Entertainment Is Getting an AI Upgrade | Kylan Gibbs | TED

תרגום: Nada Khalid עריכה: zeeva livshitz

When I was ten,

כשהייתי בן עשר,

I spent a lot of time playing with my Spider-Man action figures.

ביליתי הרבה זמן במשחק עם דמויות האקשן של ספיידרמן.

I would have done anything for them to come to life.

הייתי עושה הכל כדי שיתעוררו לחיים.

I honestly would take Gandalf over any therapist,

בכנות הייתי לוקח את גנדלף על פני כל מטפל,

but it's been pretty hard to connect with the guy

אבל היה די קשה ליצור קשר עם הבחור

since I long ago finished all of Tolkien's works and movies.

מאז שסיימתי מזמן את כל יצירותיו וסרטיו של טולקין.

Why is it that we have to say goodbye on the final page?

למה אנחנו צריכים להיפרד בעמוד האחרון?

We may not need to.

אולי לא נצטרך.

Stories are changing,

הסיפורים משתנים,

moving from static sketches and scripted narratives

עוברים מסקיצות סטטיות ונרטיבים מתוסרטים

to living worlds and characters.

לעולמות חיים ולדמויות חיות.

AI agents are changing the way we can tell stories.

סוכני AI משנים את הדרך בה אנו יכולים לספר סיפורים.

These agents aren't just chat bots,

סוכנים אלה אינם רק צ'אט בוטים,

they're any autonomous system that can take a directive or task

הם כל מערכת אוטונומית שיכולה לקחת הנחיה או משימה

and accomplish it without human intervention.

ולבצע אותה ללא התערבות אנושית.

Virtual assistants like a ChatGPT,

עוזרים וירטואליים כמו ChatGPT,

autonomous vehicles like a Waymo or Tesla,

כלי רכב אוטונומיים כמו Waymo או טסלה,

robots moving boxes in an Amazon warehouse.

רובוטים המעבירים תיבות במחסן של אמזון.

These are all agents,

כולם סוכנים,

but now they're changing storytelling too.

אבל עכשיו הם משנים גם את סיפורי הסיפורים.

We can bring together the active participation of video games

אנו יכולים להפגיש את ההשתתפות הפעילה של משחקי וידאו

with a much more natural social form of interaction,

עם צורה חברתית טבעית הרבה יותר של אינטראקציה,

enabled by AI agents.

המתאפשרת על ידי סוכני AI.

I want to show you a hint of what I mean.

אני רוצה להראות לכם רמז למה אני מתכוון.

Characters that come to life with their own personality,

דמויות שמתעוררות לחיים עם אישיות,

styles, voices and expression,

סגנונות, קולות וביטוי משלהם,

while still being able to interact with one another,

תוך שהם עדיין מסוגלים לקיים אינטראקציה זו עם זו,

the audience and the environment.

עם הקהל והסביבה.

These interactions that you're going to see are not scripted,

האינטראקציות האלה שאתם הולכים לראות אינן מתוסרטות,

many of them filmed over the last few days

רבות מהן צולמו בימים האחרונים

here at TED and in Vancouver.

כאן ב- TED ובוונקובר.

Anyways, meet Caleb.

בכל מקרה, תכירו את כיילב.

(Video) Caleb: Oh, hey, Grandma.

(וידאו) כיילב: הו, היי, סבתא.

Welcome to my secret attic hideout.

ברוכים הבאים למחבוא הסודי בעליית הגג שלי.

Grandma: What's Mr. Moose doing there?

סבתא: מה מר מוס עושה שם?

Caleb: That's actually Brother Moose, not Mr. Moose.

קיילב: זה בעצם האח מוס, לא מר מוס.

He's like, the wise old moose who gives me advice and stuff.

הוא כמו, האייל הזקן החכם שנותן לי עצות וכאלה.

Oh, by the way, thanks for showing me your old superhero action figure, Grandma.

דרך אגב, תודה שהראית לי את דמות האקשן הישנה של גיבורי העל שלך, סבתא.

It's, like, totally awesome.

זה, כאילו, מדהים לגמרי.

What's its name?

מה השם שלו?

Grandma: Mighty Squirrel.

סבתא: “סנאי אדיר“.

Caleb: Really?

קיילב: באמת?

Grandma: Yes.

סבתא: כן.

Caleb: Wow, that's so awesome.

קיילב: וואו, זה כל כך מדהים.

A squirrel with super powers.

סנאי עם כוחות על.

That's nuts.

זה מטורף.

