How to Break Through Fear and Become a Leader | Valerie Montgomery Rice | TED

תרגום: zeeva livshitz

Let me tell you how a little pink house

הרשו לי לספר לכם איך בית ורוד קטן

prepared me for my first workplace termination

הכין אותי לסיום מקום העבודה הראשון שלי

and set me on a path of resilience, grit and fearlessness.

והציב אותי על דרך של חוסן, אומץ וחוסר פחד.

About 2.5 hours south of Atlanta

כ -2.5 שעות דרומית לאטלנטה

is a little town of Wrens, Georgia,

נמצאת עיירה קטנה ורנס, ג'ורג'יה,

about 2,000 people.

כ -2,000 איש.

My grandmother lived in Wrens, Georgia,

סבתי התגוררה בוורנס, ג'ורג'יה,

in a pink house nested off a dirt road,

בבית ורוד מְקֻנָּן ליד כביש עפר,

right off of East 88 highway.

ממש ליד הכביש המהיר מזרח 88.

It had a massive yard,

הייתה בו חצר מסיבית,

the kind of yard that was made for little five-year-old girls

סוג החצר שנוצרה לילדות קטנות בנות חמש

who liked to make mud pies

שאהבו להכין פשטידות בוץ

or run chicken races with their cousins to see who could run the fastest,

או לרוץ מירוצי תרנגולות עם בנות דודתן כדי לראות מי יכולה לרוץ הכי מהר,

the chickens or the cousins.

התרנגולות או בנות הדוד.

(Laughter)

(צחוק)

That was summer at grandmother's house, and if I think about it,

זה היה קיץ בבית של סבתא, ואם אני חושבת על זה,

I can remember and feel that Georgia sun on my face.

אני יכולה לזכור ולהרגיש את השמש של ג‘ורג’יה על הפנים שלי.

I can remember when I was just tall enough to jump off the bed

אני זוכרת כשהייתי מספיק גבוהה כדי לקפוץ מהמיטה

to use the pot next door to the bed,

ולהשתמש בסיר הסמוך למיטה,

because the pink house didn't get indoor plumbing until 1968.

כי בבית הוורוד לא התקינו אינסטלציה פנימית עד 1968.

Those are the memories

אלה הזיכרונות

that serve as my foundation.

שמשמשים את הבסיס שלי.

That's what helped me to become the woman that I am today.

זה מה שעזר לי להפוך לאישה שאני היום.

In the midst of those challenges,

בעיצומם של האתגרים האלה,

I can hear my grandmother's voice

אני יכולה לשמוע את קולה של סבתי

laced with a little bit of sternness when she said,

שזור במעט קשיחות כשהיא אמרה,

"Valerie, it's your time to go get the eggs out the chicken coop,"

"ולרי, הגיע הזמן שלך להוציא את הביצים מהלול",

or sometimes even select the chicken for that day for dinner.

או לפעמים אפילו לבחור את התרנגולת לאותו יום לארוחת ערב.

I learned then that I would,

למדתי אז שאני אעשה,

I should and I could.

אני צריכה ואני יכולה.

Now all of our memories are clearly not laced with warmth,

עכשיו ברור שכל הזיכרונות שלנו אינם שזורים עם חום,

because I can also remember when my family struggled.

כי אני זוכרת גם מתי משפחתי נאבקה.

When my mother struggled.

כשאמא שלי נאבקה.

And I think about that pink house.

ואני חושבת על הבית הוורוד הזה.

That pink house was not only my classroom, but it was my mother's refuge.

הבית הוורוד הזה לא היה רק הכיתה שלי, אלא היה המקלט של אמי.

My mother was my sort of first view into leadership.

אמא שלי הייתה סוג של מבט ראשון על מנהיגות.

And when I think about her

וכשאני חושבת עליה

and all the other women who went through challenges

ועל כל הנשים האחרות שהתמודדו עם אתגרים

and how they used those challenges,

ואיך הן השתמשו באתגרים האלה

sort of to catapult them into becoming the women that they were to be.

