How Black Queer Culture Shaped History | Channing Gerard Joseph | TED

תרגום: Naama Lieberman עריכה: zeeva livshitz

Hello folks, I'd like to start with a song

שלום חברים, אני רוצה להתחיל בשיר

and the lyrics of the song are:

והמילים של השיר הן:

"Walk light, ladies, the cake's all dough.

“דירכו בקלילות, גבירות, העוגה בצק כולה.

You need not mind the weather if the wind don't blow."

לא משנה מזג האוויר אם הרוח לא עולה“.

So if you can repeat after me,

אז אם תוכלו לחזור אחרי,

"Walk light ladies, the cake's all dough."

“דירכו בקלילות, גבירות, העוגה בצק כולה“.

Audience: "Walk light, ladies, the cake's all dough."

קהל: “דירכו בקלילות, גבירות, העוגה בצק כולה“.

CGJ: "You needn't mind the weather if the wind don't blow."

צ’נינג: לא משנה מזג האוויר אם הרוח לא עולה“.

Audience: "You needn't mind the weather if the wind don't blow."

קהל: “לא משנה מזג האוויר אם הרוח לא עולה“.

CGJ: Ok, so you got it. So I’ll sing.

צ’נינג: תפסתם את זה. אז אני אשיר.

(Singing) “Walk light, ladies, the cake’s all dough,

(שר) ”דירכו בקלילות, גבירות, העוגה בצק כולה,

you needn’t mind the weather if the wind don’t blow.

לא משנה מזג האוויר אם הרוח לא עולה.

Walk light, ladies, the cake’s all dough,

דירכו בקלילות, גבירות, העוגה בצק כולה,

you needn’t mind the weather if the wind don’t blow. ...

לא משנה מזג האוויר אם הרוח לא עולה...

Walk light, ladies, the cake's all dough,

דירכו בקלילות, גבירות, העוגה בצק כולה,

you needn’t mind the weather if the wind don’t blow.”

לא משנה מזג האוויר אם הרוח לא עולה“.

Hardly anyone knows that song anymore,

כמעט אף אחד לא מכיר את השיר הזה עכשיו,

but it was a popular one during the slavery era.

אבל הוא היה פופולרי בתקופת העבדות.

Black Americans sang it on holidays

אמריקאים שחורים שרו אותו בחגים

and during a dance contest called a cakewalk.

ובמהלך תחרות ריקודים שנקראה “מצעד העוגה“.

But what you may not know is that drag queens probably sang it

אבל מה שאתם אולי לא יודעים זה שמלכות דראג קרוב לוודאי שרו אותו

at some of the earliest queer balls in the United States.

בכמה מהנשפים הקווירים המוקדמים בארה“ב.

And you also may not know

ואתם אולי גם לא יודעים

that drag culture shares a history with African-American emancipation.

שתרבות הדראג חולקת חלק מההיסטוריה עם שחרור האפרו-אמריקאים.

The reason you don't know is that Black queer communities

הסיבה שאינכם יודעים את זה היא שקהילות שחורות קוויריות

have largely been erased from history.

נמחקו כמעט לגמרי מההיסטוריה.

That's in part due to the fact

אחת הסיבות היא העובדה

that so much historical research begins with genealogy.

שכל כך הרבה מהמחקר ההיסטורי מתחיל בגנאולוגיה.

And what is genealogy?

ומה היא גנאולוגיה?

It's basically a record of heterosexual behavior:

בגדול, זה תיעוד של התנהגות הטרוסקסואלית:

mother, father, child;

אימא, אבא, ילד;

birth, marriage, inheritance.

לידה, נישואין, ירושה.

But another reason is that historians of all colors

אבל סיבה נוספת היא שהיסטוריונים מכל צבע

have looked down on Black queer folks like me

זלזלו בבני אדם שחורים קווירים כמוני

as immoral, deviant,

כלא מוסריים, סוטים,

distasteful, diseased,

דוחים, חולים,

even dangerous.

אפילו מסוכנים.

And the long-term impact of that

וההשפעה לטווח ארוך של זה

is that many of us don't learn

היא שרבים מאיתנו לא לומדים

how Black queer people have shaped history.

איך אנשים שחורים קווירים עיצבו את ההיסטוריה.

People like Bayard Rustin,

אנשים כמו באיארד רסטין,

a gay Black man who organized the March on Washington in 1963,

גבר שחור גאה שארגן את הצעדה לוושינגטון ב-1963,

leading to the passage of the Civil Rights Act.

שהובילה לאישור חוק זכויות האזרח.