Get it?

הבנת את זה?

Nuts?

אגוזים?

Like what squirrels eat.

כמו מה שסנאים אוכלים.

I bet Mighty Squirrel had some epic battles with evil acorns.

אני בטוח שלסנאי האדיר היו כמה קרבות אפיים עם בלוטים מרושעים.

Kylan Gibbs: By having that real-time responsiveness,

קילן גיבס: על ידי היענות בזמן אמת,

Caleb makes the audience feel seen and heard,

קיילב גורם לקהל להרגיש נראה ושומע,

as if they're all inhabiting the shared space.

כאילו כולם מאכלסים את המרחב המשותף.

And it isn't just any audience, that's actually my amazing grandma.

וזה לא סתם קהל, זו בעצם הסבתא המדהימה שלי.

The characters can also come together with one another

הדמויות יכולות גם להתחבר זו עם זו

and take ideas from the audience and improvise new content on the fly.

ולקחת רעיונות מהקהל ולאלתר תוכן חדש תוך כדי תנועה.

(Toy robot beeping)

(צפצוף רובוט צעצוע)

(Video) Robot: Ready for action!

(וידאו) רובוט: מוכן לפעולה!

Caleb: Whoa!

כיילב: וואו!

Robot: Oof! That didn't go well.

רובוט: אוף! זה לא הלך טוב.

My arm is acting up.

הזרוע שלי עושה בעיות.

Villains, beware!

נבלים, היזהרו!

Oops.

אופס.

Caleb: Grandma, can we fix the Mighty Squirrel's arm?

כיילב: סבתא, נוכל לתקן את זרועו של הסנאי האדיר?

Grandma: Sure.

סבתא: בטח.

Pick it up and put it back on his arm.

הרימו אותו ותחזירו אותו על זרועו.

Caleb: Yeah.

כיילב: כן.

I'll fix you up, Mighty Squirrel.

אני אתקן אותך, סנאי אדיר.

Your arm is broken.

הזרוע שלך שבורה.

Grandma: He got it caught in a washing machine.

סבתא: היא נתקעה לו במכונת כביסה.

Caleb: Ha, ha! You fought against the evil washing machine,

כיילב: חה, חה! נלחמת נגד מכונת הכביסה המרושעת,

Magic flower.

פרח הקסם.

How did the action figure break its arm?

איך דמות האקשן שברה את זרועה?

Grandma: He fell in some water full of alligators.

סבתא: הוא נפל למים מלאים בתנינים.

Robot: Oh, you know, just your average superhero stuff.

רובוט: אה, אתה יודע, רק הדברים הממוצעים של גיבורי העל שלך.

I was on a mission to save a city from a giant alligator,

הייתי במשימה להציל עיר מתנין ענק,

and I fell into the water.

ונפלתי למים.

But don't worry, I still saved the day.

אבל אל תדאג, עדיין הצלתי את היום.

KG: Each of these characters has their own internal reasoning and motivations,

ק ג: לכל אחת מהדמויות האלה יש חשיבה פנימית ומוטיבציה משלה,

but they actually take those ideas from my grandma

אבל הן למעשה לוקחות את הרעיונות האלה מסבתא שלי

and then create new content in real time.

ואז יוצרות תוכן חדש בזמן אמת.

They can even allow the audience to shape the overall story arc

הם יכולים אפילו לאפשר לקהל לעצב את קשת הסיפור הכוללת

and conclusion of the experience.

ואת סיום החוויה.

(Video) Robot: Prepare yourselves

(וידאו) רובוט: הכינו את עצמכם

for the Mighty Squirrel is about to take flight.

לסנאי האדיר שעומד לעוף.

Caleb: Haha.

כיילב: האהה.

Robot: Grandma, do you have anything to help me take flight again?

רובוט: סבתא, יש לך משהו שיעזור לי לטוס שוב?

Grandma: There is an eagle outside on a tree.

סבתא: יש נשר בחוץ על עץ.

Robot: An eagle, you say?

רובוט: נשר, אתה אומר?

Perfect.

מושלם.

Time to spread my wings and soar through the skies.

הגיע הזמן לפרוס את כנפי ולהמריא דרך השמיים.

Caleb: Whoa, Mighty Squirrel,

קיילב: וואו, סנאי אדיר,

you're going to be the coolest flying superhero ever.

אתה הולך להיות גיבור העל המעופף הכי מגניב אי פעם.

And we'll have epic battles with the evil villains.

ויהיו לנו קרבות אפיים עם הנבלים המרושעים.