כסוג של להזניק אותן להיות הנשים שהן אמורות להיות.

Lesson number one.

שיעור מספר אחת.

Several years ago,

לפני כמה שנים

I had to learn what it meant to accept loss, but not defeat.

הייתי צריכה ללמוד מה זה אומר לקבל הפסד, אבל לא תבוסה.

I was riding high on my career.

רצתי גבוה בקריירה שלי.

I was a reproductive endocrinologist and fertility specialist

הייתי אנדוקרינולוגית רבייה ומומחית לפוריות

who was clearly smoothly transitioning

שעברה בבירור בצורה חלקה

to an academic administrative research career.

לקריירת מחקר מנהלית אקדמית.

I became the chair of the department.

הפכתי ליו"ר המחלקה.

I founded the center for Women's Health Research at Meharry Medical College,

הקמתי את המרכז לחקר בריאות האישה במכללה הרפואית Meharry,

which was the first center of its kind,

שהיה המרכז הראשון מסוגו,

and then I became the dean of the School of Medicine.

ואז הפכתי לדיקנית בית הספר לרפואה.

And at that time,

ובאותה תקופה,

I was the youngest dean of a medical school in the country.

הייתי הדיקנית הצעירה ביותר של בית ספר לרפואה במדינה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Then it all came tumbling down.

ואז הכל התמוטט.

When the new president of the school asked me to step down.

כשהנשיא החדש של בית הספר ביקש ממני לפרוש.

He asked me to step down.

הוא ביקש ממני לפרוש.

I was devastated.

הייתי הרוסה.

I was embarrassed, I was ashamed.

הייתי נבוכה, התביישתי.

I was fearful.

פחדתי.

Fear was what I felt most of all.

הפחד היה מה שהרגשתי יותר מכל.

Would I ever be able to get another job like this?

האם אי פעם אצליח למצוא עבודה אחרת כזאת?

What about this sense of loss, humiliation?

מה לגבי תחושת האובדן, ההשפלה הזו?

What would my family and my friends think about me?

מה המשפחה והחברים שלי יחשבו עלי?

Would they have a negative view of me as I went through?

האם תהיה להם השקפה שלילית עלי כשעברתי את זה?

I had to reach back to that pink house,

הייתי צריכה לחזור לבית הוורוד ההוא,

and I had to recall how my mother

והייתי צריכה להיזכר איך אמי

had gone through a similar crossroads in her life

עברה צומת דרכים דומה בחייה

when she had to gather her four little daughters

כשהיא נאלצה לאסוף את ארבע בנותיה הקטנות

in the middle of the night to leave an abusive husband.

באמצע הלילה כדי לעזוב בעל מתעלל.

Lost, but not defeated.

אבודה, אבל לא מובסת.

What did she do?

מה היא עשתה?

First of all, she was accountable.

קודם כל, היא הייתה אחראית.

She actually said,

היא למעשה אמרה,

"What of my actions potentially could have contributed

“מה מהפעולות שלי יכולות היו לתרום

to the situation that I find myself in?"

למצב שבו אני מוצאת את עצמי?”

Then she took action because she was responsible,

ואז היא נקטה פעולה כי היא הייתה אחראית,

and she knew that she had to leave in order to protect her girls.

והיא ידעה שהיא צריכה לעזוב כדי להגן על בנותיה.

I had to do the same thing.

הייתי צריכה לעשות את אותו הדבר.

To paraphrase one of my favorite authors,

כדי לנסח את אחד הסופרים האהובים עלי,

Paulo Coelho,

פאולו קואלו,

he says that before a dream is realized,

הוא אומר שלפני שחלום מתממש,

the soul of the world tests everything that you have learned.

נשמת העולם בודקת את כל מה שלמדתם.

And it does this such that

והיא עושה זאת כך

when you are in pursuit of your dreams,

שכאשר אתם במרדף אחר חלומותיכם,

you are also mastering the lessons learned in pursuit of that dream.

