threat of aliens from a dying planet invading to conquer Earth

איום מצד חייזרים מעולם גוסס שפולשים לכדור הארץ כדי לכבשו

does not bring humanity together.

אינו מאחד את האנושות.

Instead, a potent combination of fear,

תחת זאת, צירוף רב-עוצמה של פחד,

jingoism and competition for scarce resources among countries

לאומנות קיצונית ותחרות בין מדינות על משאבים נדירים

fractures the world into competing geoeconomic blocs

מפצלים את העולם לגושים גיאו-כלכליים יריבים

centered around three powers:

שמתגבשים סביב שלושה כוחות:

the United States, China and Europe.

ארה“ב, סין ואירופה.

And none of these blocs succeed in staving off the alien invasion

ואף לא אחד מהגושים האלה מצליח להדוף את פלישת החייזרים

with, as you can imagine, disastrous consequences

וכפי שתוכלו לדמיין, התוצאות מבחינת הישרדות האנושות איומות ונוראות.

for the survival of humanity.

Sorry for the spoilers about the books.

סליחה על הספוילר.

(Laughter)

(צחוק)

In George Orwell's "1984,"

ב“1984” מאת ג‘ורג’ אורוול,

the world’s three superstates --

שלוש מעצמות-העל העולמיות --

Oceania, Eurasia and East Asia --

אוקיאניה, איראסיה ומזרח-אסיה --

fight each other in perpetuity in a disputed area

נלחמות ביניהן לנצח באיזור שהבעלות עליו שנויה במחלוקת,

located mostly around parts of Africa and the Middle East,

בעיקר בחלקים מאפריקה והמזרח התיכון, היכן שחיים “כל היתר“.

where “the rest” reside.

The realm of fiction is years ahead in anticipating important global currents.

עולם הבדיון מקדים בשנים רבות בניבוי מגמות גלובליות חשובות.

The International Monetary Fund’s “World Economic Outlook”

התחזית הכלכלית העולמית של “קרן המטבע העולמית”

describes an ongoing fragmentation of our global economy around four blocs:

מתארת התפוררות מתמשכת של הכלכלה העולמית סביב 4 גושים:

The United States, China,

ארה“ב, סין,

the European Union and the rest.

האיחוד האירופי וכל היתר.

This geoeconomic fragmentation

התפוררות גיאו-כלכלית זו

may seriously hinder our ability to fight climate change

עלולה לפגוע באופן חמור ביכולתנו להיאבק בשינויי האקלים

by affecting the collective will to fight it.

בגלל השפעתה על המוכנות הקולקטיבית שלנו להיאבק בהם.

Because no individual, no group

היות שאין אדם, קבוצה

and certainly no nation state

ובהחלט שום מדינה

is self-sufficient in all of the resources,

עצמאיים לגמרי מבחינת כל המשאבים,

the finances and the manpower needed to reduce the rapid warming of our planet.

הכספים וכוח האדם הנחוצים לצמצום ההתחממות המהירה של עולמנו,

We need collective action to invent and deploy at scale

נחוצה לנו עשיה משותפת כדי להמציא ולהציב בהיקפים גדולים

the technology solutions needed to reduce greenhouse gases

את הפתרונות הטכנולוגיים הדרושים לצמצום גזי החממה

in wealthy, high-emitting countries

במדינות עשירות ועתירות-פליטות

and to build systems in poorer, low-emitting countries

וכדי להקים מערכות במדינות עניות ומעוטות-פליטות

to help them adapt to changing weather patterns.

כדי לסייע להן להסתגל לדפוסי האקלים המשתנים.

This is a three-part problem.

זאת בעיה בת שלושה חלקים.

Let us starts with the technoeconomic spheres of innovation.

נתחיל עם התחום הטכנו-כלכלי של החדשנות.

OK, I have to confess, even that is a mouthful for me.

בסדר, עלי להודות שאפילו זה הוא מונח שובר-שיניים בשבילי.

So let's rephrase this a bit.

אז הבה נפרש אותו מעט.

Where in the world is innovation around low-carbon technologies happening?

איפה בעולם מתנהלת החדשנות בטכנולוגיות מעוטות-פחמן?

To slow down the speed of global warming,

כדי להאיט את קצב ההתחממות הגלובלית,

we need to deploy clean technology solutions

עלינו להתקין פתרונות טכנולוגיים נקיים

around battery storage, renewable energy generation, etc.,

של אחסון במצברים, הפקת אנרגיה מתחדשת וכו’,

at scale in all reaches of the world.

בהיקפים גדולים בכל רחבי העולם.

But the innovation around these crucial low-carbon technologies

אבל החדשנות ב תחום קריטי זה של טכנולוגיות מעוטות-פחמן אלה

is happening in only a handful of countries.

קיימת רק בקומץ ארצות.