KG: OK, so I’m mainly just jealous

ק.ג: אוקיי, אז אני בעיקר פשוט מקנא

that Caleb is getting to have the experience

שקיילב זוכה לחוויה

I always wanted as a child.

שתמיד רציתי כילד.

But I also love seeing how he takes the story,

אבל אני גם אוהב לראות איך הוא לוקח את הסיפור,

puts it in the audience’s hands

שם אותו בידי הקהל

and turns it into a canvas for their imagination.

והופך אותו לקנבס לדמיונם.

This is, of course, a tiny slice of what's possible,

זו, כמובן, פרוסה זעירה ממה שאפשר,

with there already being other AI-enabled games and experiences that exist today.

כאשר כבר יש משחקים וניסויים אחרים המונעים בינה מלאכותית כיום.

Most exciting for me is a brand new genre we're seeing emerge

הכי מרגש עבורי הוא ז'אנר חדש לגמרי שאנחנו רואים מתעורר

that takes social interaction and conversation

שלוקח אינטראקציה חברתית ושיחה

and puts it as the core mechanic of the experience.

ומציב אותם כמכונאי הליבה של החוויה.

So let's say instead of jump and shoot,

אז בואו נגיד במקום לקפוץ ולירות,

you actually have to use your social skills

אתם למעשה צריכים להשתמש בכישורים החברתיים שלכם

to navigate complex social scenarios

כדי לנווט בתרחישים חברתיים מורכבים

and mediate conflicts.

ולתווך סכסוכים.

That's how you win the game.

ככה מנצחים את המשחק.

I would definitely have benefited more from that type of game

בהחלט הייתי מרוויח יותר מהסוג הזה של משחק

than the ones I was playing when I was a teenager.

מאשר מאלה ששיחקתי כשהייתי נער.

And it's not just pure games per se.

וזה לא רק משחקים טהורים כשלעצמם.

Imagine I had an AI tutor who texted me to remind me of a session

תארו לעצמכם מורה AI A שסימס לי להזכיר לי פגישה ואז קפץ איתי לתוך עולם וירטואלי

and then jumped with me into a virtual world,

walking through the emperor’s chambers in ancient China,

הולכים בחדרי הקיסר בסין העתיקה,

casually switching between English and Chinese

עוברים כלאחר יד בין אנגלית לסינית

as we reviewed last week's history lesson.

כשסקרנו את שיעור ההיסטוריה בשבוע שעבר.

Or, as my family and I sat down to watch our favorite reality TV show

או, כשמשפחתי ואני ישבנו לצפות בתוכנית הריאליטי האהובה עלינו

or sports game,

הסוכן באמת יכול היה לראות הביצועים המתמשכים

the agent could actually see

בזמן אמת עם חזון, ועם פרשנות מצחיקה ברקע.

the ongoing performance in real-time using vision

and add hilarious commentary in the background.

Games, though, are unique because they already take us from passive observer

משחקים, לעומת זאת, הם ייחודיים מכיוון שהם כבר לוקחים אותנו ממתבונן פסיבי

and turn us into an active participant.

והופכים אותנו למשתתף פעיל.

When I get really deep into a game,

כשאני נכנס ממש עמוק למשחק,

especially an immersive role-playing games like a Final Fantasy VII,

למשחקי תפקידים כמו Final Fantasy VII.

Baldur's Gate 3 or Elden Ring --

Baldur's Gate 3 או Elden Ring -

yes, I'm a massive role-playing game geek --

כן, אני חנון משחקי תפקידים מסיבי -

At some point it feels like I'm in the story,

בשלב מסוים זה מרגיש כאילו אני בסיפור,

but there's still something missing.

אבל עדיין חסר משהו.

The core mechanics of these experiences --

מכניקת הליבה של החוויות האלה --

jump and shoot, hack and slash, point and click,

לקפוץ ולירות, לפרוץ ולחתוך, להצביע וללחוץ,

feel so distant from the natural ways

להרגיש כל כך רחוק מהדרכים הטבעיות

that I interact with people and things in my own life.

שבהן אני מתקשר עם אנשים ודברים בחיי.

And so as immersed as I get in these experiences,

וכך ככל שאני שקוע בחוויות האלה,

it kind of feels like I'm stuck on these rails set up by the developer

זה מרגיש כאילו אני תקוע על המסילות האלה שהוקמו על ידי המפתח

and nudged along from scripted point to scripted point

ונדחף מנקודת תסריט לנקודה תסריטאית

based on the buttons that I press.