אתם גם שולטים בלקחים שנלמדו במרדף אחר החלום הזה.

I was being tested in the pursuit of my dreams,

עמדתי במבחן במרדף אחר חלומותיי,

and the lessons that I had learned from my mother

והלקחים שלמדתי מאמי

had prepared me for my circumstances,

הכינו אותי לנסיבות שלי,

and I could move on

ויכולתי להמשיך הלאה

and move forward in my career.

ולהתקדם בקריירה שלי.

Lost but not defeated.

אבודה אבל לא מובסת.

Now this leads me to leadership lesson number two.

עכשיו זה מוביל אותי לשיעור מנהיגות מספר 2.

Never fear, be fearless.

לעולם אל תפחדו, תהיו חסרי פחד.

Now, all of us know that fear is an unpleasant emotion, right?

עכשיו, כולנו יודעים שפחד הוא רגש לא נעים, נכון?

It is often, though, a healthy one because it will cause you to take action,

עם זאת, לעתים קרובות הוא בריא כי זה יגרום לכם לנקוט בפעולה,

just like my mother did

בדיוק כמו שאמא שלי עשתה

when she had to leave that abusive relationship.

כשהיא נאלצה לעזוב את מערכת היחסים המתעללת ההיא.

Because it is an emotion and it is a biological response,

מכיוון שזה רגש וזו תגובה ביולוגית,

sometimes we think that the act of being fearless

לפעמים אנו חושבים שהמעשה של להיות חסר פחד

means that we are not afraid.

פירושו שאנחנו לא מפחדים.

You can still be afraid,

אתם עדיין יכולים לפחד,

and so you may not be able to cancel that fear out completely,

ולכן ייתכן שלא תוכלו לבטל את הפחד הזה לחלוטין,

but you can put it to sleep.

אבל אתם יכולים להרדים אותו.

You can learn how to lean into your fear.

אתם יכולים ללמוד איך להישען לתוך הפחד שלכם.

And I think the best way to do that

ואני חושבת שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת

is to do something over and over and over again, successfully.

היא לעשות משהו שוב ושוב ושוב, בהצלחה.

I believe it's a superpower.

אני מאמינה שזה כוח-על.

It's the superpower my mother had.

זה כוח-העל שהיה לאמא שלי.

She could multitask, she could go to work,

היא יכלה לבצע ריבוי משימות, היא יכלה ללכת לעבודה,

she could cook and clean,

היא יכלה לבשל ולנקות,

she could go to work, she could run errands,

היא יכלה ללכת לעבודה, ולעשות סידורים,

she could come back to work.

היא יכלה לחזור לעבודה.

And then she still had empathy.

ואז עדיין הייתה לה אמפתיה.

She failed, she succeeded.

היא נכשלה, היא הצליחה.

Not always, guys, to joy,

לא תמיד, חבר'ה, לשמחה,

but to completion.

אלא להשלמה.

And I recognized that I had to do the same thing.

וזיהיתי שאני צריכה לעשות את אותו הדבר.

So when I put myself back out there, I had to interview,

אז כשהחזרתי את עצמי לשם, הייתי צריכה להתראיין,

I had to be evaluated over and over again,

הייתי צריכה להיבדק שוב ושוב,

I was tested over and over again,

נבחנתי שוב ושוב,

I heard “no,” I gave the word “no,”

שמעתי “לא“, אמרתי את המילה “לא“,

until I got to "yes,"

עד שהגעתי ל "כן",

until I got to the role

עד שהגעתי לתפקיד

that allowed me to align my passion with my purpose.

שאיפשר לי להתאים את התשוקה שלי למטרה שלי.

Turning your fear into being fearless allows you

הפיכת הפחד שלכם ללהיות חסרי פחד מאפשרת לכם

to accept the challenges that you have, laced with risk,

לקבל את האתגרים שיש לכם, שכרוכים בסיכון,

leading you to a place that will be right for you.

ומובילים אתכם למקום שיתאים לכם.

Now this brings me to my third lesson.