The world's largest science and technology clusters,

צבירי המדע והטכנולוגיה הגדולים בעולם

with the highest density of inventors and scientific authors,

עם הצפיפות הרבה ביותר של ממציאים וכותבים מדעיים,

are concentrated in just three regions:

מרוכזים בשלושה אזורים בלבד:

North America, Europe and Asia.

צפון-אמריקה, אירופה ואסיה.

There is a danger here that the innovation and diffusion

הסכנה היא שהחדשנות וההפצה של טכנולוגיות מעוטות-פחמן קריטיות אלה

of these crucial low-carbon technologies

will only happen among an exclusive group of allies,

יתבצעו רק בקרב קבוצה בלעדית של “בעלות-ברית“,

while excluding non-allies, especially the poorer countries.

תוך הדרת מי ש“אינם בעלי-ברית“, בפרט הארצות העניות ביותר.

We are already seeing a trend

כבר כעת אנו רואים מגמה

of global public energy research and development budgets

שבה תקציבי מחקר ופיתוח אנרגיה ציבוריים בעולם

concentrated within these technoeconomic spheres of innovation:

מתרכזים במרכזי החדשנות הטכנו-כלכליים האלה:

China, Europe and the United States.

סין, אירופה וארה“ב.

A second part of the problem

חלק שני בבעיה

is that we need to prioritize consumer gains and welfare.

הוא בכך שעלינו לתת עדיפות לתועלת ולרווחה של הצרכנים.

The commercialization of climate mitigation

המסחור של אמצעי שיכוך שינויי האקלים וטכנולוגיות ההסתגלות

and adaptation technologies

is essential for their global equitable deployment at scale.

חיוני להתקנתם הגלובלי השוויוני בהיקפים גדולים.

The mass production of clean energy hardware,

הייצור ההמוני של חומרת האנרגיה הנקיה,

electric vehicles,

כלי-רכב חשמליים,

sustainable building materials and so on

חומרי בניין ברי-קיימא וכו′

will encourage their widespread use.

יעודד את הפצת השימוש בהם.

Access to large export markets will result in higher quality products

הגישה לשווקי יצוא גדולים תעלה את איכות המוצרים

and the creation of green jobs at home.

ואת יצירת המשרות הירוקות אצלנו.

Competition among producer firms will help push down prices for consumers

התחרות בין חברות הייצור תסייע להורדת המחיר לצרכן

and help raise living standards across the board,

ולשיפור רמת החיים אצל כולם,

including in poorer countries.

גם בארצות עניות.

But if strict barriers to entry are placed on firms from rival geoeconomic blocs,

אבל אם תוגבל בנוקשות כניסת חברות מבלוקים גיאו-כלכליים “יריבים“,

there will be a cost to this lack of competition

יהיה להעדר-התחרות הזה מחיר שאותו ישלם האדם הפשוט.

that is borne by ordinary people.

Inefficiencies in the mass production of green technologies

חוסר-יעילות בייצור ההמוני של טכנולוגיות ירוקות

by firms with monopoly power in small but captive markets

בחברות בעלות מונופול בשווקים קטנים ושבויים

will neither reduce greenhouse gases, nor improve people's quality of life.

לא יפחית את גזי החממה ולא ישפר את איכות החיים.

Imagine having to choose between maybe two or even one brand

דמיינו שעליכם לבחור בין שני מותגים, או אפילו רק באחד

of highly overpriced electric vehicles or solar panels,

של מכוניות חשמליות או לוחות סולאריים במחירים מופרזים,

when restrictions are placed

כשבמקביל מוטלות הגבלות

on the imports of dozens of more affordable options

על יבוא של עשרות אפשרויות זולות יותר

from companies from around the world.

מחברות בעולם כולו.

This is the case currently with cell phones in some countries,

זה קורה כיום במדינות מסוימות בטלפונים סלולריים,

where consumers are restricted to just two highly overpriced brands,

כשבחירת הצרכן מוגבלת לשני מותגים יקרים בהפרזה,

or maybe even one.

ולפעמים רק אחד.

A third issue is that we need global standards

סוגיה שלישית היא: דרושים לנו תקנים גלובליים

to govern the sourcing of strategic materials.

להפקת חומרים אסטרטגיים.

Strategic minerals, such as cobalt, copper,

מינרלים אסטרטגיים, כמו קובלט, נחושת, ניקל וליתיום

nickel and lithium

הם חומרים חיוניים לייצור לוחות סולאריים, שכולנו אוהבים,

are essential components for the manufacturing of solar panels

that we all love,

electric vehicles,

כלי-רכב חשמליים,

wind turbines

טורבינות רוח

and other such clean energy, clean mobility hardware.

וחומרה דומה נוספת לגיוס אנרגיה נקיה.

These resources are nonrenewable.

המשאבים האלה אינם מתחדשים.

They are in finite supply and they are in high demand.

המצאי שלהם הוא סופי והביקוש להם - גבוה.

By 2040, for instance, the demand for lithium is projected to grow 40-fold.

עד 2040, למשל, הביקוש לליתיום צפוי לגדול פי 40.

For graphite, 25-fold.