Or Frances Thompson, a formerly enslaved Black woman,

או פרנסיס תומפסון, אישה שחורה שהייתה משועבדת,

assigned male at birth,

נולדה כזכר,

whose harrowing congressional testimony

שעדותה המצמררת בקונגרס

about the Memphis race riots of 1866

על פרעות הגזע בממפיס בשנת 1866

helped shape the course of Reconstruction

עזרה לעצב את מהלך “הבנייה מחדש”

and galvanized support for the 14th Amendment,

וחיזקה את התמיכה בתיקון ה-14,

which provided Black Americans with citizenship rights

שהעניק לשחורים אמריקאים זכויות אזרח

and the promise of equal protection.

ואת ההבטחה להגנה שווה.

As an effeminate Black kid growing up in Louisiana,

כילד נשי שחור שגדל בלואיזיאנה,

I was bullied a lot.

סבלתי הרבה מבריונות.

In elementary school,

בבית הספר היסודי,

the other kids called me a girl

הילדים האחרים קראו לי “ילדה”

and I felt out of place almost all the time.

והרגשתי לא שייך כמעט כל הזמן.

If I had learned in school

אילו למדתי בבית הספר

about the contributions of Black queer people,

על תרומתם של אנשים שחורים קווירים,

it would have made an enormous impact on my life.

הייתה לזה השפעה אדירה על חיי.

I think recovering these histories can save kids' lives.

אני חושב שחשיפת ההיסטוריה הזו יכולה להציל חיים של ילדים.

But after spending the last 15 years

אבל אחרי שביליתי את 15 השנים האחרונות

researching and writing about these topics,

במחקר ובכתיבה על הנושאים האלה,

I would like to make the case

אני רוצה לטעון

that learning Black queer history

שללמוד היסטוריה שחורה קווירית

is crucial to understanding our shared history.

זה הכרחי להבנת ההיסטוריה המשותפת שלנו.

So you've probably heard

אז בטח שמעתם

that the fight for queer liberation began with the Stonewall uprising.

שהמאבק לשחרור קווירי התחיל במהומות סטונוול.

New York police raided a queer bar in 1969.

משטרת ניו יורק פשטה על בר קווירי ב-1969.

Riots followed and magically,

מהומות פרצו ובמטה קסם,

a celebration of pride was born.

חגיגה של גאווה נולדה.

The problem is, that's not true.

הבעיה היא, שזה לא נכון.

(Laughs)

(צחוק)

Queer pride did not arise out of nowhere.

גאווה קווירית לא עלתה משום מקום.

There had to be a foundation of self-acceptance

היה צריך להיות בסיס של קבלה עצמית

and solidarity in place already.

וסולידריות קיימת לפני כן.

And in fact,

ולמעשה,

many people had been working for decades

אנשים רבים עבדו במשך עשורים

to build the courageous and confident community

לבנות את הקהילה האמיצה והבטוחה

that made Stonewall, pride

שעשתה את סטונוול גאה

and eventually, marriage equality possible.

ובסופו של דבר, אפשרה שוויון בנישואים.

One of those people was William Dorsey Swann,

אחד מהאנשים האלה הוא וויליאם דורסי סוואן,

the first drag queen.

הדראג הקווין הראשון.

Swann was born into slavery in Maryland just before the Civil War.

סוואן נולד לעבדות במרילנד מעט לפני מלחמת האזרחים.

In the 1880s, as a young adult,

בשנות 1880, כאיש צעיר,

he moved to Washington, DC

הוא עבר לוושינגטון הבירה,

to find work to help support his parents and siblings.

כדי למצוא עבודה ולתמוך בהוריו ובאחיו.

In Washington, he found the Emancipation Day parade,

בוושינגטון, הוא מצא את מצעד יום השחרור,

an enormous annual celebration

חגיגה שנתית ענקית

commemorating the end of slavery in the US capitol.

לציון תום העבדות בבירת ארה“ב.

The highlights of the parade were called queens:

השיא של המצעד היה המלכות:

Beautiful, crowned Black women

נשים שחורות, יפות, עטורות בכתר

who personified African-Americans' newfound freedom.

שגילמו את החופש החדש של אפרו-אמריקאים.

The queens of Emancipation Day so inspired Swann,

המלכות של יום השחרור העניקו לסוואן השראה,

that he adopted the title "queen" for himself

והוא אימץ את הכינוי “מלכה” לעצמו

at the secret dance

בנשף הסודי

that he and his friends called "a drag."

שהוא וחבריו קראו לו “דראג“.

The word "drag" possibly comes from a contraction of "grand rag,"

המילה “דראג” מקורה אולי בקיצור המילים “grand rag”

which is an early term for a masquerade ball.

מונח ישן לנשף תחפושות.

So although people assigned male at birth have dressed in feminine clothing

אז על אף שאנשים שנולדו זכרים לבשו בגדי נשים

for all sorts of reasons throughout the centuries,

מכל מיני סיבות במשך מאות שנים,

the term "drag queen" began with Swann,

המונח “מלכת דראג” התחיל עם סוואן,

who was the earliest documented person to call himself a queen

שהיה האדם הראשון שתועד קורא לעצמו “המלכה”

of a cross-dressing party described by its participants as a drag.