עכשיו זה מביא אותי לשיעור השלישי שלי.

Giving back and paying it forward.

לתת בחזרה ולשלם את זה הלאה.

As the president and CEO of Morehouse School of Medicine,

כנשיאה ומנכ“לית בית הספר לרפואה מורהאוס,

I get to sit at so many different tables,

אני זוכה לשבת בכל כך הרבה שולחנות שונים,

tables where I'm actually able to use my voice

שולחנות שבהם אני באמת מסוגלת להשתמש בקולי

and talk about the things that are near and dear to me,

ולדבר על הדברים הקרובים והיקרים לי,

like diversifying the health care workforce

כמו גיוון כוח העבודה בתחום הבריאות

or working toward the elimination of health disparities,

או עבודה למען ביטול פערים בריאותיים,

or ensuring that we have culturally competent providers

או להבטיח שיש לנו ספקים בעלי יכולת תרבותית

that are going to provide that highest quality of care.

שיספקו את האיכות הגבוהה ביותר של טיפול.

And yes, I learned from my mother

וכן, למדתי מאמי

how to give back in the traditional ways, community service, charity.

איך לתת בחזרה בדרכים המסורתיות, שירות קהילתי, צדקה.

But I also believe it's important for women to tell their story.

אבל אני גם מאמינה שחשוב שנשים מספרות את סיפורן.

I've told my story about watching my mother navigate

סיפרתי את הסיפור שלי על צפייה באמי מנווטת

through an abusive relationship.

דרך מערכת יחסים פוגענית.

I was a child, that had an imprint on me.

הייתי ילדה, זה השאיר בי חותם.

I've told my story about the professional journeys

סיפרתי את הסיפור שלי על המסעות המקצועיים

and the challenges I've had to get to the point where I am today.

והאתגרים שהיו לי כדי להגיע לנקודה בה אני נמצאת היום.

We must do that for each other because women must be heard,

אנחנו חייבים לעשות זאת זו לזו כי נשים צריכות להישמע,

but they also must listen.

אבל הן גם חייבות להקשיב.

This is what gives us hope that we are not alone,

זה מה שנותן לנו תקווה שאנחנו לא לבד,

and that there is a light at the end of those dark tunnels.

ושיש אור בקצה המנהרות החשוכות האלה.

And of course, as a medical professional specializing in women's health,

וכמובן, כאשת מקצוע רפואית המתמחה בבריאות האישה,

I give back by staying on the forefront of reproductive rights.

אני נותנת בחזרה בכך שאני נשארת בחזית זכויות הרבייה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Who has the right to tell me what's right for my body?

למי יש זכות לומר לי מה מתאים לגוף שלי?

For my body --

עבור הגוף שלי --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

for myself, for my mental well-being, for my family.

לעצמי, לרווחתי הנפשית, למשפחתי.

Women's reproductive rights

זכויות הרבייה של נשים

and women's health rights

וזכויות בריאות האישה

should have equal parity to any other choice

צריכות להיות שוות ערך לכל בחירה אחרת

I make about my health.

שאני עושה בנוגע לבריאותי.

And I really don't need anyone to tell me what's right for me.

ואני באמת לא צריכה שאף אחד יגיד לי מה מתאים לי.

I need you to help me make the right choices with me,

אני צריכה שתעזרו לי לעשות את הבחירות הנכונות איתי,

but not for me.

אבל לא בשבילי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And I should have the ultimate say.

ואני צריכה לומר את המילה האולטימטיבית.

Now, I am fortunate that my job is to pay it forward.

עכשיו, אני ברת מזל שהתפקיד שלי הוא להעביר את זה הלאה.

This means that I also must stand and raise my voice

המשמעות היא שגם אני חייבת לעמוד ולהרים את קולי

when decisions like the recent Supreme Court decision

כאשר יצאו החלטות כמו החלטת בית המשפט העליון לאחרונה

on affirmative action came out.

בנושא פעולה מתקנת.