לגרפיט - פי 25,

And for copper 21-fold.

ולנחושת - פי 21.

These minerals are often found in poorer countries,

המינרלים האלה נמצאים בדרך-כלל בארצות עניות יותר,

such as the Democratic Republic of Congo in Africa,

כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, באפריקה,

Indonesia, Myanmar and the Philippines in Asia,

באינדונזיה, מיאנמאר והפיליפינים שבאסיה,

and in fragile ecosystems such as our ocean floors.

ובמערכות סביבתיות שבירות כמו קרקעית האוקיינוסים שלנו.

In a world of fiercely competing geoeconomic blocs,

בעולם של תחרות עזה בין גושים גיאו-כלכליים,

how will the race to access these scarce strategic minerals play out?

איך יתפתח המירוץ על הגישה למינרלים אסטרטגיים נדירים אלה?

Think about this for a second.

חישבו על כך לרגע.

The race to access strategic minerals from our ocean floors,

המירוץ על הגישה למינרלים אסטרטגיים מקרקעית האוקיינוסים שלנו,

destroying precious animal and plant species.

שישמיד מינים יקרים של בעלי-חיים וצמחים.

Or a new space race to strip the moon of strategic minerals.

או מירוץ-חלל חדש שנועד לבזוז מינרלים אסטרטגיים בירח.

I wish all of this was far-fetched, but it really is not.

הלוואי וכל זה היה דמיוני, אבל זה לא כך.

In fact, the history of the Democratic Republic of Congo

למעשה, דברי ימיה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

is a cautionary tale of what a zero-sum race without guardrails

מהווים סיפור אזהרה על מה שמירוץ סכום-אפס נטול עכבות

to access precious human and natural resources could do.

על גישה למשאבים אנושיים וטבעיים יקרים עלול לחולל.

It was a competition among European empires

היתה זו תחרות בין אימפריות אירופיות

that drove the transatlantic slave trade between the 16th and the 19th centuries

שדחפה לסחר עבדים טרנס-אטלנטי בין המאות ה-16 וה-19

that depopulated vast swaths of the Congo.

שרוקן חלקים נרחבים בקונגו מתושביו.

The Shinkolobwe mine in the Congo was a source of two thirds of the uranium

מכרה שינקולובווה שבקונגו היה מקורם של שני שלישים מהאורניום

used in the atomic bomb

ששימש בפצצת האטום

that the United States dropped on Hiroshima in 1945,

שארה“ב הטילה על הירושימה ב-1945,

during World War II.

במלחמת העולם השניה.

Today, the Congo is a source of cobalt

כיום, קונגו היא מקור הקובלט

that makes its way to refineries in China

שעושה את דרכו למתקני זיקוק בסין

for the manufacturing of batteries.

ומשמש לייצור מצברים.

We need global standards to prevent the destruction of our fragile ecosystem,

דרושים לנו תקנים גלובליים כדי למנוע את הרס המערכת האקולוגית השברירית שלנו,

such as our ocean floors, the moon and the Democratic Republic of Congo.

כמו קרקעיות האוקיינוסים, הירח והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

Now an alternative scenario is actually possible.

תרחיש חלופי אפשרי בהחלט.

We can reject the dystopian future painted by Liu and Orwell

באפשרותנו לפסול את העתיד הדיסטופי שציירו ליו ואורוול

if we consciously prioritize collective action

אם ניתן במודע עדיפות לפעולה משותפת

בנושאים המרכזיים החשובים.

on the key issues that matter.

To do that, we need action on three fronts.

לשם כך נחוצה לנו פעולה בשלוש חזיתות.

Policymakers are the ones implementing radical protectionist policies

קובעי המדיניות הם אלה שמיישמים גישות מדיניות פרוטקציוניסטיות

to meet short-term political imperatives.

כמענה לצרכים פוליטיים קצרי-טווח.

They need to think carefully about the long-term consequences

עליהם לשקול היטב את ההשלכות לאורך ימים

for their people, their economies

על עמיהם, הכלכלות שלהם

and their societies that will persist long after their political tenures.

והתרבויות שלהם, שיאריכו ימים הרבה מעבר לכהונותיהם הפוליטיות.

Business leaders must consider

מנהיגים עסקיים צריכים לשקול

whether atomized and insular markets are their preferred future.

אם שווקים זעירים ומבודדים הם העתיד המועדף עליהם.

And finally, for us scholars, intellectuals and activists,

ולבסוף, אנו המלומדים, המשכילים והפעילים,

we must identify and defend the values that matter most to us.

חייבים לזהות את הערכים הכי חשובים לנו ולגונן עליהם.

We must advance continued improvements in human well-being,

אנו מוכרחים לקדם שינויים רצופים ברווחת בני האדם,

shared prosperity for everyone around the world,

בחלוקת העושר לכולם בעולם כולו,

ecological balance and mutual coexistence.

שיווי-משקל אקולוגי ודו-קיום הדדי.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)