של מסיבה שבה לובשים בגדי נשים ושנקראה על ידי המשתתפים “דראג“.

The title queen signified

התואר מלכה סימל

that Swann held an honored place in the community.

שסוואן החזיק מקום מכובד בקהילה.

But the term "queen" is even more important

אבל המונח “מלכה” חשוב אפילו יותר

because it's one of the earliest positive terms

כי הוא אחד מהמונחים החיוביים הראשונים

that queer people had to describe ourselves.

שבהם אנשים קווירים תיארו את עצמם.

In the 1880s,

בשנות ה-80 של המאה ה-19,

positive terms like "transgender" and "non-binary" didn't exist yet.

מונחים חיוביים כמו “טרנסג’נדר” ו“לא-בינארי” לא היו קיימים עדיין.

"Homosexual" was a word only used by Germans.

“הומוסקסואל” הייתה בשימוש רק בגרמנית.

And although "gay," "lesbian" and "bisexual" were English words,

ועל אף ש“גיי“, “לסבית” ו“ביסקסואל” היו מילים באנגלית,

they didn't mean what they mean today

המשמעות שלהן לא הייתה מה שהיא היום

and they weren't used to self-identify.

והן לא שימשו לזיהוי עצמי.

So it can be tempting to apply modern identities to people of a distant past.

אז מפתה להצמיד זהויות מודרניות לאנשים מהעבר הרחוק.

But if we do so,

אבל אם נעשה את זה,

we often fail to consider and respect

קרוב לוודאי שלא נצליח להתחשב ולכבד

the ways that they thought of themselves.

את האופן שבו הם חשבו על עצמם.

Right?

נכון?

If we fail to consider how our ancestors thought of themselves,

אם לא נחשוב על האופן שבו אבותינו חשבו על עצמם,

we risk erasing a crucial element of our shared history.

נסתכן במחיקת חלק חשוב בהיסטוריה המשותפת שלנו.

Swann's balls were raided numerous times by the DC police

משטרת וושינגטון פשטה פעמים רבות על הנשפים של סוואן

leading to jail time

מה שהביא למאסרים

and eventually a public petition and a bid for a presidential pardon.

ולבסוף עצומה ציבורית ופנייה לנשיא לחנינה.

That makes Swann the earliest documented American activist

זה הופך את סוואן לפעיל החברתי האמריקאי הראשון שתועד

to take legal steps to defend the queer community.

נוקט צעדים משפטיים להגנת הקהילה הקווירית.

But the authorities couldn't stop Swann

אבל הרשויות לא הצליחו לעצור את סוואן

and couldn't stop the balls from continuing

ולא הצליחו לעצור את הנשפים מלהתקיים

and expanding to other cities.

ולהתרחב לערים אחרות.

Today, queer drag is mainstream.

היום, דראג קווירי זה מיינסטרים.

From “Paris is Burning” to “Pose” to “RuPaul’s Drag Race”

מ“פריז בוערת” ל“פוזה” ל“מרוץ לדראג של רו פול”

and the houses of 21st century ballroom culture,

והבתים של תרבות הנשפים במאה ה-21,

which feature queens who preside over beauty and dance contests,

שבהם יש מלכות שמנהלות תחרויות יופי וריקוד,

have maintained the same basic structure as Swann's 19th-century community.

שמרו על אותו מבנה בסיסי כמו הקהילה של סוואן במאה ה-19.

The history of DC's Emancipation Day has largely been forgotten,

ההיסטוריה של יום השחרור בוושינגטון הבירה נשכחה ברובה,

but the power to choose how we define ourselves, as Swann did,

אבל הכוח לבחור איך להגדיר את עצמנו, כמו שסוואן עשה,

is more important now than ever.

חשוב יותר היום מאי פעם.

And as long as the term "queen" lives on,

וכל עוד המונח “מלכה” ממשיך לחיות,

anyone who participates in

כל מי שמשתתף

or enjoys watching drag competitions

או נהנה לראות תחרויות דראג

is paying homage to a century-and-a-half long celebration

מכבד ומוקיר חגיגה שנמשכת כבר 150 שנה

of African-American emancipation.

של אמנסיפציה אפרו-אמריקאי.

And William Dorsey Swann is just one example.

וויליאם דורסי סוואן הוא רק דוגמה אחת.

How many other Black queer stories

כמה עוד סיפורים קווירים שחורים

have been erased from the historical record?

נמחקו מהתיעוד ההיסטורי?

And what could those stories teach us about who we are?

ומה הסיפורים האלה היו יכולים ללמד אותנו על מי שאנחנו?

Thank you.

תודה.

(Applause and cheers)

(מחיאות כפיים וקריאות)