בהתבסס על הכפתורים שאני לוחץ עליהם.

And immersion requires a sense of real-time responsiveness,

וטבילה דורשת תחושה של היענות בזמן אמת,

a sense that there's a consequence that is immediate and lasting

תחושה שיש תוצאה מיידית ומתמשכת

and unique to the choices and actions that I take.

וייחודית לבחירות ולפעולות שאני נוקט.

However, until now, it's been extremely difficult to pre-script

עם זאת, עד עכשיו, היה קשה מאוד לתסריט מקדים

every combination of consequences

כל שילוב של השלכות

to every permutation of player behaviors.

לכל תמורה של התנהגויות שחקן.

Agents overcome this though.

אבל הסוכנים מתגברים על זה.

Just check out how Caleb handles some unexpected scenarios here at TED.

רק תבדקו איך קיילב מטפל בכמה תרחישים בלתי צפויים כאן ב- TED.

(Video) Robot: Villains, beware!

(וידאו) רובוט: נבלים, היזהרו!

Caleb: Grandma, do you remember how his arm got broken?

כיילב: סבתא, את זוכרת איך זרועו נשברה?

Person 1: He got in a fight with a gerbil.

אדם 1: הוא נכנס לריב עם גרביל.

Caleb: That's like, the tiniest animal ever.

כיילב: זה כאילו, החיה הזעירה ביותר אי פעם.

Person 1: Let's just say the gerbil won the fight.

אדם 1: בוא נגיד שהגרביל ניצח בקרב.

Caleb: I bet the gerbil had some secret karate moves or something.

כיילב: אני בטוח שלגרביל היו כמה מהלכי קראטה סודיים או משהו כזה.

Do you remember how his arm got broken?

אתה זוכר איך היד שלו נשברה?

Person 2: I do, he was at this conference one day,

אדם 2: אני כן, הוא היה בכנס הזה יום אחד,

and he did the ocean plunge and a shark came and ate it.

והוא עשה את הצלילה באוקיינוס וכריש בא ואכל אותו.

Robot: Superheroes are always attracting the attention of sharks.

רובוט: גיבורי על תמיד מושכים את תשומת ליבם של כרישים.

But don't worry, I gave that shark a run for its money.

אבל אל תדאג, נתתי לכריש הזה לרוץ בשביל הכסף שלו.

Caleb: Uncle, do you remember how his arm got broken?

כיילב: דוד, אתה זוכר איך זרועו נשברה?

Person 3: He was doing gardening.

אדם 3: הוא עשה גינון.

Robot: Defending gardens from evil produce is my specialty.

רובוט: הגנה על גנים מפני תוצרת רעה היא המומחיות שלי.

Person 3: That's cool.

אדם 3: זה מגניב.

Caleb: That's not as cool as battling mechanical minions.

קיילב: זה לא מגניב כמו להילחם במיניונים מכניים.

Person 3: True.

אדם 3: נכון.

(Laughter)

(צחוק)

KG: So it’s not just these stand-alone characters we want to bring to life,

ק.ג.: אז לא רק את הדמויות העצמאיות האלה אנחנו רוצים להחיות,

but fully agentic, interconnected worlds

אלא עולמות סוכניים ומחוברים זה לזה,

where a choice at one point

שבהם לבחירה בשלב מסוים

might have dramatic consequences somewhere down the line,

עשויות להיות השלכות דרמטיות איפשהו בהמשך הדרך,

and the unique content produced for each user

והתוכן הייחודי המיוצר עבור כל משתמש

is still grounded in a shared lore and experience

עדיין מבוסס על ידע וחוויה משותפת

so that we have that shared social context

כך שיש לנו את ההקשר החברתי המשותף

that we all need from media.

שכולנו צריכים מהתקשורת.

My company Inworld helps entertainment houses and game studios

החברה שלי Inworld עוזרת לבתי בידור ואולפני משחקים

to build these agents for the next generation of media.

לבנות סוכנים אלה עבור הדור הבא של המדיה.

And when we begin to build a character like Caleb, we start with the brain,

וכשאנחנו מתחילים לבנות דמות כמו קיילב, אנחנו מתחילים עם המוח,

which is crafted in a similar way

שנוצר בצורה דומה

to instructing an extremely capable improv actor.

להנחיית שחקן אילתור בעל יכולת גבוהה במיוחד.