It will impact the ability of people to have choice

זה ישפיע על יכולתם של אנשים לבחור

and to further their education.

ולקדם את השכלתם.

Many of the women in this room,

רבות מהנשים בחדר הזה,

we know that we have benefited from affirmative action,

אנו יודעות שהיינו מרוויחות מפעולה חיובית,

I clearly did.

ברור שאני עשיתי זאת.

Whether it was in college or the workplace,

בין אם זה היה במכללה או במקום העבודה,

and if we are honest,

ואם נהיה כנים,

many of us would not be where we are today if it wasn't for affirmative action.

רבים מאיתנו לא היו נמצאים במקום בו אנו נמצאים היום אלמלא פעולה חיובית.

So we should really be first in line talking about affirmative action,

אז אנחנו באמת צריכות להיות ראשונות בתור לדבר על פעולה חיובית,

particularly in higher ed and in the medical profession,

במיוחד בהשכלה גבוהה ובמקצוע הרפואה,

because we know that race and gender concordance impacts health outcomes.

כי אנחנו יודעות שגזע וקונקורדנציה מגדרית משפיעה על תוצאות הבריאות.

So how is it that we can have a military exemption

אז איך זה שאנחנו יכולותם לקבל פטור צבאי

for the good of the country,

לטובת המדינה,

but not a medical exemption for the good of the country?

אבל לא פטור רפואי לטובת המדינה?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Particularly if we are interested in eliminating disparities

במיוחד אם אנו מעוניינים לחסל פערים

and achieving health equity for all.

ולהשיג שוויון בריאותי לכולם.

So I challenge you as leaders,

אז אני מאתגרת אתכם כמנהיגות,

I challenge you as women to raise your voices.

אני מאתגרת אתכם כנשים להרים את קולותיכן.

We need more diversity in the future, not less.

אנו זקוקים ליותר גיוון בעתיד, לא פחות.

I go back to that pink house

אני חוזרת לבית הוורוד הזה

because that pink house is where I learned to be vigilant.

כי הבית הוורוד הזה הוא המקום בו למדתי להיות ערנית.

It's where I learned and understood that I had choice.

שם למדתי והבנתי שיש לי ברירה.

It's where I learned and understood

זה המקום שבו למדתי והבנתי

that I could be committed to my dreams, my aspirations.

שאני יכולה להיות מחויבת לחלומות שלי, לשאיפות שלי.

It's where I learned how to be fearless.

זה המקום שבו למדתי להיות חסרת פחד.

It's where I learned to take that fear

זה המקום שבו למדתי לקחת את הפחד הזה

and turn it into a weapon of success that has allowed me to lead.

ולהפוך אותו לנשק של הצלחה שאיפשר לי להוביל.

That little pink house is where I gained courage.

הבית הוורוד הקטן הזה הוא המקום שבו צברתי אומץ.

And I was surrounded by my sisters,

והייתי מוקפת באחיותיי,

my mother, my grandmother,

אמי, סבתי,

my great grandmother, all pushing me forward.

סבתא רבא שלי, כולן דחפו אותי קדימה.

Great leaders are not produced through the number of titles

מנהיגים גדולים אינם נוצרים באמצעות מספר התארים

or degrees that they have,

או הדרגות שיש להם,

but through life experiences,

אלא באמצעות חוויות חיים,

through the distance traveled,

דרך המרחק שנסעו,

the tables they sit,

השולחנות שהם יושבים,

the conversations they have,

השיחות שיש להם

and what ensues in those conversations.

ומה מתרחש בשיחות האלה.

I learned from my time in that pink house

למדתי מהתקופה שלי בבית הוורוד ההוא

that for some of us, it starts early on.

שעבור חלק מאיתנו זה מתחיל מוקדם.

For others, though, the title may just be woman.

עבור אחרים, עם זאת, הכותרת עשויה להיות רק אישה.

Remember, fearlessness, grit and resilience.

זכרו, חוסר פחד, אומץ וחוסן.

And that you are enough.

ושאתן מספיקות.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)