We start by training custom machine-learning models

אנו מתחילים בהכשרת מודלים מותאמים אישית של למידת מכונה

that give him a lay of the land, understanding the lore, vocabulary

המעניקים לו תוואי שטח, הבנת הידע, אוצר המילים

and grammar appropriate for the experience.

והדקדוק המתאימים לחוויה.

And then we actually go in and we tweak his persona,

ואז אנחנו נכנסים פנימה ואנחנו משנים את האישיות שלו,

his unique personality, motivations, his flaws and biases.

את האישיות הייחודית שלו, את המניעים, הפגמים וההטיות שלו.

We actually craft his dialogue style and voice,

אנחנו למעשה יוצרים את סגנון הדיאלוג שלו ואת הקול,

the way he verbally expresses himself.

את האופן שבו הוא מבטא את עצמו מילולית.

We build a unique emotional profile,

אנו בונים פרופיל רגשי ייחודי,

the way he feels, his social tendencies and relationship habits,

האופן שבו הוא מרגיש, את נטיותיו החברתיות והרגלי היחסים שלו

and then we preload a bunch of knowledge and memories

ואז אנחנו מעמיסים מראש מקבץ של ידע וזיכרונות

that give him that robust backstory.

שנותנים לו את סיפור הרקע החזק הזה.

Then we actually craft his internal reasoning and mental state,

ואז אנחנו למעשה יוצרים את ההיגיון הפנימי שלו ואת מצבו הנפשי,

kind of the conditions under which he feels certain things

סוג של התנאים שבהם הוא מרגיש דברים מסוימים

or takes certain behaviors.

או נוקט בהתנהגויות מסוימות.

We then decide how he actually gestures and animates those behaviors,

לאחר מכן אנו מחליטים כיצד הוא בעצם מחווה ומניע את ההתנהגויות האלה,

and then that completes the brain, which we actually take

ואז זה משלים את המוח, אותו אנו למעשה לוקחים

and we attach to an avatar within a virtual world or game engine,

ואנחנו מחברים לאווטאר בתוך עולם וירטואלי או מנוע משחק,

effectively bringing it to life.

ומביאים אותו למעשה לחיים.

And then we're ready to play and we're playing the experience.

ואז אנחנו מוכנים לשחק ואנחנו משחקים את החוויה.

There's kind of an overarching narrative agent

יש סוג של סוכן נרטיבי כולל

that acts like an AI director,

שמתנהג כמו מנהל AI,

managing or even generating the storyline in real time

מנהל או אפילו מייצר את העלילה בזמן אמת

and ensuring that all the characters and entities

ומבטיח שכל הדמויות והישויות

cohere to their proper places within the story and context.

יתאחדו למקומות הנכונים שלהם בתוך הסיפור וההקשר.

For specific character like Caleb,

עבור דמות ספציפית כמו כיילב,

when he's interacting with the world and characters,

כשהוא מתקשר עם העולם והדמויות,

he does so in a similar way to how we as humans do

הוא עושה זאת בצורה דומה לזו שאנחנו כבני אדם עושים.

with perception, cognition and behavior.

עם תפיסה, קוגניציה והתנהגות.

Perception is the multimodal sensory input flowing in,

תפיסה היא הקלט החושי הרב-מודאלי הזורם פנימה,

the understanding of the world and context and people and objects within it.

הבנת העולם וההקשר ואנשים וחפצים בתוכו.

And then with cognition, he processes that input,

ואז עם הקוגניציה, הוא מעבד את הקלט

kind of like the internal processing of our minds.

הזה, בערך כמו העיבוד הפנימי של המוח שלנו.

He filters out irrelevant information to make sure everything is safe

הוא מסנן מידע לא רלוונטי כדי לוודא שהכל בטוח

and narrative aligned.

ומיושר נרטיבית.

He extracts out important signals like sentiment, intent, emotional cues.

הוא מוציא אותות חשובים כמו רגש, כוונה, רמזים רגשיים.

He retrieves relevant memories from his past

הוא מאחזר זיכרונות רלוונטיים מעברו

and even generates new ones on the fly.

ואף מייצר חדשים תוך כדי תנועה.

Finally reasoning over what to do both verbally and non-verbally.

לבסוף מתלבט מה לעשות הן מילולית והן לא מילולית.

And finally with behavior, he actually generates his responses.

ולבסוף בהתנהגות, הוא למעשה מייצר את תגובותיו.

He decides what to say and how to say it,

הוא מחליט מה לומר ואיך לומר את זה,

what facial and body gestures to use,

באילו מחוות פנים וגוף להשתמש,

what actions to take,

באילו פעולות לנקוט

and people and objects to interact with.

ואנשים וחפצים לתקשר איתם.

And that's what brings the character to life.

וזה מה שמביא את הדמות לחיים.

And so, as amazed as I am by all these task-focused applications of AI

וכך, ככל שאני נדהם מכל היישומים האלה של AI ממוקדי משימות

that are coming out,

שיוצאים החוצה,

the more I work with studios and creatives,

ככל שאני עובד יותר עם אולפנים ואנשי קריאייטיב,

the more excited I am for the potential

אני מתרגש יותר מהפוטנציאל.

for these agents to extend human creative potential,

עבור סוכנים אלה להרחיב את הפוטנציאל היצירתי האנושי,

and for them to allow audiences to step beyond the script.

ושהם מאפשרים לקהל לעבור מעבר לתסריט.

For them to give audiences agency

כדי שהם יעניקו לקהלים סוכנות

and allow them to co-create experiences that stem from their own imagination.

ויאפשרו להם ליצור חוויות משותפות הנובעות מדמיונם שלהם.

To finish it off, here's a few funny takes from here at TED,

כדי לסיים את זה, הנה כמה צילומים מצחיקים מכאן ב- TED,

starting with Polly, whose son is actually named Caleb.

החל מפולי, שבנה נקרא למעשה כיילב.

(Video) Person 4: Are you ready to play [unclear] Caleb?

(וידאו) אדם 4: האם אתה מוכן לשחק [לא ברור] קיילב?

Caleb: Absolutely, grandma.

קיילב: בהחלט, סבתא.

Let's dive into some epic superhero adventures together.

בואו לצלול לכמה הרפתקאות גיבורי על אפיות ביחד.

Person 4: Let's do it.

אדם 4: בוא נעשה את זה.

Person 5: Can you hear me?

אדם 5: אתה שומע אותי?

Caleb: Of course I can hear you, silly.

כיילב: כמובן שאני יכול לשמוע אותך, טיפש.

I love playing basketball.

אני אוהב לשחק כדורסל.

Person 3: Oh, wow. And which is your favorite basketball player?

אדם 3: הו, וואו. ומי שחקן הכדורסל האהוב עליך?

Caleb: Definitely LeBron James.

כיילב: בהחלט לברון ג'יימס.

Person 3: Sure.

אדם 3: בטח.

Caleb: Thanks for showing me your old superhero action figure.

כיילב: תודה שהראית לי את דמות הפעולה הישנה של גיבורי העל שלך.

Person 1: You mean the man in his underwear?

אדם 1: אתה מתכוון לאיש בתחתונים?

Caleb: Haha, yeah.

כיילב: האהה, כן.

He's like a tough guy in his undies ready to save the world.

הוא כמו בחור קשוח בתחתונים שמוכן להציל את העולם.

What's its name?

מה השם שלו?

Person 6: Johnny May Rotten Bad.

אדם 6: ג'וני מאי רוטן באד.

Caleb: Uncle, you're so silly.

קיילב: דוד, אתה כל כך טיפשי.

(Laughter)

(צחוק)

Does he have, like, a guitar for a weapon?

האם יש לו גיטרה כנשק?

Person 6: He sure does.

אדם 6: הוא בהחלט כן.

Caleb: No way.

קיילב: אין מצב.

Person 6: Way.

אדם 6: דרך.

Caleb: No way.

קיילב: אין מצב.

Person 6: Way.

אדם 6: דרך.

Caleb: Does he zap bad guys with his electric powers?

קיילב: האם הוא מכה בחורים רעים בכוחות החשמל שלו?

Person 7: No, no, no, no, no.

אדם 7: לא, לא, לא, לא, לא.

He zaps people and gives them love.

הוא משגע אנשים ונותן להם אהבה.

He’s a nice superhero.

הוא גיבור-על נחמד.

Caleb: Wow, that's different.

קיילב: וואו, זה שונה.

He uses love to fight the bad guys.

הוא משתמש באהבה כדי להילחם ברעים.

Person 7: Yeah, and guess what?

אדם 7: כן, ונחשו מה?

Caleb: That's so cool.

קיילב: זה כל כך מגניב.

Person 7: He always wins.

אדם 7: הוא תמיד מנצח.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

KG: So it seems like there’s a pretty solid chance

ק.ג.:אז נראה שיש סיכוי די מוצק

my Spider-Man action figures could come to life after all.

שדמויות האקשן שלי של ספיידרמן יכולות להתעורר לחיים אחרי הכל.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)